בנק ירושלים שוב משפר את ההצעה לישראכרט
אתמול כבר נחתם ההסכם בין ישראכרט לדלק, אבל בנק ירושלים לא מוותר ומגיש הצעה שלישית - האם יש לו עוד סיכוי?
בנק ירושלים לא מוותר על ישראכרט ישראכרט -2.88% . ההצעה הראשונה נבלעה בצל ההצעה של דלק דלק קבוצה לרכישת ישראכרט לפי שווי של 3.56 מיליארד שקל וגם ההצעה השניה של בנק ירושלים לא זכתה כל כך ליחס, אולי גם בגלל שמבנה ההצעה של בנק ירושלים שמבוסס על מיזוג והחלפת מניות קצת יותר קשה להבנה, אבל הבנק לא מוותר, הוא מאמין שהסינרגיה בינו לבין ישראכרט תהיה גדולה יותר מאשר בדלק והוא מאמין שהוא יכול להביא יותר ערך לבעלי המניות, ולכן בבנק הגישו הצעה משופרת.
הבנק העלה את יחס ההחלפה ל-1:1.15, כלומר על כל מניה שיקבלו בעלי המניות של בנק ירושלים בחברה החדשה, יקבלו בעלי המניות של ישראכרט 1.15 מניות והם יחזיקו 60.1% מהמניות. הדיבידנד המיוחד עדיין יעמוד על בין 950-1,050 מיליון שקל, ולפי הערכת השווי הגבוהה ההצעה של הבנק מציבה לחברה הממוזגת, כלומר ישראכרט וירושלים ביחד, שווי של 3.9-4.5 מיליארד שקל.
בבנק ירושלים שבו והדגישו את היתרונות במיזוג של ישראכרט אליה על פני מיזוג שלה לחברה אחרת. "בנק ירושלים הוא רוכש אסטרטגי בעל רישיון בנק מסחרי מלא ומומחיות בתחומים הרלוונטיים, ובין היתר בנושאי אשראי ופיקדונות, נושאים המהווים נדבך מרכזי באסטרטגיה של ישראכרט, לצד נושאים של תשתיות תפעוליות והיבטי ציות וניהול סיכונים כגון סיכוני שוק ונזילות, הקשורים קשר הדוק לאפשרותה של ישראכרט להרחיב את תיק האשראי שלה ולגייס פיקדונות מהציבור", כתבו בבנק.
- רן עוז מסכם קדנציה: "ישראכרט עברה מסע משמעותי; פורמן מקבל נקודת פתיחה מצוינת"
- ישראכרט: תיק האשראי בשיא של 11.2 מיליארד שקל, ההכנסות צמחו ב-10%, ירידה ברווח הנקי בשל השלמת שליטת ד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"החיבור בין ישראכרט לבין בנק ירושלים צפוי להביא לגידול מוערך בתיק האשראי המצרפי של למעלה מ-160%- בטווח המיידי, ובתחום האשראי הצרכני בו אתם מתמקדים גידול מוערך של בין 15%-20%" הוסיפו בבנק.
האם לבנק ירושלים עדיין יש סיכוי?
למרות השיפור בהצעה של בנק ירושלים, ההצעה עדיין נחותה כלכלית ביחס להצעתה של קבוצת דלק, בראשות יצחק תשובה, הן מבחינת פרמיות הערך למניה והן מבחינת תנאי הדיבידנד המיוחד, כאשר דלק צפויה לחלק דיבידנד של 1.2-1.3 מיליארד שקל, המעניק פרמיה של כ- 25.8% על מחיר מניית ישראכרט, בהתאם לממוצע מחירי הסגירה בתקופה שקדמה להצעה.
עקרונית כנראה שלבנק ירושלים באמת יכולה להיות סינרגיה גבוהה יותר עם ישראכרט מאשר לדלק, אבל גם למנורה מנורה מב החז -7.48% . על בסיס תחומי העיסוק של החברות וביצועי העבר אפשר להניח, אבל רק להניח, שגם ירושלים וגם מנורה ידעו להשביח טוב יותר את ישראכרט מאשר דלק, אבל בעסקה כזו מה שצריך לעמוד בראש הוא בעלי המניות.
- סאמיט מנצלת משבר דה זראסאי בהצעה לרכישת נכסים ב-450 מיליון דולר
- לאומי מספק מימון של 1.7 מיליארד לקיסטון בריבית טובה וזה עדיין מעל ריבית המשכנתא שלכם
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
וכמובן שגם יש את הרגולטור - לפי הדיווחים דלק כבר בשיחות מתקדמות עם הרגולטורים שמביאים אותה להערכה כי המיזוג איתה יאושר. קשה לדעת אם המיזוג של בנק ירושלים וישראכרט היה מאושר, מצד אחד רק לפני קצת פחות מ-10 שנים הופרדו חברות האשראי מהבנקים כדי לעודד תחרות. מצד שני התחרות היום בתחום הבנקאות כמעט ולא קיימת והרגולטור רוצה שחברות האשראי יהפכו ל"מיני בנקים" שיתחרו בבנקים הגדולים. בנק ירושלים הוא מהבנקים הקטנים יותר, כך שמההיבט הזה יכול להיות שהמיזוג היה מאושר.
נכון שהשבחה עתידית היא גם עליית ערך לבעלי המניות, אבל אף אחד לא יודע באמת מה בנק ירושלים או מנורה וגם דלק יעשו עם ישראכרט בעתיד, מה שוודאי היום הוא התמורה המיידית שמקבלים בעלי המניות. כבר ביקרנו כאן את דירקטוריון ישראכרט שהמליץ לקבל את הצעת מנורה הראשונה, לפי שווי של 3.15 מיליארד שקל, שהייתה ללא פרמיית שליטה והייתה גרועה לבעלי המניות. נכון שלא היו אז הצעות אחרות, אבל היה ברור שהעסקה הזו נמוכה ושישראכרט יכולה לעשות מאמץ בשביל למצוא הצעות נוספות. זו הייתה עסקה מעולה לארי קלמן ומנורה, עסקה גרועה לבעלי המניות של ישראכרט. ישראכרט בקצב רווחים של כ-300 מיליון שקל בשנה, תוך שנתיים היא יכולה להגיע לקצב של 500 מיליון שקל בשנה, וזה עוד לפי מה שההנהלה אומרת.
- 4.אין להם סיכוי מול דלק (ל"ת)כלכלן 06/01/2025 11:24הגב לתגובה זו
- 3.יחזקאל 06/01/2025 10:51הגב לתגובה זושבעלי המניות של ישראכרט יאשרו הצעה עם פוטנציאל עתידי מזומן כאן ועכשיו זה מה שבעלי המניות רוציםולא 2 ציפורים על העץ.תציעו כסף שילוב של דיבידנד ומזומן תמורת 100% מהמניות ואז אולי תכנסו למשחק. המשחקים האלה של החלפת סוס בחמור לא מדברים אל בעלי המניות של ישראכרט.
- 2.טוליפני 06/01/2025 09:18הגב לתגובה זולמה הם לא מעלים את ההצעה שלהם
- 1.מה הקשר בין דלק לשליטה על פרטיים אישיים של רוב המדינה. (ל"ת)חיישן 06/01/2025 08:27הגב לתגובה זו
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
