2012 בקרנות: גיוס ענק של 20 מיליארד שקלים ב'מסורתיות' - לאן זרם הכסף?
שנת 2012 הייתה שנה חיובית מאוד לשווקים הגלובליים, והציבור לא נותר אדיש והסיט בהתמדה את הכספים לתעשיית קרנות הנאמנות, שהקרנות המסורתיות בו רשמו גיוסי שיא מאז שנת 2009. במסגרת סקירה מיוחדת שהוציא בית ההשקעות מיטב, נמצא כי הקרנות המסורתיות הן הנהנות הבולטות מהמגמה החיובית בשווקים, זאת לאחר שרשמו גיוסי עתק בהיקף של 19.7 מיליארד שקל. מבין אפיקי ההשקעה, אפיק האג"ח הממשלתי הוא המרוויח הגדול מהמגמה החיובית בשווקים הגלובליים, זאת לאחר שהקרנות המשויכות לו גייסו 60% מסך כל הגיוסים בקרנות הנאמנות. מנגד, הקרנות הכספיות סבלו מהמגמה השולטת בשווקים וגייסו סך של 370 מיליון שקל בלבד. קרנות אלה, שנחשבות לסולידיות ול "מקלט" מפני התנודתיות שמאפיינת את שוק ההון ומרכזות את עיקר נכסי הציבור, עברו תהפוכות רבות במהלך השנה. במהלך הרבעון הראשון של השנה, ברקע לאופטימיות בשווקים, נפדו מקרנות אלה סך של 2.04 מיליארד שקל; ברבעון השני והשלישי, ברקע לעצבנות ולסוגיית אירן שהייתה בכותרות, גויסו בקרנות הכספיות סך של 1.98 מליארד שקל ו-3.309 מיליארד שקל, בהתאמה. ברבעון הרביעי, עם העליות בבורסה בת"א והעלייה בתיאבון לסיכון, נפדו מהקרנות סך של 2.65 מיליארד שקל. למרות גיוסי העתק, השנה החולפת התאפיינה בשחיקה ניכרת בשיעור דמי הניהול שגובות קרנות הנאמנות, זאת לאחר שהגיוסים היו בקרנות שגובות דמי ניהול ממוצעים משוקללים של כ-0.55% בלבד. נתון מעניין נוסף הוא ש-10 הקרנות המגייסות הגדולות גייסו בדמני ניהול ממוצעים משוקללים של כ-0.4%, בעוד הפדיונות היו בקרנות עם דמי ניהול ממוצעים של כ-0.9%. גם הקרנות המחקות המשיכו לכרסם בדמי הניהול, לאחר שגייסו סך של 5.83 מיליארד שקל, כש-95% מסה"כ הגיוסים הופנו לקרנות שאינן גובות דמי ניהול. מבין קרנות הנאמנות הספציפיות, הקרנות הכספיות והממשלתיות נותרו במוקד, זאת כאשר הקרן "פסגות (00) מטרה: תחליף לפיקדון בריבית בנק ישראל" הובילה בגיוסים של כ-2 מיליארד שקלים ואחריה "פסגות פלטינום אג"ח מדינה ללא מניות" עם גיוסים של 1.7 מיליארד שקל. מנגד, הקרן "מגדל (00) כספית עם הנפקות מק"מ" בלטה בפדיון של כ-2.8 מיליארד שקלים ואחריה "כלל פק"מ פלטינום" עם פדיונות של 1.9 מיליארד שקל. מבין בתי ההשקעות, נמצא כי בית ההשקעות אלטשולר שחם הוא המגייס הבולט ביותר בשנת 2012 עם גיוס מרשים של 7.7 מיליארד שקל בשנת 2012. בצד השלילי, בית ההשקעות IBI איבדו 2 מיליארד שקלים והוא הפודה הגדול ביותר בסיכום שנתי.
לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח
תחזיות האנליסטים מצביעות על רווח נקי של עד 9 מיליארד שקל לרבעון השני ותשואות גבוהות על ההון; גם מניות הביטוח נהנות מהגאות בשווקים, אך כמה מהטוב כבר מגולם אחרי העליות מתחילת השנה?
הבנקים הגדולים בישראל צפויים לדווח בשבוע הבא, והמשקיעים מצפים לתוצאות חזקות לרבעון השני של 2025 כאשר התחזיות מדברות בעד עצמן: לפי הערכות בשוק, סך הרווח הנקי של חמשת הבנקים הגדולים (פועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי) ינוע סביב 8.5-9 מיליארד
שקל, עם שיפור בתשואה להון שתעמוד על 16%-17% בממוצע, המשך שיפור ביחס לרבעון הראשון.
מדובר בהמשך ישיר לתקופה חזקה עבור הבנקים, כאשר ברבעון הראשון הם הציגו יחד רווח נקי של כ-6.8 מיליארד שקלים ותשואה ממוצעת להון של כ-15.3%. לאומי ופועלים הובילו את
הטבלה עם רווחים של מעל 2.4 מיליארד שקלים כל אחד, בעוד מרבית הבנקים הציגו תשואות מרשימות להון של מעל 15.5%.
ריבית גבוהה וכלכלה יציבה תומכות בשורת הרווח
ברקע התחזיות החיוביות עומדת סביבה כלכלית שעדיין תומכת ברווחיות הבנקים. המדיניות המוניטרית של בנק ישראל לא השתנתה מאז ינואר 2024, והריבית נותרה גבוהה, בשיעור של 4.5%, ולמרות הציפיות להורדות עתידיות הבנקים ממשיכים ליהנות ממרווחי ריבית גבוהים. יתרת העו"ש של הציבור עדיין גבוהה יחסית שם הריבית אפסית מה שמאפשר לבנקים גמישות פיננסית, ומנגד הצרכנים והעסקים ממשיכים לקחת הלוואות, מה שתורם להכנסות מריבית.
- הבנקים יקרים? IBI סבורים שיש עוד 22% אפסייד
- המדריך להבנת דוח אפס - ולמה הוא חשוב לכל מי שקונה דירה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם הכלכלה הישראלית, על אף האתגרים הביטחוניים והפוליטיים, מראה סימני צמיחה. נתוני הצריכה הפרטית ממשיכים להיות חיוביים, התעסוקה בשיא, והאינפלציה אמנם מעט טווח היעד אך נותרת יציבה. אלו מעניקים רוח גבית לפעילות הבנקאית הקמעונאית והמסחרית. בנוסף, ברבעון השני חל גידול בפעילות שוק ההון, כולל עליות במדדים ומחזורי מסחר גבוהים, מה שצפוי להתבטא גם בהכנסות מעמלות ופעילות ניירות ערך בבנקים.
איומי תחרות ורגולציה
מה למדנו השבוע, נוצר ע"י תמיר חכמוף באמצעות GEMINIמה למדנו השבוע: הסבלנות משתלמת - המקרה של גילת
המשקיעים לא תמיד רואים את התמונה הגדולה, במיוחד בטווח הקצר, אבל לפעמים, מי שמחזיק ומאמין מתוגמל בענק; המקרה של גילת הוא דוגמא שלפעמים הסבלנות משתלמת הרבה יותר מכל ניסיון לתזמן את השוק
השוק לרוב לא מתמרץ משקיעים בטווח הקצר, אלא מתגמל את הסבלניים. כמו שוורן באפט אומר: "שוק ההון הוא כלי להעברת כסף מהפזיזים לסבלניים".
השבוע ראינו דוגמא נוספת עם גילת רשתות לוויין גילת 5.88% , שרשמה שיא שנתי לרמות שלא נראו במניה מאז 2022, לאחר שנה תנודתית במיוחד. זו לא הייתה עלייה תלולה, אלא טיפוס הדרגתי, שעבר דרך ירידות חדות, חוסר אמון בשוק, וניהול שקול שנשאר עקבי גם כשנראה היה שכולם מוותרים. במהלך 2023 - 2024 מניית גילת נסחרה בתשואת חסר משמעותית, גם על רקע סיבות טכניות. לקראת מחצית 2024, עם יציאתה ממדד ת"א 90, גופים מוסדיים שהחזיקו את המניה נאלצו למכור, מה שיצר לחץ נוסף. הירידה נמשכה, כאשר במאי 2024 היא נסחרה באזור 5 דולר בלבד, ובאוגוסט אותה שנה צנחה לשפל של כ-4 דולר.
אכזבה מדוחות הרבעון השני של 2024, וספקות מצד השוק לגבי רכישות שביצעה, גילת הפכה למניה שנשכחה על ידי המשקיעים. ואולי בגלל זה היה בה הזדמנות. זה הזמן לחזור לניתוח שפורסם כאן במאי 2024 ולבחון מה ממנו התממש, ומה בכל זאת הפתיע.
למה אנחנו חושבים שמניית גילת מעניינת?
זו הייתה הכותרת של הניתוח שפורסם כאן בביזפורטל במאי 2024. בקצרה - גילת נסחרה אז לפי שווי של כ-285 מיליון דולר, עם מעל 100 מיליון דולר בקופה ומכפיל רווח חד-ספרתי. הכנסות החברה עמדו על כ-266 מיליון דולר ב-2023, עם תחזית לגידול ל-305-325 מיליון דולר ב-2024. מעבר לכך, ה-EBITDA החזוי הוערך בכ-40-44 מיליון דולר, פי 3 לעומת לפני 3 שנים. אז הערכנו שמדובר באחד מהמקרים הנדירים של מניה עם דאונסייד מוגבל ואפסייד מהותי, בזכות פעילות ליבה חזקה, חדירה עמוקה לשוק הביטחוני וצפי לפרויקטים גדולים בתחום הלוויינים. הניתוח הדגיש את הסיכון הטכני מהיציאה מהמדד, אך הצביע על כך שהערך הפונדמנטלי יוכל לגבור על זה בטווח הארוך.
- מה למדנו השבוע? המכסים של טראמפ לא מפחידים את השוק והריבית לא תחזור לרמות נמוכות
- שוק האג"ח רותח, רואים סימנים של בועה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לקריאה מורחבת למה אנחנו חושבים שמניית גילת מעניינת? התשובה הקצרה והתשובה הארוכה
