האוצר הציג לרה"מ את הקיצוצים והמסים; יתכן שהמע"מ יעלה בקרוב

העלאות המסים והקיצוצים בתקציבי המשרדים שמתכנן שטייניץ בתקציב הקרוב הוצגו אמש לנתניהו על רקע הגידול בגירעון שצפוי להסתכם בכ-15 מיליארד שקל
יעל גרונטמן | (2)

הגזירות המתוכננות בתקציב המדינה, שצפוי להיות חד שנתי, הוצגו אמש לראש הממשלה על ידי שר האוצר ובכירי משרדו. על רקע הגידול החד בגירעון השנה שעשוי להסתכם בכ-15 מיליארד שקל לאחר שחל קיטון בהכנסות הממשלה בשל ההאטה הכלכלית, ומנגד חלה עלייה בהוצאות התקציביות בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג ובעקבות שינויים בהסכמי השכר במשק בשנה האחרונה.

משרד האוצר ינסה לחתוך בתקציב הבא בסביבות 10 מיליארד שקל מגירעון, זאת ככל הנראה באמצעות העלאת מסים ישירים ועקיפים.

שיעור המע"מ שעומד כיום על 16% צפוי לעלות ב-1% ל-17% כבר בתקופה הקרובה, מה שיעזור להגדיל את הכנסות המדינה ביותר מ-4 מיליארד שקל בשנה, מס עקיף זה נחשב למס רגרסיבי שעיקר הפגיעה מהעלאתו תירשם בקרב השכבות החלשות בציבור. גזירות מס נוספות צפויות להיות נחלת חלקם של מי שירצה להמשיך לעשן או לשתות משקאות חריפים.

שיעור מס ההכנסה ליחידים ולחברות, שנחשב למס ישיר, צפוי גם הוא לעלות כאשר מדרגת המס על הכנסות למקבלי השכר הגבוה במשק צפוי להשיק לרמה של 50% מההכנסה. מס החברות צפוי גם הוא לעלות ובשיעור של 1% לרמה של 26% ובכך צפויה הממשלה בראשותו של בנימין נתניהו לוותר על הקו שאיפיין אותה בשנים האחרונות ודגל בהפחתת מס החברות על מנת לעודד את הפעילות היצרנית במשק.

בצד ההוצאות מציע האוצר לבצע קיצוצים משמעותיים בתקציבי המשרדים השונים, כאשר חלק מקיצוצים אלה צפוי להביא להקפאה בהישגי המחאה החברתית של הקיץ הקודם, כשחלק מהתוספות שיועדו ליישום המלצות ועדת טרכטנברג בשנה הבאה בהיקף של יותר מ-3 מיליארד שקלים. באוצר גם הציגו לנתניהו את הצורך להפחית את התוספת עליה הוחלט בתקציב הביטחון ולהקפיא תוכניות אחרות בתחומים כגון תשתיות וחינוך. בסה"כ צפויים הקיצוצים בתקציב משרדי הממשלה להסתכם בכ-8 מיליארד שקלים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ז'אנה 04/06/2012 11:00
    הגב לתגובה זו
    ביזיון. הממשלה פועלת להרחבת פערים חברתיים ולא לצמצום. עוסקת בגביית מיסים שקל לגבות (עלית מע"מ) במקום להשקיע את המאמצים בגביית חובות ענק בסך 100 מיליארד ש"ח מחברות גדולות במשק. מעל 40 מיליארד ש"ח רק מחברת טבע. איך יתכן שחברה כל כך מרוויחה משלמת 5% מס על רווחים?? ראו כתבה רחבה ב-themarker שפורסמה בחודש מאי.
  • 1.
    בולשיט , מה יישמו מוועדת פח-טנברג ? כלווווום. (ל"ת)
    א 04/06/2012 09:39
    הגב לתגובה זו
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אר פי אופטיקל צונחת 9%, מדד הבנקים עולה 1%; מדדי הדגל בירידות עד 0.4%

מניית אר פי אופטיקל יורדת לאחר שבעלי עניין מכרו כ-14% מהון החברה בעסקת בלוק בדיסקאונט. אחרי ירידות של קרוב ל-9% במדד הביטוח, היום נפתח בהתאוששות מסוימת, ונראה אם המגמה תימשך לאורך היום. מתקרבים לסיום שנה מדהימה - ומה צפוי בשנה הבאה?

מערכת ביזפורטל |

המסחר בתל אביב נפתח הבוקר במגמה חיובית מתונה, כשהמדדים המובילים נסחרים סביב יציבות עם נטייה לעליות. מדד הבנקים והסקטורים הדפנסיביים מציגים התאוששות, וברקע בולטת גם תנועה חיובית באנרגיה, בעוד שוק האג"ח ממשיך להיסחר ביציבות יחסית.

זו השנה הטובה ביותר בבורסה ב-30 השנים האחרונות, ובכלל אנחנו ברצף של שנים טובות. אבל מה מגיע אחרי עליות - ירידות. בדיוק כמו שאחרי ירידות מגיעות העליות. בסה"כ שוקי המניות עולים, הממוצע הרב שנתי הוא 7% בשנה. אבל כאשר במשך שנתיים השוק עולה פי 2, אז החשבון הרב שנתי מתבלבל. או שהממוצע עולה, או שצפויה התמתנות בשוק.  

הבורסות באסיה מתנהלות במגמה מעורבת. מדד קוספי בסיאול מתחזק ב-2.2%, מדד ניקיי בטוקיו נחלש ב-0.4%, מדד שנגחאי בעלייה קלה של 0.04% והאנג סנג בהונג קונג בירידה של 0.83%. סיאול עולה בהמשך לעלייה בייצוא מדרום קוריאה שחצה השנה את רף 700 מיליארד הדולר לראשונה אי פעם. הכסף זינק לשיא חדש של 83.5 דולר לאונקיה, אך בהמשך ירד ל-80 דולר.

בוול סטריט נרשמה בשבוע החולף מגמה חיובית, כאשר שלושת המדדים המרכזיים סגרו בעליות. דאו ג'ונס עלה ב-1.2%, מדד S&P 500 התחזק ב-1.2%, ונאסד"ק הוסיף 1.4%. השבוע הקרוב צפוי להתמקד בפרסום פרוטוקול ישיבת דצמבר של הפד, שבה הופחתה הריבית ברבע נקודת אחוז, לצד נתוני שוק הנדל"ן בארה"ב ונתוני התביעות השבועיות לדמי אבטלה, על רקע המשך המעקב אחר ההתפתחויות הגיאו-פוליטיות והשפעתן על השווקים.


מניות הפיננסים בירידה. זה לא רק בגלל המס של סמוטריץ', זה ההבנה שהרווחים העצומים האלו לא יכולים להימשך. בביטוח זה יהיה ירידות מחירי ביטוח הרכב, ואז גם בתחומים נוספים. בבנקים - נקווה לתחרות של המיני בנקים, זה אירוע חשוב. מסים לא יעזרו, הם רק יתגלגלו שוב עליכם.