יואב זייף מנכל סטרטסיס
צילום: יחצ

שוב ושוב - סטרטסיס דוחה את הצעת הרכישה של ננו דיימנשן

גם אחרי שהמחיר עלה ל-20.05 דולר למניה, דירקטוריון סטרטסיס אומר לא להצעה של יואב שטרן מננו דיימנשיין

דור עצמון |

חברת ננו דיימנשיין שמנוהלת על ידי יואב שטרן נמצאת תחת מתקפה כשמשקיעים אקטיביסטיים מנסים להשתלט על החברה. הם רוצים את קופת המזומנים ששווה פי 2 משוויה של החברה בשוק כ-1.5 מיליארד דולר של מזומנים ומניות סטרטסיס לעומת שווי של כ-700 מיליון דולר. שטרן שרוצה להשאיר לעצמו את השליטה והכוח, מנסה לרכוש את סטרטסיס אחת המובילות בתחום ההדפסות בתלת מימד,  שבו פועלת ננו. אך סטרטסיס פשוט לא מעוניינת.

דירקטוריון חברת סטרטסיס סטרטסיס, דחה גם את המחיר המעודכן 20.05 דולר. הדחייה היא פה אחד.  הדירקטוריון מעדכן כי - "כנדרש על פי חובות האמון שלו, ובהתייעצות עם יועציו הפיננסיים והמשפטיים הבלתי תלויים, דירקטוריון סטרטסיס בדק והעריך בקפידה את ההצעה המעודכנת. לאחר הבחינה הקפדנית דירקטוריון סטרטסיס קבע, כי ההצעה המעודכנת של ננו דיימנשן עדיין משקפת הערכת חסר משמעותית של החברה ביחס לערך הגלום בהמשך פעילותה של החברה באופן עצמאי, ולכן ההצעה אינה לטובת האינטרסים של סטרטסיס ובעלי מניותיה.

"בנוסף, ההרכב ומידת הסמכות של הדירקטוריון וההנהלה של ננו, וכפועל יוצא מכך, סמכותם להגיש ולהשלים הצעת רכישה בתום לב אינם ברורים, עקב הליכים משפטיים תלויים ועומדים בין ננו לבין בעלת המניות הגדולה ביותר שלה, מרצ'ינסון בע"מ. מרצ'ינסון דרשה לכנס את אסיפת בעלי המניות של ננו על מנת, בין היתר, להדיח את מר שטרן ושלושה דירקטורים נוספים, ולמנות, במקום אלה, שני דירקטורים חדשים, במטרה 'להציג לבעלי המניות, תוך 60 יום מרגע מינוי הדירקטורים החדשים, אסטרטגיה מגובשת להגדלת הערך של ננו'. מרצ'ינסון הודיעה, ​​כי אסיפת בעלי המניות של ננו נערכה ב-20.3.23, וכי כל השינויים בנוגע להרכב הדירקטוריון של ננו, לרבות הדחתו של מר שטרן, אושרו על ידי 92% מבעלי המניות המצביעים של ננו. מרצ'ינסון, ננו ומר שטרן מעורבים כעת בסכסוך משפטי, ביחס לזהותו של הגורם המוסמך להוביל את ננו.

"לפיכך, בנוסף לכך, שההצעה המעודכנת לרכישת סטרטסיס משקפת הערכת חסר משמעותית של החברה, חוסר הוודאות ביחס להצעה האמורה הינו משמעותי, וזאת לאור השאלות הפתוחות ביחס להרכב, יכולת הניהול וסמכות קבלת ההחלטות של דירקטוריון ננו".

בהקשר זה, דירקטוריון וצוות ההנהלה של סטרטסיס מודאגים מכך, שהצעת השתלטות, בזמן שסמכותה של ננו להציע ולבצע אותה אינה ברורה מבחינה משפטית וכפופה לפסיקת בית המשפט, תחשוף את סטרטסיס, בעלי מניותיה ובעלי עניין אחרים להשפעות המזיקות של המצב שיוצרת ננו, שלדעתה של סטרטסיס, הוא מבלבל וחסר תקדים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטארפייטרס ספייססטארפייטרס ספייס

המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חלל

חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.


סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.


סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.


שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.


גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.


זהב 1
צילום: Pixbay

הזהב מעל 4,500 דולר: למה המשקיעים רצים למתכות היקרות?

מרכישות של בנקים מרכזיים ועד לריצה של משקיעים להצטייד במתכת שהוכיחה "אצירת ערך" לאורך ההיסטוריה; מה הגורמים שעומדים מאחורי הראלי ועד כמה הוא עוד יימשך?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה זהב כסף

הזהב טיפס לשיא חדש מעל 4,500 דולר לאונקיה, בראלי מרשים שמושך אחריו את כל שוק המתכות היקרות. גם הכסף, הפלטינה והפלדיום קבעו שיאים, כשהכסף עלה השנה בכ-150% והזהב ביותר מ-70% - ביצועים שלא נראו מאז 1979. מה מניע את העלייה הזו, ולמה דווקא עכשיו?


המתיחות בוונצואלה וגם הפד' דוחפים את הזהב למעלה

השילוב של סיכון גיאופוליטי וציפיות להורדות ריבית יצר סביבה אידיאלית למתכות היקרות. המתיחות המתגברת בוונצואלה, כולל צעדים אמריקאיים סביב תנועת מכליות נפט. ארצות הברית החריפה לאחרונה את הלחץ על משטרו של ניקולס מדורו, בין היתר באמצעות צעדים שמגבילים תנועת מכליות נפט וניסיון לצמצם יצוא ונצואלי בשווקים הבינלאומיים. ונצואלה אולי לא שחקנית מרכזית כמו סעודיה או רוסיה, אבל כל פגיעה בזרימת הנפט מוסיפה חוסר ודאות לשוק שגם כך מתמודד עם סיכונים גיאופוליטיים רבים. הופכת את הזהב לנכס מפלט מבוקש.

המתיחות בוונצואלה מצטרפת לרצף של מוקדים עם חוסר יציבות: המלחמה באוקראינה, גם המתיחות באזור שלנו והאי-ודאות סביב מדיניות החוץ והסחר של ארצות הברית. כשהרבה חזיתות פתוחות במקביל, המשקיעים פחות בוחרים “מי צודק” ויותר מחפשים הגנה. זהב וכסף נכנסים בדיוק למשבצת הזו.

החשש המרכזי הוא לא רק מהלחצים על הנפט עצמו, אלא גם מהמסר. כשהעימותים עוברים לאנרגיה, המשקיעים מתחילים לתמחר תרחישים רחבים יותר, של סנקציות, תגובות נגד ושיבושים בשרשראות אספקה. זה מעלה את רמת הסיכון בכל הכלכלה הגלובלית, ודוחף משקיעים להקטין חשיפה לנכסים תנודתיים ולעבור לנכסי מקלט - כמו זהב ומתכות יקרות. במקביל, השוק מתמחר המשך הורדות ריבית בארצות הברית גם בשנה הבאה, לאחר שלוש הפחתות השנה. מכיוון שלזהב אין תשואה שוטפת, סביבת ריבית נמוכה מעניקה לו יתרון יחסי מול נכסים אחרים.

במסחר באסיה, הזהב נסחר סביב 4,489 דולר לאונקיה לאחר שנגע ב-4,526 דולר. הכסף הגיע לכ-72.2 דולר לאונקיה, והפלטינה התקדמה לכ-2,335 דולר, עם עלייה של למעלה מ-4% בפלדיום. מדד הדולר ירד בכ-0.2%, מה שמסייע למחירי סחורות המתומחרות בדולרים.