מסתכלים קדימה: מה עושים כשהעצבנות בשווקים עולה?
הקונצנזוס בשוק היה למדד שלילי של 0.5%-0.6%, כך שהעובדה שהמחירים ירדו לא הפתיעה אף אחד. השאלה נוגעת רק לעוצמה. הסעיפים העיקריים שהשפיעו על המדד היו החשמל והדלקים. ב-12 החודשים האחרונים ירד המדד בכ-1%, וללא הדיור המצב חמור בהרבה. יחד עם זאת, בנק ישראל לא ממש מתייחס לדפלציה. לעניות דעתנו, בגלל התקווה שאנו נמצאים בנקודת פיתול, והמדדים הקרובים כבר יהיו חיוביים. נראה שבקיץ כבר נחזור לאינפלציה מצטברת חיובית.
נציין כי מאז 2004 ועד 2014 (כולל), האינפלציה הצבורה בטווח החודשים מארס - אוגוסט עמדה על כ-2.4% (עונת המדדים הגבוהים) ובטווח החודשים ספטמבר - פברואר על 0.2%- (עונת המדדים השליליים). זו גם הסיבה שללא הפתעות לרעה מכיוון האינפלציה, כפי שראינו בשנה שעברה למשל, האפיק הצמוד עשוי להיות עדיף בחודשים הקרובים. בינתיים כדאי לשים לב למחיר הנפט, שמתחילת החודש ירד בכ-10% במונחים שקליים. זו גם הסיבה שלהערכתנו כדאי להיות בהטיה צמודה קלה בלבד.
אם חוששים מהעלאת ריבית בארה"ב, איך זה שהתשואות לעשר שנים דווקא ירדו?
העצבנות בשווקים עלתה, וכל כמה ימים מתפרסם ראיון עם איזה מומחה שמזהיר מאפשרות למימושים. אנחנו במצב מורכב ביותר בו אנשים מתקשים להשלים עם העובדה שחלק מהכסף כמעט ולא יזוז - מי שלא ערני עלול להיות מושקע בקרנות נאמנות שפשוט מגלמות הפסד נומינאלי לאחר דמי ניהול. מצד שני, אלו שנלחמים בריבית האפסית בדרך של העלאת סיכון, צריכים לקחת בחשבון שלעיתים הסיכון גם מתממש ורמות השיא בחלק מהשווקים מזמינים את הפרשנים להזהיר.
אם ננסה לרגע לשים את הפחדים הטבעיים בצד, נגלה שאנו עדיין בתהליך מודע של תדלוק השווקים על ידי הבנקים המרכזיים. ניתן למשל להסביר את העוצמה בשוק איגרות החוב על ידי התשואות באירופה. בשבוע שעבר החל ה-ECB ליישם את תכנית ההרחבה הכמותית במהלכה רכש איגרות חוב בהיקף של כ-60 מיליארד אירו בחודש.
- הפד’ הפתיע עם טון יוני, אך השוק סקפטי. האם נתוני האינפלציה יציתו ראלי סוף שנה?
- עד כמה הריבית משפיעה על מחירי הדירות? הקשר שכולם מאמינים בו ולרוב לא קיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההשקעה האלטרנטיבית לאיגרות החוב של ממשלת ארה"ב הן איגרות החוב של ממשלת גרמניה, בה ירדו התשואות לשפל חדש של כ-0.2% לעשר שנים. בסוף השבוע, גילם עקום התשואות של ממשלת גרמניה תשואות נומינאליות שליליות עד מח"מ של 8 שנים, וזה צפוי להמשיך ולתמוך בשווקים, אך התנודתיות תעלה. כך שמי שמוכן לשאת בתנודתיות יכול להמשיך בחשיפה למניות, בעיקר ב-S&P500 ודאקס (בגידור האירו).
באשר ללקוחות הסולידיים, הרי שגם הבחירות לכנסת הכניסו חוסר וודאות, ולראיה הירידה החדה במניות הבנקים בתחילת השבוע. זו הסיבה שמי שרוצה ליהנות מאפשרות לתשואה נומינאלית חיובית, אבל בסיכון נמוך, צריך לשמור על תיק דפנסיבי יחסית, הן בצד המח"מ והן מצד איכות איגרות החוב. אפשר גם לשלב מניות אבל מעט ובפיזור.
עקום התשואות בישראל נמוך מהעקום האמריקני לכל אורכו, זה מרמז על ריבית שקלית נמוכה מהדולרית לאורך זמן. האם הריבית בישראל יכולה לרדת עוד והיכן נמצאים הרמזים שיכינו אותנו לכך?
- 10 דברים חשובים על אגרות חוב - מדריך למשקיעים
- למה לשים כסף בפיקדון? הנה אלטרנטיבה מעניינת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 10 דברים חשובים על אגרות חוב - מדריך למשקיעים
מאז הורדת הריבית המפתיעה לפני שלושה שבועות, התחזק הדולר בכ-2.5% מול השקל. לכאורה, בנק ישראל יכול לרשום לזכותו הצלחה במשימתו להחליש את השקל ולתמוך בייצוא. נראה שמדובר במשימה חשובה במיוחד, שכן הוועדה המוניטארית נחושה להחליש את השקל גם במחיר של סיכון בניפוח בועות אשראי ונדל"ן. אלא שבעוד שער החליפין שקל/דולר פרץ בשבוע שעבר את מחסום ה-4 שקלים לדולר, האירו דווקא צנח לשפל של כ- 13 שנים.
כלומר, בבנק ישראל עדיין לא מצליחים להשיג את המטרה המרכזית שבגינה הריבית בישראל כה נמוכה. התחזקות הדולר קשורה לנעשה בעולם ופחות למדיניות המוניטארית האגרסיבית. היות ושער השקל / אירו נגזר משער אירו / דולר והשקל / דולר, יכול בנק ישראל להשפיע על שער החליפין בעיקר דרך הדולר. זו גם הסיבה שבנק ישראל רכש בפברואר סכום חריג של כ-800 מיליון דולר מעבר לתכנית הרכישות שנועדה לקזז את ההשפעה מהפקת גז בישראל על שער החליפין.
בנק ישראל נמצא בתוצאה שאנו מגדירים כ"תקועה באמצע". השקל חזק והבועות מתנפחות וצריך להחליט מה עושים. בחודשים האחרונים נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, הוכיחה לנו שהיא הולכת עד הסוף. לכן השקל התחזק ביחס לסל המטבעות, ויהווה רמז עבה להורדת ריבית נוספות ואולי לרמה שלילית. גם QE ישראלי עדיין על הפרק.
בשורה התחתונה, אנו מעריכים כי המדד השלילי מסכם את עונת המדדים הנמוכים. בהסתכלות קדימה המדדים הקרובים צפויים להיות חיוביים. כיוון הריבית בישראל יקבע על בסיס עוצמתו של השקל, ובינתיים השקל חזק מה שמגדיל את הסיכוי להורדת ריבית נוספת ולעלייה בתנודתיות בשווקים.
ניר קסטרו כפרי מכהן כמנהל השקעות במנורה מבטחים קרנות נאמנות בע"מ, והוא ו/או מנורה קרנות נאמנות או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי עניין אישי בנושאי הסקירה. שיווק השקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר
תהליך עליית הריבית המהירה שהחל בארה"ב וגם בישראל במהלך 2022 על רקע העלייה החדה בקצב האינפלציה הביא לירידות חדות בשוק האג"ח ולתשואות שליליות גם בקרנות הנאמנות וקרנות הסל העוקבות אחרי מדדי האג"ח השונים. בשנה שעברה התמונה השתנתה בשוק האג"ח המקומי כשמדד All Bond כללי עלה ב-3.76%, הצמוד ב-3.91% והשקלי ב-3.42%. בהתאם היו גם לא מעט קרנות נאמנות שסיפקו תשואות סבירות למשקיעים. והשנה, אגרות החוב הממשלתיות, בארה"ב ובעולם, היו אמורות לרשום תשואות עוד יותר יפות. עם רוח גבית מהורדות ריבית על ידי הפד ובנקים מרכזיים אחרים, הן היו צפויות לעלות ב-10% ויותר. אבל, זה לא מה שקרה. בחודשים האחרונים נרשמו ירידות חדות למדי בשוקי האג"ח הממשלתיים בישראל ובארה"ב, בעיקר בסדרות הארוכות. ובהתאם - התשואות עלו. הסיבה העיקרית לעליית התשואות - נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בארה"ב שלא מאפשרים בינתיים לפד להתחיל להוריד את שיעור הריבית. לקריאה נוספת: > לאחר הירידות בחודשים האחרונים? האם האג"ח מעניינות להשקעה. > רבעון ראשון אג"ח: הורדת הדירוג משקפת את ביצועי החסר של האג"ח הממשלתי. העלייה בארה"ב התרחשה כאמור בעיקר על רקע פרסום נתוני מאקרו חזקים (בעיקר אינפלציה ושוק העבודה) שהביאו לדחייה וצמצום בהערכות השוק לגבי תחילת תהליך הורדת הריבית שם. בארץ, כמובן, יש גורמים נוספים, בעיקר כאלה הקשורים למלחמה ולנגזרותיה. על רקע הטלטלות בשוקי האג"ח נרשמה שונות גבוהה מאוד בין מדדי האג"ח השונים בתל אביב מתחילת השנה. מדד All Bond כללי עלה בכ-0.1%, מדד האג"ח הצמודות הכללי עלה בכ-0.7% אבל מדד התל-גוב צמודות (הממשלתיות הצמודות למדד) רשם ירידה של 1.4%. התל-גוב השקלי ירד בכ-2% ואילו התל-בונד 40 (המייצג 40 סדרות אג"ח של חברות בעלות דירוגים גבוהים) ב-1.6%. בסך הכל יש בבורסה עשרות מדדי אג"ח שונים ובהתאם השוק היום מאוד משוכלל ומשקיע צריך בראש ובראשונה להחליט כמובן מה רמת הסיכון שהוא רוצה לפעול בסביבתה ולפי זה לחלק את תיק ההשקעות למניות, אג"ח והשקעות אחרות (סחורות, מט"ח, אלטרנטיבי.). בתוך החלק האג"חי אפשר להשקיע בקרנות סל פסיביות (בדומה למניות הן פשוט משקיעות פחות או יותר לפי מדדי האג"ח השונים), ממשלתיות או קונצרניות, או בקרנות נאמנות אקטיביות, ששם דמי הניהול גבוהים יותר. אז איך בוחרים קרן נאמנות המתמחה בהשקעה באגרות חוב? כאמור, למשקיע הסולידי יש היום המון אפשרויות בחירה והן כוללות בין השאר קרנות המתמחות באג"ח ממשלתיות שקליות (כאלה שלא צמודות למדד), קרנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות צמודות למדד, ויש גם קרנות המשקיעות באג"ח חברות (קונצרניות) שקליות, דולריות או צמודות למדד. יש גם קרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל.
