נטו
צילום: נטו
דוחות

הרווח של נטו מלינדה ברבעון כמעט שולש; המניה עולה 4.5%

חברת שיווק המזון המשיכה לשפר את הרווחיות הגולמית שעמדה ברבעון הרביעי על כ-14.2%, לעומת 13.8% ברבעון הקודם ו-11.6%  ברבעון המקביל

רוי שיינמן |
נושאים בכתבה נטו מלינדה

חברת המזון נטו מלינדה נטו מלינדה 1.74%   העוסקת בשיווק של מוצרי מזון כשרים דיווחה על 1.13 מיליארד שקל ברבעון הרביעי, לעומת 1 מיליארד שקל ברבעון המקביל, עלייה של כ-12%. הרווח הגולמי ברבעון הסתכם ב-160.3 מיליון שקל והיווה 14.2% מההכנסות לעומת 117 מיליון שקל שהיוו 11.6% מההכנסות ברבעון המקביל. הרוו הנקי ברבעון קפץ פי 2.7 והסתכם ב-58.7 מיליון שקל לעומת 21.5 מיליון שקל ברבעון המקביל.


למרות העלייה בהכנסות, החברה ציינה כי הרבעון הרביעי הושפע לרעה ומעונתיות החגים והמכירות בו היו נמוכות מהצפוי.


ב-2024 כולה רשמה החברה הכנסות של 4.8 מיליארד שקל לעומת 4.36 מיליארד שקל ב-2023, עלייה של כ-10%, כשהרווח הגולמי הסתכם ב-645 מיליון שקל והיווה 13.4% מההכנסות לעומת 468.7 מיליון שקל שהיוו 10.7% מההכנסות ב-2023.


הרווח הנקי ב-2024 הסתכם ב-210 מיליון שקל לעומת 90.6 מיליון שקל ב-2023.


בתחילת החודש אישרו בעלי המניות של נטו מלינדה את ההסכם מול חברת העופות טל הל יסכה ושמו סוף למאבק המשפטי שארך חודשים רבים, כשמור קופות גמל עדיין התנגדה אך נשארה לבד במאבק. הסכם השיווק בין נטו מלינדה לחברת טל הל יסכה נחתם בשנת 2018, במטרה לחזק את פעילות נטו מלינדה בתחום שיווק מוצרי העוף בישראל. טל הל יסכה, אשר עוסקת בגידול, עיבוד ושיווק מוצרי עוף טריים וקפואים, הפכה באותה עת לספקית עיקרית עבור נטו מלינדה. במסגרת ההסכם המקורי, נטו מלינדה קיבלה בלעדיות לשיווק והפצה של מוצרי טל הל יסכה בשוק הקמעונאי, כאשר ההתקשרות בוצעה מול גורמים קשורים שהוגדרו בעלי עניין, ולכן נדרשה גם אז לאישור אסיפות בעלי המניות ברוב מיוחס.


העסקה נחשבה לאסטרטגית עבור נטו מלינדה, שכן היא אפשרה לה להעמיק את אחיזתה בתחום שיווק מוצרי העוף, להגדיל את נתח השוק שלה ולחזק את שרשרת האספקה מול קמעונאים ולקוחות מוסדיים. לאורך השנים, מוצרי טל הל יסכה הפכו לחלק משמעותי מפעילות השיווק של נטו מלינדה, ולפי דיווחי החברה, העסקה תרמה להכנסות השנתיות ולרווחיות התפעולית. עם זאת, לאורך השנים נשמעו קולות ביקורת מצד משקיעים שטענו כי התנאים שנקבעו בהסכם המקורי לא היו מיטביים לנטו מלינדה, וגררו תלות יתר בספק יחיד ובגורמים קשורים. ביקורת זו התעצמה בעת הדיונים על עדכון ההסכם ב-2024, שהובילו להתנגדות של מור קופות גמל ולמאבק המשפטי שהתפתח בהמשך.


מניית נטו מלינדה נסחרת לפי שווי של 2.06 מיליארד שקל אחרי עלייה של 22% מתחילת השנה ושל 95% בשנה האחרונה.

מניית נטו מלינדה בשנה האחרונה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)
צילום: ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?

מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה

אבישי עובדיה |

הדוחות של טאואר טאואר 4.53%   טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה. 

היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.

מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים. 

תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים. 

חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר. 

קרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״דקרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״ד

סרצ'לייט נערכת לצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות

הקרן האמריקאית תוכל למכור את מלוא אחזקותיה בתוך שנתיים ולרדת מתחת ל־5%; לראשונה, בזק תתנהל כחברה ללא בעל שליטה יחיד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה בזק ניר דוד

ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על ההיתר שמאפשר לקרן סרצ'לייט לרדת מהשליטה בבזק בזק -0.48%  , הצעד האחרון שנדרש כדי להשלים את השינוי המבני בחברת התקשורת. החתימה סוגרת הליך רגולטורי של חודשים ארוכים, שבו עבר המסמך בין משרד התקשורת, משרד הביטחון והשב"כ.


עם חתימת ראש הממשלה, הקרן האמריקאית יכולה מעתה למכור את אחזקותיה בבזק, שהן כיום כ־15.9% ממניות החברה  ולרדת בהדרגה גם מתחת לרף של 5%, מבלי להזדקק להיתרים נוספים. כלומר, בזק תצטרף לשורה מצומצמת של חברות בורסאיות גדולות בישראל שפועלות ללא גרעין שליטה.


החתימה של נתניהו מגיעה לאחר שאושרה קודם על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, שקידם את המהלך במשרדו, וכן לאחר הסכמת שר הביטחון ישראל כ"ץ והשב"כ. יחד, האישור המשולב של שלושת הגורמים מהווה את התנאי הסופי הדרוש לפי רישיון בזק. ההיתר החדש מאפשר לסרצ'לייט למכור את מניותיה בבורסה כבר החל ממחר. לקרן יינתן פרק זמן של עד שנתיים כדי להשלים את המכירה ולרדת מתחת ל־5% מהון החברה. בתקופת המעבר תוכל להותיר נציג אחד בדירקטוריון בזק, בעוד שני הדירקטורים הנוספים מטעמה יתפטרו.


בשלב זה מחזיקה סרצ'לייט בשליטה בבזק יחד עם השותף הישראלי דוד פורר, באמצעות חברת ביקום. שני הצדדים מבצעים בשנה האחרונה מהלך מכירה מדורג: במרץ נמכרו כ־5% מהמניות בכ־950 מיליון שקל, ובספטמבר עוד כ־5.7% תמורת כ־965 מיליון שקל. העסקאות הללו צמצמו את אחזקות הקרן מ־27% ל־15.9%, והן צפויות להמשיך עד ליציאה מלאה. ההיתר החדש מבטל את מגבלת המכירה בתקופת החסימה ,מהלך חריג בהסכמים מסוג זה ומאפשר לסרצ'לייט למכור גם במהלך תקופה זו, בכפוף לתיאום עם החתמים.


בזק תפעל לראשונה ללא גורם שליטה יחיד

עזיבת הקרן צפויה לשנות את מבנה הניהול בבזק. לראשונה בתולדותיה, החברה תפעל ללא גורם שליטה יחיד, אלא תחת בעלות מבוזרת של גופים מוסדיים ומשקיעים מהציבור. זהו מודל פחות שכיח בחברות תשתית מפוקחות, אך מקובל יותר בשווקים מפותחים. במשרד התקשורת מעריכים כי השינוי יגביר את השקיפות ויחזק את המשילות התאגידית בחברה. מנגד, יש מי שמזהירים כי ניהול ללא גורם מרכזי עשוי להקשות על קבלת החלטות מהירה ולדרוש תיאום הדוק יותר בין בעלי המניות.