אתי אלישקוב ליברה
צילום: אבי מועלם
דוחות

ליברה: שיא ברווח - 51 מיליון שקל; התשואה להון: 54%

הפרמיות ברוטו בשנת 2024 צמחו בכ-28% לכ-788.6 מיליון שקל לעומת כ-613.8 מיליון שקל בשנת 2023; הרווח הכולל לפני מס בשנת 2024 הסתכם בכ-78 מיליון שקל בהשוואה לכ-13 מיליון שקל בשנת 2023

אביחי טדסה | (1)
ליברה ליברה -1.36%  , חברת הביטוח הדיגיטלית, פרסמה את דוחותיה הכספיים לרבעון הרביעי לשנת 2024 ולשנה כולה. הפרמיות ברוטו ברבעון הרביעי צמחו בכ-25% והסתכמו בכ-182.2 מיליון שקל לעומת כ-146.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הפרמיות ברוטו בשנת 2024 צמחו בכ-29% והסתכמו בכ-788.6 מיליון שקל לעומת כ-611.5 מיליון שקל בשנת 2023. זאת, לצד התייעלות תפעולית בהוצאות החברה - שיעור סך ההוצאות מפרמיה ברוטו בשנת 2024 הסתכם בכ-13.1% לעומת כ-14.1% בשנת 2023 ולצד רווחי השקעות בסך של כ-5.8 מיליון שקל בתיק הנוסטרו של החברה ברבעון הרביעי של 2024.


הפרמיות שהורווחו ברוטו ברבעון הרביעי של שנת 2024 זינקו בכ-33.5% והסתכמו בכ-203.4 מיליון שקל  לעומת כ-152.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הפרמיות שהורווחו ברוטו בשנת 2024 זינקו בכ-34.9 והסתכמו בכ-728.2 מיליון שקל לעומת כ- 539.7 מיליון שקל בשנת 2023. הפרמיות שהורווחו בשייר בשנת 2024 זינקו בכ-78.6% הפרמיות שהורווחו בשייר ברבעון הרביעי לשנת 2024 זינקו בכ-62.6%. הגידול לעומת התקופות המקבילות אשתקד בפרמיות שהורווחו בשייר, נובע בעיקר מהקטנת חלקו של מבטח המשנה בענף רכב רכוש בשנת 2024 בהשוואה לשנת 2023.


החברה הציגה רווח כולל לפני מס ברבעון הרביעי לשנת 2024 שהסתכם בכ-23.7 מיליון שקל לעומת כ-10.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי ברבעון הרביעי לשנת 2024 הסתכם בכ-15.5 מיליון שקל לעומת כ-7.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול ברווח ברבעון הרביעי נובע מהמשך שיפור חיתומי בענף רכב חובה ורכב רכוש לאור הגידול בפרמיה הממוצעת, כשמנגד ברבעון זה קיים גידול בעלות התביעה הממוצעת ברכב רכוש לעומת הרבעון המקביל אשתקד, בעקבות כך שבתקופה המקבילה אשתקד פרצה מלחמת חרבות ברזל שהובילה לירידה בעלות התביעה הממוצעת. בנוסף, הגידול נובע מרווחי השקעות בתיק הנוסטרו של החברה שהסתכמו בכ-5.8 מיליון שקל לעומת כ-3.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.


בשנת 2024 החברה הציגה רווח כולל לפני מס של כ-78 מיליון שקל לעומת כ-13 מיליון שקל בשנת 2023. הרווח הנקי בשנת 2024 הסתכם בכ-51.1 מיליון שקל לעומת כ-9.2 מיליון שקל בשנת 2023. הגידול נובע בעיקר מהמשך השיפור החיתומי (Loss Ratio) בענף רכב חובה ורכב רכוש לאור הגידול בפרמיה הממוצעת וכן מירידה בשכיחות הגניבות בענף רכב רכוש בהשוואה לשנת 2023. כמו כן, הגידול נובע מרווחי השקעות בתיק הנוסטרו של החברה שהסתכמו בשנת 2024 בכ-21.6 מיליון שקל לעומת כ-9.2 מיליון שקל בשנת 2023. היקף תיק הנוסטרו של החברה מסתכם בכ-550 מיליון שקל למועד פרסום הדוח. בנוסף, בשנת 2024 נמשכה ההתייעלות התפעולית של החברה.


ההון של החברה הסתכם ביום 31 בדצמבר 2024 לסך של כ-110.4 מיליון שקל בהשוואה לסך של כ-69.3 מיליון שקל ליום 31 בדצמבר 2023. הגידול בהון העצמי נובע מרווח כולל לאחר מס של כ-51.1 מיליון שקל בשנת 2024 ולאחר חלוקת דיבידנד בסך כ-10 מיליון שקל . התשואה להון בשנת 2024 עמדה על 54% במונחים שנתיים. 


אתי אלישקוב, מייסדת ומנכ"לית ליברה, מסרה: "אנו גאים לסכם שנת צמיחה חזקה, הבאה לידי ביטוי בגידול חד בפרמיות וברווח נקי מרשים. זאת, בעיקר בעקבות הגידול בכמות המבוטחים, ההקפדה על חיתום איכותי, תוך התמקדות בביטוחי פרט בלבד, לצד המודל התפעולי היעיל של החברה. עם מותג חזק וסל מוצרים מורחב, המודל העסקי של ליברה מוכיח את עצמו. Chik, המוצר החדשני שלנו לביטוח נהגים צעירים מזדמנים, שהושק לפני כשנה, שבר את המוסכמות בענף וזכה להצלחה גדולה בקרב הציבור. בסוף השנה חתמנו על הסכם שיתוף פעולה עם סוכנות מעלות מקבוצת לאומי ואנו מצפים לגידול בביטוחי משכנתא (חיים + מבנה). הרחבת סל המוצרים שאינם בתחום הרכב והגידול המתמשך בתיק הנוסטרו מהווים עבורנו עוגן ונדבך נוסף לצמיחה ורווחיות בשנים הקרובות. אנו ממוקדים בחדשנות טכנולוגית ומוצרית ובפתרונות מבודלים המותאמים לצרכי הלקוח ונמשיך להביא בשורות חדשות ולייצר ערך למבוטחים שלנו ולבעלי המניות".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 24/03/2025 14:13
    הגב לתגובה זו
    מה זה הדוח הזה מעבר לים היא הייתה טסה 20% בקלות.רק בארץ מניות לא עולות שצריך ומתפרקות בלי הגיון.פשוט בורסה בדיחה.
הדמיית תחנת קסם. קרדיט: קסם אנרגיההדמיית תחנת קסם. קרדיט: קסם אנרגיה

מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים

היזמים קבוצת שמיר אנרגיה, קיבוץ גבעת השלושה, חזי קוגלר ואלון פולישוק וכלל ביטוח, חתמו על הסכמי מימון של החוב הבכיר; העסקה מבססת את קבוצת שמיר אנרגיה כיצרן אנרגיה פרטי משמעותי במשק החשמל הישראלי, בפרויקט שמוגדר על ידי הממשלה כ-"מיזם תשתיות חיוני"

רן קידר |

 מבטח שמיר מבטח שמיר 2.45%  הודיעה כי חברת הבת המאוחדת קסם אנרגיה  (שבה מחזיקה הקבוצה 42.4% באמצעות שמיר אנרגיה) חתמה על הסכמי מימון מקיפים מול בנק הפועלים להקמת תחנת הכוח החדשה במחלף קסם. מהדיווחים עולה כי היקף מסגרות האשראי מגיע לכ-1.1 מיליארד אירו וכ-300 מיליון שקל, למימון ההקמה, התפעול והתחזוקה של התחנה. הסגירה הפיננסית מהווה אבן דרך משמעותית בפרויקט שמוגדר על-ידי הממשלה כ"מיזם תשתית חיוני".

בנק הפועלים, שיוביל את המימון במסגרת סינדיקציה הכוללת את בנק מזרחי, הבנק הבינלאומי ומיטב, ציין כי ההיקף הכולל של העסקה מגיע לכ־5 מיליארד שקל. במסגרת זו יעמיד הבנק כ־3 מיליארד שקל, כאשר שאר המימון יינתן במטבע אירו על ידי שותפיו לסינדיקציה. התחנה, שתוקם בצפון-מזרח מחלף קסם, תתבסס על טכנולוגיית מחזור משולב (מחז"מ) מתקדמת מתוצרת סימנס. על פי הדיווחים, קסם תהיה התחנה היעילה ביותר בישראל, תתרום להפחתת פליטות מזהמות ותענה למצוקת ההיצע הצפויה במחצית השנייה של 2029, מועד יעד להפעלה מסחרית.

בהמשך להיתרי בנייה והסכמים לרכישת טורבינות גז וקיטור, קסם אנרגיה אף התקשרה בהסכמי תחזוקה ותפעול ארוכי טווח. התחנה תעמוד לרשות מנהל המערכת ותתמוך בביקושים העולים באזור גוש דן והמרכז.

לפי דיווח מבטח שמיר, תקופות הפירעון יהיו רבעוניות (קרן וריבית) במהלך חיי הפרויקט. הריבית תהיה שילוב של ריבית קבועה על בסיס Euro Swap וריבית Euribor + מרווח של 2.3%-3.3%. הבטי המימון.

שמוליק ארבל, המשנה למנכ"ל וממונה על החטיבה העסקית בבנק הפועלים: "בנק הפועלים גאה להוביל את הסגירה הפיננסית של עסקת הקמת תחנת כוח קסם אנרגיה שהוגדרה על ידי הממשלה כחיונית למשק האנרגיה ולהבטחת המשך הספקת החשמל במרכז הארץ. פרויקט הקמת תחנת הכוח קסם אנרגיה הינו פרויקט מרכזי בשוק האנרגיה העתידי שיבטיח רציפות אנרגטית למשק ומהווה נדבך באסטרטגיית הצמיחה של הכלכלה. העסקה המשמעותית ופורצת הדרך אורגנה על ידי סקטור מימון פרויקטים ותשתיות לאומיות בחטיבה העסקית, בהובלתו של ליאור מנצר. אני רואה חשיבות רבה בהובלת תחום זה כחלק מאסטרטגיה רב שנתית לפיתוח התשתיות במשק, חיזוק תשתיות המדינה והוצאה לפועל של תוכניות הממשלה וצרכי המדינה, במיוחד בימים אלה."

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?