לאן יפנו 50 מיליארד השקלים שנמצאים בקרנות הכספיות?
גלעד גרומר, מנהל שיווק ולקוחות במנורה מבטחים קרנות נאמנות, על הורדת הריבית האחרונה וההשלכות של כך על הקרנות הכספיות
סכנת ההכחדה של הקרנות הכספיות היא אחד מתוצרי הלוואי המעניינים של ריבית השפל החדשה. מדובר במוצר סולידי שכרגע נראה שיניב הפסד ללקוחות, כמעט בכל מצב. במקרה האופטימלי בו תעמוד האינפלציה על אפס, יפסידו המשקיעים כ-0.06%, מכאן שקשה מאוד להצדיק ללקוח המשך החזקה בקרנות כספיות.
מבחינה השקעתית, צריך לזכור שבניגוד לפיקדונות ותוכניות חיסכון (מכשירי השקעה שנמכרים לרוב ללקוחות הבנקים שחוששים להתקרב לשוק ההון באופן גורף), הקרנות הכספיות נמכרות על ידי יועצי השקעות ללקוחות, שלרוב כבר נחשפו לנכסים סחירים. בסיטואציה כזו, ניתן להניח שקצב הפדיונות של הקרנות הכספיות יעלה מדרגה בצורה משמעותית, וזה כמובן מייצר הזדמנויות באפיקים אחרים.
באופן כללי ניתן לומר שככל שריבית הסיכון נמוכה יותר, כך האטרקטיביות של נכסי הסיכון עולה. אבל לא מדובר באפיקים שמתאימים לכל משקיע, בוודאי לא לאלו שיוצאים מהכספיות. להערכתנו, המעבר הטבעי של משקיעי הכספיות הינו להשקעות בהילוך אחד בלבד קדימה. כלומר, איגרות חוב שקליות, במח"מ בינוני סינטטי, המאפשר גם ליהנות מתלילות העקום, תוך כדי שילוב במינון נמוך של איגרות חוב קונצרניות בדירוגים גבוהים. זה אומנם לא יהפוך אותם לעשירים, אבל ממילא מי שהחזיק קרן כספית בתקופה האחרונה, לא בנה על התעשרות, אלא על שמירה של ערך הכסף.
האם המגמה החיובית בדולר חוזרת?
הוועדה המוניטארית של בנק ישראל בחרה ללכת עד הסוף - הורדת הריבית האחרונה לרמה מגוחכת נתפשת כפריצת גבול נוספת, המעידה על כך שבנק ישראל מוכן לעשות כל מה הוא יכול בכדי להחליש את השקל. גם הריאיון שסיפקה המשנה לנגידת בנק ישראל לסוכנות רויטרס, מחזק את הערכות המשקיעים. מהריאיון ניתן להבין כי הריבית יכולה לרדת לטריטוריה שלילית במידת הצורך, ובנוסף לכך, נשקלים גם צעדים נוספים, בעיקר בכדי למנוע מצב ששערו החליפין האפקטיבי של השקל יחזור להתחזק.
- משכנתא - האם מסלול הפריים חוזר להיות אטרקטיבי ומה התמהיל המומלץ?
- הריבית ירדה ברבע אחוז - כך זה ישפיע על המשכנתא שלכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהסתכלות קדימה אנו מעריכים כי איגרות החוב של המדינה, המניות והאפיקים הקשורים לדולר, צפויים ליהנות מהריבית הנמוכה, זאת במיוחד בגלל האפשרות הסבירה כי נגידת בנק ישראל מבינה שהורדת הריבית בלבד אינה מספיקה בכדי לחזק את הדולר. המסקנה היא שבנק ישראל מספק למשקיעים סוג של אופציית מכר שהופכת את הדולר לאטרקטיבי יותר.
על פי המסרים שיוצאים מהבנק, בכל פעם שהדולר ייחלש יבצע בנק ישראל פעולות שיעזרו לשנות את הכיוון. הפעולות יכולות לכלול רכישת דולרים בשוק, הורדת ריבית לטרטוריה שלילית, הדפסות כסף ושילוב פעולות. מכאן, ניתן להסיק שחלק מהמשקיעים יצטרפו לבנק ישראל וירכשו את מדד ה-S&P 500, כמו גם איגרות חוב דולריות, וייהנו מתשואות גבוהות יותר - אופציה לתוספת רווח מהדולר ומטריית הגנה בחסות בנק ישראל מפני שקל חזק מדי. במקביל, להערכתנו, אלו שיצאו מהכספיות לכיוון האג"ח הממשלתיות השקלית במח"מ בינוני ויתבלו באג"ח קונצרניות בדירוגים גבוהים, יוכלו לשמור על תשואות חיוביות בסביבת ריבית אפסית.
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 4.המומחה 06/03/2015 13:45הגב לתגובה זוזה לא רציני.התשואה באגחים בינוני קצר לאחר דמי ניהול שלילית! אז מה אתה ממליץ? להחליף תשואה שלילית אחת באחרת?כל התחזקות הדולר היא עולמית.בנק ישראל לא קובע כלום
- 3.חכמת בנק ישראל (ל"ת)מצער שזה יופנה לדיור 06/03/2015 11:01הגב לתגובה זו
- 2.אין בשר באגח בינוני מקסימום אחוז אחד - לא להיט (ל"ת)משה ראשל"צ 06/03/2015 07:22הגב לתגובה זו
- 1.אגח 04/03/2015 16:07הגב לתגובה זוקונה מחוץ לבורסה אגח לא סחיר במחירים גבוהים. התשלום נעשה במזומן כמו עסקה רגילה בבורסה. מציע מחירים גבוהים לאגח לא סחיר. ניתן להשתמש בהפסד הצבור לצרכי קיזוז במס. מעונין לקנות מניות וולקן ואגחים של דוראה,אולימפיה,טאו, חבס, סאני, רילון, סנטראל יורו, מטיס קפיטל, אייס, חפציבה חופים, סיביל ג'רמני, סיאלו, אפריל ב ועוד. הרשימה כוללת גם את החלק שלא שולם עבור האגחים (ח"ש). להסבר נוסף וביצוע מכירה ניתן לפנות בצירוף מספר נייר וכמות מדוייקת למייל: [email protected]

תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
הריביות הארוכות באג"ח גלובליות, לרבות ארה"ב, בעלייה בחודשים האחרונים; איך זה קורה בשעה שמדברים על הפחתת ריבית, מה זה מרמז ומה המשקיעים צריכים לדעת?
התשואות על אג"ח ממשלתיות ארוכות טווח זינקו בחדות בשבועות האחרונים. המגמה גלובלית ומקיפה את כל השווקים המרכזיים. בבריטניה, התשואה על אג"ח ל-30 שנה עלתה ל-5.76%, השיא מאז סוף שנות ה-90. בארצות הברית, התשואה נגעה שוב ברף ה-5%. ביפן, המספרים נמוכים יותר אבל השינוי דרמטי - התשואה הגיעה ל-3.29%, שיא של עשרות שנים.
מה מניע את העלייה החדה הזו? שילוב בין כמה גורמים - הגירעונות הפיסקליים מזנקים בכל העולם המערבי. הבנקים המרכזיים מפסיקים לקנות אג"ח ואפילו מוכרים חלק מהאחזקות. המשקיעים המוסדיים המסורתיים, כמו קרנות הפנסיה, מקטינים את הביקוש. במקביל, הצורך בהשקעות ענק בתשתיות, אנרגיה וביטחון גדל משמעותית.
התוצאה היא שינוי פרדיגמה בשוק האג"ח. אחרי שנים של ריביות אפסיות ותמיכה מסיבית של בנקים מרכזיים, השוק חוזר למציאות חדשה-ישנה. מציאות שבה משקיעים דורשים תשואה עבור הלוואת כסף לממשלות לתקופות ארוכות. מציאות שבה הסיכונים הפיסקליים והמבניים מתומחרים בצורה ברורה יותר.
שוק האג״ח תופס לאחרונה כותרות ולא רק פה אלא בכל העולם. למרות שזה שוק שנחשב להרבה יותר ׳משעמם׳ משוק המניות התוסס, המשמעויות של כל תזוזה בשוק הזה, כל מאית אחוז באגרת חוב (ובייחוד ממשלתית), מספרת לנו הרבה יותר מתזוזות במניות ומגלה לנו מה השוק חושב על הבריאות של המדינה, על הסנטימנט וגם מה המשקיעים חושבים על הריבית. אם מדברים על אג״ח קונצרניות אז אנחנו עדים לעלייה רוחבית תלולה מאוד בתמחור של החוב הקונצרני ובהתאמה בירידה של התשואות - גם על זה כתבנו לא מזמן: חשש מבועה בשוק האג"ח הקונצרני בארה"ב - השערים עולים, התשואות יורדות במקרה הזה אגב, האשמה נמצאת בעיקר בהתנהלות הפרימיטיבית של שוק האג״ח הקונצרני האמריקאי במיוחד אם נשווה אותו לישראלי שנחשב לאחד המשוכללים בעולם. אבל אם מסתכלים על אג״ח ממשלתיות הסיפור שונה, האג״ח הארוכות של המדינות האירופאיות בצלילה - ובולטות במיוחד לרעה גרמניה, צרפת ובריטניה - ולכל אחת יש את ה״פעקלע״ (השקית) שלה - בבריטניה מהגרים שמציפים את המדינה והטבות סוציאליות שמכבידות על התקציב, בצרפת הממשלה מתנדנדת, בגרמניה שהייתה סמל לשמרנות פיסקלית משנים את הטון הכלכלי, מרחיבים את התקציב ומוציאים מיליארדים על ביטחון וזה גורר עלייה רוחבית בתשואות, כשבבריטניה אפילו התקשו לגייס חוב בשבוע קודם. ואם תחשבו שמשקיעי האג״ח יברחו לארה״ב - גם זה לא קורה, מה שמעלה את החשש מפני משבר חוב עולמי: ברבור שחור אירופאי: משבר החוב חוזר?. אבל אם תרצו לפרק איגרת חוב ממשלתית ולראות איך מחשבים את הסיכון בצורה אינדיבידואלית תוכלו לקרוא על - אגרת החוב של בריטניה שצנחה ב-70%, והאם יש סיכוי לעלייה?
- האנליסט שממליץ לכם - תמכרו מניות, תקנו אג"ח
- הריבית בדרך לרדת? הסימנים מראים שכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השבוע האחרון הדגים בצורה חדה את הכוחות שפועלים בשוק. בבריטניה התקיימו כמה מכרזי אג"ח שחשפו ביקוש חלש במיוחד. המשקיעים דרשו תשואות גבוהות משמעותית מהצפוי כדי לקנות את האג"ח החדשות. בתוך יום אחד התשואות זינקו ביותר מ-10 נקודות בסיס. השוק מודאג מהמצב הפיסקלי הבריטי ודורש פיצוי גבוה יותר. המצב הפיסקלי-תקציבי עלול לייצר גיוסים עתידיים על רקע עלייה בגירעון התקציבי וכשזה קורה, התשואה עולה. כלומר, ברגע שמדינות מגדילות גירעון או שיש צפי לעלייה בגירעון, השוק כבר חושב על השלב הבא - כדי לממן גירעון צריך להטיל מסים או לגייס עוד אג"ח, הגדלת גיוסים משמעה - עלייה בתשואות.