פוזלים לחו"ל: התשואות בארה"ב עדיפות על שאר השוק הגלובלי
שנת 2015 נפתחה בסערה, ולמרות כל התחזיות הקודרות, התשואות באיגרות החוב דווקא ירדו והמשקיעים יכולים לרשום בינתיים תשואה שמספיקה לשנה שלמה בסביבה ריבית אפסית. בזירות אחרות, גוש האירו שוב עומד למבחן, הכלכלה הסינית ממשיכה להדאיג, השוק הקונצרני הישראלי מדשדש ורק הכלכלה האמריקנית ממשיכה להרשים.
על רקע האתגרים הרבים שעומדים בפנינו, קיימנו השבוע כנס שנתי מקצועי בחיפה, שמטרתו הייתה לעצור ולחשוב על האסטרטגיה הנכונה לחודשים הקרובים. המסקנה הייתה שהולך להיות כאן מאתגר, אבל אין ספק שניתן להיערך לכך.
המצב באירופה
אינו פשוט. הצמיחה אפסית וגם ההפתעה מסוף השבוע בגרמניה (צמיחה של 0.7% לעומת צפי ל-0.3%) לא תורמת לתחושת האי-ודאות. האבטלה הממוצעת עומדת על 11.3%, כשבאיטליה שיעור האבטלה עומד על כ-13%, בספרד על כ-24% וביוון על כ-26%. במקביל, עלה התמ"ג הרבעוני ב-0.3%, לאחר שהפתיע לטובה. גם המתיחות בין אוקראינה לרוסיה והמערב עוד יכולה להכביד, ואל נשכח את הממשלה החדשה ביוון שרוצה תנאים טובים יותר בכדי "שתסכים" להמשיך ולקבל חבילות סיוע. רק בסוף החודש אמורה לפקוע חבילה בשווי 240 מיליארד אירו, ולדברי ראש ממשלת יוון, אופציה של "תספורת" ופריסת חוב עדיפה על פני המשך הצנע שנגזר משיתוף הפעולה עם ה"טרויקה".
בנוסף לכל אלה, סובלת אירופה גם מאינפלציה שלילית (דפלציה) של 0.6%, ולכן הבנקים המרכזיים פשוט ביצעו פריצת גבול מוניטארית. ה-ECB כבר מדפיס 60 מיליארד אירו בחודש, לצד ריבית אפסית. הריבית בשוויץ 0.75%-, וכך גם בדנמרק. בשורה התחתונה, אנו מעריכים כי אין שום סיבה להחזיק חשיפה לאירו, שכן במרבית איגרות החוב הממשלתיות במדינות החזקות, התשואות שליליות בלי קשר להצמדה למדד.
- קרנות אג"ח רבעון שלישי: איך אפשר להפסיד כשכל אפיקי האג"ח עולים?
- תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה עם סין?
הצמיחה נחלשת וקרן המטבע הבינלאומית צופה צמיחה של 6.8% השנה ו-6.3% בשנה הבאה. נציין כי צמיחה של פחות מ-7% מעידה על צמיחה לנפש שלילית. בנוסף, האשראי של החברות והציבור בסין הולך ותופח בעקביות. השילוב בין בועת נדל"ן ואשראי ענק היווה בעבר מתכון מצוין למשברים פיננסים, אבל כרגע הפוקוס לא שם.
אירופה לא, סין לא, מה כן? ארה"ב?
בארה"ב הצמיחה מתבססת. האבטלה יורדת, מספר המשרות הפנויות עלה לרמה הגבוהה ביותר מאז תחילת שנות ה-2000, המכירות הקמעונאיות עולות, וללא דלק הגיעו בינואר לרמה הגבוהה ביותר בשלוש השנים האחרונות. להערכתנו, בקצב הזה, ובמיוחד עם התחזקות הנפט שתעלה את האינפלציה, גדלים הסיכויים להעלאת ריבית ראשונה עוד מספר חודשים. מכאן שגם הדולר יכול להתחזק ולתמוך באלו שלהערכתנו עושים בשכל ומקצים חלק מהתיק להשקעה באג"ח חו"ל ומניות בחו"ל.
בישראל: האפיק הממשלתי משמש עוגן, הקונצרני מדשדש
המדד האחרון היה צפוי - הדלק, המים והחשמל ירדו, וגם ככה אנחנו בעונת מדדים נמוכים, כך שזה די טבעי שיש ליצור עוגן של שקלים ממשלתיים. יחד עם זאת, עליית התשואות בארה"ב משפיעה גם עלינו, ולכן החלק הארוך של העקום, גם כשהוא נראה אטרקטיבי בייחס לחלופות אחרות (עקום התשואות שלנו הוא מהתלולים בעולם), מייצר תנודתיות. לכן, אנו מעריכים שפוזיציה שקלית של 2-5 שנים באופן סינטטי, שילוב של קצרים וארוכים, היא עוגן בתיקי ההשקעות.
- סיטי: השבתה ממושכת בממשל האמריקאי עשויה להרים את שערי אגרות החוב הממשלתיות
- הגאות בשוק האג"ח נמשכת וחברות עם הערת עסק חי באות לגייס
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה...
לגבי המשך השנה, צריך לזכור שכל שקל שלא ילך לחשמל, מים או דלק ילך כנראה לצריכה. יחד עם מדדי האביב והקיץ, ייתכן ונראה את האינפלציה מרימה מעט ראש (אינפלציה מתונה מאוד אך עדיין לא באזורי הדפלציה שאנו נמצאים היום). מכאן, אנו מעריכים שזו תקופה טובה להתחיל ולבנות חזרה פוזיציה צמודות מדד, כי כשהמשקיעים עוברים לצמוד זה קורה מהר מאוד. בכל מקרה, אנו עדיין לא פוסלים אפשרות להרחבה מוניטארית נוספת בישראל, וללא הפרעות משמעותיות מארה"ב, האפיק הממשלתי יכול להניב למשקיעים עוד שנה חיובית.
באשר לאפיק הקונצרני, השפעת הבחירות על השוק הקונצרני זניחה יחסית. אולם אנו מודאגים מכך שמרווחי התשואה בארץ נמוכים ביחס לעולם (וכך גם התשואה עצמה), זאת בניגוד לסיכון ולסחירות הנמוכה יחסית בישראל. למה זה מעניין כל כך? מאז תחילת 2013 הזרים הציבור יותר מ-50 מיליארד שקלים לקרנות אג"ח בישראל. אולם, מה יקרה כשהוא יתחיל לצאת? מי יקנה? זו שאלה טובה כי עבור קרנות הפנסיה שהפכו לגופי ענק, השוק המקומי ברובו, הפך ללא רלוונטי. מכאן שאנו מעריכים כי ברמות המחירים הנוכחיות פשוט עדיף להיות בחו"ל. ***ניר קסטרו כפרי מכהן כמנהל השקעות במנורה מבטחים קרנות נאמנות בע"מ, והוא ו/או מנורה קרנות נאמנות או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי עניין אישי בנושאי הסקירה. שיווק השקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
סדרת האג"ח הזו צפויה לעלות ב-50% - האם זו הזדמנות ולמה היא לא מתאימה לכולם?
למה אני מעריך שיש כאן הזדמנות, מה צריך לקרות כדי שזה יתממש ואיך זה שאג"ח מספק תשואה גבוה יותר מה-S&P 500?
מרץ 2020 ייזכר כתקופה שבה העולם העצר מלכת. מגפת הקורונה טלטלה את הכל, גם את השווקים הפיננסים. מימושים בהיקפי ענק הפילו את השווקים בעשרות אחוזים. מפולת של ממש. אבל בחודש הזה קרה עוד משהו יוצא דופן – מדינת ישראל הצטרפה למועדון מצומצם של מדינות שהנפיקו סדרת חוב ל-100 שנה. אגרת חוב שעתידה להיפרע בשנת 2120 - חיסכון לנכדים-נינים למי שחושב לחכות עד הסוף (סדרת אג"ח ממשלתית דולרית ל-100 שנים עד 2120)
כאשר ישראל הנפיקה את האג"ח, הריביות בעולם היו בשפל היסטורי, ממשלות וגופים מוסדיים חיפשו אחר אפיקי השקעה, וישראל, שהייתה אז עם דירוג אשראי חזק וכלכלה צומחת – הייתה יעד לא רע. המדינה הנפיקה מיליארד דולר בחו"ל ולכן הסדרה הזו נקובה בדולרים. הסדרה הונפקה עם קופון שנתי של 4.5% (משולמת פעמיים בשנה, 2.25% כל חצי שנה).
בתקופה שאגרות חוב ממשלתיות ל-10 שנים העניקו תשואה אפסית ואף שלילית, היה ביקוש גדול לסדרה הזו, כך שבשלהי 2020 האגרת כבר הגיעה למחיר של כ-150 סנט (כ-50% תשואה).
מאז כולנו זוכרים מה קרה לריביות בעולם. עליית ריבית יכולה להיות הרסנית לאגרות חוב ארוכות, ואכן כך קרה - עד סוף 2022 שער האג"ח כבר קרס ל-75 סנט, הספיק לתקן עם עצירת העלאות הריבית וחזר לרדת עקב התסבוכת המשפטית ואירועי המלחמה (גופים זרים מכרו אחזקות) עד לאזור 65 סנט. כיום היא נסחרת סביב 70 סנט, בעלת מח"מ של 15 שנה (המח"מ מתקצר מאוד בשל הריביות השוטפות והירידה במחיר האג"ח) והיא מעניקה תשואה שנתית של 6.5% (כאמור משלמת 4.5 סנט בשנה, 2.25 כל אפריל ואוקטובר).
- קרנות אג"ח רבעון שלישי: איך אפשר להפסיד כשכל אפיקי האג"ח עולים?
- תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השקעה יוצאת דופן
אז מה יש לנו כאן? כלי השקעה יוצא דופן עם שני צדדים ברורים:
1. הצד המפתה - תשואה שנתית של 6.5% שנים רבות קדימה, פוטנציאל לרווח הון משמעותי ונזילות יומית בשוק הבינלאומי.
2. הצד המסוכן - מח"מ ארוך חושף את האג"ח לשינויים קיצוניים בריבית ולמצבה הכלכלי והגיאופוליטי בישראל.
אני חושב שיש כאן כלי כחלופה להשקעות מסורתיות: רבים רצים היום להשקיע במדד ה-S&P 500. הם מתעלמים מרמות התמחור הגבוהות שלו בטענה שהם לא יודעים לתזמן שוק, שהשוק תמיד עולה והם בעצם רואים לנגד עינם תשואה ממוצעת של 7-8% וזה נהדר (לא חולק על כך), אך האם אין מקום לשקול מנגד חלופה הרבה פחות מסוכנת לכאורה (100% מניות מול אגרת ממשלתית) שתניב לנו תשואה דיי קרובה לזה ? גם כן שנים רבות קדימה.