בנק ירושלים שוב משפר את ההצעה לישראכרט
אתמול כבר נחתם ההסכם בין ישראכרט לדלק, אבל בנק ירושלים לא מוותר ומגיש הצעה שלישית - האם יש לו עוד סיכוי?
בנק ירושלים לא מוותר על ישראכרט ישראכרט 2.94% . ההצעה הראשונה נבלעה בצל ההצעה של דלק דלק קבוצה לרכישת ישראכרט לפי שווי של 3.56 מיליארד שקל וגם ההצעה השניה של בנק ירושלים לא זכתה כל כך ליחס, אולי גם בגלל שמבנה ההצעה של בנק ירושלים שמבוסס על מיזוג והחלפת מניות קצת יותר קשה להבנה, אבל הבנק לא מוותר, הוא מאמין שהסינרגיה בינו לבין ישראכרט תהיה גדולה יותר מאשר בדלק והוא מאמין שהוא יכול להביא יותר ערך לבעלי המניות, ולכן בבנק הגישו הצעה משופרת.
הבנק העלה את יחס ההחלפה ל-1:1.15, כלומר על כל מניה שיקבלו בעלי המניות של בנק ירושלים בחברה החדשה, יקבלו בעלי המניות של ישראכרט 1.15 מניות והם יחזיקו 60.1% מהמניות. הדיבידנד המיוחד עדיין יעמוד על בין 950-1,050 מיליון שקל, ולפי הערכת השווי הגבוהה ההצעה של הבנק מציבה לחברה הממוזגת, כלומר ישראכרט וירושלים ביחד, שווי של 3.9-4.5 מיליארד שקל.
בבנק ירושלים שבו והדגישו את היתרונות במיזוג של ישראכרט אליה על פני מיזוג שלה לחברה אחרת. "בנק ירושלים הוא רוכש אסטרטגי בעל רישיון בנק מסחרי מלא ומומחיות בתחומים הרלוונטיים, ובין היתר בנושאי אשראי ופיקדונות, נושאים המהווים נדבך מרכזי באסטרטגיה של ישראכרט, לצד נושאים של תשתיות תפעוליות והיבטי ציות וניהול סיכונים כגון סיכוני שוק ונזילות, הקשורים קשר הדוק לאפשרותה של ישראכרט להרחיב את תיק האשראי שלה ולגייס פיקדונות מהציבור", כתבו בבנק.
- איתמר פורמן עובר מהפועלים לישראכרט
- מנכ"ל ישראכרט: "קצב הרווח מייצג ואף צפוי לעלות, בעזרת קבוצת דלק נוכל להאיץ את הצמיחה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"החיבור בין ישראכרט לבין בנק ירושלים צפוי להביא לגידול מוערך בתיק האשראי המצרפי של למעלה מ-160%- בטווח המיידי, ובתחום האשראי הצרכני בו אתם מתמקדים גידול מוערך של בין 15%-20%" הוסיפו בבנק.
האם לבנק ירושלים עדיין יש סיכוי?
למרות השיפור בהצעה של בנק ירושלים, ההצעה עדיין נחותה כלכלית ביחס להצעתה של קבוצת דלק, בראשות יצחק תשובה, הן מבחינת פרמיות הערך למניה והן מבחינת תנאי הדיבידנד המיוחד, כאשר דלק צפויה לחלק דיבידנד של 1.2-1.3 מיליארד שקל, המעניק פרמיה של כ- 25.8% על מחיר מניית ישראכרט, בהתאם לממוצע מחירי הסגירה בתקופה שקדמה להצעה.
עקרונית כנראה שלבנק ירושלים באמת יכולה להיות סינרגיה גבוהה יותר עם ישראכרט מאשר לדלק, אבל גם למנורה מנורה מב החז 1.12% . על בסיס תחומי העיסוק של החברות וביצועי העבר אפשר להניח, אבל רק להניח, שגם ירושלים וגם מנורה ידעו להשביח טוב יותר את ישראכרט מאשר דלק, אבל בעסקה כזו מה שצריך לעמוד בראש הוא בעלי המניות.
- צחי אבו: "אנחנו לא חברת נדל״ן מניב קלאסית, כל נכס אצלנו עובר השבחה"
- נאייקס: ההכנסות והרווח מתחת לציפיות - אבל התחזית מעודדת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- נייס התרסקה 18%, אורבניקה 12% וקסטרו 10% - נעילה אדומה...
וכמובן שגם יש את הרגולטור - לפי הדיווחים דלק כבר בשיחות מתקדמות עם הרגולטורים שמביאים אותה להערכה כי המיזוג איתה יאושר. קשה לדעת אם המיזוג של בנק ירושלים וישראכרט היה מאושר, מצד אחד רק לפני קצת פחות מ-10 שנים הופרדו חברות האשראי מהבנקים כדי לעודד תחרות. מצד שני התחרות היום בתחום הבנקאות כמעט ולא קיימת והרגולטור רוצה שחברות האשראי יהפכו ל"מיני בנקים" שיתחרו בבנקים הגדולים. בנק ירושלים הוא מהבנקים הקטנים יותר, כך שמההיבט הזה יכול להיות שהמיזוג היה מאושר.
נכון שהשבחה עתידית היא גם עליית ערך לבעלי המניות, אבל אף אחד לא יודע באמת מה בנק ירושלים או מנורה וגם דלק יעשו עם ישראכרט בעתיד, מה שוודאי היום הוא התמורה המיידית שמקבלים בעלי המניות. כבר ביקרנו כאן את דירקטוריון ישראכרט שהמליץ לקבל את הצעת מנורה הראשונה, לפי שווי של 3.15 מיליארד שקל, שהייתה ללא פרמיית שליטה והייתה גרועה לבעלי המניות. נכון שלא היו אז הצעות אחרות, אבל היה ברור שהעסקה הזו נמוכה ושישראכרט יכולה לעשות מאמץ בשביל למצוא הצעות נוספות. זו הייתה עסקה מעולה לארי קלמן ומנורה, עסקה גרועה לבעלי המניות של ישראכרט. ישראכרט בקצב רווחים של כ-300 מיליון שקל בשנה, תוך שנתיים היא יכולה להגיע לקצב של 500 מיליון שקל בשנה, וזה עוד לפי מה שההנהלה אומרת.
- 4.אין להם סיכוי מול דלק (ל"ת)כלכלן 06/01/2025 11:24הגב לתגובה זו
- 3.יחזקאל 06/01/2025 10:51הגב לתגובה זושבעלי המניות של ישראכרט יאשרו הצעה עם פוטנציאל עתידי מזומן כאן ועכשיו זה מה שבעלי המניות רוציםולא 2 ציפורים על העץ.תציעו כסף שילוב של דיבידנד ומזומן תמורת 100% מהמניות ואז אולי תכנסו למשחק. המשחקים האלה של החלפת סוס בחמור לא מדברים אל בעלי המניות של ישראכרט.
- 2.טוליפני 06/01/2025 09:18הגב לתגובה זולמה הם לא מעלים את ההצעה שלהם
- 1.מה הקשר בין דלק לשליטה על פרטיים אישיים של רוב המדינה. (ל"ת)חיישן 06/01/2025 08:27הגב לתגובה זו
אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד
אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"
אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23% לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".
האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.
הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.
הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.
- מנכ"ל אלביט: "פרויקט הלייזר חשוב, אבל הוא לא היחידי, יש לנו מספר מנועי צמיחה קדימה"
- אלביט: הרווח מעל הצפי, ההכנסות מעט מתחת; הצבר ממשיך לגדול
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.
משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צשפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל
חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים
שפיר הנדסה שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5% פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.
הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.
במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.
מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.
- בפרמיה על השווי בספרים: שפיר מכניסה מוסדיים להשקעה בפרויקטי זכיינות
- מכה למשפחת שפירא: בית המשפט דחה ערעור על חיוב מס של עשרות מיליונים - "ניסיון לצבוע את המניות נכשל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.
