גלעד לרנר
צילום: אסנת פרץ

אבן קיסר - כוכב נופל מחפש את הדרך חזרה לשמיים

החברה הישראלית אבן קיסר נחשבת לסיפור הצלחה. היכן מצוי הפוטנציאל של החברה ומהם הסיכונים והסיכויים - גלעד לרנר, אנליסט ממנורה מבטחים מנתח 
גלעד לרנר | (5)
נושאים בכתבה אבן קיסר

אבן קיסר, חברה ישראלית הנשלטת בידי קיבוץ שדות ים, נחשבת לסיפור הצלחה מסחרר. לפני כ-30 שנים נכנס הקיבוץ לתחום פעילות חדש – ייצור משטחי קוורץ – בעיקר לשם שימוש במטבחים. הקיבוץ זיהה את סגולותיו של הקוורץ - עמידות ללכלוכים ושריטות, שיחד עם מראה נאה ומעוצב יוצרים מוצר טוב מאוד שהתחיל לתפוס נתחי שוק הולכים וגדלים במדינות מפותחות על חשבון משטחים מסורתיים יותר.

בניתוח שוק המשטחים העולמי, אנו רואים שמשטחי הקוורץ מתמודדים עם מספר סוגי משטחים שונים על ליבו של הצרכן – כאשר העיקריים שבהם הם גרניט, משטחים קשים ולמינציה (פורמייקה). למינציה הוא משטח באיכות נמוכה יחסית, מהסוג הישן של משטחי השיש. גרניט הינה אבן טבעית באיכות טובה אשר ממוצבת במדיום – פרימיום, בעלת מראה טוב, אך חסרונה בעמידות. המשטחים הקשים הם גם כן מוצר פשוט יחסית שמקורו פלסטי- כאשר יתרונו העיקרי בכך שאפשר לייצר אותו בגדלים שונים ללא תפרים וכן להתאים אותו לכיור. כיום, הקוורץ הינו הקטגוריה הצומחת ביותר בתחום המשטחים עם כ-15.7% צמיחה בשנה בין השנים 1999 עד 2014, לעומת כ-4.4% צמיחה של כלל השוק, אך בפועל מגיע עדיין רק ל-10% מנתח השוק העולמי, כך שפוטנציאל הצמיחה בהמשך גדול.

מקור : מצגת החברה

פעילותה של אבן קיסר נחלקת כיום להפצה ישירה ולהפצה באמצעות מפיצים. בדרך כלל, על מנת לחדור לשוק מסוים רוכשת החברה את אחד מהמפיצים על מנת לעבור להפצה ישירה. המדינות בהן החברה פעילה באמצעות הפצה ישירה מהוות את החלק הארי מהכנסות החברה. כ-42% ממכירות החברה הן לארה"ב, כ-16% לקנדה וכ-23% לאוסטרליה. בנוסף, החברה פעילה בישראל (כ-8% מהמכירות) ובאירופה (כ-5% מהמכירות). סך מכירות החברה עתיד להסתכם בכ-530 מיליון דולר בשנת 2016.

הפוטנציאל הגדול- ארה"ב

ארה"ב היא השוק המרכזי של החברה כיום שבו מרוכז מלוא הפוקוס. שיעור החדירה של מוצרי הקוורץ בארה"ב עומד על כ-10% בלבד, נמוך מאוד ביחס לאוסטרליה, קנדה וישראל, ולהערכתנו, מדובר בפוטנציאל עצום לשנים הבאות. החברה נכנסה להפצה ישירה בארה"ב רק בשנת 2011, והראתה בה צמיחה אדירה במשך השנים – מעל 40% בשנים 2011-2014 וכ-20% בשנת 2015, זאת עקב הובלת התהליך של החלפת המשטחים הישנים (גרניט בעיקר) במשטחי קוורץ, וכל זאת, סביר להניח, במחירי מכירה גבוהים יותר משאר השווקים.

החברה חולקת את השוק האמריקאי יחד עם שתי מתחרותיה העיקריות - חברת Cosentino  הספרדית (Silesone) החזקה בשוק (ובעלת הסכם שיווק בלעדי עם הום דיפו), וחברת Cambria האמריקאית – שלושתן ביחד מהוות כ-60% מהשוק, בעוד ששאר השוק מחולק ליצרנים קטנים יותר מסין, וייטנאם וטורקיה, באיכות פחותה ובמחירים זולים. חלק ניכר מהמכירות לשוק האמריקאי מתבצעות באמצעות חברת איקאה, עמה ישנו לאבן קיסר הסכם בלעדיות עד סוף שנת 2017. אבן קיסר מספקת מוצר כולל לאיקאה - כולל עיבוד, והתקנה באמצעות קבלני משנה. כדי לחזק את האחיזה בשוק האמריקאי ולהיענות לביקושים, הקימה אבן קיסר ב-2015 מפעל חדש בגורג'יה ארה"ב בעל שני קווי ייצור.

הכוכב נפל ב- 2016

דווקא לאחר חניכת המפעל החדש בשלהי 2015, הגיעה ההאטה בקצב הצמיחה בשוק האמריקאי. בתשעת החודשים הראשונים של השנה, קפאו ההכנסות על כ-168 מיליון דולר, בדומה לשנה שעברה. יתר על כן, ברבעון הרביעי, צופה החברה ירידה בהכנסות ביחס לשנה שעברה, כך ש-2016 תסתיים עם צמיחה שלילית בארה"ב.

וול סטריט לא אהבה, בלשון המעטה, את החולשה המשמעותית של החברה בשוק האמריקאי, ומחיר המניה צנח לאחר פרסום תוצאות הרבעון השלישי לכ-27 דולרים. החברה מתרצת את החולשה בשוק האמריקאי בבעיות התבגרות של חברת ההפצה בתחום התפעול והמכירות, באי יעילות  מלאה עדיין של המפעל בארה"ב ובחולשה במבצעי קידום המכירות של איקאה. החששות הגדולים הם שקצבי הצמיחה הגבוהים נגמרו, ותחרות חדשה ממותגים זולים יותר תשחק את שולי הרווח ותצמצם את נתח השוק של אבן קיסר.

קיראו עוד ב"אג"ח"

 

מקור : מצגת החברה

מקור: דיווחי החברה, מעובדים. שערי חליפין ממוצעים שנתיים.

אוסטרליה וקנדה - תוצאות מצוינות

באוסטרליה וקנדה, אבן קיסר מראה תוצאות מצוינות. בנטרול השפעה של המטבע המקומי, הצמיחה של אבן קיסר בקנדה במונחי מטבע מקומי עומדת על מעל 25% בחמש השנים האחרונות, וכ-28% בשנה האחרונה.

שיעור החדירה של הקוורץ הוא כ-18%, ואבן קיסר מהווה כ-36% מהשוק ומובילה את השוק שבו נמצאות גם שתי המתחרות הגדולות שלה. באוסטרליה, החברה צמחה ב-22% - נתון גבוה מאוד בהינתן שיעור החדירה הגבוה שקיים כבר בשוק האוסטרלי של כ-40%, כאשר חלקה של החברה עומד על כ-55%. ההסבר של החברה לצמיחה הוא בעיקר בגידול בהתחלות הבנייה באוסטרליה, ובחדשנות החברה – אבל נראה שלאורך זמן יהיה קשה לשמור על צמיחה כה גבוהה, במיוחד לאור האטה מסוימת בהתחלות הבניה באוסטרליה. אבן קיסר מתחרה כיום בשוק האוסטרלי מול מותג מקומי שמייצג יצרן ויטנאמי, כאשר שני המתחרים העיקריים, Silesone ו Cambria - לא נוכחות באופן משמעותי, אם כי לאחרונה Silesone מנסה שוב לחדור. בישראל ואירופה החברה הראתה גם כן צמיחה יפה של 8% עד 10%.

סיכונים וסיכויים עיקריים

סיכונים וחולשות:

  • קומודיטציה של מוצרי הקוורץ - התחזקות המתחרים הזולים על חשבון הבידול של החברות הגדולות.
  • תלות בהסכם ההפצה עם איקאה בארה"ב וקנדה – במידה והסכם ההפצה לא יוארך (סבירות נמוכה) החברה תפגע קשות. לחברה תלות בתהליכי קידום המכירות של איקאה לסגמנט המטבחים.
  • קשיים תפעוליים בארה"ב - עשויים להמשיך ולפגוע בחברה.
  • תלות במשטחי הקוורץ - אבן קיסר מייצרת כיום רק משטחי קוורץ, כך שבמידה ומשטח אחר יפרוץ לשוק - החברה עלולה לאבד אותו. משטח ה-Dekton  של Cambria  מהווה איום לטווח הארוך.
  • ואקום ניהולי ובעלות קיבוצית - החברה מתנהלת מספר חודשים ללא מנכ"ל כאשר בקרוב ייכנס רענן זילברמן לתפקידו החדש. בנוסף, הבעלות הקיבוצית יוצרת בעיות ומתחים.
  • תלות בשוק הדיור התנודתי.
סיכויים וחוזקות:
  • המשך חדירה לשוק הקוורץ האמריקאי כמובילת שוק - גידול בנתח השוק של משטחי הקוורץ אמור להמשיך את תנופת הצמיחה של החברה בשוק האמריקאי.
  • מעבר להפצה ישירה בטריטוריות חדשות  נוספות במדינות מפותחות – שחזור המודל הקנדי והאוסטרלי במדינות מערביות נוספות עשוי לגרום להמשך תנופת הצמיחה.
  • חזרתה של קרן טנא לניהול והחזקה -  חזרתה של קרן טנא לניהול החברה מביעה אמון בפוטנציאל הצמיחה וכן נותנת וודאות ניהולית איכותית לשנים הקרובות, לאחר שנים של מתיחות עם הקיבוץ.
  • חפיר גבוה בשל איכות המוצר והמותג- החברה נהנית ממעמד מוביל, שמתבטא גם בשיעורי הרווח הגבוהים – כ-24% רווחיות EBITDA, ותשואה גבוהה מאוד על ההון.
  • ללא מינוף – מכפיל הרווח של החברה איכותי יותר שכן החברה אינה ממונפת כלל.

בשורה התחתונה

אבן קיסר נסחרת כיום בשווי של כ-1.010 מיליארד דולר, כאשר החברה צופה EBITDA של כ-127.5 מיליון דולר בשנת 2016 (ממוצע התחזית). לחברה עודף נכסים פיננסיים של כ-58 מיליון דולר, כך שה-EV עומד על כ-952 מיליון דולר. כך, החברה נסחרת במכפיל EV/EBITDA של כ-7.5 ובמכפיל של כ- 12 על הרווח הנקי, וזאת ללא מינוף כלל. מבחינה זאת, אבן קיסר מהווה כוכב שנפל, ונדמה שכבה זוהרו. אך לאורך זמן אנו מעריכים שהחברה תחזור לעצמה לאור המשך תהליכי הצמיחה המובנים בשוק בו היא פועלת, איכות המוצר והמותג.

להערכתנו, תמחור החברה אטרקטיבי בהשוואה למניות בשוק הישראלי, ולא משקף כלל את אפשרויות הצמיחה של החברה - שמהוות הזדמנות כניסה למשקיעים לטווח ארוך, אך אלו יכולים לספוג הפסדים מהמשך חולשה בתוצאות הטווח הקצר.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    האנליסט 25/01/2017 23:55
    הגב לתגובה זו
    כמו תמיד מעוד מעניין , מחכה לסקירה הבאה שלך.
  • 4.
    סמי וסוסו 25/01/2017 14:54
    הגב לתגובה זו
    האפשרות זבעקבות הנפילה תבוא הצעת רכש. זו חברה שבה כול 3 חודשים ביום פרסום הדוחות אפשר לחטוף התקף לב. הדוחות הקרובים יתפרסמו ב 8 לפברואר לפני תחילת המסחר. מה הצפי ? - רבעון חלש שיתורץ בכך שזו עונת החורף ?
  • 3.
    סקירה מעניינת (ל"ת)
    ארי 25/01/2017 07:50
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    חיים 25/01/2017 06:37
    הגב לתגובה זו
    כמה שזה ישמע מוזר דווקה חדירה לשוק הסיני,כולה לתת דחיפה משמעותית,למרות המחיר.
  • 1.
    וואלה כתבת יפה (ל"ת)
    דני וייס 24/01/2017 17:42
    הגב לתגובה זו
אגח
צילום: ביזפורטל
קרנות נאמנות

איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר

משקיע צריך לבחור בין עשרות מסלולי אג"ח; הבחירה חשובה - מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר ירד בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%
קובי ישעיהו |
תהליך עליית הריבית המהירה שהחל בארה"ב וגם בישראל במהלך 2022 על רקע העלייה החדה בקצב האינפלציה הביא לירידות חדות בשוק האג"ח ולתשואות שליליות גם בקרנות הנאמנות וקרנות הסל העוקבות אחרי מדדי האג"ח השונים. בשנה שעברה התמונה השתנתה בשוק האג"ח המקומי כשמדד All Bond כללי עלה ב-3.76%, הצמוד ב-3.91% והשקלי ב-3.42%. בהתאם היו גם לא מעט קרנות נאמנות שסיפקו תשואות סבירות למשקיעים. והשנה, אגרות החוב הממשלתיות, בארה"ב ובעולם, היו אמורות לרשום תשואות עוד יותר יפות. עם רוח גבית מהורדות ריבית על ידי הפד ובנקים מרכזיים אחרים, הן היו צפויות לעלות ב-10% ויותר. אבל, זה לא מה שקרה. בחודשים האחרונים נרשמו ירידות חדות למדי בשוקי האג"ח הממשלתיים בישראל ובארה"ב, בעיקר בסדרות הארוכות. ובהתאם - התשואות עלו. הסיבה העיקרית לעליית התשואות - נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בארה"ב שלא מאפשרים בינתיים לפד להתחיל להוריד את שיעור הריבית. לקריאה נוספת: לאחר הירידות בחודשים האחרונים? האם האג"ח מעניינות להשקעה. רבעון ראשון אג"ח: הורדת הדירוג משקפת את ביצועי החסר של האג"ח הממשלתי. העלייה בארה"ב התרחשה כאמור בעיקר על רקע פרסום נתוני מאקרו חזקים (בעיקר אינפלציה ושוק העבודה) שהביאו לדחייה וצמצום בהערכות השוק לגבי תחילת תהליך הורדת הריבית שם. בארץ, כמובן, יש גורמים נוספים, בעיקר כאלה הקשורים למלחמה ולנגזרותיה. על רקע הטלטלות בשוקי האג"ח נרשמה שונות גבוהה מאוד בין מדדי האג"ח השונים בתל אביב מתחילת השנה. מדד All Bond כללי עלה בכ-0.1%, מדד האג"ח הצמודות הכללי עלה בכ-0.7% אבל מדד התל-גוב צמודות (הממשלתיות הצמודות למדד) רשם ירידה של 1.4%. התל-גוב השקלי ירד בכ-2% ואילו התל-בונד 40 (המייצג 40 סדרות אג"ח של חברות בעלות דירוגים גבוהים) ב-1.6%.  בסך הכל יש בבורסה עשרות מדדי אג"ח שונים ובהתאם השוק היום מאוד משוכלל ומשקיע צריך בראש ובראשונה להחליט כמובן מה רמת הסיכון שהוא רוצה לפעול בסביבתה ולפי זה לחלק את תיק ההשקעות למניות, אג"ח והשקעות אחרות (סחורות, מט"ח, אלטרנטיבי.). בתוך החלק האג"חי אפשר להשקיע בקרנות סל פסיביות (בדומה למניות הן פשוט משקיעות פחות או יותר לפי מדדי האג"ח השונים), ממשלתיות או קונצרניות, או בקרנות נאמנות אקטיביות, ששם דמי הניהול גבוהים יותר. אז איך בוחרים קרן נאמנות המתמחה בהשקעה באגרות חוב? כאמור, למשקיע הסולידי יש היום המון אפשרויות בחירה והן כוללות בין השאר קרנות המתמחות באג"ח ממשלתיות שקליות (כאלה שלא צמודות למדד), קרנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות צמודות למדד, ויש גם קרנות המשקיעות באג"ח חברות (קונצרניות) שקליות, דולריות או צמודות למדד. יש גם קרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל. 

הסדרות הקצרות פחות מסוכנות

יש מספר כללי אצבע חשובים - אג"ח ממשלתיות פחות מסוכנות מקונצרניות וככל שזמן הפידיון של האג"ח יותר קצר (מח"מ - משך חיים ממוצע) הסדרה פחות מסוכנת (מק"מ, האג"ח הממשלתי השקלי לתקופה של עד שנה, הוא הכי פחות מסוכן ומנגד האג"ח הארוכות לתקופות של 10-30 שנה הן הכי מסוכנות). בתוך האג"ח הקונצרניות יש את הדירוגים  - הסדרות הכי פחות מסוכנות הן אלה בעלות הדירוגים הגבוהים (סדרות המדורגות AAA או AA ) והכי מסוכנות הן אלה ללא דירוג כלל (המכונות גם אג"ח זבל).  כך למשל מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר צנח בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%. אז מי שהימר על ירידת ריבית ובהתאם השקיע בסדרות הארוכות "חטף" ומי שנשאר בסדרו הקצרות יותר רשם רווח קטן עם סיכון נמוך. אי אפשר לברוח מזה - אם רוצים לנסות להרוויח יותר אז צריכים להעלות את רמת הסיכון - ובהתאם אפשר גם לספוג הפסדים כבדים יחסית במידה והנחות הבסיס לא מתממשות. גם דמי הניהול חשובים - בקרנות הסל הם הרבה יותר נמוכים בדרך כלל (סביב 0.2%-0.3% לשנה) ואילו בקרנות האקטיביות 0.3%-1.5% כשהרוב הגדול נע בין 0.5% ל-1%. כמעט כל מחקר שנעשה בעשרות השנים האחרונות מצביע על כך שהרוב המוחלט של מנהלי הקרנות האקטיביים, גם במניות וגם באג"ח, לא מצליח לספק תשואה עודפת על מדדי השוק (באותה רמת סיכון) כך שעדיף ככל הנראה למשקיע הממוצע להתמקד בקרנות הסל הפאסיביות. ואכן, בשנה שעברה הקרנות הפסיביות עקפו לראשונה את הקרנות האקטיביות המסורתיות בהיקף הנכסים המנוהל. המשקיעים פדו במהלך 2023 כ-14.5 מיליארד שקל מקרנות נאמנות אקטיביות המנוהלות תחת הקטגוריה "אג"ח כללי", אחרי שגם בשנת 2022 הייתה הקטגוריה הפודה ביותר עם פדיון של כ-16.3 מיליארד שקל. קטגוריית קרנות אג"ח מדינה רשמה אף היא יציאת כספים מאסיבית בסכום של כ-6 מיליארד שקל אשתקד, לאחר שבשנת 2022 פדתה כ- 4.9 מיליארד שקל. מנגד, המשקיעים הזרימו כ-900 מיליון שקל לקרנות סל המתמחות באג"ח בחו"ל, וגם כ-630 מיליון שקל לאג"ח חברות והמרה. נקודה חשובה נוספת - להרבה משקיעים יש נטייה לבדוק את התשואות של קרן כזו או אחרת בשנה האחרונה או ב-3 השנים האחרונות ולהשקיע בה. בדרך כלל זו טעות מכיוון שתשואות העבר לא מלמדות כמובן על הביצועים בעתיד ולא מעט פעמים הקרנות שהיו בתחתית טבלת התשואות בשנה האחרונה או אפילו במשך מספר שנים קפצו לצמרת בשנה שלאחריה. זה נכון גם לקרנות המנייתיות, גם לגמישות וגם כמובן לקרנות האג"ח השונות.  בנוסף, בתי ההשקעות הגדולים נוהגים להבליט בפרסומים את "הקרנות המנצחות" שלהם בכל קטגוריה במטרה למשוך כספים חדשים ולהסתיר את הקרנות שלא הצליחו. אז אם בית השקעות מסוים מנהל עשרות קרנות מספיק שעד 10% מהון יצליחו בכדי לקנות שטחי פרסום בכדי לבשר למשקיעים הפוטנציאליים על "ההצלחה הגדולה" של קרן כזו או אחרת שהיכתה את מדדי הייחוס.

סימן קריאה - הקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר

נסתכל על  5 תתי קטגוריה מרכזיים בקרנות האג"ח: אג"ח מדינה כללי ללא מניות, אג"ח כללי בארץ ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה, ואג"ח חברות והמרה ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה. מה משמעותו של סימן הקריאה? שהקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר. בכל אחת מהקטגוריות יש עשרות קרנות.  אג"ח מדינה כללי ללא מניות - מדובר בקטגוריה שאמורה להיות הסולידית ביותר. הקרנות בקטגוריה זו משקיעות בכל סוגי אג"ח המדינה – צמוד, שקלי וריבית משתנה, בכל טווחי הזמן לפי שיקול דעתו של מנהל הקרן. חלק מהקרנות מרחיבות את טווח ההשקעה גם לאג"ח חברות בדירוג גבוה מאד. זה נותן להם יתרון מסוים, שכן התשואות באג"ח זה מעט גבוהות יותר, וגם מעלה את הסיכון, אך עדיין מדובר בכלי שנחשב סולידי. נזכיר שוב שגם בכלי הסולידי הזה אגרות חוב ארוכות יכולות לגרום להפסדים כבדים. כמעט כל הקרנות בקטגוריה שייכות לבתי ההשקעות הגדולים, כשנראה שהקטנים לא מגלים בה עניין בגלל פוטנציאל הרווחים הנמוך יחסית.  מדד תל-גוב כללי רשם מתחילת השנה ירידה של 1.5% לאחר שב-2023 הוא רשם עלייה של כ-1%.  אג"ח כללי ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - בקטגוריה זו הקרנות משקיעות בכל סוגי האג"ח בארץ – בין ממשלתי ובין קונצרני, בין צמוד ובין שקלי או משתנה, ובכל טווחי הזמן. כלומר החופש גדול יותר, ונקודת ההשוואה היא מדדי ה-All Bond שכוללים את כל סוגי אגרות החוב. סימן הקריאה בשם הקרן מציין כאמור סיכון גבוה יותר, שאמור להניב תשואה טובה יותר. יש עשרות קרנות נאמנות בקטגוריה הזאת. אג"ח חברות ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - האג"ח הקונצרניות מסוכנות יותר מהאג"ח הממשלתיות ולפיכך בתקופות טובות בשוק הן אמורות גם לספק תשואות גבוהות יותר. תשואת מדד תל בונד מאגר לשנת 2023 היה 6.32% וכ-1.5% מתחילת השנה, תל בונד צמודות נתן 5.94% ו-1.8% מתחילת השנה ומדד תל בונד שקלי 5.34% אשתקד מתחילת השנה 0.4%.