ירידות בבורסה
צילום: דאלי אי

היום השחור של הבנקים - נפלו ב-7.6%

הבנקים הם הקטר של הבורסה המקומית, בשנה החולפת מדד הבנקים זינק בכ-61%, היום הוא נפל בחדות, זו הירידה היומית המשמעותית ביותר מאז ה-7 באוקטובר; למה הבנקים נפגעו יותר משאר המדדים?

אביחי טדסה | (8)
נושאים בכתבה מדד הבנקים

הבנקים הם תמונת הראי של המשק והכלכלה הישראלית כשהבנקים עולים אז ניכר כי הכלכלה חזקה ויציבה וכשהם יורדים, זה בהחלט סימן לאי ודאות. המדדים רשמו היום ירידות חדות, אבל הבנקים בלטו בירידות עם ירידה חדה של 7.6% ביום מסחר אחד, הפעם האחרונה שמדד הבנקים ספג ירידה דומה הייתה ב-8 באוקטובר 2023, יום לאחר הטבח הנורא, המדד ירד במעל ל-8%. הבנקים ספגו היום יותר משאר המדדים, כי הם כאמור תמונת הראי של המשק, הבנקים נתפסים כברומטר למצב המשק, וכל זעזוע פנימי - בין אם פוליטי, משפטי או חברתי, מתגלגל במהירות לשוויים של הגופים הפיננסיים הגדולים. המשקיעים צופים כי כל פגיעה ביציבות הפוליטית עלולה להשפיע על הכלכלה הריאלית, על האשראי, על היקפי הפעילות העסקית והצרכנית ועל הסיכון הפיננסי הכולל.


בנק לאומי והבנק הבינלאומי ירדו ב-8%, מזרחי ב-7.8%, פועלים ב-7.3%, ודיסקונט ב-7%. הירידות היום הגיעו בעקבות כל הסערות שהמדינה חווה, פיטורי ראש השב"כ רונן בר שמגיעים לבג"צ, לצד פיטורי היועמ"שית - הממשלה אישרה היום פה אחד את הצעת אי-האמון ביועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, במסגרת מהלך פוליטי שמטרתו לקדם את הדחתה. בתגובה, שיגרה היועמ"שית מכתב חריף לשרי הממשלה, בו טענה כי מדובר בניסיון לכונן נאמנות לדרג הפוליטי ולא לדרוש אמון מקצועי. "לא משילות מבקשת ההצעה לקדם, אלא כוח שלטוני ללא גבולות", כתבה. בהרב-מיארה הדגישה כי מקרי המניעה המשפטית שנקבעו במהלך כהונתה היו "ספורים וחריגים".


פיטורי בר במישור הביטחוני והפוליטי בהמשך לפיטורי גלנט, פרישת הרצי הלוי ופיטורי היועמ"שית, הם רעידת אדמה בזירה הפוליטית, מדינית. אנחנו נמצאים במצב של חוסר אמון מוחלט בין "שני צדדים". זה החשש הגדול של הבורסה. אי הוודאות של היום שבו נצטרך להתמודד גוש מול גוש עלול להוביל לטלטול גדול במדינה. כזכור, הרפורמה-מהפכה-הפיכה משפטית היתה הגורם לירידות בבורסה בעוד שדווקא בזמן המלחמה השוק עלה. השוק לא אוהב אי וודאות, וכשלא יודעים מה יהיה, לאן הולכים מכאן, מה קורה עם השסע הפנימי? - הבורסה מאבדת גובה.


הבעיות הפנימיות יפגעו במשק ויתגלגלו לדוחות הבנקים והגופים הפיננסים, והשוק מתמחר את זה באופן מהיר. בנק ישראל בוחן את האירועים האחרונים וניתן לשער כי הריבית לא תרד ריבית במאי, וסיכוי נמוך שגם תרד ביולי. המתיחות החברתית, ברקע המלחמה שמתנהלת בכמה חזיתות, מביאים את אנשי בנק ישראל והנגיד בראשם להבנה שאי הוודאות עדיין גדולה מאוד, שהמצב לא יציב ויכול להשתנות לרעה ברגע. גם המשקיעים הזרים בבורסה המקומית שחזרו, דיללו וימשיכו לדלל את אחזקתם כל עוד המצב לא ישתפר.


ניתן לראות גם כי שוק האג"ח ירד היום עד 2%, והתשואה עלתה בהתאם. התשואה על אג"ח ממשלתית שקלית בריבית קבועה ל-11 שנים עלתה לכ-4.63%. ככל שהתשואות עולות - כך המחיר שמשלמים על האג"ח יורד. החשש לעתיד היציבות המקרו-כלכלית משתקף בשוק האג"ח והמשקיעים דורשים פיצוי גבוה יותר על ההחזקה בנכסים ממשלתיים ארוכי טווח. השוק מעריך כעת שגם אם המצב הכלכלי עדיין יציב יחסית, התפתחויות פוליטיות פנימיות, בדגש על החרפה אפשרית של הקרע בין קבוצות שונות באוכלוסייה, עלולות להשליך בהמשך הדרך על הדירוג של ישראל (שרק לאחרונה המצב היה שונה והיה נראה שאנחנו לקראת עדכון חיובי), על פרמיית הסיכון, הסנטימנט של הגופים הזרים, וגם על מדיניות המוניטרית של בנק ישראל.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    נימי 24/03/2025 09:14
    הגב לתגובה זו
    על נתניהו להשיב למדינה את מזוודות הכסף שחילק לחמאס לפני טבח נתניהו
  • 4.
    לרון 24/03/2025 06:57
    הגב לתגובה זו
    הבנק הכי יציב במערכת שגם לא היה נגוע ב 1983יורד בחדות שזה שיא הנדירות המשק בקנטים! לא המלצה
  • 3.
    ממשלת הטבח תרושש את כולנו 24/03/2025 06:33
    הגב לתגובה זו
    ראש ממשלה שאחראי לטבח הגדול בתולדות המדינה רוצה לרושש את כל האזרחים. תמשיכו ממשלת הבגידה בזכותכם ישראל נהיית מדינת עולם שלישי.
  • 2.
    שום תמונה ושום בטיח .הטייקטנים ובעחי ההון השמאלנים רצו לזעזע את הבורסה כדי להפחיד את הציבור (ל"ת)
    שלמה 23/03/2025 20:42
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 24/03/2025 08:11
    הגב לתגובה זו
    בכל רחבי הגלובוס הפרוגרס שמאל מחרב את העולם. מהגרים טרוריסטים כלכלות מתרסקות.
  • לגמרי נכון (ל"ת)
    אנונימיאחד 23/03/2025 23:28
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אזרח 23/03/2025 20:37
    הגב לתגובה זו
    שבכל העולם בנקאות נותנת 6 עד 8 וגם 10 ואצלנו 3 זה יקר זה אבואבואה יקר. לעיניין חודש שלם תא 90 מתפרק חברות נשחטו כל החודשיים שהם זולות מחלקים רווח הרבה יותר מרוויחות במטח. רק בנקים וביטוח היו הגביע הקדוש הם אפילו לא התחילו לרדת מה שירד בשאר בחודשיים האחרונים. מה שאתם רואים לא נגרם מההדחה
  • שלמה 23/03/2025 22:05
    הגב לתגובה זו
    אכן בעלי מניות היסוד של הבנקים באמת מנופחים גם מכסף וגם מגאווה ויהירות
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.