מנכל אורביט דניאל אשחר
צילום: יחצ
דוחות

אורביט: הרווח הנקי זינק ב-49% ל-3.3 מיליון דולר

הכנסות החברה ברבעון הראשון הסתכמו בכ-18.4 מיליון דולר לעומת 15.1 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד; צבר ההזמנות נכון לסוף רבעון ראשון לשנת 2025 הסתכם לכ-127.5 מיליון דולר בהשוואה לכ-98.7 מיליון דולר בסוף רבעון ראשון לשנת 2024 ולכ-120.4 מיליון דולר בסוף שנת 2024

אביחי טדסה |

אורביט אורביט -0.45%   מדווחת על תוצאות הרבעון הראשון לשנת 2025, ההכנסות ברבעון הסתכמו לכ-18.4 מיליון דולר, בהשוואה לכ-15.1 מיליון דולר ברבעון המקביל, גידול של כ-21%. הגידול במכירות נובע בעיקר מגידול בהכנסות מביצוע עבודות, בעיקר בשוק המקומי. הרווח הנקי ברבעון גדל בכ-49% לכ-3.3 מיליון דולר לעומת כ-2.2 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.


צבר ההזמנות נכון לסוף רבעון ראשון לשנת 2025 הסתכם לכ-127.5 מיליון דולר בהשוואה לכ-98.7 מיליון דולר בסוף רבעון ראשון לשנת 2024 ולכ-120.4 מיליון דולר בסוף שנת 2024. צבר ההזמנות אינו כולל הסכמי מסגרת בסך של כ-43.5 מיליון דולר אשר להערכת החברה ימומשו בסבירות גבוהה מאוד. לאחר תאריך המאזן החברה דיווחה על הזמנות בסך כולל של כ-13.2 מיליון דולר, כאשר כ-11.2 מיליון דולר מתוכן הן הזמנות נוספות של משרד הביטחון וכ-2 מיליון דולר מתוכן הן הזמנות נוספות לצי מוביל בנאט"ו.


הרווח הגולמי ברבעון הסתכם לכ-7.2 מיליון דולר לעומת כ-5.6 מיליון דולר ברבעון המקביל, גידול של כ-28%. שיעור הרווחיות הגולמית הסתכם לכ-39% לעומת כ-37% ברבעון המקביל. הגידול ברווח הגולמי ובשיעורו נובע מגידול יחסי במכירות ומתמהיל מכירות שונה.

הרווח התפעולי ברבעון צמח בכ-69% והסתכם לכ-3.5 מיליון דולר, בהשוואה לכ-2.1 מיליון דולר ברבעון המקביל. הרווחיות התפעולית הסתכמה לכ-19% בהשוואה לכ-13% ברבעון המקביל. הגידול ברווח התפעולי ובשיעורו נובע בעיקר מגידול בהכנסות, שיפור ברווחיות הגולמית ומקיטון בהוצאות מחקר ופיתוח. ה-EBITDA ברבעון צמח בכ-54.5% לכ-4.5 מיליון דולר (מהווה כ- 24.3% מההכנסות) לעומת כ-2.9 מיליון דולר ברבעון המקביל (מהווה כ- 19.1% מההכנסות).



דניאל אשחר, מנכ"ל אורביט, מסר: "אנו פותחים את שנת 2025 עם רבעון טוב של המשך צמיחה בכל הפרמטרים והגדלת הצבר, חרף העובדה שבתעשייה, הרבעון הראשון מסורתית נחשב חלש יותר משאר הרבעונים. אנו שבעי רצון מההזמנה הנוספת בסך של כ- 11.2 מיליון דולר שקיבלנו באפריל האחרון ממשרד הביטחון לאספקת מערכות תקשורת לוויינית לפלטפורמות קרקעיות ניידות ונייחות, זאת בהמשך למכרז שבו זכינו לאחרונה והתמודדנו מול חברות גדולות הנחשבות מובילות בשוק בתחום זה. בנוסף, זכינו לאחרונה במכרזים חשובים מול ציים מובילים בנאט"ו ובאסיה, אשר מחזקים את מובילותה הטכנולוגית של אורביט במערכות תקשורת לוויינית בכלל ולחילות ים מתקדמים בפרט. אנו פועלים נמרצות מול לקוחות ושווקים חדשים, לצד הקיימים, על מנת להביא לידי ביטוי את היתרונות הטכנולוגיים והניסיון הרב שלנו בתחום הצבאי הימי, האווירי והיבשתי בדגש למדינות נאט"ו בהן לאורביט נוכחות גבוהה וזאת על מנת לממש את ההזדמנויות הרבות המתגברות על רקע העלייה בתקציבי הבטחון במדינות ברחבי העולם".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.