ביקושים של 286 מיליון שקל בשלב המוסדי בהנפקה של קבוצת IDB
איש העסקים נוחי דנקנר זוכה היום למעט נחת בהנפקת המניות אותה הוא מבצע בקבוצת IDB. ל-Bizportal נודע כי בשלב המוסדי שערכה היום חברת אידיבי אחזקות הזרימו הגופים המוסדיים ביקושים בהיקף כולל של 286 מיליון שקל, למעלה מהתכנון המקורי.
בחברת האחזקות תכננו לגייס בשלב המוסדי כ-200 מיליון שקל, אך ביקושים ערים מצד המוסדיים גרמו להצלחת ההנפקה. המכרז הציבורי צפוי להתקיים מחר ובו מצפה קבוצת IDB לגייס מהמשקיעים עוד כמה עשרות מיליוני שקלים. הגיוס יסייע לחברת האחזקות של דנקנר לעמוד בתשלומי האג"ח שלה בשנת 2012.
במסגרת ההנפקה, בעלי השליטה בחברה הזרימו כ-50 מיליון שקל. חברת גנדן של דנקנר התחייבה לרכוש מניות בכ-20 מיליון שקל, משפחת מנור ולבנת הזרימו יחד כ-30 מיליון שקל נוספים. כל החתמים בהנפקה נטלו חלק בגיוס והשתתפות ברכישת המניות בשלב המוסדי.
קבוצת IDB נאלצה לפנות לשוק ההון במטרה לגייס כסף, זאת לאחר שלא הצליחה לגייס הלוואות מגופים מוסדיים. כמו כן, גם תשואת האג"ח של החברה שעומדת על 15% מקשה על הקבוצה במיחזור החוב. בלית ברירה נאלץ דנקנר לפנות למשקיעים, להכניס את היד לכיס ולהזרים כסף אל החברה.
השנה האחרונה הייתה שנה לא פשוטה עבור הקבוצה שנאלצה לרשום הפסדים כבדים בגין השקעתה בקרדיט סוויס, מחיקת שווי הקרקעות של הקבוצה בוגאס. המחאה החברתית בקיץ לא עשתה לקבוצה טוב ופגעה ברווחי שופרסל והרגולציה פגעה במכונת המזומנים המשמעותית בחברה - חברת סלקום.
בעקבות ההרעה בתוצאות הכספיות עברה קבוצת IDB לגירעון של כמיליארד שקל בהון העצמי. המשמעות - סך ההתחייבויות של הקבוצה גבוה בכמיליארד שקל מסך הנכסים שבידי הקבוצה.
בלית ברירה נאלץ דנקנר לעבור לאסטרטגיה של מימוש נכסים. אחד הנכסים המרכזיים שנמצא בתהליכי מימוש הוא מכירת חברת משאב המוחזקת על ידי כלל תעשיות לידי משפחת לבנת - השותפה בגרעין השליטה. מהלך זה עשוי לסייע לקבוצה לעמוד בהתחייבויותיה למחזיקי האג"ח.
- 14.זה מוכיח שלקח ממפולת ליהמן (ל"ת)007 24/02/2012 12:36הגב לתגובה זו
- 13.הכסף שלנו הולך פייפן 23/02/2012 15:42הגב לתגובה זוצריך להעמיד את המוסדיים שהשקיעו אצל נוחי בהנפקה לדין! זו גניבה לשמה. איך משקיעים בחברה כזו שנחנקת מעול החובות? רוצים להשקיע? אם כבר תקנו אגחים ולא מניות. חברה שאגרות החוב שלה בחמש עשרה אחוז תשואה וקונים בה מניות? רשלינים, טפשים,גנבים. הם קונים כי מישהו התקשר אליהם (נוחי, גבריאלי..) אבל הכסף הוא לא שלהם, גנבים, הוא של הציבור. אם נוחי רוצה הלוואה שיתקשר לגברת כהן מחדרה.
- 12.אבנר 23/02/2012 12:14הגב לתגובה זונוחי עושה שמיניות על מנת לגייס 250 מליון שקל דרך עשר חברות הנפקה ואילו לבייב מגייס כלאחר יד 134 מליון דולר על זה נאמר או הו איך הגלגל מסתובב לו
- 11.איש עסקים לא מוצלח=חבל על הסף (ל"ת)גג 23/02/2012 11:51הגב לתגובה זו
- 10.דורון האדום 23/02/2012 11:47הגב לתגובה זוכמה בדיוק התאיידו? 18 מליון שקל. אחלה השקעה. ועוד אנחנו משלמים על זה דמי ניהול - בדיחה עצובה ביותר
- 9.דורון האדום 23/02/2012 11:45הגב לתגובה זומתי יתנו לנו לנהל את כספינו בעצמנו? למה אני צריך לשלם דמי ניהול לאנשים שכספי מופקר אצלם? יש לי בחילה עמוקה. הגיע זמן המהפיכה האלימה, לשרוף את הכנסת ומהר
- 8.בא 23/02/2012 09:30הגב לתגובה זויש לחייב את הגופים המשקיעים כספי ציבור להודיע כמה השקיעו(כל אחד לחוד)
- 7.המוסדיים בכיס של נוחי. כסף טוב ירד לטימיון (ל"ת)הכסף נשטף באסלה 22/02/2012 23:59הגב לתגובה זו
- 6.רנטגןןןן בלי גן 22/02/2012 22:09הגב לתגובה זומי קונה חברה סחירה גרעונית רק חברים ומתתאבדים ורנטגן ושות
- 5.דניאל 22/02/2012 20:13הגב לתגובה זוהוא קונה מודיעין מחר
- 4.דב 22/02/2012 20:09הגב לתגובה זולמה לרכוש את המניה? מישהו יכול להסביר לי?
- אל תקנה אנשים חכמים ממך יקנו (ל"ת)משה 22/02/2012 20:49הגב לתגובה זו
- תנסה להסביר לי למה? (ל"ת)דב 23/02/2012 09:19
- 3.דני 22/02/2012 19:55הגב לתגובה זונכון !! מוסדיים שהכסף לא שלהם מ-ג-ע-יל-
- קונים מוסדיים (לא כסף פרטי שלהם) ציבור טיפש (ל"ת)הכסף נשטף באסלה 23/02/2012 00:06הגב לתגובה זו
- 2.אפריקה קונה את החניון הגדול במוסקבה (ל"ת)sדוד 22/02/2012 19:36הגב לתגובה זו
- 1.אבי 22/02/2012 19:30הגב לתגובה זולא סתם פטש המליץ על אפריקה
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןטאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה
ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים
אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%.
אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת.
ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%.
מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?
נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.
- טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?
- מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגפוםוום קופצת 15%, טופ גאם 10%; תפרון נופלת 30%, סינאל 17% - ירידות במדדים
הבנקים בעליות של עד 0.4% בעוד חברות הביטוח מאבדות עד 0.7%; שבוע אחרון מלא לעונת הדוחות כשמחר החלטת הריבית המיוחלת; בין המדווחות: עשות אשקלון, גילת טלקום, טופ גאם, אקונרג'י, אשטרום פרשקובסקי ועוד; סינאל מעדכנת שטעתה בכ-20 מיליון שקל בדוחות - ונופלת
שבוע המסחר האחרון לחודש נובמבר מתנהל במגמה שלילית, ת"א 35 יורד 0.8% בועד ת"א 90 מאבד 0.3%.
מדד הבנקים עובר מירידות קלות לעליות של 0.6%, ת"א ביטוח יורד 0.4%. ת"א נדל"ן חיובי, עולה 0.1%, ת"א נפט וגז מאבד 1.7% כש דלק קבוצה מושכת אותו למטה.
נשארו לנו עוד חמישה ימי ראשון בהם הבורסה תפעל כסדרה, כשב-2026 הבורסה תסנכרן עם הבורסות בחו"ל וימי המסחר יעברו לשני עד שישי.
אירועים שהציפו לנו במהלך הסופ"ש את השבריריות של הרגיעה בדרום. סדרת תקיפות של צה"ל במהלך השבת בתגובה להפרת הסכם הפסקת האש ע"י חמאס כשמחבל חצה את הקו הצהוב וירה על הכוחות, חמאס ביקשה מהמתווכות כי ילחצו על ישראל לכבד את ההסכם. מבכירים ישראלים נמסר, כמו גם ציוץ של רוה"מ בנושא, כי ישראל מחויבת להסכם הפסקת האש ואילו ארגון הטרור הוא שהפר אותו. על פניו נראה שההסלמה נעצרה אך יש מי שכבר מכנה את ההתנהלות בעזה כ"לבנוניזציה" - סיכולים ממוקדים כדי לשמר את ההרתעה. ובהשלכה לשוק, ככה"נ אין באירועים האלה משהו שאמור ליצור פאניקה אצל המשקיעים.
הריבית צפויה לרדת מחר. הסיכוי שנגד בנק ישראל לא יוריד את הריבית למרות הירידה באינפלציה, דולר חלש יחסית (למרות העלייה בשבוע החולף), הפסקת האש - נמוך מאוד. השוק כבר מתמחר מזמן הורדת ריבית ויש בפועל עיוות בין השוק לבין הריבית של בנק ישראל. הורדת ריבית צפויה להיות נמוכה - רבע אחוז. חצי כמובן יפתיע מאוד.
ואיך הורדת הריבית הזו תשפיע? היא כבר גלומה במחירים אבל היא כן תעיד על מגמה להורדת ריבית וזה חשוב. הצפי הוא שהריבית תרד ב-0.75% ואפילו 1% שלם בטווח של שנה, וזה יהיה כבר משמעותי - גם בשוק הפיננסי לאגרות החוב ולמניות שיהפכו אטרקטיביות יותר, גם לשוק המימון - ריביות נמוכות יותר ומשכנתאות נמוכות יותר. משקיעים סולידים יסתפקו בפחות או שיגבירו סיכונים כשבנוסף הורדת הריבית תעלה את הצמיחה במשק - הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
- הבנקים ירדו 1.7% על רקע כוונת הרגולטור למסות רווחים עודפים; המדדים המובילים איבדו כ-1%
- מימון ישיר זינקה 8.9%; מלם-תים צנחה 9.5%, פולירם 8.2% - נעילה מעורבת בבורסה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדד ת"א ביטחוניות הושק לאחרונה בבורסה בתל אביב, ובמידה רבה הגיע "באיחור אופנתי" (באיחור אופנתי: הבורסה משיקה מדד ביטחוניות). בזמן שהסקטור הביטחוני הפך בשנתיים האחרונות לאחד החזקים בבורסה, עם זינוקים של מאות וגם אלפי אחוזים בחברות כמו ארית ארית תעשיות 1.04% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן , אימקו אימקו -2.67% וסולרום סולרום החז -2% , רק לאחרונה הגיע כלי מדדי שמרכז את התחום. לכאורה, המדד החדש היה אמור לתת למשקיעים אפשרות לעקוב אחרי המובילות בתחום, לספק תמונה על ביצועי הסקטור ולשמש בסיס לקרנות סל. אבל מתברר שהמבנה שלו מייצר עיוות משמעותי. למרות פערי הענק בין החברות, בדגש על השווי שלהן, כל מניה במדד מוגבלת למשקל מרבי של 10%. זו לכאורה חלוקה שוויונית יותר שמאפשרת פיזור, אבל בפועל, התקרה הזו יוצרת שוויון שאינו משקף את המציאות, ויוצרת מצב שבו השפעתה של אלביט הגדולה על המדד קרובה לזו של חברות ששוויין קטן ממנה בעשרות מיליארדי שקלים - מדד ביטחוניות? שימו לב ל"אותיות הקטנות" שמשפיעות על המדד
