2012 בקרנות: גיוס ענק של 20 מיליארד שקלים ב'מסורתיות' - לאן זרם הכסף?

אלטשולר שחם בלט עם גיוסי עתק של 7.7 מיליארד שקל. אחד הנתונים המעניינים - הגיוסים באופן כללי היו לקרנות עם דמי ניהול נמוכים
חן דרסינובר |

שנת 2012 הייתה שנה חיובית מאוד לשווקים הגלובליים, והציבור לא נותר אדיש והסיט בהתמדה את הכספים לתעשיית קרנות הנאמנות, שהקרנות המסורתיות בו רשמו גיוסי שיא מאז שנת 2009.

במסגרת סקירה מיוחדת שהוציא בית ההשקעות מיטב, נמצא כי הקרנות המסורתיות הן הנהנות הבולטות מהמגמה החיובית בשווקים, זאת לאחר שרשמו גיוסי עתק בהיקף של 19.7 מיליארד שקל. מבין אפיקי ההשקעה, אפיק האג"ח הממשלתי הוא המרוויח הגדול מהמגמה החיובית בשווקים הגלובליים, זאת לאחר שהקרנות המשויכות לו גייסו 60% מסך כל הגיוסים בקרנות הנאמנות.

מנגד, הקרנות הכספיות סבלו מהמגמה השולטת בשווקים וגייסו סך של 370 מיליון שקל בלבד. קרנות אלה, שנחשבות לסולידיות ול "מקלט" מפני התנודתיות שמאפיינת את שוק ההון ומרכזות את עיקר נכסי הציבור, עברו תהפוכות רבות במהלך השנה. במהלך הרבעון הראשון של השנה, ברקע לאופטימיות בשווקים, נפדו מקרנות אלה סך של 2.04 מיליארד שקל; ברבעון השני והשלישי, ברקע לעצבנות ולסוגיית אירן שהייתה בכותרות, גויסו בקרנות הכספיות סך של 1.98 מליארד שקל ו-3.309 מיליארד שקל, בהתאמה. ברבעון הרביעי, עם העליות בבורסה בת"א והעלייה בתיאבון לסיכון, נפדו מהקרנות סך של 2.65 מיליארד שקל.

למרות גיוסי העתק, השנה החולפת התאפיינה בשחיקה ניכרת בשיעור דמי הניהול שגובות קרנות הנאמנות, זאת לאחר שהגיוסים היו בקרנות שגובות דמי ניהול ממוצעים משוקללים של כ-0.55% בלבד. נתון מעניין נוסף הוא ש-10 הקרנות המגייסות הגדולות גייסו בדמני ניהול ממוצעים משוקללים של כ-0.4%, בעוד הפדיונות היו בקרנות עם דמי ניהול ממוצעים של כ-0.9%. גם הקרנות המחקות המשיכו לכרסם בדמי הניהול, לאחר שגייסו סך של 5.83 מיליארד שקל, כש-95% מסה"כ הגיוסים הופנו לקרנות שאינן גובות דמי ניהול.

מבין קרנות הנאמנות הספציפיות, הקרנות הכספיות והממשלתיות נותרו במוקד, זאת כאשר הקרן "פסגות (00) מטרה: תחליף לפיקדון בריבית בנק ישראל" הובילה בגיוסים של כ-2 מיליארד שקלים ואחריה "פסגות פלטינום אג"ח מדינה ללא מניות" עם גיוסים של 1.7 מיליארד שקל. מנגד, הקרן "מגדל (00) כספית עם הנפקות מק"מ" בלטה בפדיון של כ-2.8 מיליארד שקלים ואחריה "כלל פק"מ פלטינום" עם פדיונות של 1.9 מיליארד שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסף

הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים

הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חיים כצמן

במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע. 

זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.

הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע. 

השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק. 

היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.

חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסף

הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים

הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חיים כצמן

במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע. 

זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.

הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע. 

השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק. 

היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.