מוטי בן משה
צילום: אניה בוכמן

פסגות מציעה לרכוש את פעילות התחבורה הציבורית של רבוע כחול לפי שווי של 338 מיליון שקל

הצעת חברת התחבורה הציבורית פסגות משקפת שווי הגבוה פי 5 משווי פעילות אקסטרה תחבורה ציבורית כפי שהעריכה רבוע כחול בדוחותיה הכספיים האחרונים, מה שיתן לבן משה רווח של מאות אחוזים על השקעתו

חיים בן הקון | (2)

קבוצת פסגות - קבוצה העוסקת בהפעלת תחבורה ציבורית (שלא להתבלבל פסגות בית השקעות) - הגישה הצעה מחייבת לרכישת מלוא החזקותיה של אלון רבוע כחול באשכול חברות אקסטרה תחבורה ציבורית – וזאת לפי שווי כולל של 338 מיליון שקל. ההצעה, שנשלחה השבוע לעו"ד רענן קליר, מגלמת עבור מוטי בן משה אקזיט משמעותי, שכן רבוע כחול עצמה העריכה את פעילות התחבורה הציבורית שלה בדוחות הכספיים האחרונים בשווי של 41 מיליון שקל בלבד – כחמישית בלבד מהשווי המוצע כעת.


לפי ההצעה, קבוצת פסגות תרכוש את כל מניות רבוע כחול (60%) ואת כלל זכויות השליטה וההלוואות שהעמידה לחברות התחבורה הציבורית – הכוללות את אקסטרה תחבורה ציבורית בע"מ, אקסטרה תחבורה ציבורית ירושלים בע"מ, אקסטרה א.ר.צ. טרייד סחר וליסינג בע"מ ואקסטרה טרייד שותפות מוגבלת – בתמורה כוללת של 202 מיליון שקל.

 

מהלך לסיום הסכסוך ולהיפרדות עסקית 


ההצעה הוגשה כחלק מניסיון לפתור את הסכסוך המתמשך בין רבוע כחול לבין פסגות וציר הסעות, המחזיקות יחד 40% מהחברות. בשנים האחרונות ניטש בין הצדדים מאבק משפטי חריף, הכולל טענות לעושק, קיפוח וניהול חד-צדדי מצד בן משה. כעת מבקשות פסגות וציר לרכוש את מלוא אחזקותיו – ולסיים את השותפות. 


הזדמנות לצאת ברווח מהעסק

 

הצעת הרכישה נחשבת בעיני גורמים בענף לאחת העסקאות החריגות בענף התחבורה הציבורית בשנים האחרונות. מעבר לפוטנציאל רווחי יוצא דופן עבור בן משה, העסקה עשויה לשחרר חסמים תפעוליים וניהוליים, למנוע הזרמות הון עתידיות, ולהחזיר את פעילות אקסטרה למסלול של יציבות והתמודדות במכרזים – מהם נעדרה החברה מאז 2021. 


אם תאושר, העסקה תאפשר סיום מכובד לשותפות רבת השנים – ותספק קרקע יציבה להמשך פעילות החברות בשוק התחבורה הציבורית.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לרון 08/05/2025 09:32
    הגב לתגובה זו
    שני שמות זהים לפחות שמואל א ו שמואל ב! אחכ יגידו המשקיעים התבלבלו וכי איך לא!
  • 1.
    Lyft מציעה יותר. 412 מיליון שקל. (ל"ת)
    ליטאי 01/05/2025 19:31
    הגב לתגובה זו
ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)
צילום: ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?

מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה

אבישי עובדיה |

הדוחות של טאואר טאואר 4.53%   טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה. 

היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.

מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים. 

תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים. 

חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר. 

קרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״דקרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״ד

סרצ'לייט נערכת לצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות

הקרן האמריקאית תוכל למכור את מלוא אחזקותיה בתוך שנתיים ולרדת מתחת ל־5%; לראשונה, בזק תתנהל כחברה ללא בעל שליטה יחיד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה בזק ניר דוד

ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על ההיתר שמאפשר לקרן סרצ'לייט לרדת מהשליטה בבזק בזק -0.48%  , הצעד האחרון שנדרש כדי להשלים את השינוי המבני בחברת התקשורת. החתימה סוגרת הליך רגולטורי של חודשים ארוכים, שבו עבר המסמך בין משרד התקשורת, משרד הביטחון והשב"כ.


עם חתימת ראש הממשלה, הקרן האמריקאית יכולה מעתה למכור את אחזקותיה בבזק, שהן כיום כ־15.9% ממניות החברה  ולרדת בהדרגה גם מתחת לרף של 5%, מבלי להזדקק להיתרים נוספים. כלומר, בזק תצטרף לשורה מצומצמת של חברות בורסאיות גדולות בישראל שפועלות ללא גרעין שליטה.


החתימה של נתניהו מגיעה לאחר שאושרה קודם על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, שקידם את המהלך במשרדו, וכן לאחר הסכמת שר הביטחון ישראל כ"ץ והשב"כ. יחד, האישור המשולב של שלושת הגורמים מהווה את התנאי הסופי הדרוש לפי רישיון בזק. ההיתר החדש מאפשר לסרצ'לייט למכור את מניותיה בבורסה כבר החל ממחר. לקרן יינתן פרק זמן של עד שנתיים כדי להשלים את המכירה ולרדת מתחת ל־5% מהון החברה. בתקופת המעבר תוכל להותיר נציג אחד בדירקטוריון בזק, בעוד שני הדירקטורים הנוספים מטעמה יתפטרו.


בשלב זה מחזיקה סרצ'לייט בשליטה בבזק יחד עם השותף הישראלי דוד פורר, באמצעות חברת ביקום. שני הצדדים מבצעים בשנה האחרונה מהלך מכירה מדורג: במרץ נמכרו כ־5% מהמניות בכ־950 מיליון שקל, ובספטמבר עוד כ־5.7% תמורת כ־965 מיליון שקל. העסקאות הללו צמצמו את אחזקות הקרן מ־27% ל־15.9%, והן צפויות להמשיך עד ליציאה מלאה. ההיתר החדש מבטל את מגבלת המכירה בתקופת החסימה ,מהלך חריג בהסכמים מסוג זה ומאפשר לסרצ'לייט למכור גם במהלך תקופה זו, בכפוף לתיאום עם החתמים.


בזק תפעל לראשונה ללא גורם שליטה יחיד

עזיבת הקרן צפויה לשנות את מבנה הניהול בבזק. לראשונה בתולדותיה, החברה תפעל ללא גורם שליטה יחיד, אלא תחת בעלות מבוזרת של גופים מוסדיים ומשקיעים מהציבור. זהו מודל פחות שכיח בחברות תשתית מפוקחות, אך מקובל יותר בשווקים מפותחים. במשרד התקשורת מעריכים כי השינוי יגביר את השקיפות ויחזק את המשילות התאגידית בחברה. מנגד, יש מי שמזהירים כי ניהול ללא גורם מרכזי עשוי להקשות על קבלת החלטות מהירה ולדרוש תיאום הדוק יותר בין בעלי המניות.