פוזלים לחו"ל: התשואות בארה"ב עדיפות על שאר השוק הגלובלי

ניר קסטרו כפרי, מנהל השקעות במנורה מבטחים קרנות נאמנות, משווה את התשואות בארה"ב אל מול שאר העולם - מי עדיף?
ניר קסטרו |
נושאים בכתבה אג"ח ארה"ב

שנת 2015 נפתחה בסערה, ולמרות כל התחזיות הקודרות, התשואות באיגרות החוב דווקא ירדו והמשקיעים יכולים לרשום בינתיים תשואה שמספיקה לשנה שלמה בסביבה ריבית אפסית. בזירות אחרות, גוש האירו שוב עומד למבחן, הכלכלה הסינית ממשיכה להדאיג, השוק הקונצרני הישראלי מדשדש ורק הכלכלה האמריקנית ממשיכה להרשים.

על רקע האתגרים הרבים שעומדים בפנינו, קיימנו השבוע כנס שנתי מקצועי בחיפה, שמטרתו הייתה לעצור ולחשוב על האסטרטגיה הנכונה לחודשים הקרובים. המסקנה הייתה שהולך להיות כאן מאתגר, אבל אין ספק שניתן להיערך לכך.

המצב באירופה

אינו פשוט. הצמיחה אפסית וגם ההפתעה מסוף השבוע בגרמניה (צמיחה של 0.7% לעומת צפי ל-0.3%) לא תורמת לתחושת האי-ודאות. האבטלה הממוצעת עומדת על 11.3%, כשבאיטליה שיעור האבטלה עומד על כ-13%, בספרד על כ-24% וביוון על כ-26%. במקביל, עלה התמ"ג הרבעוני ב-0.3%, לאחר שהפתיע לטובה. גם המתיחות בין אוקראינה לרוסיה והמערב עוד יכולה להכביד, ואל נשכח את הממשלה החדשה ביוון שרוצה תנאים טובים יותר בכדי "שתסכים" להמשיך ולקבל חבילות סיוע. רק בסוף החודש אמורה לפקוע חבילה בשווי 240 מיליארד אירו, ולדברי ראש ממשלת יוון, אופציה של "תספורת" ופריסת חוב עדיפה על פני המשך הצנע שנגזר משיתוף הפעולה עם ה"טרויקה".

בנוסף לכל אלה, סובלת אירופה גם מאינפלציה שלילית (דפלציה) של 0.6%, ולכן הבנקים המרכזיים פשוט ביצעו פריצת גבול מוניטארית. ה-ECB כבר מדפיס 60 מיליארד אירו בחודש, לצד ריבית אפסית. הריבית בשוויץ 0.75%-, וכך גם בדנמרק. בשורה התחתונה, אנו מעריכים כי אין שום סיבה להחזיק חשיפה לאירו, שכן במרבית איגרות החוב הממשלתיות במדינות החזקות, התשואות שליליות בלי קשר להצמדה למדד.

מה עם סין?

הצמיחה נחלשת וקרן המטבע הבינלאומית צופה צמיחה של 6.8% השנה ו-6.3% בשנה הבאה. נציין כי צמיחה של פחות מ-7% מעידה על צמיחה לנפש שלילית. בנוסף,  האשראי של החברות והציבור בסין הולך ותופח בעקביות. השילוב בין בועת נדל"ן ואשראי ענק היווה בעבר מתכון מצוין למשברים פיננסים, אבל כרגע הפוקוס לא שם.

אירופה לא, סין לא, מה כן? ארה"ב?

בארה"ב הצמיחה מתבססת. האבטלה יורדת, מספר המשרות הפנויות עלה לרמה הגבוהה ביותר מאז תחילת שנות ה-2000, המכירות הקמעונאיות עולות, וללא דלק הגיעו בינואר לרמה הגבוהה ביותר בשלוש השנים האחרונות. להערכתנו, בקצב הזה, ובמיוחד עם התחזקות הנפט שתעלה את האינפלציה, גדלים הסיכויים להעלאת ריבית ראשונה עוד מספר חודשים. מכאן שגם הדולר יכול להתחזק ולתמוך באלו שלהערכתנו עושים בשכל ומקצים חלק מהתיק להשקעה באג"ח חו"ל ומניות בחו"ל.

בישראל: האפיק הממשלתי משמש עוגן, הקונצרני מדשדש

המדד האחרון היה צפוי - הדלק, המים והחשמל ירדו, וגם ככה אנחנו בעונת מדדים נמוכים, כך שזה די טבעי שיש ליצור עוגן של שקלים ממשלתיים. יחד עם זאת, עליית התשואות בארה"ב משפיעה גם עלינו, ולכן החלק הארוך של העקום, גם כשהוא נראה אטרקטיבי בייחס לחלופות אחרות (עקום התשואות שלנו הוא מהתלולים בעולם), מייצר תנודתיות. לכן, אנו מעריכים שפוזיציה שקלית של 2-5 שנים באופן סינטטי, שילוב של קצרים וארוכים, היא עוגן בתיקי ההשקעות.

קיראו עוד ב"אג"ח"

לגבי המשך השנה, צריך לזכור שכל שקל שלא ילך לחשמל, מים או דלק ילך כנראה לצריכה. יחד עם מדדי האביב והקיץ, ייתכן ונראה את האינפלציה מרימה מעט ראש (אינפלציה מתונה מאוד אך עדיין לא באזורי הדפלציה שאנו נמצאים היום). מכאן, אנו מעריכים שזו תקופה טובה להתחיל ולבנות חזרה פוזיציה צמודות מדד, כי כשהמשקיעים עוברים לצמוד זה קורה מהר מאוד. בכל מקרה, אנו עדיין לא פוסלים אפשרות להרחבה מוניטארית נוספת בישראל, וללא הפרעות משמעותיות מארה"ב, האפיק הממשלתי יכול להניב למשקיעים עוד שנה חיובית.

באשר לאפיק הקונצרני, השפעת הבחירות על השוק הקונצרני זניחה יחסית. אולם אנו מודאגים מכך שמרווחי התשואה בארץ נמוכים ביחס לעולם (וכך גם התשואה עצמה), זאת בניגוד לסיכון ולסחירות הנמוכה יחסית בישראל. למה זה מעניין כל כך? מאז תחילת 2013 הזרים הציבור יותר מ-50 מיליארד שקלים לקרנות אג"ח בישראל. אולם, מה יקרה כשהוא יתחיל לצאת? מי יקנה? זו שאלה טובה כי עבור קרנות הפנסיה שהפכו לגופי ענק, השוק המקומי ברובו, הפך ללא רלוונטי. מכאן שאנו מעריכים כי ברמות המחירים הנוכחיות פשוט עדיף להיות בחו"ל. ***ניר קסטרו כפרי מכהן כמנהל השקעות במנורה מבטחים קרנות נאמנות בע"מ, והוא ו/או מנורה קרנות נאמנות או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי עניין אישי בנושאי הסקירה. שיווק השקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מניות אגרות חוב השקעה
צילום: Marga Santoso on Unsplash

שוק הריפו מתייבש: גיוסי החוב של האוצר האמריקאי שואבים את הנזילות מהמערכת הבנקאית; מה זה אומר?

פדיון גבוה של איגרות חוב קצרות טווח שואב את הכסף משוק הריפו, והפד עלול להיתקל שוב בלחץ נזילות דומה לזה של 2019 - האם מתקרבים למשבר נזילות? ואיך זה עלול להשפיע על השווקים?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ריפו אגרות חוב

פדיון גבוה של איגרות חוב קצרות טווח שואב את הכסף משוק הריפו, והפדרל ריזרב עלול להיתקל שוב בלחץ נזילות דומה לזה של 2019. מאחורי הקלעים של שוק החוב האמריקאי מתרחש תהליך שקט אך משמעותי: תזרים המזומנים העודף, שנחסם בעבר באמצעות מתקן הריפו ההפוך (RRP) של הפדרל ריזרב, מתכווץ במהירות. במקומו, הכסף זורם לרכישת איגרות חוב קצרות טווח (T-Bills) שמנפיק משרד האוצר האמריקאי בקצב שיא. אם קצב הגיוסים הזה יימשך, השוק עלול להיתקל במחסור במזומן כבר בטווח הקצר - תופעה שעלולה להשפיע על הריביות וליצור לחץ על השווקים הפיננסיים.


מהו שוק הריפו ומדוע הוא קריטי לנזילות?


שוק הריפו (קיצור של Repurchase Agreement) הוא שוק פיננסי חיוני שבו מתבצעות עסקאות קצרות טווח, בדרך כלל ליום אחד או לכמה ימים, בהן צד אחד מוכר ניירות ערך (כגון איגרות חוב) לצד שני ומתחייב לקנות אותם חזרה במחיר גבוה יותר. למעשה, מדובר בהלוואה מאובטחת, שבה ניירות הערך משמשים כבטוחה. שוק זה מאפשר לבנקים, קרנות גידור וגופים מוסדיים אחרים לנהל את הנזילות שלהם ביעילות. ן הריפו ההפוך (RRP) של הפד הוא כלי שבו הבנק המרכזי מוכר ניירות ערך ומבטיח לקנות אותם חזרה, ובכך סופג נזילות עודפת מהמערכת כדי למנוע אינפלציה או בועות. 

בנקודת השיא בדצמבר 2022, שימש מתקן ה-RRP של הפד כמעין מאגר עודף נזילות שבו הוזרמו כ-2.6 טריליון דולר על ידי יותר מ-100 גופים מוסדיים. אך לפי הנתונים העדכניים, נכון לאמצע אוגוסט 2025, נותרו בו פחות מ-30 מיליארד דולר - ירידה של יותר מ-98%. גם מספר הגופים המשתמשים בו ירד ל-14 בלבד, כפי שמעידים נתוני הפד האחרונים, שמראים כי השימוש במתקן ירד לרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2021, עם צפי להתקרבות לאפס עד סוף אוגוסט.


הכסף עוזב את הפד - וזורם לאוצר: ההשפעה של מדיניות ההנפקות


מה שקורה בשטח זה השלכה ישירה של מדיניות ההנפקות של משרד האוצר האמריקאי: היקף ההנפקות של איגרות חוב קצרות טווח (T-Bills), שהן איגרות אוצר קצרות טווח (עד שנה) גדל. מדובר באג"ח שנמכרות בהנחה מהערך הנקוב שלהן ומחזירות את ההשקעה בפדיון. אלה נחשבות להשקעה סולידית במיוחד, "נזילה כמעט כמו מזומן", אך מציעות תשואה מעט גבוהה יותר מאשר במכשיר הריפו של הפד. זה הוביל את קרנות ההשקעה שמתמקדות בנכסים נזילים ובטוחים כמו T-Bills - להעדיף לרכוש אותן במקום להחנות כספים אצל הפד.

ביולי 2025 לבדו, רכישת ה-T-Bills נטו עמדה על כ-212 מיליארד דולר, כש-66% מהסכום נרכש על ידי קרנות כספיות, כך לפי ניתוח של ג'יי.פי מורגן. האוצר גם שבר שיאים בהנפקות: בתחילת אוגוסט הנפיק בו זמנית 100 מיליארד דולר של איגרות לחודש ועוד 85 מיליארד דולר לתקופה של שישה שבועות, כחלק ממגמה של הגדלת היקפי גיוסים כדי לבנות מאגר מזומנים של 500 מיליארד דולר. רבים מהמשקיעים מימנו זאת על חשבון כספים שהיו עד כה בריפו של הפד, מה שמאיץ את התרוקנות של ההשקעות בריפו.