מפת הייצור הפרטי ממשיכה להתעצב. לצד אדלטק והחברות הגדולות בגז, חברות סולאר גדולות מתמקדות בהקמה מהירה של שדות וקוטפות מכסות אגירה. שחקני תעשייה מצמידים מתקני גיבוי ומתקשרים בחוזים שעתיים. רשויות מקומיות בוחנות יוזמות גגות וקר קירור עם PV ואגירה בנכסים עירוניים. לצרכן הביתי זה מתבטא, לכאורה, בהנחה ובאפליקציה שמראה כמה שילם בשעת עומס. זה אולי נשמע שולי, אבל כשמיליוני חשבונות זזים באחוזים בודדים - מדובר במיליארדים בשנה.

ישראל נכנסת לחמש שנים של השקעה ענקית באנרגיה. רשות החשמל מציגה תוכנית השקעות שמטרתה להדביק ביקוש חשמל שעולה במהירות מצד משקי בית, תעשייה, רכבים חשמליים ומרכזי נתונים. כ-90 מיליארד שקל יושקעו בתשתיות אנרגיה עד סוף העשור. מאחורי המספרים מסתתרת מהפכה תפעולית וטכנולוגית: רשת חזקה יותר, גז טבעי כמנוע בסיס, מתחדשות עם אגירה בהיקפים חסרי תקדים, ותחרות שמחלחלת מהמפעלים אל הלקוח הפרטי. 

בד בבד, קיימת ירידה מצטברת בעלויות לצרכנים מאז 2019. לפי חישובי הרשות, הרפורמות והתחרות הובילו לחיסכון מצטבר של כ-9.8 מיליארד שקל. זה נתון שמצביע על מגמה - אם כי אין ערובה לכך שכל השנים הבאות יראו את אותה ירידה. שערי מטבע, עלויות מימון, זמינות ציוד ולוחות זמנים של פרויקטים יכולים לשנות את התמונה. עם זאת, התחרות והפיזור מפחיתים תלות בשחקן יחיד וממתנים תנודות.

במקביל לשינוי המבני, הביצוע יהיה המבחן האמיתי. הרגולטור מצהיר על תיעדוף רשת ועל מסלול חיבור מואץ לפרויקטים אסטרטגיים. נראה שהשאלה אינה אם זה יקרה, אלא כמה זמן ייקח לזה לקרות. 

• הליוס חותמת על חוזה אגירת חשמל של 100 מיליון שקל
• אנלייט קיבלה 403 מיליון דולר למימון פרויקטים בארה"ב
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

איפה המוקשים?

שר האנרגיה מצהיר על שיפור משמעותי ביכולת הרשת עד 2028. התוכנית כוללת קווי מתח חדשים, חיזוק תחנות קיימות והטמעת מערכות בקרה שיכולות לקצר זמני חיבור. אם יעדים אלו יעמדו בזמן, אפשר יהיה לקלוט עוד אלפי מגה-ואט של PV ואגירה בלי לפגוע ביציבות. אם לא - פחות מתחדשות ייכנסו בזמן, וגיבוי הגז יצטרך לסגור את הפער. זה לא בהכרח רע בטווח הקצר, אבל זה מרחיק את היעד של כ-30% מתחדשות בצריכה.

חברת רוקהופר אקספלורציה Rockhopper Exploration -3.89%   היא לא שם מוכר למשקיע הישראלי הממוצע. החברה הבריטית, הנסחרת בבורסת לונדון הייתה עד לאחרונה דיי אנונימית, אבל התפתחות אחרונה שינתה את התמונה. 

החברה מחזיקה ב‑35% ממאגר הנפט Sea Lion באיי פוקלנד, אחת מתגליות הנפט הגדולות בעולם שטרם פותחו. במשך שנים רוקהופר הייתה סוג של "נכס תקוע": המאגר נותר על הנייר, מימון לא הושג, והמשקיעים איבדו עניין. מניית החברה, שנסחרה אי שם בשנת 2012 באזור 400 פני למניה, ירדה עד ל-5 פני בשפל של שנת 2020 והתקשתה להתרומם.

אך לאחרונה משהו השתנה, והמניה זינקה בכ-380% בשנה האחרונה.

זה מגיע כאשר המשקיעים מצפים להתקדמות המיוחלת על ידי נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש 1.67%  הישראלית. מאז כניסתה כשותפה עם 65% מהמיזם והמפעילה של הפרויקט, המודל השתנה. נאוויטס, עם ניסיון מוכח בקידום פרויקטים, יכולת סגירת מימון ותיאבון לסיכון, הציבה ל‑Sea Lion לוח זמנים ברור: החלטת השקעה סופית (FID) עד סוף 2025, ותחילת הפקה ב‑2028.

אם היה מדובר בחברה אחרת, כנראה שכהקדמה למהלך השוק היה נשאר אדיש, אך בהתחשב שמדובר בחברה שעד כה סיפקה את הסחורה, המניה החלה להגיב בעליות עוד לפני שה-FID התקבל. נאוויטס, בראשות גדעון תדמור, ציינה בעבר כי התקדמות הפרויקט תקודם רק כאשר ההפקה משננדואה תחל, ואכן (באיחור אופנתי קל) זה קרה נאוויטס מפעילה את פרויקט שננדואה - EBITDA של מעל מיליארד דולר.

• אחד הארגונים הכלכליים המשפיעים ביותר יוצא לדרך ומה קרה היום לפני 20 שנה
• מלאי הנפט של סין הם "הפיל שבחדר"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כעת, כאשר המועד המכריע מתקרב, יוצאת רוקהופר למימון מותנה, גיוס דרך הנפקת מניות של עד 140 מיליון דולר, המיועדת למימון השלב הראשון של פיתוח Sea Lion. שלב זה מתמקד בפיתוח חלקו הצפוני של המאגר, עם פוטנציאל הפקה של כ‑170 מיליון חביות בשלב ראשון ותחילת הפקה צפויה ב‑2028.