מחאת הקיץ לא ניכרת: רווחי 5 הבנקים הגדולים זינקו ב-2011 ל-7 מיליארד שקל
שנת 2011 אולי לא תיזכר כשנה הטובה ביותר של הבנקים בישראל - אך בהחלט היא יכולה להיחשב כשנה בה הצליחה המערכת הבנקאית בישראל לעמוד בכבוד באתגרים שניצבו בפניה, במיוחד על רקע השנה השלילית בשוק ההון והשינויים ברגולציה.
הרווח המצרפי של 5 הבנקים הישראלים הגדולים עלה ב-5.5% והסתכם ב-6.967 מיליארד שקל לעומת רווח מצרפי של 6.6 מיליארד שקל ב-2010 שנחשבה לשנה חזקה מאד במערכת הבנקאית ובה זינקו הרווחים ב-22%.
את הרווח הגדול ביותר רשם בנק הפועלים שדיווח על עלייה של 24.3% ל-2.7 מיליארד שקל שהם כ-38% מסך הרווח המצרפי של עליו דיווחו 5 הבנקים. לעומתו, בנק לאומי שהוביל בשנה שעברה את הטבלה דיווח ב-2011 על ירידה של 19% ברווחיו שהסתכמו ב-1.89 מיליארד שקל.
את הקפיצה המרשימה ביותר בשורת הרווח עשה השנה בנק מזרחי טפחות שדיווח על עלייה של 25% ברווח השנתי שהסתכם ב-1.04 מיליארד שקל. הבנקים הקטנים יותר, דיסקונט והבינלאומי דיווחו על עלייה ברווח של 21% ו-0.6% ל-852 מיליון שקל ול-485 מיליון שקל בהתאמה.
ברבעון האחרון של 2011, בו רשמו מרבית הבנקים שיפור ברווח כתוצאה מהכרה חשבונאית בהכנסות מס כתוצאה מהעלאת מס החברות במשק (ע"פ המלצות ועדת טרכטנברג), זינק הרווח המצרפי של 5 הבנקים ב-17% לעומת הרווחים שנרשמו ברבעון המקביל אשתקד, וזה הסתכם ב-1.989 מיליארד שקל.
מבחינת התשואה להון, אחד הפרמטרים המובילים לבחינת יעילות הבנקים, הוביל בשנת 2011 בנק מזרחי טפחות את הטבלה עם תשואה להון של 14.6%, פועלים צועד אחריו עם תשואה להון של 12% בעוד שבלאומי נפלה התשואה להון ל-8.3% לעומת 10.3% בשנה שעברה. בתחתית הרשימה נמצא בנק דיסקונט עם תשואה להון בשיעור של 8.2%.
יחס הלימות ההון - כלומר היחס שמגדיר מהו היקף ההון שאותו יכולים הבנקים לחלק כאשראי מתוך כלל ההון שברשותם, בלטו שני הבנקים הגדולים במשק, לאומי ופועלים שדיווחו על יחס של 14.34% ו-14.1%.
בכל הנוגע ליחס ההון ליבה, אליו התייחס לאחרונה המפקח על הבנקים בהתאם לבאזל 3 כשדרש מהבנקים להעלותו ל-9% עד שנת 2015 ומשני הבנקים הגדולים לעלותו באחוז נוסף עד 2017 קיימת תמונה מוערבת. היחס נע בין 7.77% בבנק מזרחי ל-8.5% בבנק הבינלאומי. כאשר בלאומי הסתכם שיעורו של יחס ההון ליבה ב-8.07% ובפועלים ב-7.9%.
השנה הבינונית של המערכת הבנקאית והמחאה החברתית לא הפריעו לבכירי הבנקים לקחת הביתה שכר שעלותו היא מהגבוהות במשק. את טבלת השכר בסקטור הבנקאי מוביל גם השנה מנכ"ל בנק מזרחי אלי יונס שעלות שכרו ב-2011 הסתכמה ב-10.2 מילין שקל, פחות משכר של 14.3 מ' ש' שקיבל בשנה שעברה.
- 10.שכר 29/03/2012 14:19הגב לתגובה זוזה הכסף של כולנו, ועל חשבוננו, חיבים להפסיק את השוד הזה שלכאורה הוא חוקי.
- 9.פישר מקבל שכר מהבנקי 29/03/2012 14:11הגב לתגובה זואיך יקבל אלפי שקלים בונוסים אלפי? מיליונים.....
- 8.בוכים לעיתונות וצוחקים כל הדרך לבנק (ל"ת)בנקאי בכיר 29/03/2012 14:11הגב לתגובה זו
- 7.ניהול כושל=הפסד כספי= העם הפראייר משלם=מחאה (ל"ת)מונופול ציבורי ופרטי 29/03/2012 14:05הגב לתגובה זו
- 6.עושים מיליארדים ע" ח העם הפראייר=מחאה=חרם צרכן (ל"ת)בנק,אוצר,ממשלה גנבים 29/03/2012 14:02הגב לתגובה זו
- 5.איפה פישר ? 29/03/2012 13:51הגב לתגובה זושאסור שהבנקים יקרסו ? למישהו נראה שהם עומדים לקרוס. נתן להם לגיטימציה לגבות עוד ועוד עמלות ולהגדיל את מרווחי המימון שלהם. נשיא הבנקים בישראל לא נגיד בנק ישראל...
- 4.עידו 29/03/2012 13:39הגב לתגובה זודי עם השטויות.
- 3.היכן עלויות שכר 29/03/2012 13:16הגב לתגובה זוהיכן מופחתות הוצאות המשכורות לאלפי עובדים.......והחיפה לאירופה, הפסדי ניירותערך, בלופרים.
- 2.אם לא יהיו שקרים 29/03/2012 13:15הגב לתגובה זומלא שקרים בדוחות, רק לא מספרים את האמת......
- 1.אל תהיו תמימים 29/03/2012 13:13הגב לתגובה זוהאם ראיתם דיווחים על הפסדי ניירות ערך כגון פרטנר,בזק,ח" ל,כור,דסק" ש,אידיבי,סלקום,אלרוב,אל על, ועוד, האם ראיתם חשיפתם לאירופה ,אגח" ים, תפסיקו.
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרדיט: ענבל מרמריהרשות לניירות ערך מציעה רפורמה מקיפה בדיווחים של חברות ציבוריות
דוח הביניים של ועדת חמדני ממליץ למקד את הדוחות העיתיים והמיידיים במידע מהותי, לשנות את מבנה הדוחות ולהקל בעומסי הדיווח על החברות תוך חיזוק ההגנה על המשקיעים
הרשות לניירות ערך פרסמה היום את דוח הביניים של הוועדה לבחינת דרישות הגילוי בדוחות עיתיים ומיידיים, בראשות פרופ’ אסף חמדני. הדוח מציג שורה של המלצות לרפורמה מקיפה במערך הדיווחים התאגידיים, שנועדה לשנות מהיסוד את אופן הצגת המידע לציבור המשקיעים, ומהווה את המהלך המשמעותי ביותר בתחום זה בשנים האחרונות.
הוועדה הוקמה בפברואר 2025 ביוזמת יו"ר הרשות לניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, במטרה לבחון את חובות הדיווח הקיימות ולהתאימן לאופן שבו משקיעים צורכים מידע בעידן הנוכחי. במסגרת עבודתה קיימה הוועדה שיח עם משקיעים מוסדיים, חברות ציבוריות ויועצים מקצועיים, וכן בחנה מודלים רגולטוריים הנהוגים בשווקי הון מתקדמים בעולם. לדברי יו"ר הרשות, הרפורמה המוצעת צפויה למקד את חובות הדיווח במידע מהותי ורלוונטי, ולהפחית עומסי דיווח שאינם תורמים להבנת מצבו של התאגיד. זינגר ציין כי השינויים ישפיעו גם על עבודת הפיקוח והאכיפה של הרשות, ויאפשרו הגנה טובה יותר על המשקיעים וחיזוק האמון בשוק ההון הישראלי.
הוועדה הוקמה בפברואר 2025 ביוזמת יו"ר הרשות לניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, במטרה לבחון את חובות הדיווח הקיימות ולהתאימן לאופן שבו משקיעים צורכים מידע בעידן הנוכחי. במסגרת עבודתה קיימה הוועדה שיח עם משקיעים מוסדיים, חברות ציבוריות ויועצים מקצועיים, וכן בחנה מודלים רגולטוריים הנהוגים בשווקי הון מתקדמים בעולם. לדברי יו"ר הרשות, הרפורמה המוצעת צפויה למקד את חובות הדיווח במידע מהותי ורלוונטי, ולהפחית עומסי דיווח שאינם תורמים להבנת מצבו של התאגיד. זינגר ציין כי השינויים ישפיעו גם על עבודת הפיקוח והאכיפה של הרשות, ויאפשרו הגנה טובה יותר על המשקיעים וחיזוק האמון בשוק ההון הישראלי.
- 1.2 מיליון שקלים קנס למנכ"ל ברוקלנד לשעבר בעקבות דיווחים מטעים וחסרים
- המניפולציות שמאחורי המדדים: הרשות סיימה את החקירה נגד בונוס ביוגרופ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במרכז ההמלצות עומד שינוי מבני בדוחות העיתיים, כך שלכל פרק בדוח תהיה מטרה ברורה ומובחנת. הוועדה ממליצה לצמצם גילוי של מידע גנרי שאינו מהותי, להסיר כפילויות בין פרקים שונים ולהתאים את מבנה הדוחות לניתוח עסקי איכותי מצד הנהלת החברה.
