וול סטריט נעלה בירידות חדות על רקע החששות ממיתון
המדדים המובילים בוול סטריט סגרו את יום המסחר האחרון לשבוע זה בירידות שערים חדות.
המגמה ביתר שווקי העולם תרמה אף היא לסנטימנט השלילי בבורסות האמריקניות. שווקי אסיה חתמו הבוקר בירידות, וגם המדדים המובילים באירופה סגרו עמוק בטריטוריה השלילית. את המגמה השלילית בשווקים הובילו החששות כי משבר הסאב פריים יפגע באופן משמעותי ברווחי הבנקים הגדולים כבר ברבעונים הקרובים. באירופה, שלושת הבנקים הגדולים דויטשה בנק, קרדיט סוויס ו-UBS נסחרים בירידות שערים.
בתוך כך, אלן גרינספאן יו"ר ה'פד' הקודם ממשיך לזרוע אימה בשווקים בעקבות התבטאויותיו הקיצוניות.
"הייתי ממתין עד שהעננה תתפזר לפני שרצים ורוכשים ממניות הבנקים", אמר Bob Parker, סגן נשיא ב-Credit Suisse בלונדון.
"משקיעים רבים מעדיפים לסיים את השבוע כשהם מחוץ לבורסה ונטולי כל התחיבות עד לפרסום נתוני המאקרו", אמר Matthew Buckland, טריידר מ-CMC לונדון.
הנאסד"ק סגר בירידה של 1.86% לרמה של 2,565 הנקודות. הדאו ג'ונס סגר בירידה של 1.87% לרמה של 13,113 הנקודות.
מאקרו
הכלכלה האמריקנית איבדה כמות משרות בלתי צפויה בחודש אוגוסט, ובכך גוברים הסיכונים לצמיחה מהירה במחצית השנייה של השנה. המשק האמריקני איבד 4,000 משרות בחודש שחלף במגזר הלא-חקלאי, הרבה מעבר לתחזיות הקודרות ביותר לתוספת של 35,000 משרות בלבד. נזכיר, כי בחודש שעבר נוספו רק 92,000 משרות חדשות למשק האמריקני, כך שבהחלט ניתן לחוש בהתדרדרות מהותית במצב שוק העבודה.
נפט
הסנטימנט הכללי כלפי הזהב השחור ממשיך להיות שורי כתוצאה מעליה במתיחות הגיאו פוליטית במזרח התיכון, ירידה דרסטית במלאי הנפט וקיומה של עונת ההוריקנים באיזור ארה"ב. "הירידה הנרחבת במלאי הנפט מראה כי הדלדלות המלאים העולמית מחלחלת גם לארה"ב אשר בדר"כ החזיקה מלאים גבוהים יותר ביחס למדינות ה OECD" מסר אנטואן הלף אנאליסט מ Fimat Research. הכרזתה של סוריה כי מטוס ישראלי טס בשטחה וכי היא עשויה להגיב הזניקה את מחירי הנפט מעלה אל מעבר לרמת ה-77 דולר אולם, מימושים רבים והרגעות מסויימת במטיחות החזירו את הנפט להסחר סביב הרמות של 76.500 דולר לחבית.
אמריקניות במרכז
מניות חברת הארלי דוודיסון (HOG) נסחרו היום על רקע פרסום אזהרת רווח של החברה והנמכת התחזיות. בחברה אמרו היום, כי מדובר בתקופה קשה לצרכנים האמריקניים ובעקבות כך מכירות החברה צנחו בחדות בחודש אוגוסט.
חברת הנדל"ן Hovnanian Enterprises נסחרה על רקע הדיווח אמש על הפסד של 77.9 מיליון דולר ברווח הנקי לרבעון - צניחה של 27%.
חברת Leap Wireless דיווחה אמש כי תשקול את הצעת הרכש MetroPCS Communications. בנוסף הודיעו בחברה, כי סמנכ"ל הכספים התפטר.
בעלי מניות חברת TXU הצביעו היום בחיוב להצעת הרכש מאת קרן פרייבט אקוויטי, תמורת 45 מיליארד דולר, בכך הסירו את המכשול האחרון לעסקה, שנראתה כלא מובטחת ברקע לתנאים הגרועים בשווקים הפיננסים. החברה הודיעה, כי 340 מיליון מניות השתתפו בהצבעת בעליהן או 74% מסך המניות של החברה.
ישראליות במרכז
אלביט מערכות (אלביט מערכות חו"ל ) דיווחה אמש, כי קבלה ב- 5 בספטמבר אישור למרכיב המימון האמריקאי של תוכנית צי"ד (צבא יבשה דיגיטלי) של משרד הביטחון, בהיקף כספי של כ- 300 מליון דולר. זאת, בהמשך להודעת החברה מתאריך 13 בדצמבר 2004 כי נבחרה על ידי משרד הבטחון לשמש כקבלן ראשי בפרוייקט זה.
חברת טבע (טבע חו"ל ) תעשיות פרמצבטיקה, הודיעה היום כי בהמשך להחלטת בית המשפט בארה"ב מה-5 לספטמבר, היא תחל במשלוח ראשוני לטבליות ה- Famvir, תרופה אשר במקור שייכת לנוברטיס. טבע קיבלה היתר לשיווק התרופה באופן בלעדי ל-180 יום, והפצת התרופה תהיה במינונים של 125 מ"ג, 250 מ"ג ו-500 מ"ג לטבלית.
חברת הרמוניק הישראלית הודיעה היום כי חברת הבת שלה Rhozet חתמה על חוזה עם חברת הלווין הישראלית יס די בי אס. חברת הלווין בחרה בפתרון של Rhozet לשירותי ה- VOD החדשים שהיא אמורה לספק בעתיד. כמו כן, כידוע 'יס' רכשה בעבר מהרמוניק את הפיתרון המוביל של החברה ה- DiviCom לשירותי ה-HD וכן את מעביר השידורים הרגילים- מפענח ה-SD. כיום, חברת הלווין יס מעבירה שידורים לכ-500,000 בתי אב בישראל.

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
