הריבית לאן? הנה 2 התרחישים המרכזיים עד אמצע 2013
ב-25 בינואר 2012 העריך הבנק המרכזי של ארה"ב (Fed) כי הריבית הנמוכה (0% - 1/4%) לא תשתנה לפחות עד סוף שנת 2014. ב-26 במרס 2012 עשה בנק ישראל דבר דומה - הוא העריך כי הריבית תיוותר ברמתה הנוכחית (2.5%) עד אמצע שנת 2013 ותעלה ל-2.75% עד סוף השנה. בטור זה אסביר מדוע לדעתי, כמו בארה"ב, משימה זו של בנק ישראל קשה לביצוע.
תחזיות האינפלציה של בנק ישראל, המגזר הפרטי ושוק ההון לשנה הקרובה נעות כיום בין 2.5% ל-2.9%, ליד הגבול העליון של יעד האינפלציה; זאת, לאחר שבחודשים האחרונים דשדש המדד. התחזית הממוצעת של המגזר הפרטי לשלושת החודשים הקרובים (מרס מאי) עומדת על 5.5% בקצב שנתי ולכן קצב האינפלציה יצטרך לרדת ל-1.5% בהמשך השנה ובתחילת 2013.
לדעתי, התנאים שישררו בארץ ובעולם יקשו מאוד על ירידה כזו. אמנה מספר סיבות לכך.
ראשית, הסביבה המדינית ביטחונית מורכבת ולא מסתמנת התבהרות. השיפור בשוקי ההון בעולם והפיגור של שוק המניות בארץ גורם לתושבי חוץ ולישראלים להצטייד בתיקי ניירות ערך בחו"ל על חשבון תיקים בארץ. גם עצימות תקינה, הידוק מדיניות המס ונוכחות זניחה של מניות ישראליות במדד MSCI Developed Markets יעכבו את חזרתם לכאן.
בנק ישראל מניח כי השקל יפוחת ב-0.3% בלבד בשנה הקרובה. בנסיבות שתיארתי, פיחות חד יותר לא יפתיע אותי. שנית, גידול בהוצאות המדינה בתחום הביטחוני, החברתי והכלכלי מרחיק את הגירעון בתקציב המדינה לשנת 2012 מרחק רב מהתקרה המקורית בתקציב הדו שנתי (2% תוצר). כך גם הקושי להחזיק מיסים שונים. הממשלה הגביהה תקרה זו ל-2.6% תוצר, אך עדיין יחסרו לה 12.5-8 מיליארד שקל למימון הגירעון.
בנוסף, השוק מתבונן קדימה ושנת 2013 נראית, בהקשר זה, מאיימת הרבה יותר. נראה כי לא יהיה מנוס מייקור מוצרים ושירותים מפוקחים ומבוקרים וכבר עתה קוראים להעלות שנית את שיעור מס הערך המוסף. במקביל, כשמסתמנת חריגה תקציבית מצד ההוצאות (מדיניות פיסיקאלית מרחיבה) בנק ישראל נהג בעבר לאזן זאת על ידי העלאת ריבית (מדיניות מוניטארית מצמצמת).
שלישית, בנק ישראל העלה את תחזית הגידול בתוצר לשנת 2012 מ-2.8% ל-3.1% והצביע על מדדים מעודדים בתקופה האחרונה. שיעור הבלתי מועסקים בישראל נמוך (גם לאחר התיקון הטכני בנתוני הלמ"ס) וניצולת המכונות והציוד גבוהה. במצב זה, כל התאוששות בביקוש לתוצר המקומי הגולמי תצריך תקופת הסתגלות לא קצרה בצד ההיצע ותגרום עליות מהירות ותכופות בקצב האינפלציה.
רביעית, האמרת מחירי הסחורות בתקופה האחרונה, בהולכת הנפט והדלקים, תחלחל לשרשרת ההיצע ותגולגל על ידי החברות אל הלקוחות. המתיחות הביטחונית בנושא איראן, מחסור היצע בחלק מהסחורות וריביות נמוכות, המעלות את קרנן של הסחורות כחלופת השקעה, תקשנה על תעריפיהן לרדת.
לנוכח כל אלה, יתקשה בנק ישראל להותיר את הריבית כפי שהיא. במבט לשנה-שנה וחצי הבאות אני יכול לחשוב על שני תרחישים אחרים: תרחיש ראשי - הריבית תשוב לרמה בה נעצרה בקיץ 2011 ותעמוד על 3%-3.5%.
תרחיש משני - הריבית תעלה לרמה של 4%-4.5%, שלהערכתנו משקפת ריבית "נורמאלית" מבחינת בנק ישראל.
הדעת נותנת שהתוצאה הסופית תהייה היכן שהוא באמצע. תרחיש הקיפאון בריבית ששרטט בנק ישראל בתחזית המאקרו כלכלית החדשה שלו תומך בעקום תשואה לפדיון נמוך ואופקי. אנו מעריכים, כי בשנה וחצי הקרובות העקום יהיה גבוה ותלול יותר, כך שבמידת הצורך ניתן לשקול לצמצם בהדרגה את חלקן של איגרות החוב הממשלתיות הלא צמודות (ממש"ק) ולקצר את משך הפדיון שלהן.
- 4.שחר 04/04/2012 16:05הגב לתגובה זותחזיות של אנליסטים זה באמת דבר מבורך והכרחי לפני החלטות הקשורות בתיק ההשקעות, חשוב להבין שיש אלטרנטיבות אחרות לתיקי ההשקעות שמנהלי התיקים גובי דמי הניהול שלכם מציעים לכם, ביקור חטוף באתר של אינבסט לדוגמא יגרום לכם להבין על מה אני מדבר.. חבל לפספס תשואות גבוהות כשזה אפשרי ודי פשוט אפילו
- 3.המשקיע הנבון 04/04/2012 15:07הגב לתגובה זושלום רונן, נהניתי לקרוא את הטור שלך היום, כמו גם את היישום המעשית שלו בסוף. רציתי לשאול האם תרחיש של מחאה חברתית שתקטין את עליות המחירים עשויה לטרוף את הקלפים לתרחיש שציינת?
- מנחם רונן 04/04/2012 15:48הגב לתגובה זושלום ותודה. התרחיש שתיארת בהחלט ייתכן, אך ניסיון הגל הקודם מצביע על התאמת מחירים, לאו דווקא על תהליך של האטה בקצב האינפלציה. לכן, תרחיש כזה עשוי להאט/לעכב את התהליך שתיארתי, אך לא לבלום אותו לחלוטין. בברכה, רונן.
- 2.יוסי עמית 04/04/2012 14:29הגב לתגובה זוהניח ב" י כי הריבית תשאר ברמתה הנוכחית עד 2013 ותעלה ברבע אחוז עד סוף אותה השנה? האם אין הוא לקח בחשבון אפשרות של קפיצה ברמות המחירים ו/או תרחיש של הדרדרות במצב הבטחוני שגם תגרור עליה בהוצ' ממשלה וגם עלית מחירים (מישהו אמר דלק וחשמל?)?
- רונן מנחם 04/04/2012 14:37הגב לתגובה זושלום. בנק ישראל מניח שהאינפלציה תהייה 2.6% בשנה הקרובה, בתוך היעד. כנגד הכוחות האינפלציוניים שהזכרת, בנק ישראל מזכיר כוחות מרסני אינפלציה, שהם היעדר לחצים לעליית שכר (במיוחד עכשיו כשנתוני האבטלה הועלו) והאטה בקצב צמיחת הביקושים. סעיף הדיור יהווה wild card שעלול להכריע את הכף. אני נוטה לצד האינפלציוני, כאמור. בברכה, רונן.
- 1.משקיענית 04/04/2012 11:31הגב לתגובה זויגרור העלאה או הורדת ריבית?
- רונן מנחם 04/04/2012 11:44הגב לתגובה זושלום. השאלה היא אם ההחמרה תשפיע זמנית ובמידה מוגבלת, או לאורך זמן. ככל שהנזק שייגרם (במונחי תמ" ג, תעסוקה, בריחת הון וכו' ) יהיה קשה/ממושך יותר, הריבית תיטה לרדת, כדי לסייע למשק. אם הפגישה תהייה קטנה/קצרה יותר, הסיכוי לירידת ריבית יקטן ואולי הריבית אף תעלה - אם אחת התוצאות תהייה פיחות מהיר בשקל שיתורגם לזינוק באינפלציה. זאת, בהנחה ששאר הגורמים קבועים. בברכה, רונן.
- ערן 04/04/2012 12:26הנק ישראל בראשות הנגיד פרופ' סטנלי פישר, כבר הוכיח שאמירתו שהפעילות במשק חשובה לו לא פחות מיעד האינפלציה, הינה נכונה והוא פועל בהתאם. במיוחד במצב הכלכלי ששוב מתחיל להיות פחות אופטימי כרגע, בנק ישראל יראה לנגד עיניו (ובצדק כמובן) את עידוד הפעילות המקומית, פיחות השקל וכו' על מנת לעזור למשק לצלוח את האתגרים הקרובים, ויהפוך את יעד האינפלציה לזניח לחלוטין. אינפלציה ברמות של 3.5-4% לא תגרום לבנק ישראל לשנות את מדיניותו ולפגוע בפעילות במשק.
הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח
אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?
צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק" בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה.
ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.
במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.
- הקרן המכניסה ביותר בישראל - הנה הסיבה (השלילית) שאף אחד לא עוזב אותה
- תביעת הדיבה של היזם נדחתה: הדיירים זעמו - ובצדק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר.
בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.
חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגת"א 35 יורד 1.6%, ת"א 90 מאבד 2.3%; מגמה שלילית בבורסה
המסחר בת"א מתנהל בירידות, כאשר החשש מקריסת הפסקת האש וחזרה ללחימה; דיווח על תקיפות של חיל האוויר ברפיח ומטח רקטות מעזה
המימוש הטבעי צפוי להימשך היום בבורסה. "קנה בשמועות - מכור בידיעה" - אומר הכלל הידוע. אין כאן הבטחה, אבל זה תופס במקרים רבים. הערכנו שסיכוי טוב שזה מה שיקרה אצלנו אחרי החזרת החטופים החיים וסיום המלחמה. והנה זה קורה. השוק ירד בימים האחרונים. באותה כתבה דיברנו על הסיכון הכפול, מצד אחד השוק מתמחר הפסקת אש ארוכה ומצד שני יש אפשרות לחזרה למלחמה אם הפסקת האש לא תחזיק מעמד, ובשני המקרים יש סיכון לירידות.
והנה, כשבוע לאחר הפסקת האש ונסיגת צה"ל מחלקים נרחבים ברצועה, הלחימה מתחדשת בדרום עזה: חיל האוויר תקף ברפיח בעקבות ירי לעבר כוח צה"ל, ובמקביל דווח בעזה על אש מסירות חיל הים לעבר החוף. מדובר בהפרה נוספת של הפסקת האש, לאחר שבימים האחרונים מחבלים חמושים יצאו ממנהרות בחאן יונס וברפיח ותקפו כוחות צה"ל, חלקם חוסלו מהאוויר. לפי ההנחיות החדשות, כוחות צה"ל במרחבי החיץ מוגבלים מאוד בפתיחה באש, גם מול חמושי חמאס, שעל פי הערכות פרסו מחדש כ-7,000 לוחמים ברחבי הרצועה. ברקע אמור להתקיים המו"מ לשלב השני בתוכנית טראמפ הכולל נסיגות נוספות ופריסת כוח בינלאומי, בעוד בעזה נותרו 16 חטופים חללים שגופותיהם מוחזקות בידי חמאס.
ברקע הדיווח הירידות בשוק מעמיקות. בעוד הירידות במדדים מעמיקות, הדולר גם מתחזק מול השקל דרך המסחר באופציות, אם כי התנועה האחרונה בדולר כבר גילמה ככל הנראה חלק מהסיכון. הדולר הגלום נסחר לפי 3.31 שקל לדולר.
מה שעוד הדיווח על התקיפה אומר שהריבית בישראל עשויה להישאר ללא שינוי, למרות שהשוק תמחר עד הבוקר שהריבית תרד בוודאות בהחלטה הקרובה של בנק ישראל. כרגע אין וודאות כזו, וייתכן שבנק ישראל יחכה למועד מאוחר יותר.
- ת"א 35 איבד 1.2%, מדד הבנקים נפל 3.5%
- השבבים משכו למעלה, חברות הביטוח למטה - נעילה מעורבת בת"א
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארית תעשיות ירידה לאחרונה לאחר תקופה ארוכה של עליות חדות. אחרי מחצית ראשונה כמעט מושלמת, עם רווח נקי של 96 מיליון שקל ושולי רווח שמזכירים חברות שבבים, המשקיעים מתחילים לבחון את השלב הבא.
הצבר לשנת 2026 עומד על כ-420 מיליון שקל בלבד, והחברה דיווחה מאז רק על הזמנה אחת מהותית. המשמעות היא שקצב הצמיחה של השנה הנוכחית עשוי שלא לחזור, והמרווחים הגבוהים עלולים להישחק ככל שיידרשו השקעות נוספות בייצור ובהתרחבות לחו"ל. להרחבה- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
