יאיר סרוסי וציון קינן יובילו את בנק הפועלים עד סוף 2017 באותו התגמול
נראה כי בעלת השליטה בבנק הפועלים, שרי אריסון, מרוצה מהמנהלים הבכירים שלה בבנק ומשריינת להם עוד 5 שנים בצמרת. השכר של השניים נשאר אותו דבר אבל נוספו לו תקרה וגם מגבלות.
בנק הפועלים דיווח היום (ה') כי דירקטוריון הבנק הביע הערכה ליו"ר הדירקטוריון מר יאיר סרוסי ולמנכ"ל הבנק מר ציון קינן על הישגיהם הרבים בשנות כהונתם וכהבעת אמון בהם החליט להאריך את כהונתם בחמש שנים נוספות עד לסוף שנת 2017.
במסגרת הארכת הכהונה אישר הדירקטוריון גם את תנאי התגמול של היו"ר והמנכ"ל. בעקרו של דבר לא יחול שינוי בתנאי התגמול. ואולם, הדירקטוריון החמיר בתנאי התגמול וקבע זה לראשונה תקרה לתגמול הכולל, באופן שאם הסדרי התגמול שאושרו יביאו לחריגה מתקרה זו, כי אז יופחת המענק שהיו"ר והמנכ"ל אמורים לקבל במניות של הבנק.
כמו כן החליט הדירקטוריון להחמיר בתנאי המענק לרכישת מניות ליו"ר ומנכ"ל, אם תוצאות הפעילות של הבנק יזכו אותם במענק כזה. ההחמרה באה לידי ביטוי בהארכת תקופת החסימה של מניות אלה משנתיים לארבע שנים.
פרט לכך לא יחול שינוי בתנאי השכר, המענק והתגמול ההוני שישולם ליו"ר ולמנכ"ל, כפי שהיו בחוזה הקודם.
יאיר סרוסי מכהן כיו"ר דירקטוריון פעיל של בנק הפועלים מאוגוסט 2009. משכורתו החודשים של סרוסי הינה 162,703 שקל בחודש שהם כ-1.982 מיליון שקל. למשכורת זו נלווים גם החזר הוצאות לרבות הוצאות נסיעות לחו"ל, רכב ונהג צמוד, שני קווי טלפון, סלולרי וכמובן את כל העיתונים. זאת בנוסף על הפרשות לקופות גמל , לפיצויי פיטורין, לקרנות פנסיה, לקרנות השתלמות ולביטוח אובדן ושר עבודה.
סרוסי שיעבוד במשרה מלאה זכאי כמובן גם לחופשות והוא מחוייב שלא להתחרות בבנק במשך שנה במקרה של עזיבת התפקיד. לכל התנאים האלו מצטרפת חבילת מניות של הבנק בהיקף של 666,667 יחידות RSU הניתנות למימוש למניות הבנק שהם כ-0.05% מהונו המונפק של הבנק. בתוספת המענק השנתי תגיע עלות שכרו של סרוסי ל-5.029 מיליון שקל בשנה.
ציון קינן, שמשמש כמנכ"ל בנק הפועלים גם הוא מאוגוסט 2009 ומשכורתו החודשית הינה 171,058 שקל, המסתכמת לשכר שנתי של 2.169 מיליון שקל, כאשר סך עלות שכרו השנתית, לא כולל הבונוס, מסתכמת ב-4.899 מיליון שקל.
- 3.עובד הבנק 13/09/2012 21:21הגב לתגובה זועובדי קבלן לא עוברים 4000 שקל בחודש , שרי תתעוררי.... הם יעבדו גם בשביל רבע ממה שאת נותנת להם. שישמינו ושיקיאו 1 על השני - זוג נהנתנים ,טפילים שחיים על גב האנשים שלא גומרים את החודש ומשלמים להם15 אחוז ריבית על המינוס, גועל נפש! שתחנקו!
- 2.חי במינוס 13/09/2012 11:18הגב לתגובה זו13 ש'ח דמי ניהל בחודש.
- 1.ומה הם תנאי השכר של סרוסי קינן ופלד? (ל"ת)אלמוני 13/09/2012 09:35הגב לתגובה זו
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
