פגיעה קיצונית ישירה ולא מידתית: "הפחתת דמי הניהול תפגע קשות בענף הגמל ותערער יציבותו"

איגוד קופות הגמל: "הפחתת דמי הניהול לתקרה של 1.05% תפגע בחוסכים בטווח הארוך, שיוותרו עם מספר מצומצם של שחקנים וענף ריכוזי"
יעל גרונטמן | (5)

באיגוד קופות הגמל קיבלו בתדהמה את הפרסומים אודות הסיכום מאמש הנוגע להפחתת דמי הניהול המקסימליים ואמרו בתגובה כי "הפחתת דמי הניהול לתקרה של 1.05% תפגע בחוסכים בטווח הארוך, שיוותרו עם מספר מצומצם של שחקנים וענף ריכוזי. זאת, בניגוד גמור למגמה הנוכחית של עידוד התחרות במשק ובניגוד למתווה בו תמך מקצועית משרד האוצר לאורך כל הדרך (הפחתת דמי הניהול המרביים ל 1.5% בסוף השנה ועד למינימום של 1.2% בהמשך)", נכתב בהודעת האיגוד.

באיגוד קופות הגמל טוענים היום כי "המתווה הנוכחי שמהווה פגיעה קיצונית ישירה ולא מידתית בהכנסות הגופים המנהלים את החסכונות, כולל החלת ההפחתה רטרואקטיבית על הכספים המנוהלים כיום, משנה לחלוטין את התנאים העסקיים בענף ועשוי לערער את יציבותו. מעבר לכך, ההפחתה פוגעת קשות ביכולת של גופי הניהול להשקיע בשיפור השירות ללקוחות וביכולתם לעמוד בדרישות הרגולציה ההולכות וגדלות".

"באופן אבסורדי, המתווה עליו סוכם כולל 4% דמי ניהול מתוך הפקדות, על אף שלא נעשה כל צעד ממשי לעידוד ההפקדות לחיסכון ארוך הטווח באמצעות החזרת המסלול ההוני לגמל. מאז שנת 2005 חלה ירידה של למעלה מ-5 מיליארד שקל בשנה בהיקף ההפקדות לחיסכון ארוך טווח, כלומר ירידה של כ- 30 מיליארד שקלים בהיקף החיסכון הלאומי".

באיגוד קופות הגמל הביעו תמיהה רבה מהאופן בו התקבלה ההחלטה המפתיעה ומההליך המהיר והמביך, בלא שראשי הענף זכו להביע בפני ראש הממשלה את עמדתם ואת ההשלכות הצפויות לצעד כה דרמטי המשפיע ישירות על כספיהם של מיליוני חוסכים בישראל.

באיגוד בוחנים את השלכות העניין ושוקלים את המשך צעדיהם בנושא.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    ואולי תאומץ שיטת תשלום שמתגמלת רק על הצלחות ? (ל"ת)
    קורמורן 22/02/2012 13:55
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אבי 21/02/2012 20:09
    הגב לתגובה זו
    אתם עוד חות נפגתם סלולר נפל דלק ירד ב 30% ברווח אתם בקושי 15%
  • 3.
    יעקב 21/02/2012 19:43
    הגב לתגובה זו
    להחזיר את התחרות לענף קופות הגמל. אני מעונין להחזיר את הקופות לבנק אבל לא ניתן בגלל שועדת בכר אסרה על תחרות חופשית בענף. מדוע החברות האחרות לא יכולות להתחרות עם הבנקים על כספי הלקוחות? לאוצר הפתרונות ... הלא נכונים שגורמים לנו נזק רב.
  • 2.
    גנבים מושחתים תאבי בצע הרווחתם מעל 11 מליארד (ל"ת)
    תום 21/02/2012 18:54
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חזי 21/02/2012 17:59
    הגב לתגובה זו
    אלה ה" מחוברים" המאוגדים בעלי כח ללחוץ והממונים היום ע" י החלשים. הם ישלמו קצת יותר נגיד 0.4 אחוז והמסכנים ימיכו לשלם יותר 1.05
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?