מליסרון ממשיכה להתרחב בתחום הקניונים: ההכנסות עלו 7% ברבעון

קבוצת הקניונים רשמה גידול של 18% ברווח לבעלי המניות שהסתכמו ב-106 מיליון שקל. תחלק דיבידנד של 35 מיליון שקל
לירן סהר |

שחקנית הקניונים מליסרון הנושפת בעורפה של עזריאלי (עזריאלי קבוצה), מסכמת את הרבעון השלישי של 2012 עם הכנסות בהיקף של כ-351 מיליון שקל, זאת לעומת 328 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 7%. הגידול בהכנסות נובע בעיקר מהכנסות שנוספו לקבוצה מרכישת 50% ממרכז מסחרי בחדרה בשנת 2011, מהרחבה של הקניון הגדול בפתח תקווה ושל קניון רחובות, מהפעלת מרכז מסחרי בכיכר ציון לקראת סוף שנת 2011, ומהשלמת מבנה נוסף בפארק התעשיות ביוקנעם. הרווח המיוחס לבעלי המניות של החברה הסתכם ברבעון השלישי בכ-106 מיליון שקל, זאת לעומת כ-89 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-18%. ה-NOI ברבעון השלישי הסתכם בכ-250 מיליון שקל, לעומת 245 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. נכון ליום 30 בספטמבר לקבוצה נכסים מניבים בשטח כולל של כ-835 אלף מ"ר (חלק החברה 693 אלף מ"ר) בתפוסה ממוצעת של 97%. ה- EBITDA של מליסרון ברבעון השלישי גדל לכ-234 מיליון שקל, לעומת כ-230 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ה-FFO הריאלי של החברה הסתכם ברבעון השלישי בכ-102 מיליון שקל, עלייה של כ-34% בהשוואה לכ-76 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, וזאת בהתאם לטווח התחזיות שמסרה החברה ביולי 2012 לציבור המשקיעים. אתמול (ד') הכריז דירקטוריון החברה על חלוקת דיבידנד בסך של כ-35 מיליון שקל אשר ישולם בחודש דצמבר 2012. מתחילת 2012 השלימה הקבוצה הנפקות אג"חים בהיקף כולל של כ-1.6 מיליארד שקל (כ-335 מיליון שקל בהנפקת סדרה חדשה והיתרה בדרך של הרחבת סדרות קיימות). הקבוצה המשיכה בהקמתו של קניון באר שבע (50% בבעלותה), בהשקעה כוללת המוערכת בכ- 450 מיליון שקל (חלק החברה). צפי סיום ההקמה של הקניון הוא בשנת 2013. הקבוצה המשיכה בתהליך הרחבתו ושיפוצו של קניון רחובות, ששטח ההשכרה בו צפוי לגדול בכ-10,000 מ"ר ובהשקעה כוללת עד כה של כ-150 מיליון שקל (כ-70 מיליון שקל בתקופת הדוח). הצפי לסיום עבודות ההרחבה והשיפוץ בסוף שנת 2012. בנוסף, החברה המשיכה בתהליך השיפוצים של הקריון, שהחל בסוף שנת 2010. תהליך השיפוץ הסתיים ברבעון הראשון של 2012. שווי הנכס בספרי החברה נע קרוב ל-2 מיליארד שקל. באוקטובר 2012 הגדילה החברה את החזקותיה בקניון גרנד חיפה מ-70% ל-100%. בנוסף, בחודש זה החברה מכרה את חלקה (50%) באיקאה נתניה תמורת 105 מליון שקל ובתשואה של 7.5%. ליאורה עופר, יו"ר דירקטוריון הקבוצה, מסרה: "השבחת הנכסים שביצענו, בהתאם לאסטרטגיה העסקית של החברה, הביאה לשיפור בתוצאות הכספיות של החברה, ואנו מאמינים שהיא תתרום בטווח הארוך לחיזוק המעמד המוביל של מליסרון בשוק הקניונים הישראלי, ולמיצובה כחברה המעניקה ללקוחות חוויית קניה איכותית."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אורי מקס מקס סטוק
צילום: רמי זרנגר
דוחות

מקס סטוק הוציאה 12 מיליון שקל כדי לגדר את השקל, ההכנסות צמחו ב-6%

ההכנסות הסתכמו ב־336 מיליון שקל, הרווח התפעולי צמח ב־29% ל-57 מיליון שקל; בנטרול עסקאות הגידור, הרווח הנקי זינק ב־43%; תחלק 40 מ׳ דיבידנד; אורי מקס מסר ״ברבעון הנוכחי הרווח הנקי שהסתכם בכ-28 מיליון שקל הושפע מהפסדים בגלל עסקאות הגנה שנרשמו בשל הירידה בשער הדולר״

מנדי הניג |

רשת מקס סטוק מקס סטוק 2.8%   מדווחת על תוצאות חיוביות לרבעון השני עם צמיחה במכירות ושיפור בשיעורי הרווחיות התפעולית, אבל גם עם השפעה שלילית על השורה התחתונה בעיקר בגלל הפסדים מעסקאות הגנה שביצעה על שער הדולר. 

ההכנסות הסתכמו ב־336 מיליון שקל לעומת 317 מיליון שקל ברבעון המקביל - עלייה של כ־6% - הודות לגידול של 4.2% במכירות חנויות זהות ולפתיחת סניפים חדשים. הגידול במכירות נבע מהרחבת סל הקנייה הממוצע, עלייה במספר הלקוחות ובמכירות העונתיות, וגם מגידול במכירות לזכיינים, בעקבות הגדלת שיעור המוצרים המיובאים ישירות על ידי החברה, אפשרות שהתאפשרה עם פתיחת המרלו"ג בשומריה.

הרווח הגולמי ברבעון עלה ב־12% ל־147 מיליון שקל (43.8% מההכנסות) לעומת 132 מיליון שקל (41.7%) בשנה שעברה. השיפור בשיעור הרווח הגולמי מיוחס לשיפור בתנאי הסחר, לעלייה בשיעור המוצרים המיובאים ישירות, לירידה בשער הדולר ולירידה בעלויות השילוח. הרווח התפעולי זינק ב־29% ל־57 מיליון שקל (16.9% מההכנסות) לעומת 44 מיליון שקל (13.9%) בשנה שעברה, תוך ירידה בשיעור עלויות המכירה והשיווק וההנהלה מכלל ההכנסות. ה־EBITDA המתואם (לפני IFRS 16 ובנטרול תגמול מבוסס מניות) גדל ב־26% ל־56.5 מיליון שקל לעומת 45 מיליון שקל אשתקד.

הרווח הנקי ברבעון השני של שנת 2025 הסתכם לכ-28 מיליון שקל, בהשוואה לרווח נקי בסך של כ-29 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2024. הקיטון ברווח הנקי נובע מגידול בהוצאות המימון, ששיקף בעיקר הפסד בסכום של כ-16 מיליון שקל בגין שערוך עסקאות הגנה על הדולר למספר רבעונים קדימה, בעקבות הירידה בשער החליפין של הדולר למועד הדוח.

במחצית הראשונה של 2025 ההכנסות צמחו ב־7% ל־675 מיליון שקל לעומת 630 מיליון שקל אשתקד, הרווח הגולמי עלה ב־10% ל־291 מיליון שקל (43% מההכנסות), והרווח התפעולי עלה ב־16% ל־101 מיליון שקל. 

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

מחר בבורסה - קמטק ונובה יצנחו ב-5%, טבע תעלה ב-2%

על מניות האנרגיה החדשה, שוק החוב והר השקלים

מערכת ביזפורטל |

כסף גדול מניע את השווקים. יש הר של שקלים שלא יוצא מהבנקים למרות ריבית נמוכה מאוד. יש גם הר דולרים עולמי שנמצא באפיקים סולידיים. מדברים על כך שמחירי המניות גבוהים, אבל כספים מאוד גדולים זורמים לפירמות ולעובדים. רווחים של החברות, שכר של העובדים, כסף שמשרת חיסכון והשקעה. הכספים שאתם מרוויחים בשכר מופנים בעיקרון לצריכה שוטת ולהשקעה-חיסכון. הצריכה בסדר גמור, החיסכון-השקעות עולים בהתמדה, וזו תופעה עולמית.

אנשים חסוכים יותר לפנסיה, חוסכים יותר בשוטף במניות ובאגרות חוב. זה מוביל לביקושים גדולים מאוד לנכסים פיננסים, ומנגד יש היצע מוגבל. הכספים זורמים לשוק ונפגשים עם אותן מניות קרנות ואג"ח, יש אומנם הנפקות, אבל זה לא מספיק לספוג את הביקוש הגדול וככה נוצרות עליות מחירים. ככה נוצרות בועות. יש אינפלציה במחירי הנכסים הפיננסים וזו לא תופעה חדשה, אבל היא לא עוצרת, אלא מתעצמת. 

 מדברים על מחירים גבוהים במניות בוול סטריט מדברים בחודשים האחרונים גם על ניפוח בשוק החוב - חשש מבועה בשוק האג"ח הקונצרני בארה"ב - השערים עולים, התשואות יורדות. גם מחירי המניות בת"א כבר לא זולים, ואגרות החוב נסחרות בפער נמוך ביחס לאגרות החוב הממשלתיות.  האם זה אומר שהעליות יפסקו? אי אפשר לדעת. יש טריגרים אפשריים למעלה ולמטה. הבורה נעה גם לפי המצב בעזה - הכיוון של המלחמה והסיכוי לעסקת חטופים משפיעים על הבורסה.

החשש מהסלמה הוא ברור ומשפיע לשלילה, כאשר מדברים על הפסקת אש, השוק הופך לחיובי, וזה אומר שהוא מטולטל מאוד ב-680 הימים האחרונים מאז 7 באוקטובר, כשבסה"כ הוא מטולטל כלפי מעלה. 


מחר בבורסה צפוי להיות יום רגוע יחסית. המשק בסוג של שביתה חלקית ומחאה למען החטופים. מדברים על הפחתת רכישות וצריכה שוטפת למען אלו שעזבו את העבודה והעסק שלהם כדי להגיע למחאה. אבל לא ברור איך זה עוזר למחאה. זה פוגע בעסקים.