מסתכלים קדימה: מה עושים כשהעצבנות בשווקים עולה?

ניר קסטרו כפרי, מנהל השקעות במנורה מבטחים קרנות נאמנות, על פעולות בנק ישראל העתידיות - כיצד יש לנהוג כשהשווקים לא יציבים?
ניר קסטרו |
נושאים בכתבה ריבית

הקונצנזוס בשוק היה למדד שלילי של 0.5%-0.6%, כך שהעובדה שהמחירים ירדו לא הפתיעה אף אחד. השאלה נוגעת רק לעוצמה. הסעיפים העיקריים שהשפיעו על המדד היו החשמל והדלקים. ב-12 החודשים האחרונים ירד המדד בכ-1%, וללא הדיור המצב חמור בהרבה. יחד עם זאת, בנק ישראל לא ממש מתייחס לדפלציה. לעניות דעתנו, בגלל התקווה שאנו נמצאים בנקודת פיתול, והמדדים הקרובים כבר יהיו חיוביים. נראה שבקיץ כבר נחזור לאינפלציה מצטברת חיובית.

נציין כי מאז 2004 ועד 2014 (כולל), האינפלציה הצבורה בטווח החודשים מארס - אוגוסט עמדה על כ-2.4% (עונת המדדים הגבוהים) ובטווח החודשים ספטמבר - פברואר על 0.2%- (עונת המדדים השליליים). זו גם הסיבה שללא הפתעות לרעה מכיוון האינפלציה, כפי שראינו בשנה שעברה למשל, האפיק הצמוד עשוי להיות עדיף בחודשים הקרובים. בינתיים כדאי לשים לב למחיר הנפט, שמתחילת החודש ירד בכ-10% במונחים שקליים. זו גם הסיבה שלהערכתנו כדאי להיות בהטיה צמודה קלה בלבד.

אם חוששים מהעלאת ריבית בארה"ב, איך זה שהתשואות לעשר שנים דווקא ירדו?

העצבנות בשווקים עלתה, וכל כמה ימים מתפרסם ראיון עם איזה מומחה שמזהיר מאפשרות למימושים. אנחנו במצב מורכב ביותר בו אנשים מתקשים להשלים עם העובדה שחלק מהכסף כמעט ולא יזוז - מי שלא ערני עלול להיות מושקע בקרנות נאמנות שפשוט מגלמות הפסד נומינאלי לאחר דמי ניהול. מצד שני, אלו שנלחמים בריבית האפסית בדרך של העלאת סיכון, צריכים לקחת בחשבון שלעיתים הסיכון גם מתממש ורמות השיא בחלק מהשווקים מזמינים את הפרשנים להזהיר.

אם ננסה לרגע לשים את הפחדים הטבעיים בצד, נגלה שאנו עדיין בתהליך מודע של תדלוק השווקים על ידי הבנקים המרכזיים. ניתן למשל להסביר את העוצמה בשוק איגרות החוב על ידי התשואות באירופה. בשבוע שעבר החל ה-ECB ליישם את תכנית ההרחבה הכמותית במהלכה רכש איגרות חוב בהיקף של כ-60 מיליארד אירו בחודש.

ההשקעה האלטרנטיבית לאיגרות החוב של ממשלת ארה"ב הן איגרות החוב של ממשלת גרמניה, בה ירדו התשואות לשפל חדש של כ-0.2% לעשר שנים. בסוף השבוע, גילם עקום התשואות של ממשלת גרמניה תשואות נומינאליות שליליות עד מח"מ של 8 שנים, וזה צפוי להמשיך ולתמוך בשווקים, אך התנודתיות תעלה. כך שמי שמוכן לשאת בתנודתיות יכול להמשיך בחשיפה למניות, בעיקר ב-S&P500 ודאקס (בגידור האירו).

באשר ללקוחות הסולידיים, הרי שגם הבחירות לכנסת הכניסו חוסר וודאות, ולראיה הירידה החדה במניות הבנקים בתחילת השבוע. זו הסיבה שמי שרוצה ליהנות מאפשרות לתשואה נומינאלית חיובית, אבל בסיכון נמוך, צריך לשמור על תיק דפנסיבי יחסית, הן בצד המח"מ והן מצד איכות איגרות החוב. אפשר גם לשלב מניות אבל מעט ובפיזור.

עקום התשואות בישראל נמוך מהעקום האמריקני לכל אורכו, זה מרמז על ריבית שקלית נמוכה מהדולרית לאורך זמן. האם הריבית בישראל יכולה לרדת עוד והיכן נמצאים הרמזים שיכינו אותנו לכך?

קיראו עוד ב"אג"ח"

מאז הורדת הריבית המפתיעה לפני שלושה שבועות, התחזק הדולר בכ-2.5% מול השקל. לכאורה, בנק ישראל יכול לרשום לזכותו הצלחה במשימתו להחליש את השקל ולתמוך בייצוא. נראה שמדובר במשימה חשובה במיוחד, שכן הוועדה המוניטארית נחושה להחליש את השקל גם במחיר של סיכון בניפוח בועות אשראי ונדל"ן. אלא שבעוד שער החליפין שקל/דולר פרץ בשבוע שעבר את מחסום ה-4 שקלים לדולר, האירו דווקא צנח לשפל של כ- 13 שנים.

כלומר, בבנק ישראל עדיין לא מצליחים להשיג את המטרה המרכזית שבגינה הריבית בישראל כה נמוכה. התחזקות הדולר קשורה לנעשה בעולם ופחות למדיניות המוניטארית האגרסיבית.  היות ושער השקל / אירו נגזר משער אירו / דולר והשקל / דולר, יכול בנק ישראל להשפיע על שער החליפין בעיקר דרך הדולר. זו גם הסיבה שבנק ישראל רכש בפברואר סכום חריג של כ-800 מיליון דולר מעבר לתכנית הרכישות שנועדה לקזז את ההשפעה מהפקת גז בישראל על שער החליפין.

בנק ישראל נמצא בתוצאה שאנו מגדירים כ"תקועה באמצע". השקל חזק והבועות מתנפחות וצריך להחליט מה עושים. בחודשים האחרונים נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, הוכיחה לנו שהיא הולכת עד הסוף. לכן השקל התחזק ביחס לסל המטבעות, ויהווה רמז עבה להורדת ריבית נוספות ואולי לרמה שלילית. גם QE  ישראלי עדיין על הפרק.

בשורה התחתונה, אנו מעריכים כי המדד השלילי מסכם את עונת המדדים הנמוכים. בהסתכלות קדימה המדדים הקרובים צפויים להיות חיוביים. כיוון הריבית בישראל יקבע על בסיס עוצמתו של השקל, ובינתיים השקל חזק מה שמגדיל את הסיכוי להורדת ריבית נוספת ולעלייה בתנודתיות בשווקים.

ניר קסטרו כפרי מכהן כמנהל השקעות במנורה מבטחים קרנות נאמנות בע"מ, והוא ו/או מנורה קרנות נאמנות או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי עניין אישי בנושאי הסקירה. שיווק השקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אגח
צילום: ביזפורטל
קרנות נאמנות

איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר

משקיע צריך לבחור בין עשרות מסלולי אג"ח; הבחירה חשובה - מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר ירד בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%
קובי ישעיהו |

תהליך עליית הריבית המהירה שהחל בארה"ב וגם בישראל במהלך 2022 על רקע העלייה החדה בקצב האינפלציה הביא לירידות חדות בשוק האג"ח ולתשואות שליליות גם בקרנות הנאמנות וקרנות הסל העוקבות אחרי מדדי האג"ח השונים. בשנה שעברה התמונה השתנתה בשוק האג"ח המקומי כשמדד All Bond כללי עלה ב-3.76%, הצמוד ב-3.91% והשקלי ב-3.42%. בהתאם היו גם לא מעט קרנות נאמנות שסיפקו תשואות סבירות למשקיעים. והשנה, אגרות החוב הממשלתיות, בארה"ב ובעולם, היו אמורות לרשום תשואות עוד יותר יפות. עם רוח גבית מהורדות ריבית על ידי הפד ובנקים מרכזיים אחרים, הן היו צפויות לעלות ב-10% ויותר. אבל, זה לא מה שקרה. בחודשים האחרונים נרשמו ירידות חדות למדי בשוקי האג"ח הממשלתיים בישראל ובארה"ב, בעיקר בסדרות הארוכות. ובהתאם - התשואות עלו. הסיבה העיקרית לעליית התשואות - נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בארה"ב שלא מאפשרים בינתיים לפד להתחיל להוריד את שיעור הריבית. לקריאה נוספת: לאחר הירידות בחודשים האחרונים? האם האג"ח מעניינות להשקעה. רבעון ראשון אג"ח: הורדת הדירוג משקפת את ביצועי החסר של האג"ח הממשלתי. העלייה בארה"ב התרחשה כאמור בעיקר על רקע פרסום נתוני מאקרו חזקים (בעיקר אינפלציה ושוק העבודה) שהביאו לדחייה וצמצום בהערכות השוק לגבי תחילת תהליך הורדת הריבית שם. בארץ, כמובן, יש גורמים נוספים, בעיקר כאלה הקשורים למלחמה ולנגזרותיה. על רקע הטלטלות בשוקי האג"ח נרשמה שונות גבוהה מאוד בין מדדי האג"ח השונים בתל אביב מתחילת השנה. מדד All Bond כללי עלה בכ-0.1%, מדד האג"ח הצמודות הכללי עלה בכ-0.7% אבל מדד התל-גוב צמודות (הממשלתיות הצמודות למדד) רשם ירידה של 1.4%. התל-גוב השקלי ירד בכ-2% ואילו התל-בונד 40 (המייצג 40 סדרות אג"ח של חברות בעלות דירוגים גבוהים) ב-1.6%.  בסך הכל יש בבורסה עשרות מדדי אג"ח שונים ובהתאם השוק היום מאוד משוכלל ומשקיע צריך בראש ובראשונה להחליט כמובן מה רמת הסיכון שהוא רוצה לפעול בסביבתה ולפי זה לחלק את תיק ההשקעות למניות, אג"ח והשקעות אחרות (סחורות, מט"ח, אלטרנטיבי.). בתוך החלק האג"חי אפשר להשקיע בקרנות סל פסיביות (בדומה למניות הן פשוט משקיעות פחות או יותר לפי מדדי האג"ח השונים), ממשלתיות או קונצרניות, או בקרנות נאמנות אקטיביות, ששם דמי הניהול גבוהים יותר. אז איך בוחרים קרן נאמנות המתמחה בהשקעה באגרות חוב? כאמור, למשקיע הסולידי יש היום המון אפשרויות בחירה והן כוללות בין השאר קרנות המתמחות באג"ח ממשלתיות שקליות (כאלה שלא צמודות למדד), קרנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות צמודות למדד, ויש גם קרנות המשקיעות באג"ח חברות (קונצרניות) שקליות, דולריות או צמודות למדד. יש גם קרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל. 

הסדרות הקצרות פחות מסוכנות

יש מספר כללי אצבע חשובים - אג"ח ממשלתיות פחות מסוכנות מקונצרניות וככל שזמן הפידיון של האג"ח יותר קצר (מח"מ - משך חיים ממוצע) הסדרה פחות מסוכנת (מק"מ, האג"ח הממשלתי השקלי לתקופה של עד שנה, הוא הכי פחות מסוכן ומנגד האג"ח הארוכות לתקופות של 10-30 שנה הן הכי מסוכנות). בתוך האג"ח הקונצרניות יש את הדירוגים  - הסדרות הכי פחות מסוכנות הן אלה בעלות הדירוגים הגבוהים (סדרות המדורגות AAA או AA ) והכי מסוכנות הן אלה ללא דירוג כלל (המכונות גם אג"ח זבל).  כך למשל מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר צנח בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%. אז מי שהימר על ירידת ריבית ובהתאם השקיע בסדרות הארוכות "חטף" ומי שנשאר בסדרו הקצרות יותר רשם רווח קטן עם סיכון נמוך. אי אפשר לברוח מזה - אם רוצים לנסות להרוויח יותר אז צריכים להעלות את רמת הסיכון - ובהתאם אפשר גם לספוג הפסדים כבדים יחסית במידה והנחות הבסיס לא מתממשות. גם דמי הניהול חשובים - בקרנות הסל הם הרבה יותר נמוכים בדרך כלל (סביב 0.2%-0.3% לשנה) ואילו בקרנות האקטיביות 0.3%-1.5% כשהרוב הגדול נע בין 0.5% ל-1%. כמעט כל מחקר שנעשה בעשרות השנים האחרונות מצביע על כך שהרוב המוחלט של מנהלי הקרנות האקטיביים, גם במניות וגם באג"ח, לא מצליח לספק תשואה עודפת על מדדי השוק (באותה רמת סיכון) כך שעדיף ככל הנראה למשקיע הממוצע להתמקד בקרנות הסל הפאסיביות. ואכן, בשנה שעברה הקרנות הפסיביות עקפו לראשונה את הקרנות האקטיביות המסורתיות בהיקף הנכסים המנוהל. המשקיעים פדו במהלך 2023 כ-14.5 מיליארד שקל מקרנות נאמנות אקטיביות המנוהלות תחת הקטגוריה "אג"ח כללי", אחרי שגם בשנת 2022 הייתה הקטגוריה הפודה ביותר עם פדיון של כ-16.3 מיליארד שקל. קטגוריית קרנות אג"ח מדינה רשמה אף היא יציאת כספים מאסיבית בסכום של כ-6 מיליארד שקל אשתקד, לאחר שבשנת 2022 פדתה כ- 4.9 מיליארד שקל. מנגד, המשקיעים הזרימו כ-900 מיליון שקל לקרנות סל המתמחות באג"ח בחו"ל, וגם כ-630 מיליון שקל לאג"ח חברות והמרה. נקודה חשובה נוספת - להרבה משקיעים יש נטייה לבדוק את התשואות של קרן כזו או אחרת בשנה האחרונה או ב-3 השנים האחרונות ולהשקיע בה. בדרך כלל זו טעות מכיוון שתשואות העבר לא מלמדות כמובן על הביצועים בעתיד ולא מעט פעמים הקרנות שהיו בתחתית טבלת התשואות בשנה האחרונה או אפילו במשך מספר שנים קפצו לצמרת בשנה שלאחריה. זה נכון גם לקרנות המנייתיות, גם לגמישות וגם כמובן לקרנות האג"ח השונות.  בנוסף, בתי ההשקעות הגדולים נוהגים להבליט בפרסומים את "הקרנות המנצחות" שלהם בכל קטגוריה במטרה למשוך כספים חדשים ולהסתיר את הקרנות שלא הצליחו. אז אם בית השקעות מסוים מנהל עשרות קרנות מספיק שעד 10% מהון יצליחו בכדי לקנות שטחי פרסום בכדי לבשר למשקיעים הפוטנציאליים על "ההצלחה הגדולה" של קרן כזו או אחרת שהיכתה את מדדי הייחוס.

סימן קריאה - הקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר

נסתכל על  5 תתי קטגוריה מרכזיים בקרנות האג"ח: אג"ח מדינה כללי ללא מניות, אג"ח כללי בארץ ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה, ואג"ח חברות והמרה ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה. מה משמעותו של סימן הקריאה? שהקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר. בכל אחת מהקטגוריות יש עשרות קרנות.  אג"ח מדינה כללי ללא מניות - מדובר בקטגוריה שאמורה להיות הסולידית ביותר. הקרנות בקטגוריה זו משקיעות בכל סוגי אג"ח המדינה – צמוד, שקלי וריבית משתנה, בכל טווחי הזמן לפי שיקול דעתו של מנהל הקרן. חלק מהקרנות מרחיבות את טווח ההשקעה גם לאג"ח חברות בדירוג גבוה מאד. זה נותן להם יתרון מסוים, שכן התשואות באג"ח זה מעט גבוהות יותר, וגם מעלה את הסיכון, אך עדיין מדובר בכלי שנחשב סולידי. נזכיר שוב שגם בכלי הסולידי הזה אגרות חוב ארוכות יכולות לגרום להפסדים כבדים. כמעט כל הקרנות בקטגוריה שייכות לבתי ההשקעות הגדולים, כשנראה שהקטנים לא מגלים בה עניין בגלל פוטנציאל הרווחים הנמוך יחסית.  מדד תל-גוב כללי רשם מתחילת השנה ירידה של 1.5% לאחר שב-2023 הוא רשם עלייה של כ-1%.  אג"ח כללי ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - בקטגוריה זו הקרנות משקיעות בכל סוגי האג"ח בארץ – בין ממשלתי ובין קונצרני, בין צמוד ובין שקלי או משתנה, ובכל טווחי הזמן. כלומר החופש גדול יותר, ונקודת ההשוואה היא מדדי ה-All Bond שכוללים את כל סוגי אגרות החוב. סימן הקריאה בשם הקרן מציין כאמור סיכון גבוה יותר, שאמור להניב תשואה טובה יותר. יש עשרות קרנות נאמנות בקטגוריה הזאת. אג"ח חברות ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - האג"ח הקונצרניות מסוכנות יותר מהאג"ח הממשלתיות ולפיכך בתקופות טובות בשוק הן אמורות גם לספק תשואות גבוהות יותר. תשואת מדד תל בונד מאגר לשנת 2023 היה 6.32% וכ-1.5% מתחילת השנה, תל בונד צמודות נתן 5.94% ו-1.8% מתחילת השנה ומדד תל בונד שקלי 5.34% אשתקד מתחילת השנה 0.4%.