מחדל השמאל: לא תקפו את ביבי לאחר הראיון של דיסקין
בכל מערכת בחירות מתנהלות המפלגות על פי מתווה שהוכן בקפידה בידי יועצים, אסטרטגים, אנליסטים ומנהלי מחקר. עד אשר מתגלגלת לידיהן הזדמנות נדירה, בלתי צפויה, בדרך כלל בגין מעידה קולוסאלית, של מי מהיריבים, המאפשרת להן להפוך את הקערה על פיה ולשנות את מגמת ההצבעה כפי שהסתמנה בסקרים.
במערכת הבחירות של 1981 באסיפת בחירות של המערך בכיכר מלכי ישראל (היום כיכר רבין) היה זה דודו טופז שדיבר על הצ'חצ'חים ממצודת זאב ומנחם בגין לא חיכה אפילו דקה אחת מיותרת וכינס מייד (תוך יומיים) אסיפה באותה כיכר כדי להלהיט את יוצאי עדות המזרח ולהאיץ בהם לתבוע את עלבונם מידי המערכניקים-האשכנזים-המתנשאים ע"י שישלשלו פתקי מח"ל לקלפי "פתק אחר פתק". הצלחתו היתה מלאה. עד כדי כך שרבים מהם משוכנעים עד עצם היום הזה שבגין היה מרוקני גאה.
בבחירות של 1991 היה זה ביבי שנקלע לפאניקה וסיפק למתנגדיו את המנופים של "הם מ-פ-ח-ד-י-ם" ו"השמאל שכח מה זה להיות יהודי". שתי המעידות הללו סיפקו את הדלק להדחתו ולבחירת ברק במקומו.
הזדמנויות כאלה הן מעטות ונדירות והן החלום הרטוב של כל מתמודד. יותר מזה אי אפשר לבקש. במערכת הבחירות הנוכחית, העייפה והמפוהקת על תוצאותיה הידועות מראש בא יובל דיסקין, בריאיון מזעזע שנתן לעיתון של המדינה, וסיפק למפלגות השמאל את אותה הזדמנות נדירה להפוך את מגמת ההצבעה ולגרום למהפך המיוחל.
אך מפלגות השמאל בחדלונן הבלתי מובן לא ניצלו את ההזדמנות והותירו אותה על דפי העיתון, כאבן שאין לה הופכין.
במדינה נורמלית הריאיון החושפני של ראש השב"כ לשעבר היה שולח את ביבי-ליברמן-ברק הביתה בבושת פנים (ברק כבר הלך מרצונו אך לא בטוח שלא ישוב, רגע אחרי הבחירות) אך הציבור שקרא את עדותו, משוללת הכוונה הפוליטית, של מי שראה אותם בקלונם, נותר אדיש. במדינה נורמלית הציבור היה מתעורר מרבצו, היה משנה את כוונות הצבעתו ומחליט לתת את קולו למנהיגים ראויים יותר.
במדינה נורמלית מפלגות האופוזיציה היו מתנפלות על ההזדמנות שנפלה לידיהן, שבועיים לפני הבחירות! כמוצאות שלל רב ועושות ממנה מטעמים. את כל הקמפיינים שלהן היו מקדישות להצגת אישיותו, התנהלותו ואיכות שיקול דעתו של ראש הממשלה, כפי שמעיד עליהם ראש השב"כ המוערך. דיסקין הרים להן להנחתה והן התעלמו. כולן המשיכו במתווה המקורי של הקמפיינים שלהן (שלא הוכיחו את עצמם, מי יודע מה) ולא הבינו שיש מקרים בהם יש צורך לוותר על התכנון המוקדם ולנצל את ההזדמנות הבלתי צפויה.
במערכות בחירות כמו בכדורגל התוצאה היא עניין של טעויות וניצול הזדמנויות.
אז למה אף מפלגה לא הרימה את ההזדמנות שדיסקין גלגל לפתחן?
כי הן נואשו מהבוחר הישראלי. חד וחלק. הן אומרות לעצמן: ישראל היא לא מדינה נורמלית, הבוחר הישראלי הוא טיפש מטופש, דפוסי הצבעתו הם שבטיים ומסורתיים ואינם קשורים למצעי ולביצועי המנהיגים, אין כל חידוש בפגמים הידועים של ביבי ובקיצור: חבל על הזמן (במובן הישן של המשפט) מוטב לנו, איפה, להתרכז בניסיונות להגדיל את כוחנו במנדט או שניים כי מעבר לזה לא נוכל.
האם הן צודקות? כנראה שכן. אכן, אין סיכוי להעביר מצביעי ימין אל מפלגות המרכז-שמאל. אבל "האוצר הסמוי" של מפלגות המרכז-שמאל מצוי בקרב הציבור החילוני-עירוני, זה שרק 50% ממנו מתכוון להצביע בבחירות. זה האלקטוראט הטבעי שלהן ואת הציבור הזה היה עליהן לנער מאדישותו ולהמריץ אותו להביע את מחאתו ואת שאט נפשו מהתנהלות הטריאומווירט ביבי-ליברמן-ברק.
אם מהציבור היו מגיעים לקלפיות 80% ולא רק 50%, כי אז היה סיכוי גדול לעשות את השינוי. אם אותם 30% שלא יודעים למי לתת את קולם, היו יודעים לפחות את מי צריך לשלוח הביתה, אז התוצאות עשויות היו להיות שונות.
אבל, המפלגות הללו לא רואות את זה. כאילו הלבישו עליהן סכי עיניים. הן אינן רואות את המתרחש בצדי המסלול. הן רואות רק את מה שלנגד עיניהן ולכן הן אמרו נואש. ועל זה אין לי אלא לומר שמפלגה האומרת נואש מהציבור היא מפלגה שאיבדה את צדקת קיומה. התפקיד של מפלגה הטוענת לשלטון הוא להציג חזון, להנהיג ולנסות לשנות דפוסי הצבעה ישנים ולא להרים ידיים. כמו בגין. שבע פעמים נפל ומעולם לא ויתר.
שלי יחימוביץ', יאיר לפיד וציפי לבני היו חייבים למנף את הריאיון עם דיסקין ואם הם לא הבינו את זה אז יועצי הקמפיינים שלהם היו חייבים להסביר להם. מאחר שזה לא קרה, זה יחשב בעיניי למחדל הגדול ביותר של מערכת הבחירות הזאת. וכולנו נאכל אותה.
הכותב הוא מנכ"ל ADMAN החברה למשאבי אנוש לענפי הפרסום, השיווק והתקשורת
- 3.מיכל 17/01/2013 15:45הגב לתגובה זופאדיחת על של השמאל, ובעיקר של שלי
- 2.קורא 14/01/2013 12:23הגב לתגובה זוהזו ככל שזה יהיה גם לראשי הביטחון (אחרי האקדמיה, התקשורת, בתי המשפט, אנשי רוח וספר וכו..) יצרו כבר תדמית של שמאלנים תמימים וחסרי אחריות ובימין לא מקשיבים להם כלל. ובאשר למרכז, נדמה לי שהמסר שלו עבר בכל מקרה ופרקטית היה מעט מאד בשר בדבריו שהיה אפשר באמת לקחת קדימה ולמנף לתוך קמפיין... לדעתי
- 1.רועי 14/01/2013 11:19הגב לתגובה זוכנראה שיש לך בעיה קשה בהבנה מהי דמוקרטיה.אינך מסוגל לקבל את העובדה שרוב הציבור לא מחזיק בדעותיך. ואתה קורא לעצמך מומחה בשיווק ופרסום?
- גינגי פרידמן 14/01/2013 11:39הגב לתגובה זורועי מכובדי. כבר מזמן השלמתי עם העובדה שרוב הציבור בארץ הוא ימני ודתי ולמרות שזה לא מוצא חן בעיני, אינני ממורמר בגלל. זה המצב וזאת הדמוקרטיה, גם אם אינני אוהב את תוצאותיה. אבל חדלון האישים של השמאל מקומם אותי ועל זה אני מיצר. אני מודה על התייחסותך
מגי טביבי, מגישת המהדורה המרכזית של ערוץ 14. קרדיט: רשתות חברתיותמי הזיז את מדורת השבט שלי?
המהדורה המרכזית של חדשות 12 עדיין בראש, אבל ההתחזקות של ערוץ 14 היא כבר עובדה מוגמרת והמגמה ברורה; הפריים טיים עדיין בשליטת קשת אבל המגמה ניכרת לאורך כל לוח השידורים
רייטינג המהדורה המרכזית של ערוץ 12, היתה אתמול על 12.4% רייטינג ו-305 אלף צופים, נתונים מעולים ששמו אותה בראש הדירוג של המהדורות המרכזיות בישראל, אבל אין בכך שום דבר חדש, מה שכן הולך ומשתנה זו התחרות, היות וגם אמש, חדשות 14 התקרבו מאד למקום הראשון והיוו תחרות של ממש למדורת השבט של העשורים האחרונים, ועמדה על 9.2% רייטינג ו-2424 אלף צופים. אחריה היתה חדשות 13, שעמדה על 5.2% רייטינג ו-135 אלף צופים ומצליחה להתייצב על מעל מאה אלף צופים בשיגרה, ואילו בסוף, היתה המהדורה של כאן11, שעצם קיומה נמצא במחלוקת, אבל כך או כך, היא אינה אלטרנטיבה אמיתית מבחינת רייטינג, ועומדת על 98 אלף צופים ו-3.8% רייטינג.
גם באייטם רייטינג פשוט, חשוב להזכיר שעם או בלי קשר למגמות הצפייה או למסע הדה-לגיטמציה, מספר עיתונאים בכירים בערוץ 14 אוימו לאחרונה והחשוד במעשים נעצר.
פריים טיים
לעמוד בראש הפריים עם תכנית דוברת ערבית זה הישג יוצא דופן, וכך עשתה "נוטוק" של רועי עידן, שעמדה על רייטינג של 12.7% רייטינג ו-302 אלף צופים. אחריה היתה "משחקי השף" של ערוץ 13, עם 10 % רייטינג ו-256 אלף צופים, ואילו במקום השלישי
היתה "הפטריוטים", ועם חזרתו של ינון מגל עמדה על 8.5%, אך עם יותר מספר צופים מאשר המקום השני, עם 260 אלף צופים. למרות שהעונה נפתחה בסערה, "בואו לאכול איתי" של כאן11 סגרה את הרשימה עם 4.7% רייטינג ו-106 אלף צופים.
תכניות הבוקר והצהריים
מבחינת
שאר הרצועות, רצועת הבוקר הולכת ותופסת תאוצה, כש-"חדשות הבוקר" של קשת הובילה את הרצועה, עם 3.7% ו-84 אלף צופים, במקום השני היה ערוץ 14, כשמהדורת "ישראל הבוקר", עם עודד מנשה, היתה במקום השני מבחינת רייטינג, עם 2.5% רייטינג ו-47 אלף צופים. "העולם הבוקר" של רשת
סגרה את הרשימה, עם 1.7% רייטינג ו-37 אלף צופים.
- הפריים טיים בשליטת קשת, והפעם עם "ארץ נהדרת"
- 5 עובדות על איך מודדים את הרייטינג וכמה הוא שווה לערוצי החדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברצועה שלאחריה, המספרים ירדו מעט, ומשדר הבוקר של קשת, עם נסלי ברדה היה בראש ועמד על רייטינג של 2.8% ו-67 אלף צופים, ואילו אחריו היתה "על הבוקר" של ערוץ 14 עם 2% רייטינג, ו-42 אלף צופים. את הרשימה
סגר "על הבוקר" ברשת, עם 1% רייטינג ו-24 אלף צופים בלבד.
מגי טביבי, מגישת המהדורה המרכזית של ערוץ 14. קרדיט: רשתות חברתיותמי הזיז את מדורת השבט שלי?
המהדורה המרכזית של חדשות 12 עדיין בראש, אבל ההתחזקות של ערוץ 14 היא כבר עובדה מוגמרת והמגמה ברורה; הפריים טיים עדיין בשליטת קשת אבל המגמה ניכרת לאורך כל לוח השידורים
רייטינג המהדורה המרכזית של ערוץ 12, היתה אתמול על 12.4% רייטינג ו-305 אלף צופים, נתונים מעולים ששמו אותה בראש הדירוג של המהדורות המרכזיות בישראל, אבל אין בכך שום דבר חדש, מה שכן הולך ומשתנה זו התחרות, היות וגם אמש, חדשות 14 התקרבו מאד למקום הראשון והיוו תחרות של ממש למדורת השבט של העשורים האחרונים, ועמדה על 9.2% רייטינג ו-2424 אלף צופים. אחריה היתה חדשות 13, שעמדה על 5.2% רייטינג ו-135 אלף צופים ומצליחה להתייצב על מעל מאה אלף צופים בשיגרה, ואילו בסוף, היתה המהדורה של כאן11, שעצם קיומה נמצא במחלוקת, אבל כך או כך, היא אינה אלטרנטיבה אמיתית מבחינת רייטינג, ועומדת על 98 אלף צופים ו-3.8% רייטינג.
גם באייטם רייטינג פשוט, חשוב להזכיר שעם או בלי קשר למגמות הצפייה או למסע הדה-לגיטמציה, מספר עיתונאים בכירים בערוץ 14 אוימו לאחרונה והחשוד במעשים נעצר.
פריים טיים
לעמוד בראש הפריים עם תכנית דוברת ערבית זה הישג יוצא דופן, וכך עשתה "נוטוק" של רועי עידן, שעמדה על רייטינג של 12.7% רייטינג ו-302 אלף צופים. אחריה היתה "משחקי השף" של ערוץ 13, עם 10 % רייטינג ו-256 אלף צופים, ואילו במקום השלישי
היתה "הפטריוטים", ועם חזרתו של ינון מגל עמדה על 8.5%, אך עם יותר מספר צופים מאשר המקום השני, עם 260 אלף צופים. למרות שהעונה נפתחה בסערה, "בואו לאכול איתי" של כאן11 סגרה את הרשימה עם 4.7% רייטינג ו-106 אלף צופים.
תכניות הבוקר והצהריים
מבחינת
שאר הרצועות, רצועת הבוקר הולכת ותופסת תאוצה, כש-"חדשות הבוקר" של קשת הובילה את הרצועה, עם 3.7% ו-84 אלף צופים, במקום השני היה ערוץ 14, כשמהדורת "ישראל הבוקר", עם עודד מנשה, היתה במקום השני מבחינת רייטינג, עם 2.5% רייטינג ו-47 אלף צופים. "העולם הבוקר" של רשת
סגרה את הרשימה, עם 1.7% רייטינג ו-37 אלף צופים.
- הפריים טיים בשליטת קשת, והפעם עם "ארץ נהדרת"
- 5 עובדות על איך מודדים את הרייטינג וכמה הוא שווה לערוצי החדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברצועה שלאחריה, המספרים ירדו מעט, ומשדר הבוקר של קשת, עם נסלי ברדה היה בראש ועמד על רייטינג של 2.8% ו-67 אלף צופים, ואילו אחריו היתה "על הבוקר" של ערוץ 14 עם 2% רייטינג, ו-42 אלף צופים. את הרשימה
סגר "על הבוקר" ברשת, עם 1% רייטינג ו-24 אלף צופים בלבד.
