אתי אלישקוב ליברה
צילום: אבי מועלם
דוחות

ליברה: שיא ברווח - 51 מיליון שקל; התשואה להון: 54%

הפרמיות ברוטו בשנת 2024 צמחו בכ-28% לכ-788.6 מיליון שקל לעומת כ-613.8 מיליון שקל בשנת 2023; הרווח הכולל לפני מס בשנת 2024 הסתכם בכ-78 מיליון שקל בהשוואה לכ-13 מיליון שקל בשנת 2023

אביחי טדסה | (1)
ליברה ליברה 1.99%  , חברת הביטוח הדיגיטלית, פרסמה את דוחותיה הכספיים לרבעון הרביעי לשנת 2024 ולשנה כולה. הפרמיות ברוטו ברבעון הרביעי צמחו בכ-25% והסתכמו בכ-182.2 מיליון שקל לעומת כ-146.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הפרמיות ברוטו בשנת 2024 צמחו בכ-29% והסתכמו בכ-788.6 מיליון שקל לעומת כ-611.5 מיליון שקל בשנת 2023. זאת, לצד התייעלות תפעולית בהוצאות החברה - שיעור סך ההוצאות מפרמיה ברוטו בשנת 2024 הסתכם בכ-13.1% לעומת כ-14.1% בשנת 2023 ולצד רווחי השקעות בסך של כ-5.8 מיליון שקל בתיק הנוסטרו של החברה ברבעון הרביעי של 2024.


הפרמיות שהורווחו ברוטו ברבעון הרביעי של שנת 2024 זינקו בכ-33.5% והסתכמו בכ-203.4 מיליון שקל  לעומת כ-152.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הפרמיות שהורווחו ברוטו בשנת 2024 זינקו בכ-34.9 והסתכמו בכ-728.2 מיליון שקל לעומת כ- 539.7 מיליון שקל בשנת 2023. הפרמיות שהורווחו בשייר בשנת 2024 זינקו בכ-78.6% הפרמיות שהורווחו בשייר ברבעון הרביעי לשנת 2024 זינקו בכ-62.6%. הגידול לעומת התקופות המקבילות אשתקד בפרמיות שהורווחו בשייר, נובע בעיקר מהקטנת חלקו של מבטח המשנה בענף רכב רכוש בשנת 2024 בהשוואה לשנת 2023.


החברה הציגה רווח כולל לפני מס ברבעון הרביעי לשנת 2024 שהסתכם בכ-23.7 מיליון שקל לעומת כ-10.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי ברבעון הרביעי לשנת 2024 הסתכם בכ-15.5 מיליון שקל לעומת כ-7.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול ברווח ברבעון הרביעי נובע מהמשך שיפור חיתומי בענף רכב חובה ורכב רכוש לאור הגידול בפרמיה הממוצעת, כשמנגד ברבעון זה קיים גידול בעלות התביעה הממוצעת ברכב רכוש לעומת הרבעון המקביל אשתקד, בעקבות כך שבתקופה המקבילה אשתקד פרצה מלחמת חרבות ברזל שהובילה לירידה בעלות התביעה הממוצעת. בנוסף, הגידול נובע מרווחי השקעות בתיק הנוסטרו של החברה שהסתכמו בכ-5.8 מיליון שקל לעומת כ-3.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.


בשנת 2024 החברה הציגה רווח כולל לפני מס של כ-78 מיליון שקל לעומת כ-13 מיליון שקל בשנת 2023. הרווח הנקי בשנת 2024 הסתכם בכ-51.1 מיליון שקל לעומת כ-9.2 מיליון שקל בשנת 2023. הגידול נובע בעיקר מהמשך השיפור החיתומי (Loss Ratio) בענף רכב חובה ורכב רכוש לאור הגידול בפרמיה הממוצעת וכן מירידה בשכיחות הגניבות בענף רכב רכוש בהשוואה לשנת 2023. כמו כן, הגידול נובע מרווחי השקעות בתיק הנוסטרו של החברה שהסתכמו בשנת 2024 בכ-21.6 מיליון שקל לעומת כ-9.2 מיליון שקל בשנת 2023. היקף תיק הנוסטרו של החברה מסתכם בכ-550 מיליון שקל למועד פרסום הדוח. בנוסף, בשנת 2024 נמשכה ההתייעלות התפעולית של החברה.


ההון של החברה הסתכם ביום 31 בדצמבר 2024 לסך של כ-110.4 מיליון שקל בהשוואה לסך של כ-69.3 מיליון שקל ליום 31 בדצמבר 2023. הגידול בהון העצמי נובע מרווח כולל לאחר מס של כ-51.1 מיליון שקל בשנת 2024 ולאחר חלוקת דיבידנד בסך כ-10 מיליון שקל . התשואה להון בשנת 2024 עמדה על 54% במונחים שנתיים. 


אתי אלישקוב, מייסדת ומנכ"לית ליברה, מסרה: "אנו גאים לסכם שנת צמיחה חזקה, הבאה לידי ביטוי בגידול חד בפרמיות וברווח נקי מרשים. זאת, בעיקר בעקבות הגידול בכמות המבוטחים, ההקפדה על חיתום איכותי, תוך התמקדות בביטוחי פרט בלבד, לצד המודל התפעולי היעיל של החברה. עם מותג חזק וסל מוצרים מורחב, המודל העסקי של ליברה מוכיח את עצמו. Chik, המוצר החדשני שלנו לביטוח נהגים צעירים מזדמנים, שהושק לפני כשנה, שבר את המוסכמות בענף וזכה להצלחה גדולה בקרב הציבור. בסוף השנה חתמנו על הסכם שיתוף פעולה עם סוכנות מעלות מקבוצת לאומי ואנו מצפים לגידול בביטוחי משכנתא (חיים + מבנה). הרחבת סל המוצרים שאינם בתחום הרכב והגידול המתמשך בתיק הנוסטרו מהווים עבורנו עוגן ונדבך נוסף לצמיחה ורווחיות בשנים הקרובות. אנו ממוקדים בחדשנות טכנולוגית ומוצרית ובפתרונות מבודלים המותאמים לצרכי הלקוח ונמשיך להביא בשורות חדשות ולייצר ערך למבוטחים שלנו ולבעלי המניות".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 24/03/2025 14:13
    הגב לתגובה זו
    מה זה הדוח הזה מעבר לים היא הייתה טסה 20% בקלות.רק בארץ מניות לא עולות שצריך ומתפרקות בלי הגיון.פשוט בורסה בדיחה.
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.