בנק ירושלים שוב משפר את ההצעה לישראכרט
אתמול כבר נחתם ההסכם בין ישראכרט לדלק, אבל בנק ירושלים לא מוותר ומגיש הצעה שלישית - האם יש לו עוד סיכוי?
בנק ירושלים לא מוותר על ישראכרט ישראכרט -0.19% . ההצעה הראשונה נבלעה בצל ההצעה של דלק דלק קבוצה לרכישת ישראכרט לפי שווי של 3.56 מיליארד שקל וגם ההצעה השניה של בנק ירושלים לא זכתה כל כך ליחס, אולי גם בגלל שמבנה ההצעה של בנק ירושלים שמבוסס על מיזוג והחלפת מניות קצת יותר קשה להבנה, אבל הבנק לא מוותר, הוא מאמין שהסינרגיה בינו לבין ישראכרט תהיה גדולה יותר מאשר בדלק והוא מאמין שהוא יכול להביא יותר ערך לבעלי המניות, ולכן בבנק הגישו הצעה משופרת.

הבנק העלה את יחס ההחלפה ל-1:1.15, כלומר על כל מניה שיקבלו בעלי המניות של בנק ירושלים בחברה החדשה, יקבלו בעלי המניות של ישראכרט 1.15 מניות והם יחזיקו 60.1% מהמניות. הדיבידנד המיוחד עדיין יעמוד על בין 950-1,050 מיליון שקל, ולפי הערכת השווי הגבוהה ההצעה של הבנק מציבה לחברה הממוזגת, כלומר ישראכרט וירושלים ביחד, שווי של 3.9-4.5 מיליארד שקל.
בבנק ירושלים שבו והדגישו את היתרונות במיזוג של ישראכרט אליה על פני מיזוג שלה לחברה אחרת. "בנק ירושלים הוא רוכש אסטרטגי בעל רישיון בנק מסחרי מלא ומומחיות בתחומים הרלוונטיים, ובין היתר בנושאי אשראי ופיקדונות, נושאים המהווים נדבך מרכזי באסטרטגיה של ישראכרט, לצד נושאים של תשתיות תפעוליות והיבטי ציות וניהול סיכונים כגון סיכוני שוק ונזילות, הקשורים קשר הדוק לאפשרותה של ישראכרט להרחיב את תיק האשראי שלה ולגייס פיקדונות מהציבור", כתבו בבנק.
- רן עוז מסכם קדנציה: "ישראכרט עברה מסע משמעותי; פורמן מקבל נקודת פתיחה מצוינת"
- ישראכרט: תיק האשראי בשיא של 11.2 מיליארד שקל, ההכנסות צמחו ב-10%, ירידה ברווח הנקי בשל השלמת שליטת ד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"החיבור בין ישראכרט לבין בנק ירושלים צפוי להביא לגידול מוערך בתיק האשראי המצרפי של למעלה מ-160%- בטווח המיידי, ובתחום האשראי הצרכני בו אתם מתמקדים גידול מוערך של בין 15%-20%" הוסיפו בבנק.
האם לבנק ירושלים עדיין יש סיכוי?
למרות השיפור בהצעה של בנק ירושלים, ההצעה עדיין נחותה כלכלית ביחס להצעתה של קבוצת דלק, בראשות יצחק תשובה, הן מבחינת פרמיות הערך למניה והן מבחינת תנאי הדיבידנד המיוחד, כאשר דלק צפויה לחלק דיבידנד של 1.2-1.3 מיליארד שקל, המעניק פרמיה של כ- 25.8% על מחיר מניית ישראכרט, בהתאם לממוצע מחירי הסגירה בתקופה שקדמה להצעה.
עקרונית כנראה שלבנק ירושלים באמת יכולה להיות סינרגיה גבוהה יותר עם ישראכרט מאשר לדלק, אבל גם למנורה מנורה מב החז 1.68% . על בסיס תחומי העיסוק של החברות וביצועי העבר אפשר להניח, אבל רק להניח, שגם ירושלים וגם מנורה ידעו להשביח טוב יותר את ישראכרט מאשר דלק, אבל בעסקה כזו מה שצריך לעמוד בראש הוא בעלי המניות.
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
וכמובן שגם יש את הרגולטור - לפי הדיווחים דלק כבר בשיחות מתקדמות עם הרגולטורים שמביאים אותה להערכה כי המיזוג איתה יאושר. קשה לדעת אם המיזוג של בנק ירושלים וישראכרט היה מאושר, מצד אחד רק לפני קצת פחות מ-10 שנים הופרדו חברות האשראי מהבנקים כדי לעודד תחרות. מצד שני התחרות היום בתחום הבנקאות כמעט ולא קיימת והרגולטור רוצה שחברות האשראי יהפכו ל"מיני בנקים" שיתחרו בבנקים הגדולים. בנק ירושלים הוא מהבנקים הקטנים יותר, כך שמההיבט הזה יכול להיות שהמיזוג היה מאושר.
נכון שהשבחה עתידית היא גם עליית ערך לבעלי המניות, אבל אף אחד לא יודע באמת מה בנק ירושלים או מנורה וגם דלק יעשו עם ישראכרט בעתיד, מה שוודאי היום הוא התמורה המיידית שמקבלים בעלי המניות. כבר ביקרנו כאן את דירקטוריון ישראכרט שהמליץ לקבל את הצעת מנורה הראשונה, לפי שווי של 3.15 מיליארד שקל, שהייתה ללא פרמיית שליטה והייתה גרועה לבעלי המניות. נכון שלא היו אז הצעות אחרות, אבל היה ברור שהעסקה הזו נמוכה ושישראכרט יכולה לעשות מאמץ בשביל למצוא הצעות נוספות. זו הייתה עסקה מעולה לארי קלמן ומנורה, עסקה גרועה לבעלי המניות של ישראכרט. ישראכרט בקצב רווחים של כ-300 מיליון שקל בשנה, תוך שנתיים היא יכולה להגיע לקצב של 500 מיליון שקל בשנה, וזה עוד לפי מה שההנהלה אומרת.
- 4.אין להם סיכוי מול דלק (ל"ת)כלכלן 06/01/2025 11:24הגב לתגובה זו
- 3.יחזקאל 06/01/2025 10:51הגב לתגובה זושבעלי המניות של ישראכרט יאשרו הצעה עם פוטנציאל עתידי מזומן כאן ועכשיו זה מה שבעלי המניות רוציםולא 2 ציפורים על העץ.תציעו כסף שילוב של דיבידנד ומזומן תמורת 100% מהמניות ואז אולי תכנסו למשחק. המשחקים האלה של החלפת סוס בחמור לא מדברים אל בעלי המניות של ישראכרט.
- 2.טוליפני 06/01/2025 09:18הגב לתגובה זולמה הם לא מעלים את ההצעה שלהם
- 1.מה הקשר בין דלק לשליטה על פרטיים אישיים של רוב המדינה. (ל"ת)חיישן 06/01/2025 08:27הגב לתגובה זו
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?
קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר
קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12.
שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו.
בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים
מי הוא קובי אלכסנדר?
קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).
ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה.
ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.
רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים
בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי
״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״
היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.
הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.

עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.
- יו"ר רשות ני"ע: "הונאות משקיעים ברשתות החברתיות מתרחבות - נדרשת פעולה משותפת עם הרשתות"
- רשות ני״ע: אישור גילוי מרצון לא מעיד על מקור חוקי של הכספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.
