פרופ' שמואל האוזר: "הרגולציה חיונית לשוק ההון ולא בהכרח פגעה במחזורים"

הדברים נאמרו בכנס אכיפה בשוק ההון של לשכת עורכי הדין. בין הגורמים לירידת מחזורי המסחר מציינים ברשות את: "ירידת מחזורי מסחר ואי וודאות בכל העולם, הסדרי חוב ומעבר למעמד של שוק הון מפותח"
רקפת גלילי | (14)

בשבועות האחרונים בולטת תופעת הפער בין המדדים בתל אביב לאלו הנסחרים מעבר לים. לשם המחשה, בחודש פברואר בלבד המעו"ף איבד 3.4% בעוד מקבילו האמריקני, מדד ה-S&P, נסחר במגמה הפוכה וטיפס 4.1%. גורמי בכירים בשוק ההון הכוללית מנהלי השקעות גדולים תולים את ביצועי החסר בתל אביב, מיעוט הפעילות והיעדר העניין של השחקנים ברגולציה כבדת המשקל.

היום מגיעה תגובתו הנחרצת של יו"ר רשות ניירות ערך פרופ' שמואל האוזר שנאמרו בכנס אכיפה בשוק ההון של לשכת עורכי הדין. כותרת הדברים הייתה: "רגולציה ואכיפה בראי המשבר בבורסה ובשוק ההון: ה כ צ ע ק ת ?", האם הרגולציה היא אחראית לירידה בפעילות? התשובה הניתנה מהרשות לניירות ערך היא "לא בהכרח". הרשות מדגישה היום את חשיבות הרגולציה ושוללת את הקשר שנעשה בין הרגולציה למשבר בשוק המניות בישראל.

האוזר מסביר את הירידות במחזורי המסחר במספר גורמים אחרים מלבד רגולציה ביניהם: גורמים כלכליים, ירידת מחזורי מסחר ואי וודאות בכל העולם, הסדרי חוב, ועדת ריכוזיות ומעבר למעמד של שוק הון מפותח.

"רגולציה שמבטיחה קיומו של שוק הון הוגן, יעיל ומשוכלל, שוק שזוכה לאמונם של המשקיעים, היא גורם חיוני לתפקודו של שוק ההון ולמשיכת משקיעים זרים. ישנן הוכחות אמפיריות מגובות במחקרים שממחישות כיצד רגולציה נכונה תומכת בשוק הון יציב על פני זמן", כך לדברי האוזר.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    נילי 21/03/2012 14:21
    הגב לתגובה זו
    כולכם מיותרים אוכלי חינם. מדוע אף אחד אינו מדבר על ועדת בכר עם הנזק שגרמה לאזרח עם קופות הגמל? ועדת בכר רצתה בעיקר חהגביל את הבנקים. מה יצא בסוף? נזק לאזרח .דוגמא פעם יכולתי להיכנס לחשבוני און ליין דרך הבנק שלי ולראות יותרות מעודכנות של קופות הגמל . היום מדווחים בקושי רק ברבעונים שמגיעים באיחור של 3 חודשים.! זה נקרא שקיפות לאזרח? זה נקרא לקשור לו את העיניים. ! אז תעשו לי טובה תפסיקו לדבר על רגולציה כי אין אמון יותר באף אחד מכם.
  • 12.
    משקיע 20/03/2012 16:56
    הגב לתגובה זו
    האיש מכיר את שוק ההון בישראל יותר מכל אחד אחר. את כל הקריירה האקדמית שלו הוא עשה בשוק ההון, וחצי מהמחקרים על שוק ההון בישראל רשומים על שמו. כל משקיע ישר יודע שרגולציה עניינית טובה למשקיע ורעה לספקולנטים ולכרישים. הלוואי ששאר המפקחים יעשו את שלהם וכך יידע כל מי שמשקיע שכספו נמצא בפיקוח ותחת השגחה. לא לפחד האוזר! תמשיך במלאכת הקודש.
  • 11.
    מוסדות,מכונות אוטומתיות,מידע פנים=בורסה בלוף (ל"ת)
    רגולציה נגד מושחתים 20/03/2012 15:29
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    למה שלו יהיה פגיעה כי רק מניות הגז עולות והית (ל"ת)
    אבי 20/03/2012 13:39
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    אפו בעולם רק מניות הגז עולות והיתר רק ירדות (ל"ת)
    אבי 20/03/2012 13:38
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    העים הרצת מניות הגז (ל"ת)
    אבי 20/03/2012 13:37
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    העים רק מניות הגז עולות והיתרהכול חולות המניו (ל"ת)
    יוסי 20/03/2012 13:37
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    זה מנכל זה? מאשים את השכן במה שקורה אצלו בבית (ל"ת)
    gg 20/03/2012 12:02
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שלמה גרינברג 20/03/2012 11:51
    הגב לתגובה זו
    הנסיון האמריקאי, מאז 1987, מלמד שאין לרגולציה או למיזוגים מהסוג של דש-מיטב, שום השפעה על המחזורים. שוק ההון אינו שונה משום שוק אחר, הרגולציה דרושה ומתחייבת והמיזוגים הם חלק בלתי נפרד מהתקדמות השוק, לבטח אם לוקחים בחשבון את התקדמות ה IT. להביא השוואה בין הבורסות בארה" ב לזו באחד העם זה פשוט חוסר הבנה. הירידה במחזורים בת" א אכן נובעת, כדברי ראש הרשות, מגורמים אחרים.
  • טוב טוב הענק 20/03/2012 12:19
    הגב לתגובה זו
    ומאשימים את הרגולציה בפער.
  • 4.
    צודק, בן אדם ישר כסרגל (ל"ת)
    לא להאמין לכל דבר 20/03/2012 11:30
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שמואל 20/03/2012 11:29
    הגב לתגובה זו
    סותם את הפה לכל האינטרסנטים שרוצים לעשוק את הציבור. המחזורים יחזרו אבל העושקים ישארו. כמה שיותר רגולציה. כמה שיותר. טוב לאזרח ורע לטייקונים
  • 2.
    אולי תורידו את המס אז יהיו מחזורים (ל"ת)
    גל 20/03/2012 11:20
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אורי 20/03/2012 11:10
    הגב לתגובה זו
    אני לא יודע אם לצחוק או לבכות. זה מזכיר את הסיפור על ההוא שהיה לו דג באקואריום. החליט להרגיל אותו לחיות בלי מים. כל יום הוציא כפית מים מהאקואריום עד שהדג התרגל. הלך איתו האיש לטייל על שפת הנחל. התחלק הדג נפל למים וטבע. יש גם העגלון עם הסוס. ויש הניתוח הצליח והחולה מת. בקיצור- החלטתם שלא צריך בורסה בארץ - זה בסדר . אבל למה לשדוד את הציבור?
חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסף

הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים

הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חיים כצמן

במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע. 

זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.

הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע. 

השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק. 

היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.

ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)
צילום: ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?

מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה

אבישי עובדיה |

הדוחות של טאואר טאואר 0%   טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל היה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה. 

היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל.  אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.

מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים. 

תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטיס. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות  עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שם רווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים. 

חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר.