מלון ישרוטל אילת
צילום: יח"צ

בית המשפט בביקורת קשה על המדינה בטיפול במפונים: לא ייתכן שלבני זוג פרודים יינתן רק חדר משפחתי אחד במלון

בני זוג פרודים ניצלו מהטבח ב-7.10 ופונו עם 2 ילדיהם בעקבות המלחמה למלון, אך מנהלת תקומה הקצתה להם רק חדר משפחתי אחד למגורים. כיצד יקיימו את הסדרי הראיה - מה קבע בית המשפט?
נחמן שפירא | (4)

המלחמה מייצרת בעיות רבות, אך יש בעיה עליה לא חשבו מספיק במנהלת תקומה, המטפלת במפונים, כאשר החליטו על נהלי הפינוי למלונות, וזו הסיטואציה של משפחות בהן בני הזוג פרודים ונמצאים בהליכי גירושין. במסגרת תביעה שנדונה בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, נחשף כי הורים פרודים לשני ילדים מהעוטף ששרדו את הטבח ופונו לאילת, קיבלו חדר משפחתי אחד במלון ואילו בן הזוג שני קיבל חדר רגיל במלון אחר, וכך הילדים מתגוררים באותו החדר כל הזמן, וההורים נאלצים לבצע ביניהם רוטציה בין המלונות. 

תחילתו של הסיפור בחודש יוני האחרון, אז היחסים בין בני הזוג עלו על שרטון והם החליטו להיפרד. לבני הזוג שני ילדים קטינים, בני 11 ו-8.

הדיון הראשון בבית המשפט למשפחה בבאר שבע היה מתוכנן ביום ראשון ה-8/10. יום לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל.  ההורים והילדים מתגוררים בישובי העוטף וחייהם ניצלו באותה השבת והם פונו לבתי מלון.

 ניצלו מהטבח

האב היה בביתו באחד המושבים בעוטף בעת מתקפת הטרור והקטינים היו עם האם בביתה ביישוב אחר בעוטף עזה, בעת מתקפת הטרור. ההורים וילדיהם ניצלו מהמתקפה ויחד עם חבריהם לקהילות במושבים פונו מבתיהם, ברגע שניתן היה לעזוב את הישובים.

למרבה הצער מעבר לאסון הכבד שפקד את מדינת ישראל ותושבי העוטף, נקלעו הצדדים למצב משפחתי מורכב ביותר במסגרתו לא הצליחו בימים הראשונים של הפינוי מביתם לקיים תקשורת תקינה ביניהם, לא הצליחו להחליט האם יתפנו עם הילדים למלונות המפונים באילת או למלונות המפונים בים המלח. בני הזוג פנו לבית המשפט והגישו כל אחד מצידו בקשות דחופות לשם הסדרת העניין, וזאת אף לאחר שמשטרת ישראל הייתה מעורבת בעניינם.

בסופו של דבר לאחר בירור הבקשות בפני בית המשפט הוכרע כי הקטינים ישהו במלון מפונים בעיר אילת, כאשר ההורים מקיימים הסדר "נסטינג" חריג שמותאם לנסיבות כאשר האב עשה צ'ק אין באחד המלונות יחד עם הילדים, בחדר שמתאים למשפחה והאם עשתה צ'ק אין במלון אחר בחדר יותר קטן.

ההסדר שנקבע הוא כי הילדים יישארו במלון בו קיבלו חדר שמתאים למשפחה ואחד ההורים נמצא איתם ובהחלפת זמני השהות כל אחד מההורים שאינו נמצא עם הילדים, עובר למלון האחר.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

כמו כן, ונוכח המצב הרגשי המורכב של המשפחה, הופנו הצדדים ליחידת הסיוע באילת ובמסגרת מפגשים ביחידת הסיוע גיבשו הסכמות שונות שנועדו כדי למצוא פתרונות בתקופת הביניים.

מלון צילום יחצ

קיראו עוד ב"משפט"

                         מלון באילת צילום יחצ

 הסכסוך בין הבני הזוג לא שכך בעקבות המלחמה

ילדיהם של בני הזוג נאלצו להתמודד מעבר לניתוק מביתם והשהות בבית מלון גם עם הסכסוך בין שני הוריהם שלמרות הכל עדיין נמצא בעצימות גבוהה. הילדים והוריהם שוהים במלון בלא לוח זמנים קבוע, בלא שגרה טיפולית או בכלל, תלושים מביתם ונעדרי יכולת התארגנות בשל המוחלשות המובנית בגין מצבו של התא המשפחתי.

בעקבות המצב חלה התדרדרות משמעותית במצבם של הקטינים בכלל, ובמצבה של הילדה הקטנה, עד כדי כך שבשבועות האחרונים הציפו הצדדים שוב את בית המשפט לענייני משפחה בבקשות שונות הנוגעות לקטינים מהם עלתה תמונה מדאיגה בדבר מצבם של הקטינים.

בית המשפט החליט למנות אפוטרופוס לדין את עו"ד לימור חג'ג'. חג'ג' ציינה בפני בית המשפט כי יש הכרח להפנות את המשפחה לטיפול משפחתי והפניית ההורים לקבל הדרכה הורית., בנוסף ציינה כי הקטינים מעורבים בסכסוך בין הוריהם וכי האב מספר לילדים את טענותיו כלפי אשתו.

  

 משבר משמעותי

סגנית נשיא בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, השופטת רותם קודלר עיאש ציינה כי "לא יכולה להיות מחלוקת כי בחודשים האחרונים חוו הקטינים משבר משמעותי בעת מגוריהם בעיר אילת, המשפחה חווה קשיי שיגרה והתארגנות ויש הסכמה בין ההורים לעזוב את העיר אילת בהקדם האפשרי ולחפש מקום מגורים חלופי, כאשר מוסכם כי ההורים יתגוררו או באותו יישוב או באותה מועצה אזורית כפרית באופן שיאפשר לילדים ללמוד בבית ספר שממנו תהיה להם גישה נוחה מבתי כל אחד מההורים".

השופטת קבעה כי "באופן מידי ולכל היותר בתוך 5 ימים יעזבו את העיר אילת ויעברו להתגורר במלונות מפונים בעיר תל אביב וזאת הן על מנת לאפשר להם גישה למרחב טיפולי זמין ומידי במרכז הארץ והן על מנת לאפשר להם גישה לחיפוש מגורים באזור מרכז הארץ מבלי שהדבר יחייב נסיעה ארוכה לאילת ונתק מהקטינים".

 יעברו לתל אביב 

השופטת רותם קודלר עיאש ציינה כי "ההורים הביעו הסכמה במהלך הדיון כי בית המשפט יתן הוראות מתאימות בעניין זה ומכוח הסכמתם אני מורה להם לפנות באופן מידי למנהלת המפונים "תקומה" ולהסדיר מעבר כאמור למלונות בעיר תל אביב, כאשר אחד המלונות ישמש מקום מגורים לקטינים וההורה הנמצא איתם, והמלון האחר ישמש מקום מגורים להורה שאיננו ישן באותם לילות עם הקטינים.

השופטת ציינה כי "בית משפט זה מוצא להבהיר למנהלת המפונים "תקומה" כי ככל שעניין זה לא הוסדר מבעוד מועד בהתייחסות קונקרטית למצבים שבהם ההורים אינם נשואים או אינם חיים יחד, יש לאפשר פתרונות עבור משפחות שבהם הילדים צריכים לעבור מחלקו האחד של התא המשפחתי לחלק האחר תוך שיש להבטיח שיש אפשרות והזדמנות לשני ההורים מגורים בחדר משפחה, במלונות המפונים".

השופטת קודלר עיאש ביקרה את התנהלות תקומה וציינה כי "בלתי סביר להתעלם מחובת מדינת ישראל לאפשר לילדי המפונים מגורים ראויים אצל כל אחד מהוריהם וזאת בין אם חלוקת זמני השהות היא שוויונית ובין אם חלוקת זמני השהות איננה שוויונית בין שני בתי ההורים".

בנוסף ציינה השופטת כי "יש חשיבות גבוהה לאפשר לילדים להורים גרושים או הורים שנפרדו, בין לפני פרוץ המלחמה ב 07.10.2023 ובין אחרי פרוץ המלחמה, קשר תקין עם שני הוריהם וכאשר המשפחה מקבלת רק חדר משפחתי אחד הדבר עלול לגרוע מזכות הילדים למגורים הולמים עם שני הוריהם. בית המשפט ער לכך שכמות המשאבים של מדינת ישראל מוגבלת, יחד עם זאת, יש לזכור כי מצבם של ילדים בעת החירום הזו הוא שביר אך מצבם של ילדים להורים גרושים שמתנהל ביניהם סכסוך בעצימות גבוהה והם מפונים מביתם, הוא שביר עוד יותר ומצריך התייחסות מיוחדת והקצאת משאבים נוספת".

דובר צהל

                                 חיילי צה"ל בעזה. צילום דובר צה"ל

 

המלון הזמין משטרה

השופטת רותם קודלר עיאש קבעה גם כי מנהלת המפונים "תקומה" במקרה הקונקרטי הזה ושעה שהילדים מתגוררים במלון מרכזי אחד וההורים מתחלפים ביניהם צריכה לאפשר לכל אחד מההורים בנפרד לעשות פעולה של עזיבת המלון (צ'ק אאוט) במועדים בהם איננו שוהה עם הקטינים מבלי לגרוע מזכות ההורה האחר לעשות פעולה של כניסה למלון (צ'ק אין) למרות שאיננו רשום כמשתמש המוביל בחדר.

השופטת ציינה כי באחד המקרים כאשר האם הייתה צריכה לשהות עם הקטינים במלון והאב עזב את המלון, הגיעו אנשי הביטחון של המלון ודרשו מן האם והקטינים לעזוב את החדר בהעדר רישום כנדרש, דבר שכמובן גרם להתגברות הפאניקה וחוסר הוודאות שאפף את בני המשפחה גם כך בתקופה זו.

השופטת קבעה כי ההורים ימשיכו ויחפשו מקום מגורים ומוסדות לימודים עבור הקטינים או בישוב להבים או באחת המועצות האזוריות הכפריות באזור השפלה כאשר כל אחד מההורים יעשה מאמץ לחפש שתי דירות במקביל אשר יכולות לשמש את כל אחד מחלקיו של התא המשפחתי.

בנוסף קבעה השופטת כי מובהר לעניין זה כי ככל שמנהלת המפונים "תקומה" או כל גורם אחר יעביר מענקי דיור לטובת המפונים יחלקו בהם ההורים וזאת על מנת לאפשר מגורים לילדים עם כל אחד מהוריהם.

 

שבוע- שבוע

השופטת רותם קודלר עיאש קבעה כי "כל עוד הצדדים וילדיהם מתגוררים במלונות המפונים, חלוקת זמני השהות תהא כך שההורים שוהים עם ילדיהם בכל פעם שבוע רצוף כאשר בשבוע שבו הקטינים שוהים עם האב ובאחריותו, תהא האם רשאית לפגוש בקטינים בימים שני ורביעי כאשר הקטינים יגיעו בצהריים ממסגרות החינוך היא תאסוף אותם ישירות עם הגעתם למלון ותשיב אותם לשם לאחריות האב בשעה 19:00".

השופטת ציינה כי כאשר הקטינים שוהים במשך השבוע עם אמם ובאחריותה, יהא האב רשאי לפגוש בקטינים בימים שני ורביעי כאשר הקטינים יגיעו בצהריים ממסגרות החינוך, הוא יאסוף אותם ישירות עם הגעתם למלון וישיב אותם לשם לאחריות האם בשעה 19:00.

 

בנוסף קבעה השופטת כי "לאחר עזיבת המשפחה את מלונות המפונים ומעבר למגורים עצמאיים יתקיימו זמני שהות שוויוניים בהתאם למתווה שהיה מקובל טרם פרוץ המלחמה וכאשר כל אחד מההורים התגורר בישוב המקור שלו, כך שהילדים בכל פעם שהו עם אחד מההורים שני לילות באמצע שבוע ולאחר מכן סופי שבוע ארוכים ומתחלפים בין ההורים".

השופטת רותם קודלר עיאש צילום הרשות השופטת

  השופטת רותם קודלר עיאש צילום הרשות השופטת​

המענק מביטוח לאומי

השופטת קודלר עיאש ציינה כי מענקים שהתקבלו בידי אם הקטינים בהיותם נפגעי פעולות איבה בסך של כ-20,000 שקל חולקו בין ההורים כאשר האם העבירה לאב מחצית מן הסכום.

השופטת ציינה כי "ראוי שמנהלת המפונים "תקומה" וכן מוסדות הביטוח הלאומי ייקחו לתשומת ליבם כי במקרים שבהם הורים מגדלים ילדים בחלוקת זמנים שוויונית ובאחריות הורית משותפת, לכתחילה ישולמו המענקים בחלוקה שוויונית לשני ההורים, שכן תשלום לאחד מן ההורים עלול ליצור מצג לפיו התשלומים אינם מגיעים לשני ההורים בתפקידם המשותף כאפוטרופסיים טבעיים לילדים ביחד ולחוד".

השופטת ציינה כי בעניינו "למרות המשבר הרגשי בין ההורים, חלוקת זמני השהות מתנהלת בצורה יחסית מסודרת והקטינים שוהים עם כל אחד מההורים מחצית מזמנם ועל כן אני קובעת כי מענקים המשולמים בגין הקטינים ישולמו בחלקים שווים לשני ההורים וככל שיועברו רק לאחד מהם בשל נהלים פנימיים והנחיות של הגורמים השונים במדינת ישראל, יעביר ההורה שקיבל את מלוא המענק, את מחציתו להורה האחר".

האם צריך לשלם מזונות במלון המפונים?

 

האב ביקש מהשופטת לבטל את תשלום המזונות שכן הצדדים אינם נושאים מאז פונו מביתם, בהוצאות הקטינים שכן הם מתגוררים במלון שם הקטינים זוכים ל-3 ארוחות ולסיפוק צרכי מדור ואחזקת מדור. האב אף הוסיף כי הוא איננו עובד ואין כל הצדקה להמשיך ולשלם את תשלום המזונות.

השופטת ציינה כי משום שהוגשה בקשה בעניין זה במסגרת התיק הקשור הנוגע לתביעת המזונות וטרם חלף המועד להגשת תגובה, ההחלטה בעניין זה תינתן לאחר הגשת התגובה במסגרת התיק הקשור.

השופטת ציינה כי הוסכם, שההורים ימנעו מלערב את הקטינים בסכסוך ביניהם, לרבות בפרטי השיח בבית המשפט. בנוסף ההורים יפנו באופן מידי ליצירת קשר עם המומחית מטעם בית המשפט ויאפשרו לאפוטרופא לדין, לתווך את תמצית ההחלטה לקטינים.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    גם שלום בית לא טוב לכם ??? (ל"ת)
    אחים לזין 07/01/2024 17:16
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    כואב אבל הכדור עגול.תזכרו את הגירוש.מי שמח. (ל"ת)
    כ.ד 07/01/2024 16:01
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    קורא ולא מאמין 07/01/2024 15:06
    הגב לתגובה זו
    ב-7.10 היה ארוע קשה במדינה. למזלם של ההורים הפרודים , חייהם ניצלו. אני מניח, שלשכנים רבים שלהם לא היה את אותו מזל. המדינה עושה ככל יכולתה כדי לסייע למשפחות העוטף (ברור שאי אפשר להחזיר את המצב לקדמותו, וברור שהיה עדיף לכולם לחזור ל-6.10 , אבל אי אפשר... צריך להתמודד עם המצב החדש). ובמקום שההורים יבינו את גודל השעה ויעילו בטובם להסתדר כי הילדים לפני הכל (כן, גם לפני הצרכים שלהם... זה המהות של להיות הורים) - הם מזיקים לילדים שלהם, שגם ככה חווים בטראומה מהמצב (כאילו לא הספיק לילדים את מה שהם חוו , הילדים צריכים להתמודד גם עם המריבות והסכסוכים של ההורים שלהם). לא ברור לי מדוע ההורים לא הבינו שהילדים לפני הכל , ובשבילם צריך ללמוד להסתדר עם בן הזוג השני. וכמובן, הם גם מטרידים את בית המשפט במקום שהם ילמדו להסתדר בעצמם. בתור בית המשפט, הייתי ממנה אפוטרופוס לילדים לשבוע (סבא וסבתא, דודים וכו') , ושולח את ההורים לגור אצל חברים שלהם. אני בטוח, שאחרי שבוע ההורים היו עושים הכל כדי למצוא פתרון , ללא מריבות, בלי להוסיף עוד טראומה לילדים וללא התערבות של בית המשפט. ואם שבוע לא היה מספיק - אז עוד שבוע.
  • 1.
    מפוני הקיבוצים = אנשי "שלום עכשיו" ברובם. שיעברו לעזה (ל"ת)
    "דו קיום" הם רצו 07/01/2024 12:16
    הגב לתגובה זו
חתימה סוכן ביטוח
צילום: UNSLASH Carrie Allen

"במצוקתי חתמתי": ביקשה לבטל את הסכם הגירושים

אשה שטענה כי סבלה מדלקת מוח שפגעה בכשירותה בעת החתימה על הסכם הגירושים מול בעלה לשעבר, ביקשה לבטל את ההסכם שנתיים לאחר שנחתם. בית הדין הרבני קבע כי היתה בדעתה בעת החתימה וכי תביעתה נועדה בעיקר לשפר את תנאי המזונות והעסק. השופטים חייבו אותה לשלם 25 אלף שקל הוצאות משפט - 20 אלף שקל לבעלה ו-5,000 שקל לאוצר המדינה

עוזי גרסטמן |

בוקר ירושלמי שגרתי בבית הדין הרבני האזורי נהפך לזירה דרמטית של מאבק בין גרושה לבין בעלה לשעבר, מאבק שלא סבב עוד סביב שאלות של רכוש או משמורת, אלא סביב שאלה אחת מהותית: האם בעת שחתמה על הסכם הגירושים היתה האשה כשירה להבין על מה היא חותמת. התיק, שהחל כהליך רגיל לביטול הסכם, נהפך למסע משפטי ארוך שבו נבחן גבול שבין מצוקה אישית לבין ניסיון מאוחר לשנות החלטות שנחתמו בהסכמה.

האשה, שקיבלה קצבת נכות מביטוח לאומי ופנסיית נכות ממנורה מבטחים, טענה כי בעת שנחתם ההסכם סבלה ממחלת מוח נדירה - דלקת מוח מסוג NMDA אנצפליטיס - שפגעה, לדבריה, בכושרה הקוגניטיבי, בשיפוטה וביכולתה לקבל החלטות מושכלות. לטענתה, היא חתמה על ההסכם במצב של חולשה גופנית ונפשית, לאחר ניתוח שעברה להסרת גידול בשחלות, ומבלי שהיתה מודעת למשמעות ההסכמות שעליהן היא חתמה.

האשה, שיוצגה בידי עורכות הדין מרים זקין וסברינה בן חיים, הדגישה כי עורך הדין שייצג אותה בזמן אמת, עו"ד ישראל קדמי, הזהיר אותה שלא לחתום על ההסכם משום שהוא מקפח. ואולם לדבריה, "במצוקתי הרבה חתמתי בכל זאת". היא הוסיפה כי רק לאחר שהחלימה חלקית, הבינה עד כמה ההסכם אינו לטובתה. במסגרת טענותיה, היא ציינה כי, "לא יעלה על הדעת שהליך הגירושין יותיר צד אחד עם נכסים וזכויות, ואת האחר חסר כל".

הבעל טען שמדובר בתביעת סרק

מנגד, הבעל לשעבר, שיוצג בידי עו"ד מורן שבתי, טען כי מדובר בתביעת סרק שמטרתה אחת, לנסות ולשנות את תוצאות ההסכם עליו הצדדים חתמו מרצון חופשי לפני כשנתיים. לדבריו, "האשה היתה בדעתה, ניהלה משא ומתן ממושך שכלל שבע טיוטות הסכם, והיתה מיוצגת לכל אורך הדרך". עוד הוא ציין כי מאז הגירושים, האשה ניהלה חיים עצמאיים לחלוטין - טסה כמה פעמים לחו"ל, למדה עיצוב גרפי, ואף ניהלה מערכות יחסים חדשות, וכל אלה אינם מתיישבים עם טענותיה לאי כשירות.

בית הדין, בהרכב הדיינים הרב יצחק אושינסקי (אב בית הדין), הרב מאיר קאהן והרב יעקב שטיינהויז, בחן את השתלשלות העניינים בפירוט רב. בפסק הדין צוין כי האשה והבעל נישאו ב-2006 והתגרשו ביוני 2022, כשההסכם אושר בבית הדין ב-9 ביוני אותה שנה. בהסכם נקבעו המזונות לשלושת ילדיהם בסכום של 1,400 שקל לכל ילד, והאשה ויתרה על כתובתה ועל חלקה בעסק המשותף תמורת תשלום מוסכם. "הצדדים הופיעו בפני בית הדין, השיבו לשאלות הדיינים בצורה ממוקדת והביעו הסכמה מלאה", נכתב בפרוטוקול.

צוואה הסכם ירושה חתימה
צילום: Istock

ישראלי-צרפתי נפטר בחו"ל - לפי איזה דין יחולק רכושו?

פסק דין תקדימי מבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה הכריע בסוגיה בינלאומית נדירה: מהו הדין שיחול על צוואת אדם בעל אזרחות כפולה, ישראלית וצרפתית, שבחר להוריש את רכושו כולו לאשתו, בניגוד לכללים המחייבים בצרפת להותיר לילדים חלק קבוע בירושה. השופטת הילה מלר-שלו קבעה כי יש לקיים את הצוואה לפי הדין הישראלי, וכי היא מבטאת את רצונו החופשי של המנוח

עוזי גרסטמן |

זה היה סכסוך משפחתי מורכב שחצה גבולות ויבשות, ועסק בשאלה שאינה רק משפטית אלא גם ערכית: עד כמה יכול אדם לבחור בעצמו למי יותיר את עזבונו, כשהחוק במדינתו האחרת מחייב חלוקה שונה מזו שהוא ביקש בצוואתו. המקרה הגיע לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, ונדון בפני השופטת הילה מלר-שלו, שהציבה קו מנחה חשוב בתחום דיני הירושה הבינלאומיים. המנוח, אזרח ישראלי וצרפתי שנפטר בצרפת ב-2016, הותיר אחריו צוואה שערך בישראל שש שנים קודם לכן, ב-2010, בפני נוטריון. בצוואה הזו הוא ביקש להוריש את כל רכושו שבישראל לאשתו מנישואיו השניים, מבלי להותיר דבר לבנו מנישואיו הראשונים. בצרפת, לעומת זאת, הוצא לאחר מותו צו ירושה שנקבע לפי הדין הצרפתי, ולפיו חולק העזבון ביחס של 55% לאלמנה ו-45% לבן. זאת בהתאם להוראות הדין בצרפת, המחייבות להשאיר לילדים חלק קבוע בעיזבון - עיקרון המכונה הוראות השריון.

בישראל הגישה האלמנה, באמצעות עו"ד דוד אמסלם, בקשה לקיום צוואת המנוח. הבן, שיוצג בידי עו"ד אסף כהן, התנגד לכך בטענה כי יש להחיל את הדין הצרפתי, וכי צוואת האב מנוגדת לעקרונות המשפט בצרפת. לטענתו, לפי החוק הצרפתי, האב לא היה רשאי להדיר אותו מהעזבון. ואולם האלמנה טענה אחרת: לדבריה, מכיוון שהמנוח היה אזרח ישראלי וערך את צוואתו בישראל, הרי שהוא בחר - במפורש או לפחות במשתמע - שהדין הישראלי יחול על עזבונו. הדין הישראלי, בניגוד לצרפתי, מאפשר חופש כמעט מוחלט בציווי הרכוש לאחר המוות.

השופטת מלר-שלו פתחה את הכרעתה בקביעה שהשאלה העיקרית היא איזה דין חל על צוואת המנוח: "האם הדין הישראלי, כטענת המבקשת, או שמא הדין הצרפתי, כטענת המשיב?". כדי להשיב על כך, נדרש בית המשפט להכריע על פי תקנות האיחוד האירופי בנוגע לדיני ירושה בינלאומיים - תקנה 650/2012UE, הידועה כ"תקנת הירושה האירופית". תקנה זו, שנכנסה לתוקף באוגוסט 2015, קובעת כי ברירת המחדל היא החלת הדין של מקום מושבו האחרון של המנוח, אך מאפשרת חריג חשוב: אדם רשאי לבחור שהדין שיחול על עזבונו יהיה דין מדינת אזרחותו.

הבן טען שלא ניתן לקיים את הצוואה הישראלית

הבן טען כי מכיוון שהאב היה תושב צרפת בעת פטירתו, הרי שיש להחיל את הדין הצרפתי, וכי לא ניתן לקיים את הצוואה הישראלית. לדבריו, “המנוח היה מנוע מלנשל את בנו מעזבונו בישראל כפי שעשה בצוואתו. עוד הוסיף כי לא הוכח שהאב התכוון לבחור בדין הישראלי, שכן הצוואה נערכה עוד לפני כניסת התקנה האירופית לתוקף". האלמנה השיבה כי התקנה חלה גם על צוואות שנערכו לפני 2015, וכי כוונת המחוקק האירופי היתה לאפשר למצווה לבחור בדין אחר גם אם עשה זאת בעקיפין. לדבריה, “המנוח ביקש להחיל את הדין הישראלי כדי להבטיח שגם נכסי הניידי והדלא ניידי יעברו לבעלות המבקשת”.

לצורך הגעה להכרעה בסוגיה, מינה בית המשפט מומחית לדין הצרפתי, עו"ד לורנס בנטולילה, שהגישה חוות דעת מקיפה. בנטולילה, המשמשת גם נוטריון בצרפת, הבהירה כי לפי הדין האירופי החדש, ניתן לזהות בחירה משתמעת של דין גם מתוך לשון הצוואה. “בחירת הדין נובעת גם מלשון הצוואה”, היא הסבירה בעדותה, והוסיפה כי לשון הצוואה של המנוח מצביעה על כך שהתכוון להחיל את הדין הישראלי על נכסיו בישראלהבן ניסה לערער על אמינותה של המומחית וטען שחוות דעתה מבוססת על דעה אישית בלבד. ואולם השופטת דחתה טענה זו, וציינה כי עדותה היתה "מקצועית ומהימנה", והדגישה כי בית המשפט נוטה לאמץ את ממצאיו של מומחה מטעמו כל עוד לא הוכח אחרת.