לידר הנפקות: "אף על פי ולמרות הכל, גיוסים של כ-39 מיליארד שקל"

גם בחינת נתוני גיוסי החוב הקונצרני נטו, בנטרול חברת החשמל, מקורות, נתיבי גז ובנקים מראה כי קיים הבדל מינורי בין שנת 2012 לשנת 2011, כך עולה מסקירת לידר הנפקות
רקפת סלע |

"למרות תחושת הדכדוך ששררה במהלך השנה, סך הגיוסים בשנת 2012 דמה מאוד לשנת 2011, הן בהיקפים והן בחלוקה לחוב קונצרני ואחר", מדגיש רנן כהן אורגד, מנכ"ל לידר הנפקות. המגייסות הגדולות ב-2012 היו חברות מתחום הנדל"ן והבנקים. בנוסף חברת החשמל כמעט והכפילה את היקף הגיוס שלה ב-2012.

מהסקירה של לידר שוקי הון עולה כי במהלך שנת 2012 בוצעו 157 גיוסי חוב של סדרות חדשות והרחבות, כולל הקצאות פרטיות וניירות הנסחרים ברצף מוסדי. היקף הגיוסים הכולל עומד על כ-39 מיליארד שקל, סכום כמעט זהה לזה שגוייס אשתקד ועמד על 39.3 מיליארד שקל.

גם בחינת נתוני גיוסי החוב הקונצרני נטו, בנטרול חברת החשמל, מקורות, נתיבי גז ובנקים מראה כי קיים הבדל מינורי בין שנת 2012 לשנת 2011. במהלך שנת 2012 הסתכם גיוס החוב הקונצרני נטו בכ-20 מיליארד שקל, לעומת כ-22 מיליארד שקל שגויסו בשנת 2011.

במבט על סך גיוסי החוב, מתוך 157 הנפקות, 113 היו בדרך של הרחבת סדרות קיימות (72%) ו-44 באמצעות הנפקות של סדרות חדשות (28%). בהסתכלות על גיוס באמצעות תשקיף ציבורי לעומת הנפקות/הרחבות פרטיות עולה כי שני שליש מהסכום המגויס בוצע בדרך של הנפקה לציבור (כ-25.5 מיליארד שקל) ואילו שליש בוצע באמצעות הנפקה פרטית או הרחבה פרטית של סדרות קיימות (כ-13 מיליארד שקל), כך לפי דו"ח סיכום ההנפקות.

ניתוח הנתונים מעלה כי סקטור הנדל"ן (מניב ומגורים) הוביל את הרשימה, עם גיוסים בהיקף של כ-10.2 מיליארד שקל (כ-26% מכלל הגיוסים). אחריו נמצא סקטור הבנקים, עם גיוסים בהיקף של כ-9.6 מיליארד שקל (כ-25% מכלל הגיוסים). מדובר בירידה לעומת שנת 2011, אז גייס מגזר הבנקאות כ-12.2 מיליארד שקל שהיוו כ-31% מהיקף הגיוס הכולל אז.

חברת החשמל עם גיוסי שיא

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

ד״ר אביב גל, מנכ״ל בלנדר. קרדיט: שלומי יוסףד״ר אביב גל, מנכ״ל בלנדר. קרדיט: שלומי יוסף

"חזון ל-50% צמיחה לא מספיק לנו": מנכ״ל בלנדר מסמן את המהפכה הבאה בפינטק ו-AI

מנכ"ל בלנדר, ד"ר גל אביב, בוועידה הכלכלית של ביזפורטל בבורסה בתל אביב: על שוק אשראי דיגיטלי של כ-30 מיליארד שקל בשנה, תשובה ללקוח תוך 17 שניות, המעבר לרווחיות, והחזון שבו הבנקים הופכים לספקי נזילות ואייג’נטים סוגרים את העסקה עבור הלקוח

ליאור דנקנר |


בוועידה הכלכלית של ביזפורטל שנערכה אתמול בבורסה בתל אביב, במושב שעסק בחיבור בין פינטק, דאטה ובינה מלאכותית, עלה לשיחה ד"ר גל אביב, מנכ"ל בלנדר. אביב, פיזיקאי במקור, סיפר על הדרך שעשה ממחקר בפיזיקה אל עולם האשראי הדיגיטלי, ועל איך בעיניו ייראה שוק האשראי הצרכני כשבינה מלאכותית תיכנס עמוק לתוך תהליך קבלת ההחלטות.


מפיזיקה לפינטק - ומהפסדים לרווח

אביב הזכיר בתחילת השיחה כי עשה את הדוקטורט שלו בפיזיקה בשנת 2012, בזמן שבו התחום שבו עסק עוד לא קיבל שם ברור. לדבריו, לימודי הפיזיקה היו קשים מאוד: "בסוף שנה ראשונה היינו בערך 20% מהסטודנטים שהיו בתחילת השנה. זה לימודים מאוד מאוד דורשניים, אבל מי שאוהב את זה נשאר".

משם עבר להקמת בלנדר כחברת הלוואות חברתיות. "בלנדר היום חברה ציבורית שמנהלת קרוב ל-110 אלף לקוחות משלמים פה בישראל", אמר. בלנדר הוקמה לפני כ־12 שנה, והחברה פועלת בכמה תחומי פעילות: הלוואות צרכניות, פריסת תשלומים ברשתות הקמעונאות הגדולות, ובסיס הפעילות ההיסטורי, פלטפורמת הלוואות בין אנשים. "הבסיס והמקור של בלנדר זה פלטפורמת פי טו פי שקיימת מאז הקמתה", אמר אביב. לאורך השנים, לדבריו, פיתחה החברה טכנולוגיה בהשקעה של עשרות מיליוני דולרים.

במהלך השיחה הוזכר כי תיק האשראי של בלנדר, כולל פעילות ההלוואות החברתיות, עומד על היקף של כ-550 מיליון שקל, וכי החברה ממשיכה להפעיל את פלטפורמת הפי טו פי כערוץ פעילות נוסף. לצד אלה, דיבר אביב על שינוי הכיוון שעברה החברה לאחר ההנפקה. "לקחת חברת פינטק שמפוקסת צמיחה ואחרי הנפקה להבין שצריך להחליף דיסקט ולהפוך אותה מחברת צמיחה לחברה ציבורית שצריכה להיות רווחית - זה היה מסע מאוד משמעותי", אמר. לדבריו, החברה דיווחה לאחרונה על חציון עם תוצאה חיובית, וממשיכה לשמור על רווחיות.

כשנשאל אם בלנדר היא קודם כול חברת טכנולוגיה או חברת אשראי, השיב אביב: "בעיניים שלנו היא דבר ראשון חברה טכנולוגית, כי כל הפעילות שלנו לא הייתה יכולה להתקיים בלי הטכנולוגיה". לדבריו, היתרון של בלנדר נמצא לכל אורך השרשרת - מהבדיקה של הלקוחות, דרך תפעול ההלוואה ועד ניהול האשראי לאורך חיי ההלוואה.