אמיר פנוש
צילום: יחצ

סיוה תספק ל-Alif האמריקאית טכנולוגיות בלוטות׳ ליישומי AI

החברה הישראלית תספק לסטארטאפ האמריקאי טכנולוגיות בלוטות׳ ליישומי בינה מלאכותית במכשירי אודיו ובית חכם
איתן גרסטנפלד |

חברת סיוה סיוה הישראלית סיוה, המספקת טכנולוגיות קישוריות, חישה ובינה מלאכותית למכשירי קצה, דיווח כי טכנולוגיות הבלוטות׳ שלה ישולבו בבקרי היתוך חיישנים אלחוטיים של סטארט-אפ השבבים האמריקאי Semiconductor Alif.

על פי הודעת החברה, הטכנולוגיה של סיוה, אשר שולבה עד כה ביותר מ-4.5 מיליארד מכשירים, טומע בבקרים של Alif המיועדים ליישומי בינה מלאכותית במכשירי אודיו אלחוטיים ובית חכם.

״הבקרים האלחוטיים החכמים שלנו מסדרת Balletto נועדו לענות על הביקוש הגדל לעיבוד יישומי בינה מלאכותית/לימוד מכונה במכשירים מבוססי סוללה״, אמר סמנכ״ל השיווק של Semmiconductor Alif, מארק רוץ. ״טכנולוגיות הבלוטות׳ של סיוה מספקות לנו פתרון קישוריות חזק ומוכח, ומאפשרות לנו למקד את המשאבים בפיתוח בקר עם רמת ביצועים יוצאת דופן המיועד ליישומי הבינה המלאכותית התובעניים ביותר באודיו האלחוטי ובבית החכם״.

מנהל חטיבת ה-IoT של סיוה, טל שליו: ״קישוריות אלחוטית מהווה דרישה בסיסית בכל מכשיר חכם, ואנו גאים בשילוב טכנולוגיות הקנין הרוחני שלנו במוצרים של חברות חדשניות כמו Alif Semiconductor. טכנולוגיית הבלוטות׳ שלנו שולבה עד כה במיליארדי מכשירים, ואנו שמחים על בחירתה של Alif לשלבה גם בסדרת הבקרים החכמים Balletto המיועדת ליישומי אודיו מתקדמים״. 

הכינסה לתחום הבינה המלאכותית

הטכנולוגיה של סיוה נמצאת ככל הנראה בלפחות אחד ממוצרי האלקטרוניקה שאתם מחזיקים. החברה הוותיקה, מתכננת רכיבי מוליכים למחצה ומספקת טכנולוגיות קישוריות אלחוטית וחישה חכמה, עבור מגוון מוצרי קצה החל ממכוניות, עובר בטלוויזיות טלפונים וכלה באוזניות אלחוטיות ושעונים חכמים.

בשנים האחרונות נכנסה החברה גם לתחום הבינה המלאכותית, באמצעות מעבד בשם NeuPro-Nano, אשר מיועד למוצרי בינה מלאכותית עבור מוצרי קצה (edgeAI). למעשה מדובר בבינה מלאכותית, שפועלת מחוץ לשרתים ולמרכזי הנתונים של ענקיות הטכנולוגיה. זה תחום מאד רחב שכולל בתוכו בין היתר מכוניות, בתים חכמים, מחשבים, טלפונים ומצורים לבישים (אוזניות, שעונים חכמים וכו'). סיוה, מציעה פתרונות עבור מעבדי בינה מלאכותית, או בשמם המקצועי NPU (neural processing unit), המיועדים למוצרי קצה שונים. 

בחודש שעבר, הודיעה החברה על כניסה לסגמנט בתוך עולם הבינה המלאכותית עבור מוצרי קצה - TinyML. הסגמנט מתאפיין במודלים שרצים באופן מקומי, על מוצרים קטנים יחסית, בהספק קטן, מבלי להיעזר בגישה לזיכרון רחב יותר. כך לדוגמא, רכיב הבינה המלאכותית שרצים באופן מקומי ומתמיד על מכשירים סלולאריים, כמו זיהוי פנים או עוזרים אישיים כמו סירי נופל תחת ההגדרה של TinyML. דוגמא אחרת, הוא סינון הרעשים באוזניות אלחוטיות. 

 

"כשאנחנו מסתכלים על גודל השוק, TinyML צפוי להפוך לשוק הגדול ביותר בעולם של ה-edgeAI. ההערכות הן שבשנת 2028 ייוצרו 6-7 מיליארד שבבים עבור מוצרי קצה, מתוכם 4 מיליארד עבור TinyML. מפה מגיע הרצון שלנו להתמקד גם בשוק הזה, ולתת מענה גם לדרישות שלו ולתפוס נתח משמעותי מהשוק הזה. יש פה מנוע צמיחה שאנחנו בונים עליו שייקח אותנו קדמה", מסביר משה שייר, סמנכ"ל השיווק של סיוה בשיחה עם ביזפורטל.

קיראו עוד ב"BizTech"

משה שייר, סמנכ״ל השיווק של סיוה

המוצר החדש של החברה כבר זמין ללקוחות, והיא נמצאת בשלבים מתקדמים של מו"מ מול לקוחות, כאשר להערכתם העסקאות צפויות להסגר כבר בחצי השנה הקרובה. עם זאת, ההכנסות מהן יגיעו בשלבים במהלך השנים הקרובות. זאת משום שהחברה נשענת על הכנסות מהסכמי רישוי מול לקוחות ובשנים לאחר מכן מתמלוגים כפועל יוצא מייצור המכשירים. כך ששייר מעריך שאת התוצאות האמיתיות מהכניסה לתחום של TinyML רק בשנת 2025-2026.

המשקיעים בינתיים פסימיים

מניית החברה נסחרת כיום במחיר של כ-20.2 דולר למניה, המשקף לה שווי שוק של 433 מיליון דולר. בשנה האחרונה נמצאת מניית החברה בירידה, כאשר בשנה האחרונה ירדה מניית החברה בכ-22%.

גרף מניית סיוה בחמש השנים האחרונות. קרדיט: ביזפורטל

את הרבעון הראשון של 2024 סיימה סיוה עם הכנסות של כ-22.1 מיליון דולר, ירידה של 16% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, ומתחת לצפי האנליסטים בוול סטריט. בחלוקה למקורות הכנסה, ההכנסות מתמלוגים גדלו ב-33% לעומת הרבעון המקביל ועמדו על 10.7 מיליון דולר (כ-48% מההכנסות), אך ההכנסות מהסכמי רישוי (52% מההכנסות) ירדו ב-37% ל-11.4 מיליון דולר, בשל דחיית החתימה על כמה הסכמים לרבעון השני. בשורה התחתונה, רשמה החברה מעבר להפסד נקי מתואם של 1.3 מיליון דולר (5 סנט למניה), לעומת רווח נקי מתואם של 1.2 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד (3 סנט למניה). החברה פספסה את צפי האנליסטים בוול סטריט שצפו רווח של 3 סנט למניה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארמיס מייסדים
צילום: ארמיס

אקזיט ענק בסייבר - ארמיס תימכר ב-7 מיליארד דולר

דיווח בבלומברג: ServiceNow תרכוש את ארמיס ב-7 מיליארד דולר

רן קידר |
נושאים בכתבה ארמיס

דיווח בבלומברג: ServiceNow תרכוש את ארמיס ב-7 מיליארד דולר. ארמיס, חברת סייבר ישראלית-אמריקאית שנוסדה ב-2015 על ידי יוצאי יחידת 8200 ומבוססת בסן פרנסיסקו, מתמחה בניטור וניהול התקנים מחוברים ללא התקנת סוכנים. הפלטפורמה שלה מזהה אלפי התקנים "עיוורים" ברשתות ארגוניות, כולל IoT, ציוד רפואי, מערכות תעשייתיות OT ותשתיות קריטיות, ומספקת נראות מלאה לסיכונים. הטכנולוגיה מזהה יותר נקודות תורפה מכלים מסורתיים ומשרתת מעל 40% מחברות Fortune 100, כולל 7 מתוך Fortune 10, וכן ארגונים בבנקאות, תעשייה כבדה, תעופה וביטחון.

לאחרונה גייסה ארמיס 435 מיליון דולר בהובלת גולדמן סאקס ו-CapitalG, לפי שווי של 6.1 מיליארד דולר – עלייה משמעותית משווי 4.5 מיליארד דולר שהיה לפני כחצי שנה. ההכנסות החוזרות השנתיות (ARR) חצו את רף 300 מיליון דולר, צמיחה של למעלה מ-50% משנה קודם, עם אלפי לקוחות גלובליים. בשנתיים האחרונות ביצעה שלוש רכישות בתחומי ענן, AI ואבטחת OT, שתרמו מיליוני דולרים נוספים להכנסות. החברה מתכננת להגיע למיליארד דולר ARR תוך שלוש שנים, כשההצהרה היתה שהחברה נערכת להנפקה בעוד שנה-שנה וחצי.

אלא ש-ServiceNow טרפה את הקלפים. ההצעה שלה כנראה היתה "טובה מדי", הצעה שאי אפשר להגיד לה לא. משקיעים כמו Insight Partners (שרכשה ב-2020 תמורת 1.1 מיליארד דולר) ו-CapitalG שהיו בסבבים מוקדמים ירוויחו פי 6-7 על ההשקעה, 

כך או אחרת, השילוב של מערכות ארמיס עם ServiceNow, שפלטפורמת ה-ITSM שלה משרתת 85% מחברות Fortune 500, יאפשר ניטור התקנים משולב שמפחית עלויות תפעול ב-25-30% ויחזק חשיפה לשוק IoT שיגיע ל-15 מיליארד התקנים עד 2026. העסקה מבטאת טרנד רחב: 60% מעסקאות הסייבר מאז 2023 כוללות אינטגרציה לפלטפורמות ענק כמו Microsoft, Salesforce ו-Oracle, מקצרת זמן שילוב מ-12 ל-6 חודשים ומגדילה הכנסות משותפות ב-35%. לתעשייה הישראלית, זהו אקזיט נוסף אחרי שוויז נמכרה למיקרוסופט ב-32 מיליארד דולר וסייברארק לפאלו אלטו ב-25 מיליארד דולר. 



טיק טוק מדיטציה (טיק טוק)טיק טוק מדיטציה (טיק טוק)

פרדוקס המסכים: כשמנכ"לי ענקיות הטכנולוגיה מגבילים את ילדיהם

בכירי התעשייה מגנים על משפחתם מהמוצרים שהם בונים. האם הם יודעים משהו שאנחנו לא?


ענת גלעד |

אוסטרליה החלה לאחרונה לאסור בחוק גישה לרשתות חברתיות מתחת לגיל 16, אך בכירי התעשייה כבר נוקטים צעדים דומים בביתם זה שנים. הפער בין הפיתוח לבין המציאות מעלה שאלות קשות על אחריות חברתית ועל רגולציה בישראל.

נראה כי מי שנמצא בצמרת חברות הטכנולוגיה מודע היטב, אולי יותר מכולם, להשפעה האדירה שיש לטכנולוגיה על ילדים ובני נוער. עדויות חוזרות ונשנות מצביעות על כך שמנהלים אלו נוקטים בצעדים אקטיביים כדי להגביל את חשיפת ילדיהם למסכים ולאינטרנט, בעוד שהפלטפורמות שהם מפתחים נועדו במכוון למשוך את תשומת הלב של המשתמשים הצעירים.

החזית הרגולטורית: אוסטרליה מתווה את הדרך

הדיון הפנימי בעמק הסיליקון מתרחב כעת לזירה הגלובלית, כאשר ממשלות מתחילות לנקוט צעדים אקטיביים. בדצמבר 2025 אוסטרליה הפכה למדינה הראשונה בעולם שאוסרת על ילדים מתחת לגיל 16 להחזיק חשבונות ברוב הפלטפורמות הפופולריות, כולל פייסבוק, אינסטגרם, סנאפצ'ט, טיקטוק, X ויוטיוב.

החוק החדש נועד לחייב את החברות לנקוט "צעדים סבירים" לאימות גיל המשתמשים, תוך שימוש בטכנולוגיות שונות, כדי למנוע גישה של קטינים. חברות שיפרו את החוק צפויות לקנסות כבדים של מיליוני דולרים. הרגולטורים האוסטרלים מקווים שהמהלך יוביל לשיפור בבריאות הנפשית של בני נוער, יפחית בריונות רשת ויגן עליהם מפני תכנים מזיקים.

העדויות המפתיעות מעמק הסיליקון

אך בעוד שהממשלות מתחילות לפעול רק עכשיו, בכירי התעשייה נוהגים כך בביתם זה שנים, על מנת לאפשר לילדיהם ילדות תמימה ו"נורמלית".