תגובות לעסקה: "כיל פשוט יישרה קו עם ענף האשלג" - המניה מטפסת 0.25%

ענקית האשלג דיווחה הבוקר על חוזה של 660 אלף טון עם הסינים, במחיר הנמוך ב-15%. מה אומרים האנליסטים על המניה?
יעל גרונטמן | (4)

חברת כיל הודיעה על חתימת הסכמים עם מספר לקוחות בסין לאספקת אשלג במהלך המחצית הראשונה של 2013 , בהיקף של 660 אלף טון. המחיר של החוזים הוא 400 דולר לטון, כצפוי, דומה למחיר שחתמו קנפוטקס והרוסים בשבועות הקודמים. מה אומרים האנליסטים של דש ברוקראז' ופועלים סהר על העסקה?

בדש ברוקראז' חוזרים על המלצת 'תשואת שוק' עם מחיר יעד של 46 שקל לכיל ומבקשים להזכיר כי "בשנת 2012, כיל חתמה על הסכם עם הסינים לרבעון השני (לא היו מכירות ברבעון הראשון של 2012) ל- 550 אלף טונות עם אופציה ל- 120 אלף טונות נוספות (שנוצלו), כך שבסופו של יום, הכמויות בחוזים דומות לשנה שעברה. חשוב לזכור שהמחיר בשנה שעברה עמד על 470 דולר לטון, ירידה של כ- 15%".

"בנוסף, עם הגדלת היצור המקומי בסין, קיים גם סיכוי שלא נראה עוד חוזה עם סין בשנת 2013. באזורים אחרים כמו ברזיל, עדיין קיימת האטה בשוק עקב מלאים גבוהים, או בשל מחירים גבוהים, כמו בדרום מזרח אסיה, שם הקונים מחכים לירידות נוספות במחיר לאחר ירידת המחיר בסין. הנתונים הנ"ל בשילוב עם העיכוב בחוזה עם ההודים, עלולים לגרום לרבעון ראשון ב- 2013 חלש יחסית".

"יישור קו"

יואב בורגן , מנהל המחקר בפועלים סהר אמר בשיחה עם Bizportal כי "ההסכם שנחתם היום עם הסינים היה צפוי לחלוטין, גם מבחינת הכמויות אשר דומות לעסקאות שנחתמו אשתקד וכמובן מבחינת המחיר של 400 דולר לטון לאחר שלפני כשבועיים הקנדים והרוסים חתמו עסקאות באותו המחיר. כיל פשוט יישרה קו עם הענף".

"זה חוזה חשוב טוב ומתבקש שמסמל את השתחררות הפקק שאפיין את שוק האשלג העולמי לאחר שהסינים עיכבו אותו במשך זמן רב. השלב המשמעותי הבא שאליו מסתכלת עכשיו כיל הוא חידוש חוזה האשלג בהודו. בדרך כלל אפשר להשיג פרמיה מסוימת על החוזה הסיני שקובע את מחיר הרצפה בשוק העולמי באופן מסורתי. נציין כי עלויות ההובלה הנמוכות יחסית של כיל לסין (ביחס לאמריקנים) עוזרות לה לשמור על מידה גבוהה של רווחיות בתחום האשלג ביחס למתחרות".

האנליסטים של סיטי, שהורידו לאחרונה את ההמלצה על כיל כך שתשקף את המחיר הנמוך של האשלג שנקבע בחוזה עם קנפוטקס שנחשבת לקובעת הבנצ'מארק בענף אמרו היום כי "הסכם המסגרת מציע ראות טובה יותר מבחינת כמויות ומבחינת סך חלקה של כיל בשוק האשלג הסיני (המכירות לסין מהוות כ-20% מסך מכירות האשלג השנתיות של כיל), אך לא מבחינת המחירים, מאחר שהדיווח אומר כי המחיר בהזמנות הבאות יקבע לפי המחיר שיהיה באותה העת בשוק".

ההמלצה של סיטי היא נייטרלית עם מחיר יעד של 48 שקל. לדברי האנליסט אנדרו בנסון "הסיכון לירידות בשוויה של מניית כיל נראה מוגבל על רקע הפוטנציאל לכך שפוטאש תגיש הצעת רכש, כפי שדווח לפני מספר חודשים אך עדיין לא הוגשה כל הצעה רשמית ולא סביר שכזו תוגש לפני הבחירות, וגם על רקע התמחור של המניה שלא דורש יותר מדי ערך עודף. עם זאת, פוטנציאל האפסייד ברווחיות החברה גם הוא נראה מאוד מוגבל, כך שהסיכונים להורדת תחזיות נראים לדעתנו כאפשרות בעלת סיכוי גבוה יותר".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אנונימי 17/01/2013 13:25
    הגב לתגובה זו
    אסור להקשיב לו לא חשוב מה הוא אומר
  • 2.
    אנונימי 17/01/2013 13:23
    הגב לתגובה זו
    אסור להקשיב לו לא חשוב מה הוא אומר
  • 1.
    אנונימי 17/01/2013 12:30
    הגב לתגובה זו
    מה ההגיון ? מה הסיבה הכלכלית ? טכנית ? למה לא למכור כיל ולעבור לפוטאש?
  • באמת מה הסיבה? (ל"ת)
    אנונימי 17/01/2013 13:24
    הגב לתגובה זו
אמיר חדד מנכל ברומטר
צילום: אתר החברה
ראיון

"כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע"

"תור הזהב של 2024-2025 לא יחזור": אמיר חדד, מנהל ההשקעות הראשי בברומטר מסמן את ההזדמנויות החדשות בשוק האג"ח, מסביר למה הוא מעדיף את המח"מ הבינוני בממשלתי, על תמהיל של 50-50 בין שקלי לצמוד, למה המרווחים בקונצרני לא מצדיקים את הסיכון ולמה הוא נזהר מאג"ח נדל"ן למגורים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ברומטר אמיר חדד

"היה מישהו שאמר לי ב-2009, (שהייתה שנה פנומנלית): 'הלוואי שכל שנה תהיה ככה'. עניתי לו שזה אפשרי, בתנאי שהשנה שלפניה תהיה כמו 2008", אומר בחיוך אמיר חדד, מנהל תיקים והאנליסט הראשי בבית ההשקעות "ברומטר".

אנחנו בנקודת זמן מעניינת בשוק. שוק שמסכם שנתיים חריגות בעוצמתן עם עליות מצטברות של כ-80%. אתם בטח שמעתם כבר עשרות תחזיות על מה שהיה ומה שהולך להיות, אבל כדאי לכם לשמוע מה יש לחדד לומר בנושא. חדד נמצא בשוק כבר 25 שנה, יש לו הסמכה בכלכלה ומינהל עסקים מאוניברסיטת בר-אילן, והוא כבר ראה מקרוב את השוק המקומי והעולמי במחזורי הגאות והשפל של שני העשורים האחרונים. אנחנו אוהבים לגלגל איתו שיחה מפעם-לפעם ולקבל ממנו את הסתכלות מאקרו. בפעם האחרונה שדיברנו הוא טען שאג"ח עדיף על מניות ולא חסך ביקורת מהנגיד - "מחירי האג"ח יעלו; הנגיד הוא פרזנטור גרוע והדירוג נפגע בגללו"  

"אנחנו אחרי שנתיים חזקות מאוד בשוק הישראלי", הוא אומר היום. "קשה לי לראות את 2026 משחזרת את העוצמה הזו. השוק לא זול, ואנחנו נצטרך לקבל פה מימוש מתישהו".

מסיימים שנה. איך אתם בברומטר?

“אנחנו בסך הכול בסדר. הייתה שנה מאוד טובה בתוצאות, אחת השנים היותר טובות. אבל צריך לשים את זה בפרופורציה. 2024 גם הייתה שנה טובה, והשוק בארץ עלה בערך 30%. אנחנו כבר בעצם בשנתיים מאוד חזקות בשוק הישראלי, בסיכום של מעל 80% בשוק".

אז מה אומרים למי שנמצא בחוץ או מחפש איפה 'לחזק' - מה לעשות עכשיו לדעתך?

"אף פעם אי אפשר לדעת, אבל הגישה של להיות 0 או 1 היא גישה לא נכונה. מה שאנחנו עושים בנקודת הזמן הזאת היא שלקוחות שרוצים להיות במסלול של 30% מניות, אז נתחיל ב-15%-20. לקוחות שרוצים להיות ב-50%, אנחנו מכוונים אותם כרגע ל-30%-40. הרעיון הוא לא להיות בחוץ, קצת להוריד מינון".

אז אתה חושב שצריך פה 'ניעור' מסוים, שתיקון הוא משהו שיכול-צריך להגיע?

"אני חושב שכן. אנחנו נצטרך לקבל פה איזשהו מימוש מתישהו.

וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור בוול סטריט תופס נפח ומכתיב קצב במסחר

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500
הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

שבוע אחרי ההכרזה מגיע שינוי כיוון. ב-9 באפריל נרשמת הקפאה זמנית של חלק גדול מהמכסים, ומדד ה-S&P 500 קופץ 9.5% ביום אחד. בתוך הרצף הזה נוצר אצל חלק מהציבור הרגל עבודה ברור, לקנות כשיש זעזוע מדיניות מתוך ציפייה לריכוך מהיר, מה שמחזק את הקנייה בירידות גם בפעמים הבאות שהשוק נלחץ.