הרווח של נטו מלינדה ברבעון כמעט שולש; המניה עולה 4.5%
חברת שיווק המזון המשיכה לשפר את הרווחיות הגולמית שעמדה ברבעון הרביעי על כ-14.2%, לעומת 13.8% ברבעון הקודם ו-11.6% ברבעון המקביל
חברת המזון נטו מלינדה נטו מלינדה -0.85% העוסקת בשיווק של מוצרי מזון כשרים דיווחה על 1.13 מיליארד שקל ברבעון הרביעי, לעומת 1 מיליארד שקל ברבעון המקביל, עלייה של כ-12%. הרווח הגולמי ברבעון הסתכם ב-160.3 מיליון שקל והיווה 14.2% מההכנסות לעומת 117 מיליון שקל שהיוו 11.6% מההכנסות ברבעון המקביל. הרוו הנקי ברבעון קפץ פי 2.7 והסתכם ב-58.7 מיליון שקל לעומת 21.5 מיליון שקל ברבעון המקביל.
למרות העלייה בהכנסות, החברה ציינה כי הרבעון הרביעי הושפע לרעה ומעונתיות החגים והמכירות בו היו נמוכות מהצפוי.
ב-2024 כולה רשמה החברה הכנסות של 4.8 מיליארד שקל לעומת 4.36 מיליארד שקל ב-2023, עלייה של כ-10%, כשהרווח הגולמי הסתכם ב-645 מיליון שקל והיווה 13.4% מההכנסות לעומת 468.7 מיליון שקל שהיוו 10.7% מההכנסות ב-2023.
הרווח הנקי ב-2024 הסתכם ב-210 מיליון שקל לעומת 90.6 מיליון שקל ב-2023.
בתחילת החודש אישרו בעלי המניות של נטו מלינדה את ההסכם מול חברת העופות טל הל יסכה ושמו סוף למאבק המשפטי שארך חודשים רבים, כשמור קופות גמל עדיין התנגדה אך נשארה לבד במאבק. הסכם השיווק בין נטו מלינדה לחברת טל הל יסכה נחתם בשנת 2018, במטרה לחזק את פעילות נטו מלינדה בתחום שיווק מוצרי העוף בישראל. טל הל יסכה, אשר עוסקת בגידול, עיבוד ושיווק מוצרי עוף טריים וקפואים, הפכה באותה עת לספקית עיקרית עבור נטו מלינדה. במסגרת ההסכם המקורי, נטו מלינדה קיבלה בלעדיות לשיווק והפצה של מוצרי טל הל יסכה בשוק הקמעונאי, כאשר ההתקשרות בוצעה מול גורמים קשורים שהוגדרו בעלי עניין, ולכן נדרשה גם אז לאישור אסיפות בעלי המניות ברוב מיוחס.
העסקה נחשבה לאסטרטגית עבור נטו מלינדה, שכן היא אפשרה לה להעמיק את אחיזתה בתחום שיווק מוצרי העוף, להגדיל את נתח השוק שלה ולחזק את שרשרת האספקה מול קמעונאים ולקוחות מוסדיים. לאורך השנים, מוצרי טל הל יסכה הפכו לחלק משמעותי מפעילות השיווק של נטו מלינדה, ולפי דיווחי החברה, העסקה תרמה להכנסות השנתיות ולרווחיות התפעולית. עם זאת, לאורך השנים נשמעו קולות ביקורת מצד משקיעים שטענו כי התנאים שנקבעו בהסכם המקורי לא היו מיטביים לנטו מלינדה, וגררו תלות יתר בספק יחיד ובגורמים קשורים. ביקורת זו התעצמה בעת הדיונים על עדכון ההסכם ב-2024, שהובילו להתנגדות של מור קופות גמל ולמאבק המשפטי שהתפתח בהמשך.
- נטו מלינדה: המלחמה גרמה לירידה במכירות, הרווח הסתכם ב-51 מיליון
- עליות המחירים דחפו את הכנסות נטו מלינדה לשיא של 1.3 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מניית נטו מלינדה נסחרת לפי שווי של 2.06 מיליארד שקל אחרי עלייה של 22% מתחילת השנה ושל 95% בשנה האחרונה.
נשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיותאלקטריאון: כניסתו ויציאתו של רובי ריבלין
ארבע שנים, הרבה ציפיות ומעט תוצאות: מסע הכניסה והיציאה של ריבלין מאלקטריאון הסתיים בקול ענות חלושה, ללא הישגים לצד ירידת ערך ומשקיעים מאוכזבים
אי שם בקיץ 2021, חודש לאחר שסיים את תפקידו כנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין מונה לנשיא חברת אלקטריאון אלקטריאון -2.45% , מפתחת הטכנולוגיה לטעינת רכבים חשמליים תוך כדי נסיעה. החברה, שנסחרה אז בשווי של כ־1.6 מיליארד שקל לאחר זינוק חד בתקופת הקורונה, ציפתה שריבלין יפתח עבורה דלתות ברחבי העולם, יחזק קשרים מול ממשלות ויגביר את אמון המשקיעים, וזאת למרות שהחברה עדיין לא הציגה הכנסות מהותיות. המשקיעים, שציפו למימושים בינלאומיים ולחוזים משמעותיים, קיוו שכניסתו של ריבלין תבלום את הירידה במניה, שהחלה עוד לפני כן בעקבות צמיחה איטית מהצפוי בפרויקטים המסחריים.
והנה, קצת יותר מארבע שנים לאחר ההצטרפות, החברה הודיעה על סיום תפקידו של ריבלין כנשיא וכחלק מהדירקטריון ובזאת מושלם מהלך שלא הניב פירות, בטח לא לחברה ולמשקיעים בה. שכרו של ריבלין מעולם לא פורסם, אך ניתן רק לשער שהוא כן יצא נשכר מהמהלך שהושלם אתמול.
לא חתונה קתולית
גם לאחר הצטרפות ריבלין, ולמרות הציפיות, אלקטריאון התקשתה להציג פריצת דרך מסחרית. המניה המשיכה להידרדר. ריבלין, לעומתה, לא חיכה וכמעט במקביל לכניסתו לתפקיד, השתתף בקמפיין פרסומי למותג "יכין", מהלך שעורר ויכוח ציבורי לגבי אדם שמילא תפקיד ממלכתי בכיר זמן קצר קודם לכן.
אלקטריאון, מצידה, לא הסתפקה בריבלין, ובהמשך למאמציה של אלקטריאון בחיפוש אחר השפעה גלובלית, בתחילת 2022, הודיעה החברה על צירופו של קורט ג'ונסון, יו"ר מועצת ניו יורק לשעבר, כיועץ אסטרטגי. החברה זיהתה את ארה״ב, ובעיקר את ניו יורק, כשוק יעד מרכזי לטכנולוגיה שלה, והקמת חברת בת בארה"ב נועדה לתמוך בכך.
- הנשיא ממשיך לעשות בושות...
- כמה יקבל רובי ריבלין על הפרסומת לרסק עגבניות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועדיין, למרות כל המאמצים, המניה המשיכה להידרדר ובסך הכל הציגה ירידה של כ-66% מאז מינוי ריבלין, ושווי השוק שלה כיום עומד על כ-733 מיליון שקל. החברה עדיין מציגה גידול בהוצאות ושריפת מזומנים, ולא מזמן החדשנות שבמוצר שלה התערערה, לאור פתרון טכנולוגי אחר של BYD, שהציגה טעינה מהירה שמייתרת את הפתרון של אלקטריאון (למרות שזו טענה שהדבר אינו פוגע בה).
עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןבוקר טוב לממונה על שוק ההון שגילה שחברות הביטוח עושקות את הציבור
הרווחיות בענף הרכב טיפסה לרמות מפלצתיות: יחס משולב שנע סביב 75%-85% אצל חלק מהחברות, עליות פרמיה של עשרות אחוזים, ותשואות הון שהושפעו גם מתמחור-יתר וגם מסביבת שוק נוחה. אל תאשימו אותן - המטרה שלהן היא להרוויח; סוף-סוף הרגולטור הרדום התעורר
עסק צריך להרוויח. המטרה המוצהרת של חברות היא למקסם את הרווח. זה נהדר למשקיעים, לצרכנים זה ממש לא נהדר. כשחברת ביטוח מרוויחה מעבר לרווח נורמלי זה אומר שהיא גובה יותר על ביטוחים ועל דמי ניהול וכו'. כשבנק מדווח על רווח לא נורמלי הוא לוקח לכם ריבית גבוהה על הלוואה ונותן ריבית נמוכה על פיקדון. לא הוגן, אבל מה אתם רוצים שיעשה מנכ"ל? יגיד אני לא במשחק וייקח ריבית נמוכה על הלוואה? תוך 4 חודשים יעיפו אותו.
הבעיה היא אולי קצת בחברות ובבנקים שהפכו לתאווי בצע ברמה מופרזת. הבעיה אצל הרגולטור - בנק ישראל בהקשר של הבנקים, ורשות שוק ההון על חברות הביטוח. חברות הביטוח מרוויחות פי 3-4 מאשר רק לפני 3 שנים ונסחרות בשווי גבוה פי 3-4 מאשר אז. כשהן מרוויחות כך, ובעיקר כשהן מגדילות כך את הרווח, זה על חשבונכם. רשות שוק ההון כבר סיפרה לנו בדוח השנתי ל-2024 שהתחרות בשוק הביטוח חלשה. עכשיו, באיחור היא מתחילה לפעול.
רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון בראשות עמית גל, בוחנת הפעם את התמחור בענף ביטוח הרכב, ומסקנותיה הובילו לאולטימטום חריג: חברות שיגבו פרמיות מופרזות על מקיף וצד ג' יצטרכו לתקן במחירים, בתוך שלושה חודשים, או לאבד את זכותן לשווק פוליסות רכב חדשות. הסיבה? הבדיקה מצאה פערים "מהותיים" בין רמת הסיכון הביטוחי בפועל לבין המחירים שגובה השוק. במילים פשוטות, חברות נהנו מהכנסות והפרמיות עלו הרבה מעבר למה שהצדיק הסיכון.
מגדל: ה"מוצלחת" לעת עתה
בין החברות שנדרשו לעדכן במסמך המקורי הייתה גם מגדל מגדל ביטוח -0.08% , אך בעדכון רשמי שפרסמה החברה הבוקר הובהר כי הרשות בחרה בשלב זה לא להורות למגדל לעדכן תעריפים בביטוח רכב רכוש. לעת עתה היא רשאית להמשיך לשווק ביטוח רכב תחת התעריפים הקיימים שלה. מבחינת מגדל, זו "חותמת טובה", בחירה רגולטורית תומכת, שעשויה לשמש כמקרה בוחן לרווחיות המתחרות. אם מגדל שומרת על רווחיות "מאוזנת" יחסית, בלי רווחיות יתר קיצונית, היא עשויה למשוך לקוחות רכב שתהיו מודעים לריכוז רגולטורי בתמחור. במבט על הדוחות, ניתן לראות כי יחס התביעות מול ההוצאות עומד באזור 90%, יחס חיובי אם כי לא קיצוני כמו שמציגות חלק מהחברות האחרות. להרחבה על דוחות מגדל מגדל: הרווח כולל קפץ ב-47% ל-535 מיליון שקל, התשואה להון ב-23.8%
- הממונה על שוק ההון:" יש תופעות של עושק ועמלות מופרזות"
- הממונה על שוק ההון הטיל קנס של 7.3 מיליון שקל על חברת ממונא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפניקס: הדוגמא הנגדית
ובינתיים, הפניקס פרסמה היום דוחות חזקים במיוחד: רווח כולל של 803 מיליון שקל ברבעון, 2.3 מיליארד שקל בתשעת החודשים, ותשואה להון של 29.2%. רווח הליבה (לפני השקעות ושוק ההון) גם הוא גבוה, וכפי שצוין בדוח, חלק ניכר מהשורה התחתונה הגיע מרווחיות בענפי הביטוח הכללי והרחבת פעילות בניהול נכסים.
