זיו סגל
צילום: משה בנימין
ניתוח טכני

האם ירידת האג״ח מאותתת על משהו מפחיד יותר מעליית ריבית?

שתי סיבות לעלייה בתשואות: ההבנה שהן לא יירדו ויישור קו לרמות גבוהות יותר, והעובדה שאנשים מוכרים אג״ח מפחד שאינו קשור בתשואות אלא מקטסטרופה כלכלית; וגם - מה מאותתת קרן אג"ח גדולה?
זיו סגל | (12)
נושאים בכתבה ניתוח טכני

למה התשואות עולות? השאלה השכיחה ביותר שקיבלתי השבוע. אקח את התשובה לשאלה הזו למספר כיוונים:

ניתוח טכני זה הסיפור שלי: נתחיל בכך. הסיפור שאני מספר לכם מבוסס על ניתוח טכני, מימון התנהגותי והבנת הפסיכולוגיה של השוק. כעקרון הוא מכוון לשאלה מה קורה/יקרה ולא לשאלה למה. בעיני הניתוח הטכני הוא הכלי המרכזי שנותן לנו יכולות בשוק ולכן, למרות שאני איש אקדמיה וספר, התשובה למה פחות חשובה מבחינתי. גם במאמרים שאני כותב עבורכם וגם בכלל. בדרך כלל תשובות לשאלה למה מתקבלות בדיעבד ולא מראש ולכן עדיף להתרכז במה שקורה. ממילא זה מה שחשוב לכסף שלנו.

מי אמר שמצפים לירידת תשואות? יש מכם מי שטוענים: איך זה שהתשואות עולות כשכולם מצפים לירידת תשואות ב-2024? אני חושב שזו תמונת מציאות שגויה. ראשית: איך אתם יודעים מה מצפים? בפועל השוק מראה ציפיות לעליה. שנית: גם הפד' אמר שתהיה עוד העלאה ב-24 והתשואות ישארו גבוהות לזמן ממושך אז נראה לי שאין בסיס לציפייה לירידה.

ובכל זאת? פעמים רבות אני עונה לכם: לא יודע. זו תשובה שמתאימה לפילוסופיית הניתוח הטכני וגם לזן בודהיזם. אני רחוק מטייקוני וול סטריט שיספרו לי סודות וקורא, אולי הרבה, אבל רק קורא, מדיה פיננסית שנגישה לכולם. תמונות מציאות שאני מציג לכם הן פרשנות של הגרפים. אבל, אחרי שבכל זאת הקדשתי לזה מחשבה אני מוצא שתי סיבות לעליית התשואות:

1. ההבנה שהן לא ירדו מהר ויישור קו לרמות גבוהות יותר. יכול להיות שמתוך ציפייה שהנה עוד מעט התשואות יתחילו לרדת הן נשארו מתחת לרמת שיווי משקל ועכשיו, כשמבינים שהן ישארו גבוהות, הן משלימות את מהלך העלייה.

2. זה לא התשואות, זה האג״ח. למה אני מתכוון? אפשר להסתכל על זה משני כיוונים. האג״ח יורדות כי צופים עלייה בתשואות או שהתשואות עולות כי אנשים מוכרים אג״ח מפחד שאינו קשור בתשואות אלא מקטסטרופה כלכלית. אם ניקח את תרחיש ה-M שלי שדיבר על ירידות חדות אחרי שהשוק יגיע שוב לשיא (בינתיים הירידות לא חיכו לשיא) אז יכול להיות שבאמת מתבצע מעבר למזומן מפחד למשבר עמוק. דיברנו כבר על 5 טריליון הדולר במזומן. נראה לי שאיפה שהוא השילוב בין 1 ל-2 באמת הדליק את מהלך התשואות. מה אומרים? אם זה 2 אז תרחיש ה-M מקבל חיזוק בבולד: Mפחיד...

השוק והתשואות - מה הלאה?

היום נתמקד בארבעה גרפים: S&P 500, VXX ותשואות - אג״ח. נתחיל באג״ח. תסתכלו על קרן הסל של ואנגארד כדוגמא. רואים את הכיוון? נכון. 67. מה שמעניין הוא שהיא היתה שם כבר. כשהתשואות היו נמוכות יותר. ללמדנו אולי שרוחב הירידה - יותר סוגי אג״ח, לספקטרום רחב יותר של שנים, גדול יותר. מדובר בקרן שמנהלת 297 מיליארד דולר ומחזיקה גם אג״ח ממשלתי וגם אג״ח חברות, רשויות ושאר מיני אג״ח.

עכשיו לתשואות של 30 שנה. הגרף שנתתי לכם הוא איקס ועיגול ומיקדתי את תשומת הלב ברמת ה-X ההיסטורית סביב 4.75. בגלל גודל כל X זה לא מספר מדויק ובינתיים הרמה הזו לא נפרצה. אם תיפרץ נקבל עליית תשואות ברמה היסטורית. לא סיפור. מציאות.

קיראו עוד ב"אג"ח"

שימו לה שהפעם התרשים מגיע לאזור הזה אחרי פריצה של עמודת X קודמת. מה שאומר שיש סיכוי/סיכון לפריצה למעלה.

ה-VXX צוין כאן כמכשיר הגנה התחלתי מירידות. תוכלו לראות את התחלת העלייה שלו. בתבנית הטכנית הנוכחית הוא אמור להמשיך לעלות.

ועכשיו ה-S&P 500, אחרון אבל חשוב כמובן. ניקיתי את הגרף והשארתי שלושה עיגולים וקו תמיכה אחרון. העיגול העליון מראה שהממוצע ל-21 יום חצה את הממוצע ל-89 יום למטה. סימן לירידות. שני העיגולים התחתונים מדגישים את נקודת ההכרעה: הממוצע ל-200 יום שמתחבר לרמת תמיכה באזור ה-4180. זהו הגבול האחרון בפני מעבר לירידות. מהלך מתחת ל-4180, בטח אם נראה גם עוד מהלך עליה של התשואות ילמד כי עברנו למגמת ירידה לטווח הבינוני-ארוך.

הגרף של הנאסד״ק (לא מצורף היום) מראה שהוא אמור להמשיך לרדת כך שיש לנו כאן תמונה מורכבת מול התמיכה החשובה ל-S&P 500 עם סיכוי שהנאסד״ק יגרור את ה-S&P 500 למטה.

אם תהיה תמיכה, רמת ההתנגדות למבחן, בשיטה שבה אנחנו עובדים כאן, היא 4280. מהלך מעל 4280 יאשר תמיכה. לאחרונה רמות התמיכה לא קבלו אשור אז נחיה ונראה.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    כתבה עינינית כרגיל (ל"ת)
    חנני 17/12/2023 10:47
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    זיו, מה עם הכתבה ליום שני - גויסת למילואים ? (ל"ת)
    לירי 09/10/2023 16:52
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    יורם 06/10/2023 16:50
    הגב לתגובה זו
    אג''ח ,בגלל שיפור בכלכלה! מרבית ההנפקות האג''ח והדפסות דולרים היו בסביבת ריבית 0. לכן לפד אין לו הפסד אם האג''ח יורד והתשואה עולה,ומי שקנה בריבית 0 ומוכר היום נכס הבסיס שלו יורד דרסטית
  • 6.
    קונילמל 05/10/2023 01:13
    הגב לתגובה זו
    הוא ינצח את העיגול בסיבוב ויעשה לו מארס תורכי
  • 5.
    אמיר 04/10/2023 21:33
    הגב לתגובה זו
    זה בגלל מכירה מסיבית של סין היא הגוף הגדול בעולם שמחזיק אג"ח ארה"ב.. סין מוכרת כמויות מטורפות, בגלל הבעיות הפנימיות.. לכן התשואות עולות
  • לרון 22/10/2023 09:12
    הגב לתגובה זו
    פצצה בידי סין,זה לא חדש,אך עתה נוספה אינפלציה שכנראה תימשך זמן ארוך ולא תודבר מהר
  • 4.
    בן 04/10/2023 21:04
    הגב לתגובה זו
    אתה פונה בכתבה כאילו לפנות לניתוח טכני מקצועי , אבל משתמש בשפה יותר מידי גבוה וגרפים שלא מבינים כלום עם האיקב עיגול. מיותר ...מקצועי מידי ולא ברור בכלל
  • גונזלס 04/10/2023 23:32
    הגב לתגובה זו
    אף אחד לא ממש מבין ככה הוא יכול לחרטט
  • 3.
    התשואות באובר סייל מטורף תיקון לפריצה קודם כל 10 ש 04/10/2023 19:45
    הגב לתגובה זו
    התשואות באובר סייל מטורף תיקון לפריצה קודם כל 10 שנים 4.3מכאן snp 4800 ותסתכל על התנהגות הפאנג והאנרגיה עברנו ללונג דיוריישיין תצלם ותרשום מר סגל
  • 2.
    אז אולי עדיף זהב או נדל"נ? (ל"ת)
    גילה 04/10/2023 19:30
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    נפט יצלול אנפלציה תצלול כולל תשואות האגחים. 04/10/2023 19:23
    הגב לתגובה זו
    נפט יצלול אנפלציה תצלול כולל תשואות האגחים.
  • אמרתי לעם 05/10/2023 21:10
    הגב לתגובה זו
    אתה מתכוון לדיפלציה. אינפלציה עליה ברמת מחירים ודיפלציה ירידה ברמת המחירים...אין דבר כזה עליה בצלילה. אוליי רק לצוללנים בים.
אגח
צילום: ביזפורטל
קרנות נאמנות

איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר

משקיע צריך לבחור בין עשרות מסלולי אג"ח; הבחירה חשובה - מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר ירד בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%
קובי ישעיהו |
תהליך עליית הריבית המהירה שהחל בארה"ב וגם בישראל במהלך 2022 על רקע העלייה החדה בקצב האינפלציה הביא לירידות חדות בשוק האג"ח ולתשואות שליליות גם בקרנות הנאמנות וקרנות הסל העוקבות אחרי מדדי האג"ח השונים. בשנה שעברה התמונה השתנתה בשוק האג"ח המקומי כשמדד All Bond כללי עלה ב-3.76%, הצמוד ב-3.91% והשקלי ב-3.42%. בהתאם היו גם לא מעט קרנות נאמנות שסיפקו תשואות סבירות למשקיעים. והשנה, אגרות החוב הממשלתיות, בארה"ב ובעולם, היו אמורות לרשום תשואות עוד יותר יפות. עם רוח גבית מהורדות ריבית על ידי הפד ובנקים מרכזיים אחרים, הן היו צפויות לעלות ב-10% ויותר. אבל, זה לא מה שקרה. בחודשים האחרונים נרשמו ירידות חדות למדי בשוקי האג"ח הממשלתיים בישראל ובארה"ב, בעיקר בסדרות הארוכות. ובהתאם - התשואות עלו. הסיבה העיקרית לעליית התשואות - נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בארה"ב שלא מאפשרים בינתיים לפד להתחיל להוריד את שיעור הריבית. לקריאה נוספת: לאחר הירידות בחודשים האחרונים? האם האג"ח מעניינות להשקעה. רבעון ראשון אג"ח: הורדת הדירוג משקפת את ביצועי החסר של האג"ח הממשלתי. העלייה בארה"ב התרחשה כאמור בעיקר על רקע פרסום נתוני מאקרו חזקים (בעיקר אינפלציה ושוק העבודה) שהביאו לדחייה וצמצום בהערכות השוק לגבי תחילת תהליך הורדת הריבית שם. בארץ, כמובן, יש גורמים נוספים, בעיקר כאלה הקשורים למלחמה ולנגזרותיה. על רקע הטלטלות בשוקי האג"ח נרשמה שונות גבוהה מאוד בין מדדי האג"ח השונים בתל אביב מתחילת השנה. מדד All Bond כללי עלה בכ-0.1%, מדד האג"ח הצמודות הכללי עלה בכ-0.7% אבל מדד התל-גוב צמודות (הממשלתיות הצמודות למדד) רשם ירידה של 1.4%. התל-גוב השקלי ירד בכ-2% ואילו התל-בונד 40 (המייצג 40 סדרות אג"ח של חברות בעלות דירוגים גבוהים) ב-1.6%.  בסך הכל יש בבורסה עשרות מדדי אג"ח שונים ובהתאם השוק היום מאוד משוכלל ומשקיע צריך בראש ובראשונה להחליט כמובן מה רמת הסיכון שהוא רוצה לפעול בסביבתה ולפי זה לחלק את תיק ההשקעות למניות, אג"ח והשקעות אחרות (סחורות, מט"ח, אלטרנטיבי.). בתוך החלק האג"חי אפשר להשקיע בקרנות סל פסיביות (בדומה למניות הן פשוט משקיעות פחות או יותר לפי מדדי האג"ח השונים), ממשלתיות או קונצרניות, או בקרנות נאמנות אקטיביות, ששם דמי הניהול גבוהים יותר. אז איך בוחרים קרן נאמנות המתמחה בהשקעה באגרות חוב? כאמור, למשקיע הסולידי יש היום המון אפשרויות בחירה והן כוללות בין השאר קרנות המתמחות באג"ח ממשלתיות שקליות (כאלה שלא צמודות למדד), קרנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות צמודות למדד, ויש גם קרנות המשקיעות באג"ח חברות (קונצרניות) שקליות, דולריות או צמודות למדד. יש גם קרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל. 

הסדרות הקצרות פחות מסוכנות

יש מספר כללי אצבע חשובים - אג"ח ממשלתיות פחות מסוכנות מקונצרניות וככל שזמן הפידיון של האג"ח יותר קצר (מח"מ - משך חיים ממוצע) הסדרה פחות מסוכנת (מק"מ, האג"ח הממשלתי השקלי לתקופה של עד שנה, הוא הכי פחות מסוכן ומנגד האג"ח הארוכות לתקופות של 10-30 שנה הן הכי מסוכנות). בתוך האג"ח הקונצרניות יש את הדירוגים  - הסדרות הכי פחות מסוכנות הן אלה בעלות הדירוגים הגבוהים (סדרות המדורגות AAA או AA ) והכי מסוכנות הן אלה ללא דירוג כלל (המכונות גם אג"ח זבל).  כך למשל מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר צנח בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%. אז מי שהימר על ירידת ריבית ובהתאם השקיע בסדרות הארוכות "חטף" ומי שנשאר בסדרו הקצרות יותר רשם רווח קטן עם סיכון נמוך. אי אפשר לברוח מזה - אם רוצים לנסות להרוויח יותר אז צריכים להעלות את רמת הסיכון - ובהתאם אפשר גם לספוג הפסדים כבדים יחסית במידה והנחות הבסיס לא מתממשות. גם דמי הניהול חשובים - בקרנות הסל הם הרבה יותר נמוכים בדרך כלל (סביב 0.2%-0.3% לשנה) ואילו בקרנות האקטיביות 0.3%-1.5% כשהרוב הגדול נע בין 0.5% ל-1%. כמעט כל מחקר שנעשה בעשרות השנים האחרונות מצביע על כך שהרוב המוחלט של מנהלי הקרנות האקטיביים, גם במניות וגם באג"ח, לא מצליח לספק תשואה עודפת על מדדי השוק (באותה רמת סיכון) כך שעדיף ככל הנראה למשקיע הממוצע להתמקד בקרנות הסל הפאסיביות. ואכן, בשנה שעברה הקרנות הפסיביות עקפו לראשונה את הקרנות האקטיביות המסורתיות בהיקף הנכסים המנוהל. המשקיעים פדו במהלך 2023 כ-14.5 מיליארד שקל מקרנות נאמנות אקטיביות המנוהלות תחת הקטגוריה "אג"ח כללי", אחרי שגם בשנת 2022 הייתה הקטגוריה הפודה ביותר עם פדיון של כ-16.3 מיליארד שקל. קטגוריית קרנות אג"ח מדינה רשמה אף היא יציאת כספים מאסיבית בסכום של כ-6 מיליארד שקל אשתקד, לאחר שבשנת 2022 פדתה כ- 4.9 מיליארד שקל. מנגד, המשקיעים הזרימו כ-900 מיליון שקל לקרנות סל המתמחות באג"ח בחו"ל, וגם כ-630 מיליון שקל לאג"ח חברות והמרה. נקודה חשובה נוספת - להרבה משקיעים יש נטייה לבדוק את התשואות של קרן כזו או אחרת בשנה האחרונה או ב-3 השנים האחרונות ולהשקיע בה. בדרך כלל זו טעות מכיוון שתשואות העבר לא מלמדות כמובן על הביצועים בעתיד ולא מעט פעמים הקרנות שהיו בתחתית טבלת התשואות בשנה האחרונה או אפילו במשך מספר שנים קפצו לצמרת בשנה שלאחריה. זה נכון גם לקרנות המנייתיות, גם לגמישות וגם כמובן לקרנות האג"ח השונות.  בנוסף, בתי ההשקעות הגדולים נוהגים להבליט בפרסומים את "הקרנות המנצחות" שלהם בכל קטגוריה במטרה למשוך כספים חדשים ולהסתיר את הקרנות שלא הצליחו. אז אם בית השקעות מסוים מנהל עשרות קרנות מספיק שעד 10% מהון יצליחו בכדי לקנות שטחי פרסום בכדי לבשר למשקיעים הפוטנציאליים על "ההצלחה הגדולה" של קרן כזו או אחרת שהיכתה את מדדי הייחוס.

סימן קריאה - הקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר

נסתכל על  5 תתי קטגוריה מרכזיים בקרנות האג"ח: אג"ח מדינה כללי ללא מניות, אג"ח כללי בארץ ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה, ואג"ח חברות והמרה ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה. מה משמעותו של סימן הקריאה? שהקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר. בכל אחת מהקטגוריות יש עשרות קרנות.  אג"ח מדינה כללי ללא מניות - מדובר בקטגוריה שאמורה להיות הסולידית ביותר. הקרנות בקטגוריה זו משקיעות בכל סוגי אג"ח המדינה – צמוד, שקלי וריבית משתנה, בכל טווחי הזמן לפי שיקול דעתו של מנהל הקרן. חלק מהקרנות מרחיבות את טווח ההשקעה גם לאג"ח חברות בדירוג גבוה מאד. זה נותן להם יתרון מסוים, שכן התשואות באג"ח זה מעט גבוהות יותר, וגם מעלה את הסיכון, אך עדיין מדובר בכלי שנחשב סולידי. נזכיר שוב שגם בכלי הסולידי הזה אגרות חוב ארוכות יכולות לגרום להפסדים כבדים. כמעט כל הקרנות בקטגוריה שייכות לבתי ההשקעות הגדולים, כשנראה שהקטנים לא מגלים בה עניין בגלל פוטנציאל הרווחים הנמוך יחסית.  מדד תל-גוב כללי רשם מתחילת השנה ירידה של 1.5% לאחר שב-2023 הוא רשם עלייה של כ-1%.  אג"ח כללי ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - בקטגוריה זו הקרנות משקיעות בכל סוגי האג"ח בארץ – בין ממשלתי ובין קונצרני, בין צמוד ובין שקלי או משתנה, ובכל טווחי הזמן. כלומר החופש גדול יותר, ונקודת ההשוואה היא מדדי ה-All Bond שכוללים את כל סוגי אגרות החוב. סימן הקריאה בשם הקרן מציין כאמור סיכון גבוה יותר, שאמור להניב תשואה טובה יותר. יש עשרות קרנות נאמנות בקטגוריה הזאת. אג"ח חברות ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - האג"ח הקונצרניות מסוכנות יותר מהאג"ח הממשלתיות ולפיכך בתקופות טובות בשוק הן אמורות גם לספק תשואות גבוהות יותר. תשואת מדד תל בונד מאגר לשנת 2023 היה 6.32% וכ-1.5% מתחילת השנה, תל בונד צמודות נתן 5.94% ו-1.8% מתחילת השנה ומדד תל בונד שקלי 5.34% אשתקד מתחילת השנה 0.4%.