לידר הנפקות: "אף על פי ולמרות הכל, גיוסים של כ-39 מיליארד שקל"
"למרות תחושת הדכדוך ששררה במהלך השנה, סך הגיוסים בשנת 2012 דמה מאוד לשנת 2011, הן בהיקפים והן בחלוקה לחוב קונצרני ואחר", מדגיש רנן כהן אורגד, מנכ"ל לידר הנפקות. המגייסות הגדולות ב-2012 היו חברות מתחום הנדל"ן והבנקים. בנוסף חברת החשמל כמעט והכפילה את היקף הגיוס שלה ב-2012.
מהסקירה של לידר שוקי הון עולה כי במהלך שנת 2012 בוצעו 157 גיוסי חוב של סדרות חדשות והרחבות, כולל הקצאות פרטיות וניירות הנסחרים ברצף מוסדי. היקף הגיוסים הכולל עומד על כ-39 מיליארד שקל, סכום כמעט זהה לזה שגוייס אשתקד ועמד על 39.3 מיליארד שקל.
גם בחינת נתוני גיוסי החוב הקונצרני נטו, בנטרול חברת החשמל, מקורות, נתיבי גז ובנקים מראה כי קיים הבדל מינורי בין שנת 2012 לשנת 2011. במהלך שנת 2012 הסתכם גיוס החוב הקונצרני נטו בכ-20 מיליארד שקל, לעומת כ-22 מיליארד שקל שגויסו בשנת 2011.
במבט על סך גיוסי החוב, מתוך 157 הנפקות, 113 היו בדרך של הרחבת סדרות קיימות (72%) ו-44 באמצעות הנפקות של סדרות חדשות (28%). בהסתכלות על גיוס באמצעות תשקיף ציבורי לעומת הנפקות/הרחבות פרטיות עולה כי שני שליש מהסכום המגויס בוצע בדרך של הנפקה לציבור (כ-25.5 מיליארד שקל) ואילו שליש בוצע באמצעות הנפקה פרטית או הרחבה פרטית של סדרות קיימות (כ-13 מיליארד שקל), כך לפי דו"ח סיכום ההנפקות.
ניתוח הנתונים מעלה כי סקטור הנדל"ן (מניב ומגורים) הוביל את הרשימה, עם גיוסים בהיקף של כ-10.2 מיליארד שקל (כ-26% מכלל הגיוסים). אחריו נמצא סקטור הבנקים, עם גיוסים בהיקף של כ-9.6 מיליארד שקל (כ-25% מכלל הגיוסים). מדובר בירידה לעומת שנת 2011, אז גייס מגזר הבנקאות כ-12.2 מיליארד שקל שהיוו כ-31% מהיקף הגיוס הכולל אז.
חברת החשמל עם גיוסי שיא
יו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברהפי 7.5 ב-3 שנים - נאוויטס עוברת להפקה מלאה בשננדואה: הכנסות של כ-98 מיליון דולר ו-EBITDA של כ-67.6 מיליון דולר
לפני שלוש שנים ניתחנו את נאוויטס וקיבלנו שיש שם סיכוי גדול. עם סיכון, תמיד יש סיכון, אבל המחיר של השותפות נראה לנו נמוך בהינתן החלום - כתבנו על זה ועל שותפויות אחרות - האם מניות הגז והנפט אטרקטיביות? והאם נאוויטס היא מציאה? נאוויטס עלתה מאז פי 7.5 - 650%. התוצאות ברבעונים האחרונים מספקים את הסיבה. האם אפשר היה לדעת זאת בעבר? זה היה החלום של גדעון תדמור ולהבדיל מחולמים אחרים הוא קיבל על החלום שלו מימון משורה ארוכה של בנקאים בארה"ב. אלה לא נכנסים כשהן חושבים שהסיכון גדול מדי. כלומר, זה היה חלום שראו אותו כבר מתגבש במציאות. היו גם סיכונים כמו מחירי הנפט שעלולים לרדת ובעיקר בעיות שעלולות להיות בתפעול וקידוח בשלבים המאוחרים.
משקיעים לקחו את הסיכון הזה כענק והוא היה בינוני. כשזה קורה, יש לפעמים הזדמנות. משקיעים גם נדבקו בסנטימנט השלילי של תחום הגז והתרחקו מנאוויטס. תדמור ידע לנצל את הסנטימנט בשוק הנפט בצורה מושלמת. הסנטימנט השלילי שנבע בעיקר מהקולות הרבים והחזקים שקראו להפסקת השימוש בדלקים פוסילים גרם לגופי הענק בתחום לעצור את התקדמות הקידוחים למרות שהושקעו בהם מיליארדים. זה היה עניין של תדמית והם חיפשו ועדיין מחפשים להיראות פחות פוגעים בסביבה. מעבר לכך, הם העריכו שמחירי הנפט יפלו.
אחרי שהשקיעו מעל מיליארד דולר בקידוח מכרו אותו במחיר של דירת 5 חדרים יקרה בת"א. תדמור סגר מימון, השקיע, הנפיק והצליח לייצר ברבעון האחרון Ebitda של 68 מיליון דולר כשנאוויטס נסחרת ב-14.4 מיליארד שקל. הצפת ערך עצומה. יש לטענת תדמור הזדמנויות נוספות והוא קודח בהם, אבל שוב נזכיר שהתחום לא חף מסיכונים. הסיכון הגדול ביותר הוא מחיר הנפט. טראמפ אמר בנאום כניסתו לבית הלבן Drill Baby Drill ושינה שוב את כללי המשחק, אבל המגמה ארוכת הטווח היא ירידה במחיר הנפט ושימוש מופחת. רק שזה לא עניין של שנתיים-שלוש, זה עניין של טווח ארוך.
בינתיים, הביקושים לנפט מתגברים. זה התחיל במלחמה בין רוסיה לאוקראינה שגרם למחירי הנפט לעלות, נמשך במתיחות אצלנו במזרח התיכון ועכשיו מפנימים שהביקוש לאנרגיה מכל הסוגים יזנק כדי לתמוך במהפכת ה-AI. אז הנפט ישאר כאן עד תקופה ארוכה.
- ההפקה ממאגר שננדואה הגיעה ל-100 אלף חביות ביום
- ארגנטינה נגד נאוויטס: "פועלת באופן בלתי חוקי בפוקלנד"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש מסכמת רבעון שבו פעילות פרויקט שננדואה נכנסה להפקה מלאה ומקבלת ביטוי משמעותי בדוחות. השותפות, הפועלת בתחום הפקת הנפט והגז במים עמוקים בארצות הברית, עברה במהלך הרבעון מתהליך הרצה מדורג של הבארות לכיוון הפקה יציבה, והשינוי ניכר בתוצאות הכספיות. מאגר שננדואה, שנכנס לשלב ה-Ramp-Up החל מיולי, הפך למנוע העיקרי של העלייה בהכנסות ובתוצאות התפעוליות.
מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
הבנק מציג צמיחה באשראי ותשואת הון של 17.6%, מעט נמוכה מהשנה שעברה; הדירקטוריון בחר בחלוקה מתונה של מחצית מהרווח, למרות אישור בנק ישראל לחלוקה של עד 75%
בנק מזרחי טפחות מזרחי טפחות 0% פרסם את דוחות הרבעון השלישי של 2025 עם המשך רווחיות גבוהה וצמיחה באשראי, אבל גם איתות ראשון להעדפה של שמרנות מסוימת בחלוקת ההון, במיוחד בהשוואה ללאומי והבינלאומי. הרווח הנקי ברבעון הסתכם בכ-1.48 מיליארד שקל, עלייה קלה לעומת כ-1.43 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. תשואת ההון עמדה על 17.6% במונחים שנתיים, לעומת 19% באותו רבעון לפני שנה, ועדיין מדובר באחת התשואות הגבוהות במערכת, גם אם מתחת לרמות השיא של 2024.
בצד הפעילות, הבנק ממשיך להתרחב באשראי. תיק האשראי לציבור, נטו, גדל במהלך תשעת החודשים הראשונים של השנה ב-9.5%, שהם כ-33.9 מיליארד שקל, והגיע בסוף ספטמבר לכ-358 מיליארד שקל. חלקו של האשראי לציבור במאזן עלה לכ-75%, כך שהבנק נשאר ממוקד בליבת הפעילות הבנקאית, אשראי לדיור, משקי בית ועסקים.
התמונה בסיכון האשראי ממשיכה להיות חיובית. ההוצאות בגין הפסדי אשראי ברבעון השלישי ירדו ל-44 מיליון שקל בלבד, לעומת 130 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. שיעור ההוצאות להפסדי אשראי מסך האשראי לציבור עמד על 0.04%, לעומת 0.15% אשתקד, רמה נמוכה יחסית, שמעידה על תיק אשראי שממשיך לתפקד היטב גם בסביבה מאתגרת.
בקו התפעולי, מזרחי-טפחות שומר על יעילות גבוהה אך ללא שיפור מהותי: יחס
היעילות ברבעון עמד על כ-34.2%, לעומת 33.9% ברבעון המקביל ו-34.9% ברבעון השני השנה, רמות שמעידות על מבנה הוצאות רזה יחסית, אך לא על עוד שיפור ביעילות.
מנגד, מדדי ההון והנזילות נותרו חזקים עם יחס הון רובד 1 הסתכם בכ-10.4% ויחס ההון הכולל ב-13.36%, בעוד
יחס כיסוי הנזילות (LCR) עומד על כ-139%, מרווח נוח מעל דרישות הפיקוח, שמאפשר לבנק גם לתמוך בצמיחה באשראי וגם לחלק דיבידנד.
- משה לארי משווק את מזרחי טפחות כ"בנק של אנשים" רק כדי לגבות מכם את הריבית הכי גבוהה במשק
- מזרחי טפחות: הרווח טיפס ב-25%; התשואה על ההון - 16.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאן מגיע ההבדל הבולט מול לאומי: דירקטוריון מזרחי-טפחות אישר חלוקת דיבידנד של כ-741.5 מיליון שקל בגין הרבעון, 50% מהרווח הנקי. זהו למעשה ניצול מלא של מדיניות הדיבידנד המעודכנת של הבנק, שמאפשרת חלוקה של עד 50% מהרווח (לעומת 40% בעבר), אך עדיין מתחת לתקרה של 75% שהמערכת הבנקאית קיבלה מבנק ישראל, ושאותה לאומי והבינלאומי כבר מממשות. במילים אחרות, גם עם רווחיות גבוהה והון חזק, מזרחי-טפחות בוחר שלא למתוח את מדיניות ההחזר לבעלי המניות עד הקצה, ומשאיר כרית הון עבה יותר ליום גשום.
