לידר הנפקות: "אף על פי ולמרות הכל, גיוסים של כ-39 מיליארד שקל"

גם בחינת נתוני גיוסי החוב הקונצרני נטו, בנטרול חברת החשמל, מקורות, נתיבי גז ובנקים מראה כי קיים הבדל מינורי בין שנת 2012 לשנת 2011, כך עולה מסקירת לידר הנפקות
רקפת סלע |

"למרות תחושת הדכדוך ששררה במהלך השנה, סך הגיוסים בשנת 2012 דמה מאוד לשנת 2011, הן בהיקפים והן בחלוקה לחוב קונצרני ואחר", מדגיש רנן כהן אורגד, מנכ"ל לידר הנפקות. המגייסות הגדולות ב-2012 היו חברות מתחום הנדל"ן והבנקים. בנוסף חברת החשמל כמעט והכפילה את היקף הגיוס שלה ב-2012.

מהסקירה של לידר שוקי הון עולה כי במהלך שנת 2012 בוצעו 157 גיוסי חוב של סדרות חדשות והרחבות, כולל הקצאות פרטיות וניירות הנסחרים ברצף מוסדי. היקף הגיוסים הכולל עומד על כ-39 מיליארד שקל, סכום כמעט זהה לזה שגוייס אשתקד ועמד על 39.3 מיליארד שקל.

גם בחינת נתוני גיוסי החוב הקונצרני נטו, בנטרול חברת החשמל, מקורות, נתיבי גז ובנקים מראה כי קיים הבדל מינורי בין שנת 2012 לשנת 2011. במהלך שנת 2012 הסתכם גיוס החוב הקונצרני נטו בכ-20 מיליארד שקל, לעומת כ-22 מיליארד שקל שגויסו בשנת 2011.

במבט על סך גיוסי החוב, מתוך 157 הנפקות, 113 היו בדרך של הרחבת סדרות קיימות (72%) ו-44 באמצעות הנפקות של סדרות חדשות (28%). בהסתכלות על גיוס באמצעות תשקיף ציבורי לעומת הנפקות/הרחבות פרטיות עולה כי שני שליש מהסכום המגויס בוצע בדרך של הנפקה לציבור (כ-25.5 מיליארד שקל) ואילו שליש בוצע באמצעות הנפקה פרטית או הרחבה פרטית של סדרות קיימות (כ-13 מיליארד שקל), כך לפי דו"ח סיכום ההנפקות.

ניתוח הנתונים מעלה כי סקטור הנדל"ן (מניב ומגורים) הוביל את הרשימה, עם גיוסים בהיקף של כ-10.2 מיליארד שקל (כ-26% מכלל הגיוסים). אחריו נמצא סקטור הבנקים, עם גיוסים בהיקף של כ-9.6 מיליארד שקל (כ-25% מכלל הגיוסים). מדובר בירידה לעומת שנת 2011, אז גייס מגזר הבנקאות כ-12.2 מיליארד שקל שהיוו כ-31% מהיקף הגיוס הכולל אז.

חברת החשמל עם גיוסי שיא

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים