ירון וינצבליט
צילום: PwC Israel
ראיון

האליה והקוץ: עסקת וויז חושפת את העוצמות אך גם את האתגרים של ההייטק הישראלי

איתן גרסטנפלד | (7)
נושאים בכתבה וויז ראיון

הדיווח של הוול סטריט ג'ורנל לפיו ענקית הטכנולוגיה גוגל נמצאת במגעים מתקדמים לרכישת סטרטאפ הסייבר וויז (WIZ) תמורת 23 מיליארד דולר, הוא עדות נוספת למעמד ולדומיננטיות של סקטור ההייטק הישראלי ותחום הסייבר בפרט. מלבד השווי הגבוה, שבחלקו עשוי להתגלגל לקופת המדינה (במידה והעסקה אכן תצא לפועל), ההיסטוריה מלמדת שלעסקאות מעין אלו חשיבות ביכולת שלהם לדחוף ולתמוך באקוסיסטם הישראלי.

לעיתוי של הרכישה משמעות חשובה גם כן. סקטור ההייטק הישראלי כמו ענפים אחרים, מתמודד בשנים האחרונות עם אתגרים משמעותיים, שהחלו עוד לפני המלחמה, אך התעצמו בעקבותיה. על כן, הדיווחים מעבר לים, הם בשורה חיובית של ממש עבור הסקטור שמתקשה להתאושש מהמשברים העולמיים והמקומיים שפקדו אותו בשנתיים האחרונות. עם זאת, באותה נשימה, העסקה המסתמנת היא גם עדות למציאות המורכבת בסקטור המקומי, ולצורך המתבקש בהשקעה ושימור של חברות ויזמים בארץ, אשר עשויים להניב ברבות השנים פירות.

ירון וינצבליט, קרדיט: PwC Israel.

"הרבה מאד בחיים ובכלכלה זה דינמיקה והרגשה. אין ספק שהעסקה המסתמנת היא בשורה טובה, בטח בימים כאלה. היא מחזקת את העובדה שהמשק הישראלי, בטח בכל מה שקשור ליכולת הטכנולוגית והיזמות, עדיין רלוונטי מתמיד. העסקה הזאת היא ללא ספק משב רוח חיובי, ואין ספק שזה סימן טוב שהיינו זקוקים לו", מסביר ירון וינצבליט, שותף וראש פרקטיקת הביקורת ב-PwC Israel.

מנגד, הוא סבור שלעסקה גם יש גם צד אחר - "היא אמנם יכולה להטות את כל המחוגים כלפי מעלה, אבל עדיין שוק ההייטק המקומי מתמודד עם האתגרים כתוצאה מהשנתיים האחרונות, החל מהאטה הגלובלית עובר בניסיון המהפכה המשפטית וכלה במלחמה שעדיין ניטשת. גם אם אנחנו רואים כיוון חיובי, בריבוי של מיזוגים ורכישות, צריך לזכור שחלק מהחברות הללו נאלצו להתפשר בשל רמת אי הוודאות שיש בארץ.

אין עדיין נתונים, אבל מעניין יהיה לראות כמה מכספי העסקה יגיעו לקופת המדינה. למרות הסכומים הגבוהים שצפויים להגיע לקופת המדינה בתור, מדובר בחלק קטן מכלל העסקה.  רוב הכסף קורה מחוץ לישראל, משהו שצריך להדליק לכולנו נורה אדומה. בגלל רמת אי הוודאות הגדולה שנוצרה פה והסנטימנט השלילי שנוצר עוד לפני המלחמה, חלק לא מבול מהחברות נפתחו בחו"ל. לכן, צריך לבא ולראות כיצד אנחנו, כמדינה ותושבים שיצרו את המצע הזה, נהנים. ככל שרמת האי וודאות תמשיך ולא תהיה מדיניות ברורה יותר חברות יפתחו בארצות הברית, וגם כשיהיו אקזיטים כאלו הסכומים שיגיעו לקופת המדינה יהיו נמוכים. אם לא נשכיל לייצר את הרגע שלאחר המלחמה לייצוב המערכות, החברות שנראה פה בעתיד לא יהיו ישראליות, וזו בכייה לדורות".

בשנתיים האחרונות חלה ירידה במספר גופי ההשקעה הפעילים בישראל, בדגש על אלו הזרים. מגמה זו, המשיכה גם במחצית הראשונה של 2024, במהלכה חלה ירידה של כ-10% במספר גופי ההשקעה הזרים הפעילים בישראל ביחס לחצי השנה שלפני כן, וירידה של 18% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לדברי וינצבליט, "העסקה מייצרת תהודה חיובית. עסקת מובילאיי סימנה מוקד כוח למדינת ישראל בתור מי שיעצב את הרכבים האוטונומיים בעתיד. גם עכשיו, העסקה מסמלת את העניין של ענקיות הטכנולוגיה שממשיכות לראות באקו-סיסטם הישראלי כבעל ערך".

קיראו עוד ב"BizTech"

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    D-BILL 16/07/2024 22:46
    הגב לתגובה זו
    חטופים\מתים\חיילות\חיילים בעזה ומה שמעניין תמדינה זה הכסף הגדול... לא פלא שביבי מנהל את המדינה... אנשים קצת צניעות! לא סיימנו תמלחמה ולא החזרנו תחטופים. לא הכל זה כסף בחיים!
  • 3.
    ישראלי 16/07/2024 11:47
    הגב לתגובה זו
    אם לפוליטיקה היו מצטרפים חברה מעולים כמו מייסדי וויז למשל ושולחים את הדפקטים המושחתיםשל ביבי ושות' הביתה , " התקלות " של הנגבי והאסונות של ביבי היו נמנעות .
  • זובי 16/07/2024 22:49
    הגב לתגובה זו
    אני לא ימני אבל מה קשור?! ביבי בהחלט צריך לעוף... אבל איך אתה יכול ליהיות בטוח שעם אנשי הייטק\אקזיט לא היה קורה הטבח? סליחה בחור נחמד!! אבל אתה מדבר שטויות בטונות
  • 2.
    מספיק לקשקש 16/07/2024 10:24
    הגב לתגובה זו
    ישראלים יורדים מקימים חברה בארה"ב , מגייסים מהנדסים בישראל ועושים אקזיט. חלק קטן מאד וגם זה רק לאחר משא ומתן קשוח נכנס לרשויות המס בישראל. לקרוא לזה חברה ישראלית זו גניבת דעת.
  • בוללללללללללללל!!! (ל"ת)
    D-BILL 17/07/2024 00:09
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דיבורים כמו חול 16/07/2024 08:31
    הגב לתגובה זו
    לרוב בדלאוור, כי פשוט יותר קל לגייס שם כסף. שום קשר לרפורמה (שלא היתה) ולמלחמה. רוצים להראות שהיה שינוי כלשהו? תביאו מספרים, לא דיבורים. ירידה בהשקעות ב2023 היתה בכל העולם בגלל עליית הריבית, יש פחות כסף לתחום.
  • D-BILL 17/07/2024 00:08
    הגב לתגובה זו
    האנטישמיות... מי צריך 4 אחוז עובדי הייטק שמפרישים למדינה 0.02%.... לך עם הכסף שלך למדינה שבה אתה מגייס את הכסף - ירדת מהארץ?! רד עד הסוף לא צריכים אותך פה יותר,תאמין לי!
יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטייואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטי
סטארטאפ להכיר

אין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם

שיחה עם יואב  שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של  Apptor.ai



הדס ברטל |

ספר בקצרה על עצמך:

אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.

ספר על החברה ומניין בא הרעיון?

אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.

אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.

מתי הוקמה וכמה עובדים?

קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.

מי המשקיעים?

זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד

עובדים בהייטק ערב
צילום: דאלי

מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה

ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון

אדיר בן עמי |

ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם

בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.

נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.

הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.

חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית. 


ממספרים לערך

ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.