סיכום

מחאת הקיץ לא ניכרת: רווחי 5 הבנקים הגדולים זינקו ב-2011 ל-7 מיליארד שקל

פועלים עם הרווח הגדול ביותר, מזרחי עם הגידול הרב ביותר ולאומי - הירידה החדה ביותר. כמה לקחו 5 המנכ"לים יחד? כנסו...
יעל גרונטמן | (10)

שנת 2011 אולי לא תיזכר כשנה הטובה ביותר של הבנקים בישראל - אך בהחלט היא יכולה להיחשב כשנה בה הצליחה המערכת הבנקאית בישראל לעמוד בכבוד באתגרים שניצבו בפניה, במיוחד על רקע השנה השלילית בשוק ההון והשינויים ברגולציה. הרווח המצרפי של 5 הבנקים הישראלים הגדולים עלה ב-5.5% והסתכם ב-6.967 מיליארד שקל לעומת רווח מצרפי של 6.6 מיליארד שקל ב-2010 שנחשבה לשנה חזקה מאד במערכת הבנקאית ובה זינקו הרווחים ב-22%. את הרווח הגדול ביותר רשם בנק הפועלים שדיווח על עלייה של 24.3% ל-2.7 מיליארד שקל שהם כ-38% מסך הרווח המצרפי של עליו דיווחו 5 הבנקים. לעומתו, בנק לאומי שהוביל בשנה שעברה את הטבלה דיווח ב-2011 על ירידה של 19% ברווחיו שהסתכמו ב-1.89 מיליארד שקל. את הקפיצה המרשימה ביותר בשורת הרווח עשה השנה בנק מזרחי טפחות שדיווח על עלייה של 25% ברווח השנתי שהסתכם ב-1.04 מיליארד שקל. הבנקים הקטנים יותר, דיסקונט והבינלאומי דיווחו על עלייה ברווח של 21% ו-0.6% ל-852 מיליון שקל ול-485 מיליון שקל בהתאמה. ברבעון האחרון של 2011, בו רשמו מרבית הבנקים שיפור ברווח כתוצאה מהכרה חשבונאית בהכנסות מס כתוצאה מהעלאת מס החברות במשק (ע"פ המלצות ועדת טרכטנברג), זינק הרווח המצרפי של 5 הבנקים ב-17% לעומת הרווחים שנרשמו ברבעון המקביל אשתקד, וזה הסתכם ב-1.989 מיליארד שקל. מבחינת התשואה להון, אחד הפרמטרים המובילים לבחינת יעילות הבנקים, הוביל בשנת 2011 בנק מזרחי טפחות את הטבלה עם תשואה להון של 14.6%, פועלים צועד אחריו עם תשואה להון של 12% בעוד שבלאומי נפלה התשואה להון ל-8.3% לעומת 10.3% בשנה שעברה. בתחתית הרשימה נמצא בנק דיסקונט עם תשואה להון בשיעור של 8.2%. יחס הלימות ההון - כלומר היחס שמגדיר מהו היקף ההון שאותו יכולים הבנקים לחלק כאשראי מתוך כלל ההון שברשותם, בלטו שני הבנקים הגדולים במשק, לאומי ופועלים שדיווחו על יחס של 14.34% ו-14.1%. בכל הנוגע ליחס ההון ליבה, אליו התייחס לאחרונה המפקח על הבנקים בהתאם לבאזל 3 כשדרש מהבנקים להעלותו ל-9% עד שנת 2015 ומשני הבנקים הגדולים לעלותו באחוז נוסף עד 2017 קיימת תמונה מוערבת. היחס נע בין 7.77% בבנק מזרחי ל-8.5% בבנק הבינלאומי. כאשר בלאומי הסתכם שיעורו של יחס ההון ליבה ב-8.07% ובפועלים ב-7.9%. השנה הבינונית של המערכת הבנקאית והמחאה החברתית לא הפריעו לבכירי הבנקים לקחת הביתה שכר שעלותו היא מהגבוהות במשק. את טבלת השכר בסקטור הבנקאי מוביל גם השנה מנכ"ל בנק מזרחי אלי יונס שעלות שכרו ב-2011 הסתכמה ב-10.2 מילין שקל, פחות משכר של 14.3 מ' ש' שקיבל בשנה שעברה. ראובן שפיגל, מנכ"ל הבנק הבינלאומי קיבל בשנתו הראשונה בתפקיד שכר בעלות של 9.94 מיליון שקל, ציון קינן, מנכ"ל בנק הפועלים לא פיגר בהרבה ושכרו השנתי הסתכם ב-9 מיליון שקל, לעומתם בולטת גליה מאור, המנכ"לית הותיקה והמוערכת של בנק לאומי שפורשת השנה, אשר עלות שכרה הסתכמה ב-6 מיליון שקל, כאשר כמחצית מסכום זה משקף הטבות סוציאליות. ובתחתית הרשימה ניצבת מנכ"לית הבנק הבינלאומי עם עלות שכר של 4.9 מיליון שקל. בסה"כ הסתכמה עלות השכר של חמשת המנכ"לים המובילים את מערכת הבנקאות הישראלית בכ-40 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    שכר 29/03/2012 14:19
    הגב לתגובה זו
    זה הכסף של כולנו, ועל חשבוננו, חיבים להפסיק את השוד הזה שלכאורה הוא חוקי.
  • 9.
    פישר מקבל שכר מהבנקי 29/03/2012 14:11
    הגב לתגובה זו
    איך יקבל אלפי שקלים בונוסים אלפי? מיליונים.....
  • 8.
    בוכים לעיתונות וצוחקים כל הדרך לבנק (ל"ת)
    בנקאי בכיר 29/03/2012 14:11
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    ניהול כושל=הפסד כספי= העם הפראייר משלם=מחאה (ל"ת)
    מונופול ציבורי ופרטי 29/03/2012 14:05
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    עושים מיליארדים ע" ח העם הפראייר=מחאה=חרם צרכן (ל"ת)
    בנק,אוצר,ממשלה גנבים 29/03/2012 14:02
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    איפה פישר ? 29/03/2012 13:51
    הגב לתגובה זו
    שאסור שהבנקים יקרסו ? למישהו נראה שהם עומדים לקרוס. נתן להם לגיטימציה לגבות עוד ועוד עמלות ולהגדיל את מרווחי המימון שלהם. נשיא הבנקים בישראל לא נגיד בנק ישראל...
  • 4.
    עידו 29/03/2012 13:39
    הגב לתגובה זו
    די עם השטויות.
  • 3.
    היכן עלויות שכר 29/03/2012 13:16
    הגב לתגובה זו
    היכן מופחתות הוצאות המשכורות לאלפי עובדים.......והחיפה לאירופה, הפסדי ניירותערך, בלופרים.
  • 2.
    אם לא יהיו שקרים 29/03/2012 13:15
    הגב לתגובה זו
    מלא שקרים בדוחות, רק לא מספרים את האמת......
  • 1.
    אל תהיו תמימים 29/03/2012 13:13
    הגב לתגובה זו
    האם ראיתם דיווחים על הפסדי ניירות ערך כגון פרטנר,בזק,ח" ל,כור,דסק" ש,אידיבי,סלקום,אלרוב,אל על, ועוד, האם ראיתם חשיפתם לאירופה ,אגח" ים, תפסיקו.
אסא לווינגר, מנכ"ל אנרג'יקס
צילום: יח"צ
ראיון

מנכ"ל אנרג'יקס: "בשבועות הקרובים נראה רעידת אדמה רגולטורית בארה"ב"

אנרג'יקס סיימה את הרבעון השני עם ירידה דו ספרתית בהכנסות וב-EBITDA, אך אסא לוינגר, מנכ"ל אנרג'יקס מאמין כי "רעידת אדמה רגולטורית" בארה"ב דווקא תחזק את יתרונם התחרותי ותדחוק שחקנים אחרים החוצה תוך עלייה במחירי החשמל; עם זאת, ניכרת סקפטיות בשוק כאשר המניה מציגה תשואה שלילית בשנה האחרונה

רן קידר |
נושאים בכתבה אנרג'יקס
אנרג'יקס אנרג'יקס 2.63%   סיכמה את הרבעון השני עם ירידה של כ־10% בהכנסות וירידה חדה יותר ב-EBITDA, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות צנח ל-2 מיליון שקל בלבד, בעיקר בשל ירידת ערך של 36 מיליון שקל בפרויקט אר"ן. למרות זאת, בחברה מדגישים כי מדובר בתנאי השוואה "לא מחמיאים" אך התוצאה בפועל היא שההכנסות והרווחיות יורדת וכרגע השוק מתמחר את החברה על התוצאות העדכניות. 

להערכת המנכ"ל אסא לוינגר, השוק מתעלם מהפוטנציאל הגלום בגל רגולציה חדש בארה"ב, שצפוי לחזק את יתרון החברה מול מתחרים ולהוביל לעלייה במחירי החשמל תוך שאנרג'יקס עשויה לרכוש פרויקטים שיתקעו ללא מימון או ציוד במחירי עלות.

ברקע פרסום דוח הרבעון השני של 2025, שעליו כתבנו בהרחבה, ערכנו ראיון עם מנכ"ל החברה, אסא לוינגר, שבו דיברנו על תנודתיות מחירי החשמל, ההשפעה הצפויה של הרגולציה בארה"ב, והאסטרטגיה לצמיחה.

מחירי החשמל ירדו לאחרונה, מה ההערכה שלכם לגבי ההמשך?

ב-2022 פרצה המלחמה באוקראינה, סוף עידן הקורונה, ומחירי החשמל ראו עליה מאד חדה, באירופה ובכלל. ובזמן של הספייק הזה, שהמחירים הרקיעו שחקים, הצלחנו לקבע את מחירי החשמל בפולין במהלך 2022 ועד סוף 2024. אם היינו יכולים לקבע את המחירים ולגדר אותם לתקופה ארוכה יותר, זה מה שהיינו עושים, אבל כך או כך לאחר מספר חודשים המחירים החלו לרדת ואנחנו בעצם נהנינו ממחירים גבוהים מאד שלא שיקפו את מחירי השוק ב-2023 ו-2024. עבורנו זו הייתה הכנסה עודפת של מאות מיליוני שקלים במהלך השנתיים וחצי הללו, אבל אם משווים במהלך 2025 את מחירי החשמל למה שהצלחנו לקבע, כמובן שהם נמוכים יותר אבל הם מחירי השוק. כך שלכאורה ההכנסות שלנו ירדו אבל למעשה היו שנתיים וחצי שנהנינו ממחירי שיא, גבוהים בהרבה ממחירי השוק. 

ומה לגבי ההכנסות שלכם ממיסים? אם מנטרלים אותם הרווח שלכם היה מינימלי 

ההכנסות ממיסים היא הכנסה שאנחנו מקבלים מהממשל האמריקאי ואותה אנחנו רושמים על פני 5 שנים, במקום להכניס אותם לשנה אחת או רבעון אחד. מה שרואים ברבעון הזה היא הכנסה אמיתית ויציבה, שאינה צפויה להסתיים בקרוב. האם ריבוי הפרויקטים שלכם מוביל להתייעלות? בעקבות העובדה שאנחנו גם היזם וגם חברת ההקמה, אנחנו מצליחים לייעל והתשואות בפרויקטים שלנו בפולין וגם בחלק מהפרויקטים בארה"ב הן גבוהות. לגבי הפרויקטים בישראל, אני חושב שהתשואות אינן מספיק גבוהות באופן כללי בענף כולו.

האם אינכם חוששים מביטול הטבות ה-IRA והחוק הגדול והיפה של טראמפ? 

זוהי בעצם המהות של אנרג'יקס, ואם לרדת לעומקם של הדברים, אנחנו היחידים בישראל שעובדים עם פירסט סולאר ולמעשה אנחנו אחד משלושת הלקוחות הגדולים ביותר שלהם בכל העולם. פירסט סולאר הוא ספק הלוחות הסולריים הייד בארה"ב והעובדה שהלוחות מיוצרים בארה"ב מסתדר היטב עם הרגולוציה החדשה ברוח MAGA, שתפעל נגד ה-Foreign Entity of Concern, זאת אומרת שימוש ברכיבים סיניים במתקנים סולאריים. 

רן עוז מנכל ישראכרט
צילום: תמי בר שי
ראיון

מנכ"ל ישראכרט: "קצב הרווח מייצג ואף צפוי לעלות, בעזרת קבוצת דלק נוכל להאיץ את הצמיחה"

בראיון לביזפורטל מנכ"ל חברת האשראי רן עוז מדבר על הצמיחה בתיק האשראי מסביר את המשמעות של ההוצאות החד־פעמיות במאות מיליוני שקלים; אופטימי לגבי היעד להגיע לרווח שנתי של כחצי מיליארד שקל,  חושב שהסינרגיה עם דלק קבוצה תתרום הרבה  ומאמין שהחשבונות העסקיים החוץ-בנקאיים והמימון לנדל"ן ימשיכו להניע את הצמיחה
מנדי הניג |
נושאים בכתבה ישראכרט רן עוז

ישראכרט מסכמת רבעון עם שילוב בין נתונים תפעוליים חזקים לבין הפסד חשבונאי חריג. בעוד תיק האשראי של החברה הגיע לשיא של כ־10.9 מיליארד שקל ורשם עלייה של כ־12% מתחילת השנה והרווח מפעילות שוטפת בנטרול חד־פעמיות קפץ ב־29% ל־88 מיליון שקל, הדוחות כוללים גם הוצאות חד־פעמיות גדולות בגלל שומות מס מע"מ ומס הכנסה, שהביאו להפסד מדווח של כ-150 מיליון שקל.

ישראכרט מרחיבה את הפעילות באשראי הצרכני והעסקי וגם השיקה חשבון עסקי חוץ־בנקאי, לצד כניסה זהירה למימון פרויקטי נדל"ן. המנכ"ל, רן עוז, בראיון לביזפורטל, מתייחס לשיא בתיק האשראי, מסביר את המשמעות של ההוצאות החד־פעמיות, מציג את תחזית הרווחיות לשנים הקרובות ומפרט על המהלכים האסטרטגיים שישראכרט מקדמת.


אנחנו רואים רבעון עם צמיחה בכל המגזרים, אבל יש כאן הפסד חשבונאי של 150 מיליון שקל מהוצאות חד פעמיות. איך אתם מגדירים את הרבעון הזה והאם הוא מבחינתכם מייצג?

"קודם כל, מהפעילות השוטפת אנחנו רואים את התוצאה של האסטרטגיה והמיקודים העסקיים בשנים האחרונות, וזה בא לידי ביטוי בתוצאות. לפני שלוש וחצי שנים התחלנו עם תיק אשראי נמוך מ-5 מיליארד שקל, שהיה הכי קטן בתעשייה שלנו, והיום אנחנו כבר נוגעים ב-11 מיליארד. הצמיחה מגיעה משני קווי עסקים בולטים, ובמקביל לעלייה באשראי, שמייצרת עלייה בהכנסות, אנחנו עובדים בשנה וחצי האחרונות על שיפור איכות תיק האשראי, מה שמוריד את ההוצאות להפסדי אשראי רבעון אחרי רבעון. כל זה, יחד עם שמירה על רמת ההוצאות, מביא אותנו לרווחיות גבוהה מאוד, כמו שלא הייתה שנים רבות. הרווחיות השוטפת של 88 מיליון שקל מייצגת קצב שנתי של כ-350 מיליון שקל, מה שממקם אותנו במקום טוב בתוכנית הרב-שנתית שלנו, ואנחנו רואים איך מפה אנחנו ממשיכים לעלות".

דיברתם בעבר על יעד שנתי של 400-500 מיליון שקל. כמה אנחנו קרובים אליו?

"אמרנו בעבר שנגיע לתיק של 16 מיליארד שקל פלוס, כמו שאתה רואה, כבר בתיק של 11 מיליארד אנחנו בקצב של 350 מיליון שקל בשנה. אם לפני חצי שנה הערכנו שזה ייקח שלוש שנים, אז בקצב הנוכחי ייתכן שנגיע לכך מוקדם יותר. צריך לזכור שכאשר אנחנו צומחים באשראי, אנחנו קודם כל רושמים את ההפרשה במלואה ורק לאחר מכן מתחילות להגיע הכנסות הריבית. למשל, ברבעון השני צמחנו ב-600 מיליון שקל באשראי, אבל זה כמעט לא תרם להכנסות הריבית, בעוד שההפרשה להפסדי אשראי נרשמה במלואה. ולכן, אם בתיאוריה - ואני לא אעשה את זה - אני עכשיו לוחץ על ה'ברקס' ואומר: לא צומחים ברבעון שלישי באשראי ונשארים באותו מקום, אז פתאום נוכל לראות את ההפרשה רבעון מול רבעון יורדת והכנסות ריבית עולות. זאת אומרת, אנחנו כל הזמן מגדילים את מנועי הצמיחה, משקיעים גם במכירה, גם בשיווק, גם בהפרשה לאשראי, וכל פעם, בעיכוב של רבעון, אנחנו מתחילים ליהנות מהכנסות ריבית. לכן אנחנו אופטימיים - קצב הרווח הנוכחי מייצג ואפילו צפוי להשתפר".

ברבעון הבא צפויות הוצאות חד-פעמיות של 70–80 מיליון שקל - למה הן מיוחסות?