סיכום

מחאת הקיץ לא ניכרת: רווחי 5 הבנקים הגדולים זינקו ב-2011 ל-7 מיליארד שקל

פועלים עם הרווח הגדול ביותר, מזרחי עם הגידול הרב ביותר ולאומי - הירידה החדה ביותר. כמה לקחו 5 המנכ"לים יחד? כנסו...
יעל גרונטמן | (10)

שנת 2011 אולי לא תיזכר כשנה הטובה ביותר של הבנקים בישראל - אך בהחלט היא יכולה להיחשב כשנה בה הצליחה המערכת הבנקאית בישראל לעמוד בכבוד באתגרים שניצבו בפניה, במיוחד על רקע השנה השלילית בשוק ההון והשינויים ברגולציה.

הרווח המצרפי של 5 הבנקים הישראלים הגדולים עלה ב-5.5% והסתכם ב-6.967 מיליארד שקל לעומת רווח מצרפי של 6.6 מיליארד שקל ב-2010 שנחשבה לשנה חזקה מאד במערכת הבנקאית ובה זינקו הרווחים ב-22%.

את הרווח הגדול ביותר רשם בנק הפועלים שדיווח על עלייה של 24.3% ל-2.7 מיליארד שקל שהם כ-38% מסך הרווח המצרפי של עליו דיווחו 5 הבנקים. לעומתו, בנק לאומי שהוביל בשנה שעברה את הטבלה דיווח ב-2011 על ירידה של 19% ברווחיו שהסתכמו ב-1.89 מיליארד שקל.

את הקפיצה המרשימה ביותר בשורת הרווח עשה השנה בנק מזרחי טפחות שדיווח על עלייה של 25% ברווח השנתי שהסתכם ב-1.04 מיליארד שקל. הבנקים הקטנים יותר, דיסקונט והבינלאומי דיווחו על עלייה ברווח של 21% ו-0.6% ל-852 מיליון שקל ול-485 מיליון שקל בהתאמה.

ברבעון האחרון של 2011, בו רשמו מרבית הבנקים שיפור ברווח כתוצאה מהכרה חשבונאית בהכנסות מס כתוצאה מהעלאת מס החברות במשק (ע"פ המלצות ועדת טרכטנברג), זינק הרווח המצרפי של 5 הבנקים ב-17% לעומת הרווחים שנרשמו ברבעון המקביל אשתקד, וזה הסתכם ב-1.989 מיליארד שקל.

מבחינת התשואה להון, אחד הפרמטרים המובילים לבחינת יעילות הבנקים, הוביל בשנת 2011 בנק מזרחי טפחות את הטבלה עם תשואה להון של 14.6%, פועלים צועד אחריו עם תשואה להון של 12% בעוד שבלאומי נפלה התשואה להון ל-8.3% לעומת 10.3% בשנה שעברה. בתחתית הרשימה נמצא בנק דיסקונט עם תשואה להון בשיעור של 8.2%.

יחס הלימות ההון - כלומר היחס שמגדיר מהו היקף ההון שאותו יכולים הבנקים לחלק כאשראי מתוך כלל ההון שברשותם, בלטו שני הבנקים הגדולים במשק, לאומי ופועלים שדיווחו על יחס של 14.34% ו-14.1%.

בכל הנוגע ליחס ההון ליבה, אליו התייחס לאחרונה המפקח על הבנקים בהתאם לבאזל 3 כשדרש מהבנקים להעלותו ל-9% עד שנת 2015 ומשני הבנקים הגדולים לעלותו באחוז נוסף עד 2017 קיימת תמונה מוערבת. היחס נע בין 7.77% בבנק מזרחי ל-8.5% בבנק הבינלאומי. כאשר בלאומי הסתכם שיעורו של יחס ההון ליבה ב-8.07% ובפועלים ב-7.9%.

השנה הבינונית של המערכת הבנקאית והמחאה החברתית לא הפריעו לבכירי הבנקים לקחת הביתה שכר שעלותו היא מהגבוהות במשק. את טבלת השכר בסקטור הבנקאי מוביל גם השנה מנכ"ל בנק מזרחי אלי יונס שעלות שכרו ב-2011 הסתכמה ב-10.2 מילין שקל, פחות משכר של 14.3 מ' ש' שקיבל בשנה שעברה.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    שכר 29/03/2012 14:19
    הגב לתגובה זו
    זה הכסף של כולנו, ועל חשבוננו, חיבים להפסיק את השוד הזה שלכאורה הוא חוקי.
  • 9.
    פישר מקבל שכר מהבנקי 29/03/2012 14:11
    הגב לתגובה זו
    איך יקבל אלפי שקלים בונוסים אלפי? מיליונים.....
  • 8.
    בוכים לעיתונות וצוחקים כל הדרך לבנק (ל"ת)
    בנקאי בכיר 29/03/2012 14:11
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    ניהול כושל=הפסד כספי= העם הפראייר משלם=מחאה (ל"ת)
    מונופול ציבורי ופרטי 29/03/2012 14:05
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    עושים מיליארדים ע" ח העם הפראייר=מחאה=חרם צרכן (ל"ת)
    בנק,אוצר,ממשלה גנבים 29/03/2012 14:02
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    איפה פישר ? 29/03/2012 13:51
    הגב לתגובה זו
    שאסור שהבנקים יקרסו ? למישהו נראה שהם עומדים לקרוס. נתן להם לגיטימציה לגבות עוד ועוד עמלות ולהגדיל את מרווחי המימון שלהם. נשיא הבנקים בישראל לא נגיד בנק ישראל...
  • 4.
    עידו 29/03/2012 13:39
    הגב לתגובה זו
    די עם השטויות.
  • 3.
    היכן עלויות שכר 29/03/2012 13:16
    הגב לתגובה זו
    היכן מופחתות הוצאות המשכורות לאלפי עובדים.......והחיפה לאירופה, הפסדי ניירותערך, בלופרים.
  • 2.
    אם לא יהיו שקרים 29/03/2012 13:15
    הגב לתגובה זו
    מלא שקרים בדוחות, רק לא מספרים את האמת......
  • 1.
    אל תהיו תמימים 29/03/2012 13:13
    הגב לתגובה זו
    האם ראיתם דיווחים על הפסדי ניירות ערך כגון פרטנר,בזק,ח" ל,כור,דסק" ש,אידיבי,סלקום,אלרוב,אל על, ועוד, האם ראיתם חשיפתם לאירופה ,אגח" ים, תפסיקו.
ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)
צילום: ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?

מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה

אבישי עובדיה |

הדוחות של טאואר טאואר 4.53%   טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה. 

היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.

מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים. 

תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים. 

חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר. 

איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X
דוחות

הבורסה בתל אביב סיימה רבעון חזק: ההכנסות עלו ב־35%, הרווח כמעט הוכפל

הרווח הנקי ברבעון השלישי של 2025 עמד על כ־50 מיליון שקל, עלייה של 92% לעומת התקופה המקבילה; מחזורי המסחר היומיים זינקו לשיא של 3.8 מיליארד שקל; בבורסה נערכים למעבר למסחר בימים שני עד שישי בתחילת 2026

אדיר בן עמי |

הבורסה לניירות ערך בתל אביב הבורסה לניע בתא -0.53%   פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי של 2025, שהסתיים ב־30 בספטמבר. מהנתונים עולה גידול ניכר בהכנסות וברווחיות, על רקע עלייה בהיקף פעילות המסחר ובמחזורי המסחר היומיים.


ההכנסות ברבעון הסתכמו בכ־147.1 מיליון שקל, עלייה של כ־35% לעומת 109 מיליון שקל ברבעון המקביל ב־2024. עיקר העלייה נבע מגידול בהכנסות מעמלות מסחר וסליקה ומשירותי מסלקה. העלויות ברבעון גדלו בכ־7% ל־84.5 מיליון שקל, בעיקר בשל עלייה בהוצאות מחשוב, תקשורת ופחת. הרווח הנקי לרבעון עמד על כ־50 מיליון שקל, עלייה של 92% לעומת כ־26 מיליון שקל אשתקד. ה־EBITDA המתואם הסתכם בכ־79.5 מיליון שקל, עלייה של 76% לעומת התקופה המקבילה.

מחזורי המסחר בשוק המניות עלו ברבעון השלישי בכ־88% לעומת התקופה המקבילה, והמחזור היומי הממוצע הגיע לכ־3.8 מיליארד שקל. זהו המחזור היומי הגבוה ביותר שנרשם בבורסה עד כה. מדדי ת"א־35 ות"א־90 עלו בכ־34% וב־32% בהתאמה מתחילת השנה, ומדדי הפיננסים והביטוח רשמו עליות חדות במיוחד של 71% ו־112% בהתאמה.


מבט כולל 

במבט כולל, הכנסות הבורסה בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו בכ־414.2 מיליון שקל' עלייה של 28% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי עלה בכ־70% ל־129.4 מיליון שקל, וה־EBITDA המתואם טיפס ל־213 מיליון שקל - עלייה של 53%. הגידול נבע מגידול בהיקף המסחר בכלל השווקים ומהמשך התרחבות פעילות הסליקה והמסלקה. במקביל נרשמה עלייה של 60% בהוצאות המסים, שהגיעה לכ־39.5 מיליון שקל, כתוצאה מהעלייה ברווח לפני מס.

בשוק ההנפקות הראשוניות לציבור גויסו ב־9 החודשים הראשונים של השנה כ־3.8 מיליארד שקל על ידי 17 חברות חדשות, לעומת גיוסים של 0.8 מיליארד שקל בלבד על ידי 5 חברות בתקופה המקבילה ב־2024. בשוק האג"ח הקונצרני גויסו כ־148 מיליארד שקל - גידול של כ־70% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.