ישראכרט
ישראכרט

בנק ירושלים שוב משפר את ההצעה לישראכרט

אתמול כבר נחתם ההסכם בין ישראכרט לדלק, אבל בנק ירושלים לא מוותר ומגיש הצעה שלישית - האם יש לו עוד סיכוי?

רוי שיינמן | (4)

בנק ירושלים לא מוותר על ישראכרט ישראכרט 0.71%  . ההצעה הראשונה נבלעה בצל ההצעה של דלק דלק קבוצה  לרכישת ישראכרט לפי שווי של 3.56 מיליארד שקל וגם ההצעה השניה של בנק ירושלים לא זכתה כל כך ליחס, אולי גם בגלל שמבנה ההצעה של בנק ירושלים שמבוסס על מיזוג והחלפת מניות קצת יותר קשה להבנה, אבל הבנק לא מוותר, הוא מאמין שהסינרגיה בינו לבין ישראכרט תהיה גדולה יותר מאשר בדלק והוא מאמין שהוא יכול להביא יותר ערך לבעלי המניות, ולכן בבנק הגישו הצעה משופרת.


יאיר
 קפלן
יאיר קפלן - קרדיט: רמי זרנגר



הבנק העלה את יחס ההחלפה ל-1:1.15, כלומר על כל מניה שיקבלו בעלי המניות של בנק ירושלים בחברה החדשה, יקבלו בעלי המניות של ישראכרט 1.15 מניות והם יחזיקו 60.1% מהמניות. הדיבידנד המיוחד עדיין יעמוד על בין 950-1,050 מיליון שקל, ולפי הערכת השווי הגבוהה ההצעה של הבנק מציבה לחברה הממוזגת, כלומר ישראכרט וירושלים ביחד, שווי של 3.9-4.5 מיליארד שקל.


בבנק ירושלים שבו והדגישו את היתרונות במיזוג של ישראכרט אליה על פני מיזוג שלה לחברה אחרת. "בנק ירושלים הוא רוכש אסטרטגי בעל רישיון בנק מסחרי מלא ומומחיות בתחומים הרלוונטיים, ובין היתר בנושאי אשראי ופיקדונות, נושאים המהווים נדבך מרכזי באסטרטגיה של ישראכרט, לצד נושאים של תשתיות תפעוליות והיבטי ציות וניהול סיכונים כגון סיכוני שוק ונזילות, הקשורים קשר הדוק לאפשרותה של ישראכרט להרחיב את תיק האשראי שלה ולגייס פיקדונות מהציבור", כתבו בבנק.


"החיבור בין ישראכרט לבין בנק ירושלים צפוי להביא לגידול מוערך בתיק האשראי המצרפי של למעלה מ-160%- בטווח המיידי, ובתחום האשראי הצרכני בו אתם מתמקדים גידול מוערך של בין 15%-20%" הוסיפו בבנק.


האם לבנק ירושלים עדיין יש סיכוי?

למרות השיפור בהצעה של בנק ירושלים, ההצעה עדיין נחותה כלכלית ביחס להצעתה של קבוצת דלק, בראשות יצחק תשובה, הן מבחינת פרמיות הערך למניה והן מבחינת תנאי הדיבידנד המיוחד, כאשר דלק צפויה לחלק דיבידנד של 1.2-1.3 מיליארד שקל, המעניק פרמיה של כ- 25.8% על מחיר מניית ישראכרט, בהתאם לממוצע מחירי הסגירה בתקופה שקדמה להצעה.


עקרונית כנראה שלבנק ירושלים באמת יכולה להיות סינרגיה גבוהה יותר עם ישראכרט מאשר לדלק, אבל גם למנורה מנורה מב החז -2%  . על בסיס תחומי העיסוק של החברות וביצועי העבר אפשר להניח, אבל רק להניח, שגם ירושלים וגם מנורה ידעו להשביח טוב יותר את ישראכרט מאשר דלק, אבל בעסקה כזו מה שצריך לעמוד בראש הוא בעלי המניות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


וכמובן שגם יש את הרגולטור - לפי הדיווחים דלק כבר בשיחות מתקדמות עם הרגולטורים שמביאים אותה להערכה כי המיזוג איתה יאושר. קשה לדעת אם המיזוג של בנק ירושלים וישראכרט היה מאושר, מצד אחד רק לפני קצת פחות מ-10 שנים הופרדו חברות האשראי מהבנקים כדי לעודד תחרות. מצד שני התחרות היום בתחום הבנקאות כמעט ולא קיימת והרגולטור רוצה שחברות האשראי יהפכו ל"מיני בנקים" שיתחרו בבנקים הגדולים. בנק ירושלים הוא מהבנקים הקטנים יותר, כך שמההיבט הזה יכול להיות שהמיזוג היה מאושר.


נכון שהשבחה עתידית היא גם עליית ערך לבעלי המניות, אבל אף אחד לא יודע באמת מה בנק ירושלים או מנורה וגם דלק יעשו עם ישראכרט בעתיד, מה שוודאי היום הוא התמורה המיידית שמקבלים בעלי המניות. כבר ביקרנו כאן את דירקטוריון ישראכרט שהמליץ לקבל את הצעת מנורה הראשונה, לפי שווי של 3.15 מיליארד שקל, שהייתה ללא פרמיית שליטה והייתה גרועה לבעלי המניות. נכון שלא היו אז הצעות אחרות, אבל היה ברור שהעסקה הזו נמוכה ושישראכרט יכולה לעשות מאמץ בשביל למצוא הצעות נוספות. זו הייתה עסקה מעולה לארי קלמן ומנורה, עסקה גרועה לבעלי המניות של ישראכרט. ישראכרט בקצב רווחים של כ-300 מיליון שקל בשנה, תוך שנתיים היא יכולה להגיע לקצב של 500 מיליון שקל בשנה, וזה עוד לפי מה שההנהלה אומרת.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אין להם סיכוי מול דלק (ל"ת)
    כלכלן 06/01/2025 11:24
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יחזקאל 06/01/2025 10:51
    הגב לתגובה זו
    שבעלי המניות של ישראכרט יאשרו הצעה עם פוטנציאל עתידי מזומן כאן ועכשיו זה מה שבעלי המניות רוציםולא 2 ציפורים על העץ.תציעו כסף שילוב של דיבידנד ומזומן תמורת 100% מהמניות ואז אולי תכנסו למשחק. המשחקים האלה של החלפת סוס בחמור לא מדברים אל בעלי המניות של ישראכרט.
  • 2.
    טוליפני 06/01/2025 09:18
    הגב לתגובה זו
    למה הם לא מעלים את ההצעה שלהם
  • 1.
    מה הקשר בין דלק לשליטה על פרטיים אישיים של רוב המדינה. (ל"ת)
    חיישן 06/01/2025 08:27
    הגב לתגובה זו
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.