תשואת חסר מול המדדים בעולם, יובש במחזורי המסחר ובשוק ההנפקות
הבורסה בתל אביב מסכמת את תשע"ב. אמנם, המדדים המובילים באחד העם טיפסו בשנה החולפת בכ-5% בממוצע, אך מחזורי המסחר במניות ירדו באופן משמעותי, ושוק ההנפקות התייבש ביחס לשנה החולפת.
שנת תשע"ב הייתה אמנם שנה חיובית למדדי המניות, אך בערכים דולריים נרשמו דווקא ירידות של כ-3%. בשנה החולפת, המשיך להתרחב הפער בין הבורסה בתל אביב לבין מקביליה בחו"ל אשר טיפסו בכ-10%-30% בממוצע. בבורסה מסבירים כי למרות החולשה בשנתיים שחלפו, מאז שנת 2005 ועד היום מובילה הבורסה ב-95% ביחס לשווקים אחרים בעולם.
מניתוח סקטוריאלי עולה כי מדד מניות התקשורת איבד בשנה החולפת 43% מערכו, זאת בהמשך ל-34% שרשם שנה מוקדם יותר. מניות הפיננסים איבדו 16%, כאשר שנה מוקדם יותר ירדו ב-16% גם כן. מי שהוביל את העליות בבורסה היה מדד הבלוטק שזינק ב-35%.
בשנת תשע"ב בוצעה רק הנפקה ראשונית אחת בבורסה. מדובר בחברת שמן נפט וגז שגייסה כ-120 מיליון שקל. בשנה מוקדם יותר נרשמו בבורסה 11 חברות חדשות אשר גייסו מהציבור 950 מיליון שקל.
במקביל לכך, שתי חברות דואליות נרשמו למסחר בתל אביב. הראשונה היא חברת פוטומדקס הפועלת בתחום האסתטיקה ונכנסה למדד ת"א 100. החברה השנייה הנמצאת בהליכי רישום היא באטם תקשורת שמניותיה נסחרות בלונדון.
שוק איגרות החוב התאפיין בעליות שערים. האג"ח הממשלתיות טיפסו בכ-6% בשנה החולפת, פי שניים לעומת שנת תשע"א. איגרות החוב הלא ממשלתיות הצמודות רשמו עלייה ממוצע של כ-3%.
בניגוד למחזורים הנמוכים שאפיינו את שוקי המניות, בשוק האג"ח נרשמה עלייה כאשר המחזור היומי טיפס מ-2.8 מיליארד שקל ל-3.1 מיליארד שקל. עליות שערים נרשמו גם באג"ח הקונצרניות בשיעור של 7% ל-800 מיליון שקל ביום.
- 3.סם 12/09/2012 15:16הגב לתגובה זוודאי שאין .,אבל משכורות בשמים .לשלוח אותם הביתה !
- 2.SEM 12/09/2012 14:14הגב לתגובה זובחצי שנה האחרונה הבורסה התחילה להתלונן על כמות העדכונים שמכונות המסחר מבצעות ברצף ומתחילה לאכוף אותם . מחזורי המסחר יתרסקו עוד יותר
- 1.רעיון שיציל את הבורסה-30% מס.. (ל"ת)יובל שטייניץ קלקלן 12/09/2012 13:16הגב לתגובה זו
וול סטריט שור וילדה (דאלי)האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים
השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?
תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה.
התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.
לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').
