הציבור לא נרתע: ברקע להתמתנות הראלי נרשם גיוס של 630 מ' ש' החודש בקרנות

המגייסות הגדולות: קרנות אג"ח מדינה וצמוד מדד והשקליות. קרנות אג"ח חברות וכללי גייסו בפברואר בקצב מוגבר כ-120 מיליון שקל. תעשיית הקרנות מנהלת את סך הנכסים הגבוה ביותר מאז ספטמבר 2011
רקפת גלילי | (1)

הבורסה בתל אביב סיכמה עד עתה חמישי ימי מסחר בחודש פברואר במגמה מעורבת אשר לא הצליחה להעיב על המגמה החיובית בתעשיית הקרנות. ברקע למגמה המהוססת של מדדי המניות והאג"ח הציבור המשיך להזרים כספים לקרנות הנאמנות המסורתיות כפי שעשה בחודש ינואר, אך עם זאת עיקר הכסף מגוייס עדיין באפיקים בעלי הסיכון הנמוך. בתוך כך, תעשיית הקרנות מנהלות נכון להיום כ-112.8 מיליארד שקל ומדובר בסך הנכסים הגבוה ביותר מאז ספטמבר 2011. הקרנות המסורתיות רשמו מתחילת החודש גיוס של כ-630 מיליון שקל - עלייה של כ-70% בקצב הגיוסים מחודש ינואר, כך לפי אומדנים והערכות של כלכלני מיטב שנמסרו על ידי רוני אפטר, מנהל מחלקת ריטייל. עבור הקרנות המסורתיות מדובר על קצב הגיוסים הגבוה ביותר מאז אמצע חודש ינואר 2011. עם זאת, כאמור, עדיין מתמקדים בסיכון נמוך: בראש המגייסות קרנות אג"ח מדינה וצמוד מדד (260 מיליון שקל) והקרנות השקליות (190 מיליון שקל). מדד המעו"ף רשם ירידות קלות של 0.2% ומנגד מדד ת"א 75 טיפס 1.2% החודש נכון לטרם פתיחת המסחר היום. בהתאם לכך, המשקיעים בקרנות המנייתיות (ישראל, חו"ל וגמישות) לא רשמו תזוזות דרמטיות, ומתחילת החודש נרשמו בהן גיוסים קלים של כ-15 מיליון שקל. באפיק הקונצרני נרשמה מגמה חיובית: מתחילת חודש פברואר רשמו מדדי התל-בונד השונים עליות שערים של עד כשליש האחוז. ברקע לעליות המתונות נמשכו הגיוסים - כ-115 מיליון שקל ב-5 ימי מסחר בלבד בקרנות אג"ח חברות וכללי קצב גיוסים יומי של כ-25 מיליון שקל ליום, וזאת לעומת קצב של פחות מ-10 מיליון שקל ליום בחודש ינואר הגבוה ביותר מאז מרץ 2011. האפיק הממשלתי רשם אמנם מימוש קל מתחילת החודש, דבר שלא מנע התגברות קצב הגיוסים לקרנות אג"ח מדינה וצמוד מדד לאחר כניסת כספים נוספת של כ-260 מיליון שקל. בחלק השקלי נמשכה המגמה המעורבת על רקע פדיון מק"מ 212: גיוסים של כ-190 מיליון שקל בקרנות השקליות ומנגד פדיון קל של כ-50 מיליון שקל בקרנות הכספיות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שוק האשליות 12/02/2012 22:11
    הגב לתגובה זו
    קרנות נאמנות לא יותר טובות מאפיקי השקעה אחרים. תעודות-סל סובלות הרבה פחות מעמלות ניהול שמכרסמות ברווחים. כדאי להימנע מקרנות. יש גם הרבה קומבינות בין אם הקרן היא תיק השקעות בחשבון בחברת ההשקעות, או קרן נאמנות שנרכשת דרך חשבון הבנק. כדאי לקרוא את הכתבה הבאה: http://www.themarker.com/markerweek/1.662604 גם אני נדפקתי.
ניתוח דוחות
צילום: CANVA

לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח

תחזיות האנליסטים מצביעות על רווח נקי של עד 9 מיליארד שקל לרבעון השני ותשואות גבוהות על ההון; גם מניות הביטוח נהנות מהגאות בשווקים, אך כמה מהטוב כבר מגולם אחרי העליות מתחילת השנה?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים ביטוח

הבנקים הגדולים בישראל צפויים לדווח בשבוע הבא, והמשקיעים מצפים לתוצאות חזקות לרבעון השני של 2025 כאשר התחזיות מדברות בעד עצמן: לפי הערכות בשוק, סך הרווח הנקי של חמשת הבנקים הגדולים (פועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי) ינוע סביב 8.5-9 מיליארד שקל, עם שיפור בתשואה להון שתעמוד על 16%-17% בממוצע, המשך שיפור ביחס לרבעון הראשון.

מדובר בהמשך ישיר לתקופה חזקה עבור הבנקים, כאשר ברבעון הראשון הם הציגו יחד רווח נקי של כ-6.8 מיליארד שקלים ותשואה ממוצעת להון של כ-15.3%. לאומי ופועלים הובילו את הטבלה עם רווחים של מעל 2.4 מיליארד שקלים כל אחד, בעוד מרבית הבנקים הציגו תשואות מרשימות להון של מעל 15.5%.


ריבית גבוהה וכלכלה יציבה תומכות בשורת הרווח


ברקע התחזיות החיוביות עומדת סביבה כלכלית שעדיין תומכת ברווחיות הבנקים. המדיניות המוניטרית של בנק ישראל לא השתנתה מאז ינואר 2024, והריבית נותרה גבוהה, בשיעור של 4.5%, ולמרות הציפיות להורדות עתידיות הבנקים ממשיכים ליהנות ממרווחי ריבית גבוהים. יתרת העו"ש של הציבור עדיין גבוהה יחסית שם הריבית אפסית מה שמאפשר לבנקים גמישות פיננסית, ומנגד הצרכנים והעסקים ממשיכים לקחת הלוואות, מה שתורם להכנסות מריבית.

גם הכלכלה הישראלית, על אף האתגרים הביטחוניים והפוליטיים, מראה סימני צמיחה. נתוני הצריכה הפרטית ממשיכים להיות חיוביים, התעסוקה בשיא, והאינפלציה אמנם מעט טווח היעד אך נותרת יציבה. אלו מעניקים רוח גבית לפעילות הבנקאית הקמעונאית והמסחרית. בנוסף, ברבעון השני חל גידול בפעילות שוק ההון, כולל עליות במדדים ומחזורי מסחר גבוהים, מה שצפוי להתבטא גם בהכנסות מעמלות ופעילות ניירות ערך בבנקים.

איומי תחרות ורגולציה


מה למדנו השבוע, נוצר ע"י תמיר חכמוף באמצעות GEMINIמה למדנו השבוע, נוצר ע"י תמיר חכמוף באמצעות GEMINI
מה למדנו השבוע

מה למדנו השבוע: הסבלנות משתלמת - המקרה של גילת

המשקיעים לא תמיד רואים את התמונה הגדולה, במיוחד בטווח הקצר, אבל לפעמים, מי שמחזיק ומאמין מתוגמל בענק; המקרה של גילת הוא דוגמא שלפעמים הסבלנות משתלמת הרבה יותר מכל ניסיון לתזמן את השוק

תמיר חכמוף |

השוק לרוב לא מתמרץ משקיעים בטווח הקצר, אלא מתגמל את הסבלניים. כמו שוורן באפט אומר: "שוק ההון הוא כלי להעברת כסף מהפזיזים לסבלניים"


השבוע ראינו דוגמא נוספת עם גילת רשתות לוויין גילת 5.88%  , שרשמה שיא שנתי לרמות שלא נראו במניה מאז 2022, לאחר שנה תנודתית במיוחד. זו לא הייתה עלייה תלולה, אלא טיפוס הדרגתי, שעבר דרך ירידות חדות, חוסר אמון בשוק, וניהול שקול שנשאר עקבי גם כשנראה היה שכולם מוותרים. במהלך 2023 - 2024 מניית גילת נסחרה בתשואת חסר משמעותית, גם על רקע סיבות טכניות. לקראת מחצית 2024, עם יציאתה ממדד ת"א 90, גופים מוסדיים שהחזיקו את המניה נאלצו למכור, מה שיצר לחץ נוסף. הירידה נמשכה, כאשר במאי 2024 היא נסחרה באזור 5 דולר בלבד, ובאוגוסט אותה שנה צנחה לשפל של כ-4 דולר. 

אכזבה מדוחות הרבעון השני של 2024, וספקות מצד השוק לגבי רכישות שביצעה, גילת הפכה למניה שנשכחה על ידי המשקיעים. ואולי בגלל זה היה בה הזדמנות. זה הזמן לחזור לניתוח שפורסם כאן במאי 2024 ולבחון מה ממנו התממש, ומה בכל זאת הפתיע.

למה אנחנו חושבים שמניית גילת מעניינת?

זו הייתה הכותרת של הניתוח שפורסם כאן בביזפורטל במאי 2024. בקצרה - גילת נסחרה אז לפי שווי של כ-285 מיליון דולר, עם מעל 100 מיליון דולר בקופה ומכפיל רווח חד-ספרתי. הכנסות החברה עמדו על כ-266 מיליון דולר ב-2023, עם תחזית לגידול ל-305-325 מיליון דולר ב-2024. מעבר לכך, ה-EBITDA החזוי הוערך בכ-40-44 מיליון דולר, פי 3 לעומת לפני 3 שנים. אז הערכנו שמדובר באחד מהמקרים הנדירים של מניה עם דאונסייד מוגבל ואפסייד מהותי, בזכות פעילות ליבה חזקה, חדירה עמוקה לשוק הביטחוני וצפי לפרויקטים גדולים בתחום הלוויינים. הניתוח הדגיש את הסיכון הטכני מהיציאה מהמדד, אך הצביע על כך שהערך הפונדמנטלי יוכל לגבור על זה בטווח הארוך.

לקריאה מורחבת למה אנחנו חושבים שמניית גילת מעניינת? התשובה הקצרה והתשובה הארוכה