ריבית
צילום: ISTOCK

האם יש לבנקים המרכזיים תוכנית מגירה למקרה שהעלאת הריבית לא תעצור את האינפלציה?

במשך 13 שנה הבנקים המרכזיים בעולם חיו בלה-לה-לנד, בזכות הגלובליזציה. התפקיד של הבנקים כשהאינפלציה משתוללת - הוא לעצור אותה. בינתיים הם מפחדים להעלות יותר מדי את הריבית כי בצד השני של המשוואה יש משבר. מה יקרה אם הם ייכשלו?
אביחי שניר | (7)

יש אינפלציה גבוהה בכל העולם המפותח. בישראל, עם קצב אינפלציה של 3.5% בפברואר, המצב עוד טוב לעומת גוש האירו ששם האינפלציה הממוצעת היא 7.5%, או ארה"ב, ששם האינפלציה הגיעה אתמול ל-8.5%. כשהאינפלציה מגיעה לרמות כאלו, התפקיד של בנקים מרכזיים לעצור אותה. אבל במצב שקיים, הם מפחדים לעשות את זה.

>>> היום ב-19:00 מפגש זום על כללי ההשקעה של וורן באפט ושוק האג"ח בעקבות העלאת הריבית

הדילמה הבסיסית של בנקאים בבנקים מרכזיים נגזרת מעקומת פיליפס – הקשר ההפוך שבין אינפלציה ואבטלה: הכוח של בנקים מרכזיים נובע מהיכולת שלהם להדפיס כסף. לכן, אם הם רוצים לעודד תעסוקה, הם חייבים לפעול כדי להגדיל את הביקושים באמצעות הגדלת כמות הכסף, ומכיוון שאין להם שליטה על התוצר, הגידול בביקושים עשוי להוביל לאינפלציה. מהצד השני עקומת פיליפס אומרת שאם הבנק המרכזי רוצה לעצור אינפלציה, הכלי היחיד שעומד לרשותו הוא חניקת הביקושים באמצעות צמצום כמות הכסף, והמחיר של זה הוא אבטלה.

הבנקים המרכזיים בעולם חיו בלה-לה-לנד

מאז 2008, הבנקים המרכזיים בעולם המפותח חיו בלה-לה-לנד של עקומת פיליפס. הגלובליזציה אפשרה גם זרימה של מוצרים בעלויות קבועות, וגם יצרה ביקושים גדולים לדולרים ולאירו. שילוב הגורמים הזה אפשר לבנקים המרכזיים של ארה"ב ואירופה לתמוך בתוצר באמצעות הגדלת כמות הכסף כמעט ללא הגבלה, ובכל זאת לא לייצר אינפלציה משמעותית, כי עודפי המזומנים נספגו על ידי הביקושים לדולרים ולאירו.

כך קרה שבמשך 13 שנים, הבנקים המרכזיים יכלו גם לתמוך בתוצר וגם לא להעלות את האינפלציה. למעשה, האינפלציה הייתה כל-כך נמוכה שהם עשו כל מה שהם יכלו כדי להעלות אותה קצת, מתוך הנחה שעלייה באינפלציה תועיל ליצרנים המקומיים.

העולם נתקל בקיר של פחות גלובליזציה והבנקים מבינים שהם חייבים להגיב. אבל הסיכון גדל

אבל משבר הקורונה, העימות בין ארה"ב לסין, ועכשיו גם המלחמה באוקראינה, מייצרת עולם שהוא כבר פחות גלובלי. הבנקים המרכזיים נתפסו לא מוכנים, והמשיכו להזרים כספים גם כשהמוצרים כבר לא זרמו באותו קצב כמו לפני הקורונה. התוצאה הייתה שהביקושים הגבוהים הפכו לאינפלציה, והבנקים המרכזיים איחרו בתגובה שלהם.

עכשיו, הם מבינים שהם חייבים להגיב, אבל האינפלציה גבוהה יותר, והסיכון נעשה גדול יותר. כל זמן שהבנקים המרכזיים שומרים על ריביות נמוכות בזמן שהאינפלציה עולה, לאנשים ולחברות יש אינטרס להגדיל את המינוף. דוגמה אחת היא מחירי הדירות: ב-2021 הם עלו ב-12.2% בגרמניה, ב-13.5% בארץ, בארה"ב בכמעט 19%, ובאוסטרליה ב-24%. מחירי הדירות לא היו יכולים לעלות בקצב הזה, אם אנשים לא היו מרשים לעצמם לקחת משכנתאות גדולות.

קיראו עוד ב"גלובל"

מה יקרה אם הבנקים המרכזיים ייכשלו?

אז אם הבנקים המרכזיים יעלו את הריבית כעת, הם יעצרו את החגיגה, ולא ברור להם בכלל איך עושים את זה בלי לקבל משבר. התוצאה היא שהם ינסו כנראה להעלות את הריבית, אבל הם ישתדלו להימנע ממצב שבו עליית הריבית מפילה מספר גדול של לווים. או במילים אחרות: יכול להיות שבתנאים הקיימים, לבנקים המרכזיים עדיף לחיות עם אינפלציה מהירה יחסית, מאשר עם משבר כלכלי שיגרם בגלל עלייה בריבית. זה אומר שהאינפלציה יכולה להמשיך בקצב מהיר יחסית גם עמוק לתוך השנה הבאה. השאלה היא מה יקרה אז: הבנקים המרכזיים מקווים שבאיזה שהוא שלב הגלובליזציה תחזור לאופנה, ההיצע יגדל מעצמו, והאינפלציה תיעצר גם בלעדיהם. אבל אני מקווה שיש להם תוכנית למקרה שזה לא יקרה.

 

ד"ר אביחי שניר

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מנחם 14/04/2022 10:22
    הגב לתגובה זו
    יותר כמו 7-8% כמו בכל העולם. כאן פישוט חיכו להכרזה על האחוזים הנמוכים ובחודש שאחרי העלו את המחירים של כל דבר ב5% בממוצע .... שמישהו יחזור שנה אחורה ויגיד לי מה עלה רק 3% פחות? רוב הדברים התייקרו ב10%+
  • צודק 100% (ל"ת)
    שרון 14/04/2022 19:07
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    טל 14/04/2022 09:12
    הגב לתגובה זו
    פערי הריביות יטיסו את הדולר,בקרוב מאוד
  • 4.
    איתן 14/04/2022 09:01
    הגב לתגובה זו
    14 שנים רצופות של עליות מטורפות ואינפלציה הזויה במחירי הנכסים עקב ריבית אפסית פושעת ומכוונת שגרמה למאות אלפי אנשים להתחייב על הלוואות שיחנקו אותם לשארית חייהם.
  • 3.
    SHIKA 13/04/2022 21:06
    הגב לתגובה זו
    מה שהפד עשה מ 2008 זה את עיבור השווקים הגדול בהיסטוריה. מצב הכלכלה העולמית משול בעיניי לנרקומן המנסה להיגמל משימוש בסם. כל פעם הוא אומר שזה פעם אחרונה. הפד לא יכול שלא לקנות אגח וגם לעלות ריבית לא יכול - מה שאומר שהדולר יתרסק - ההתרסקות תחל בארצות הברית.
  • 2.
    משה 13/04/2022 19:12
    הגב לתגובה זו
    תכתוב יותר . רק כמובן אם יש לך מה לומר ... בניגוד לאחרים שכותבים כל הזמן אותו דבר .
  • 1.
    הפתרון הוא העלאת מעם ולא ריבית כי מקור "האנפלציה" הו במחסור (ל"ת)
    דני 13/04/2022 17:41
    הגב לתגובה זו
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקאתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוק
TOP 10

לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה

הדס ברטל |
נושאים בכתבה תוצר לנפש

הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף  לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.

1 # סינגפור

סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.


עובדים
 בחברת טכנולוגיה בסינגפור קרדיט: גרוק
עובדים בחברת טכנולוגיה בסינגפור - קרדיט: גרוק


2 # לוקסמבורג

מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.

3 # איחוד האמירויות הערביות 

לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.