הסיבה האמיתית לזינוק במניית טבע לשיא

שלמה גרינברג, פרשן וול סטריט של אתר Bizportal, מסתכל על אירועי היום בניו-יורק
שלמה גרינברג |

תאי הגזע עולים כיתה: טבע (סימול: TEVA) ראתה זאת ממזמן, בדיוק כפי שהקדימה לראות את התחום הגנרי-פרמקולוגי ובדיוק כפי שהקדימה להיכנס לגנריקה הביו טכנולוגית כך עשתה גם בתחום תאי הגזע, החלום הגדול מכולם. טבע מחזיקה בנתח משמעותי של גמידא-סל הירושלמית (ביחד עם אלביט הדמיה (סימול: EMITF) שנחשבת לאחת מחברות פיתוח תרופות מתאי גזע המתקדמות בעולם. תרופת ה- StemEX שהיא מפתחת ביחד עם טבע ומיועדת לטיפול במחלות דם, כבר הוכרה כתרופת-יתום ע"י ה- FDA ונמצאת בשלב השלישי של הפיתוח. אבל הכניסה של פייזר (סימול: PFE) לתחום (כניסה שלישית אגב לתחום תאי הגזע) היא שנתנה את תעודת המעבר לכתה אחת קדימה. באמצעות רכישת זכויות לפיתוח פלטפורמת תאי הגזע, לטיפול במחלת ה- Crohn, דלקת המעיים (inflammatory bowel disease). של Athersys, Inc. (סימול: ATHX) עוררה פייזר את התחום כולו ולדעתנו זו הסיבה האמיתית לשבירת השיא של כל הזמנים של טבע, לא ההשקעה באונקוג'נקס (סימול: OGXI), שהיא אומנם חשובה מאוד במיין סטריט אבל לא עד כדי לתת לטבע דחיפה שכזו בוול סטריט.

פייזר, שכנראה החליטה סוף-סוף על "אסטרטגיית הצמיחה" שלה (ראה בהמשך), נכנסת רק לחלק קטן מתוך הפלטפורמות שמנסה החברה הקטנה מקליבלנד לפתח אבל כניסה של חברה כמו פייזר לתחום בשלב כה מוקדם (תאי הגזע עדיין רחוקים מרחק רב מהמטרה) הרימה גלי צונאמי בתעשייה הרפואית ובעולם הרפואה בכלל. הבחירה ב- ATHX מעניינת כי תאי הגזע בהם משתמשת את'רסיס מופקים ממח העצמות של אנשים מבוגרים בעוד שרוב הפעילות בתאי גזע נעשית בתאים שנלקחים משליית העובר (גם במקרה של גמידא-סל).

מסתובבת הטענה שפייזר בחרה באת'רסיס כיוון שתאי הגזע שמופקים ממח עצמות של אנשים בוגרים ובהסכמתם אינם נמצאים במחלוקת העזה שאופפת את השימוש בתאי-גזע שנלקחים מהשלייה. החברה הישראלית פלוריסטם (סימול: PSTI) גם היא משתמשת בתאי-זרע שאין לגביהם מחלוקות דת אבל לה אין עדיין שותף כמו פייזר שיעלה אותה על המפה באותה צורה שפייזר העלתה את ATHX (למרות שללא ספק תידבק גם היא בחיידק המפץ של תאי הגזע).

בכל מקרה, התאים הספציפיים שאותם ינסו פייזר ואת'ארסיס להפוך לתרופה, פותחו תחילה באוניברסיטת מינסוטה כתאי גזע רגילים לצורך החלפת רקמות, כתחליף לתאים מהשלייה והמחקר שם נכשל כי הקהילה המדעית התנגדה בזמנו לתחליף הזה בטענה של "תגובות בלתי צפויות של סוג התאים הזה". למרות זאת החליטה פייזר לקבל את ההמלצה של ד"ר רות מאקאנאן, מנהלת חטיבת החדשנות הרפואית בפייזר, שדוחה בתוקף את הטענות הללו כ"סיפור מן העבר". מאקאנאן, שהגיעה לפייזר ממעבדות חברת מרק (סימול: MRK) בלונדון שם הקימה וניהלה את חטיבת הנוירולוגיה והפכה אותה לאחת המובילות בעולם, היא זו ששכנעה את הנהלת חברת הפארמה הענקית להקים חטיבה מיוחדת לתאי-גזע. הכניסה ל- ATHX היא ב"שיטת פרוטאליקס" (סימול: PLX), שישה מיליון דולר מיד ועוד 105 מיליון לפי ציוני דרך.

בשנה וחצי מאז הקימה הגברת את החטיבה לחדשנות נכנסה פייזר לשתי השקעות קטנות נוספות בתחום תאי הגזע. האחת בחברת NovoCell בקליפורניה שם מנסים לפתח, באמצעות תאי גזע, תרופות נגד סדרה של מחלות, ביניהן סכרת ואובסיטי, והשנייה באמצעות השקעה בחטיבה הרפואית של אוניברסיטת לונדון שם מנסים לפתח רקמות-עין מבוססות תאי גזע, נגד מחלות עיניים. פייזר ממשיכה כעת בדרכן של 6 חברות רפואה גדולות שנכנסו בעוצמה (יחסית כמובן) לתחום תאי גזע. טבע (סימול: TEVA) שהזכרנו, ענקית הפארמה הדנית, נובונורדיסק (המניה נסחרת בדנמרק), "מלכת תרופות הסכרת", שהתחברה עם החברה השבדית-בריטית Cellartis על מנת לפתח תאי גזע המיועדים למלחמה בסכרת. גם שתי הענקיות השוויצריות, Roche ונובארטיס (סימול: NVS) המתחרה הגדולה של טבע, השקיעו באותה החברה. ג'ונסון אנד ג'ונסון (סימול: JNJ) השקיעה, לצד פייזר, בחברת הנדסת תאי הגזע NovoCell שם גם מושקעות כמה וכמה חברות מובילות אחרות ביניהן Hospira Inc (סימול: HSP). ענקית התרופות הסקוטית, גלקזקוי (סימול: GSK), השקיעה במחלקה לפיתוח תאי גזע של אוניברסיטת הארווארד בפרויקטים מיועדים לצרכיה. מכל אלו טבע, כאמור, "מובילה" ב- Time-to Market.

האסטרטגיה של פייזר (סימול: PFE): פייזר היא חברת הפרמקולוגיה הגדולה והעשירה בעולם. המכירות יגיעו השנה לכ- 50 מיליארד דולרים, הרווח יגיע לכ- 16 מיליארד והקונסנסוס הוא שב- 2010 יגיעו המכירות לכ- 68 מיליארד והרווח לכ- 18 מיליארד. בקופת החברה כ- 60 מיליארד דולרים במזומן.

לאורך עשרות שנים נחשבה המניה כאחת המובילות מבחינת אחזקות מוסדיים ופרטיים בארה"ב והניבה למשקיעיה תשואה נפלאה. בשמונה השנים הראשונות של המאה הנוכחית איכזבה המניה את משקיעיה והפסידה כ- 77% מערכה. מאז תחילת השנה עלתה בכ- 60% אבל היא עדיין רחוקה משיא כל הזמנים שלה, כ- 48 דולר ב- 2000.

במהלך השנים האחרונות לוחצים בעלי המניות על ההנהלה למצוא מנועי צמיחה חדשים. הטענה הייתה שפייזר, כמו כל חברות הפארמה הגדולות, מתדרדרת מארבע סיבות: התחרות הגנרית שהולכת וגדלה ככל שהגנות הפטנטים פוקעות, התחרות שעולה מכיוון הביו טכנולוגיה, העלייה הדרסטית בעלויות הפיתוח והירידה בביקושים עקב עליית מחירי התרופות האתיות. "פייזר חייבת למצוא מנועי צמיחה חדשים", אמרו בעלי המניות והצביעו בנטישת המניה. אנחנו האמנו תמיד שפייזר תחליט על כניסה ובעוצמה לתחום הגנרי שצומח במהירות וזאת באמצעות רכישת חברה מובילה בתחום, טבע (סימול: TEVA) למשל או מאילאן (סימול: MYL). אבל הרכישה הענקית, בתחילת השנה, של Wyeth (68 מיליארד דולר) וסדרת ההשקעות שביצעה החברה מאז, שלושת האחרונות עם פרוטאליקס (סימול:PLX), את'רסיס (סימול: ATHX) וקומפיוג'ן (סימול: CGEN), מצביעה על החלטה אסטרטגית שהתקבלה ושנראה שהמשקיעים מעריכים חיובית.

פייזר, כשהיא מתבססת על עוצמתה הכלכלית, על יכולות הפיתוח האדירות שלה ועל הכרתה את ההתפתחויות בתחום הבריאות, בונה למעשה תחום חדש, עמוס מנועי צמיחה, שאנחנו מכנים, "תרופות חדשניות באמצעות שתפי"ם בתחומים חדשניים". Wyeth, שנחשבה כאחת החברות המובילות בעולם במחקר ופיתוח חדשני של מוצרי בריאות, גם בפרמקולוגיה וגם בביו טכנולוגיה, היא הבסיס למהלך כאשר כל הרכישות האחרות ממשיכות באותו כיוון של כניסה לפלטפורמות בעלות פוטנציאל גדול בתחום הרפואי ופייזר, באמצעות עוצמתה, כאמור, מגדילה את הפוטנציאל משמעותית.

העסקה עם קומפיוג'ן (סימול: CGEN) אינה בתחום תאי גזע. העסקה נעשית על מנת שפייזר תוכל להשתמש בפלטפורמות הזיהוי המוקדם של קומפיוג'ן לצורך שימוש בחומצות אמיניות (פפטידים) בדרכה לייצור של 3 תרופות חדשות. פייזר תממן את הפעילות כולה עד לשלב שבו תסיים קומפיוג'ן את תהליך הסינתזה של המולקולות המבוקשות, תקופה של "מספר חודשים" ואז תוכל פייזר להחליט לגבי הצעדים הבאים, בעיקר אם לרכוש את זכויות השימוש הבלעדיות שזה, לקומפיוג'ן, סיפור גדול בהרבה.

איך שלא מסתכלים על ההסכם הוא מצוין לחברה הישראלית שלפני שנה חששו שתתקשה לשרוד מחוסר מזומנים בקופה ומנייתה התדרדרה עד ל- 40 סנט לערך. לא אמרנו לכם לאסוף כמה מניות מכל אחת כאלה?

שוויו של חלום: העלייה בדרגה של תחום תאי הגזע לשימוש רפואי יכולה, אם תתפוס, להדליק סיבוב ביו טכנולוגי חדש בוול סטריט, סיבוב בממדי הסיבובים שראינו בעבר בתחום הגנומי או בתחומי הטכנולוגיות החדשניות ב- 2000. החלום של השימוש בתאי-גזע לרפואה אינו מסוג החלומות שרואים במניות רפואיות - ביו טכנולוגיות אחרות, כמו PLX למשל. כאן מדובר בחלום-חלומי של ממש, בשינוי קיצוני של מדע הרפואה ולראייה מה שקרה למניית ATHX, תופעה שמזכירה את ימי היין והשושנים של תחילת 2000. אלא שעל מנת להצית סיבוב אמיתי חייב "הגפרור המצית" להיות חתיכת גפרור, פייזר למשל.

שימו נא לב, שמבחינתה של ATHX הדבר היחיד שהשתנה הוא שהוזרמו לתוכה 6 מיליון דולרים. מצבה ב- Time to market נחות בהרבה ממצבה של פרוטאליקס, אבל שימו לב לתגובה, עלייה של פי 5.5 ביומיים, משווי של 19 מיליון דולר ל- 105 מיליון דולרים (המניה עלתה מדולר ל 5.5 דולרים). עליה שכזו יכולה להיגרם רק בגלל חלום שנוצר "במפץ" שבין תחום תאי הגזע לחברה מהסוג של פייזר ששמה חותמת של "הכשר" על החלום. בפועל, אם בכלל ועד שתגיע תרופה לשוק ואם בכלל ועד שיתחילו להיכנס ה- 105 מיליון דולרים מפייזר, יעברו, במקרה האופטימי, 5-10 שנים. אבל רק תערובת שכזו מסוגלת לתת לדולר אחד של השקעה שווי של 5.5 דולרים לפני שיצא מהארנק !!! התרומה של פייזר למחיר מניית ATHX ברורה אבל ללא תאי גזע התרומה הייתה קטנה בהרבה, ראו ההשפעה בפרוטאליקס שם מדובר ב"תרופה רגילה".

גם בקומפיוג'ן (סימול: CGEN) כך אנחנו חוששים, לא נגיע לתגובה דומה. תאי-גזע זה, כאמור, "עולם תרופות חדש", זה "שינוי כיוון של תעשיית הבריאות", זה "נגיעה במעשה הבריאה". פרוטאליקס? סיפור של סינדרלה בסך הכל. בהערכת שווי על פי המודלים שמניבה האקדמיה, פרוטאליקס שווה הרבה יותר ומתקדמת הרבה יותר מאת'ארסיס אבל מה לאקדמיה ולוול סטריט?

ועדכון על תרו (סימול TAROF.PK): הזכרנו את המאבק של הנהלת החברה כנגד ניסיון ההשתלטות של SUN ההודית והמכתב, המאוד לחוץ, ששלח ד"ר לוויט, היו"ר, לבעלי המניות שלא יתפתו להצביע עבור SUN. בעל המניות הגדול בתארו, חברת ניהול ההשקעות טמפלטון, ענה למכתב היו"ר והתשובה נכתבה ע"י לא פחות ממרק מוביוס הגדול, האיש שהכיר את שאר העולם למשקיעי ארה"ב, אישית (נדיר למדי שהוא מתערב אישית בדברים מהסוג הזה). טמפלטון הייתה חבל ההצלה של ההנהלה הנוכחית מאז החלה המלחמה נגד הצעת הרכש של SUN. מוביוס ממשיך אומנם להתנגד להצעת הרכש וקורא לכל בעלי המניות להתאחד במלחמה להכשלת ההצעה. אבל, "אנחנו חייבים להבטיח שיהיה שינוי בהנהלת תרו על מנת שהדוחות הכספיים המאושרים יוכלו סוף-סוף לצאת והחברה תוכל לעלות על הדרך הנכונה.

(לפיכך) אנחנו מפצירים שאתה ובני משפחתך תצאו מהחברה בשלום ובשקט כך שהנהלה חדשה תוכל להיכנס ולהפעיל את החברה לטובת כל בעלי המניות..." וזו רק ההתחלה. מוביוס תוקף את לוויט אישית על כישלונותיו בתחום הניהול ואי-סיום פרשת הדוחות ומסכים עם דעתו של גלס לואיס, היועץ החיצוני על מהלך הפרוקסי שקבע שמועצת המנהלים הקיימת, "אינה יכולה למלא חובותיה לבעלי המניות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.