ריבית
צילום: ISTOCK

האם יש לבנקים המרכזיים תוכנית מגירה למקרה שהעלאת הריבית לא תעצור את האינפלציה?

במשך 13 שנה הבנקים המרכזיים בעולם חיו בלה-לה-לנד, בזכות הגלובליזציה. התפקיד של הבנקים כשהאינפלציה משתוללת - הוא לעצור אותה. בינתיים הם מפחדים להעלות יותר מדי את הריבית כי בצד השני של המשוואה יש משבר. מה יקרה אם הם ייכשלו?
אביחי שניר | (7)

יש אינפלציה גבוהה בכל העולם המפותח. בישראל, עם קצב אינפלציה של 3.5% בפברואר, המצב עוד טוב לעומת גוש האירו ששם האינפלציה הממוצעת היא 7.5%, או ארה"ב, ששם האינפלציה הגיעה אתמול ל-8.5%. כשהאינפלציה מגיעה לרמות כאלו, התפקיד של בנקים מרכזיים לעצור אותה. אבל במצב שקיים, הם מפחדים לעשות את זה.

>>> היום ב-19:00 מפגש זום על כללי ההשקעה של וורן באפט ושוק האג"ח בעקבות העלאת הריבית

הדילמה הבסיסית של בנקאים בבנקים מרכזיים נגזרת מעקומת פיליפס – הקשר ההפוך שבין אינפלציה ואבטלה: הכוח של בנקים מרכזיים נובע מהיכולת שלהם להדפיס כסף. לכן, אם הם רוצים לעודד תעסוקה, הם חייבים לפעול כדי להגדיל את הביקושים באמצעות הגדלת כמות הכסף, ומכיוון שאין להם שליטה על התוצר, הגידול בביקושים עשוי להוביל לאינפלציה. מהצד השני עקומת פיליפס אומרת שאם הבנק המרכזי רוצה לעצור אינפלציה, הכלי היחיד שעומד לרשותו הוא חניקת הביקושים באמצעות צמצום כמות הכסף, והמחיר של זה הוא אבטלה.

הבנקים המרכזיים בעולם חיו בלה-לה-לנד

מאז 2008, הבנקים המרכזיים בעולם המפותח חיו בלה-לה-לנד של עקומת פיליפס. הגלובליזציה אפשרה גם זרימה של מוצרים בעלויות קבועות, וגם יצרה ביקושים גדולים לדולרים ולאירו. שילוב הגורמים הזה אפשר לבנקים המרכזיים של ארה"ב ואירופה לתמוך בתוצר באמצעות הגדלת כמות הכסף כמעט ללא הגבלה, ובכל זאת לא לייצר אינפלציה משמעותית, כי עודפי המזומנים נספגו על ידי הביקושים לדולרים ולאירו.

כך קרה שבמשך 13 שנים, הבנקים המרכזיים יכלו גם לתמוך בתוצר וגם לא להעלות את האינפלציה. למעשה, האינפלציה הייתה כל-כך נמוכה שהם עשו כל מה שהם יכלו כדי להעלות אותה קצת, מתוך הנחה שעלייה באינפלציה תועיל ליצרנים המקומיים.

העולם נתקל בקיר של פחות גלובליזציה והבנקים מבינים שהם חייבים להגיב. אבל הסיכון גדל

אבל משבר הקורונה, העימות בין ארה"ב לסין, ועכשיו גם המלחמה באוקראינה, מייצרת עולם שהוא כבר פחות גלובלי. הבנקים המרכזיים נתפסו לא מוכנים, והמשיכו להזרים כספים גם כשהמוצרים כבר לא זרמו באותו קצב כמו לפני הקורונה. התוצאה הייתה שהביקושים הגבוהים הפכו לאינפלציה, והבנקים המרכזיים איחרו בתגובה שלהם.

עכשיו, הם מבינים שהם חייבים להגיב, אבל האינפלציה גבוהה יותר, והסיכון נעשה גדול יותר. כל זמן שהבנקים המרכזיים שומרים על ריביות נמוכות בזמן שהאינפלציה עולה, לאנשים ולחברות יש אינטרס להגדיל את המינוף. דוגמה אחת היא מחירי הדירות: ב-2021 הם עלו ב-12.2% בגרמניה, ב-13.5% בארץ, בארה"ב בכמעט 19%, ובאוסטרליה ב-24%. מחירי הדירות לא היו יכולים לעלות בקצב הזה, אם אנשים לא היו מרשים לעצמם לקחת משכנתאות גדולות.

קיראו עוד ב"גלובל"

מה יקרה אם הבנקים המרכזיים ייכשלו?

אז אם הבנקים המרכזיים יעלו את הריבית כעת, הם יעצרו את החגיגה, ולא ברור להם בכלל איך עושים את זה בלי לקבל משבר. התוצאה היא שהם ינסו כנראה להעלות את הריבית, אבל הם ישתדלו להימנע ממצב שבו עליית הריבית מפילה מספר גדול של לווים. או במילים אחרות: יכול להיות שבתנאים הקיימים, לבנקים המרכזיים עדיף לחיות עם אינפלציה מהירה יחסית, מאשר עם משבר כלכלי שיגרם בגלל עלייה בריבית. זה אומר שהאינפלציה יכולה להמשיך בקצב מהיר יחסית גם עמוק לתוך השנה הבאה. השאלה היא מה יקרה אז: הבנקים המרכזיים מקווים שבאיזה שהוא שלב הגלובליזציה תחזור לאופנה, ההיצע יגדל מעצמו, והאינפלציה תיעצר גם בלעדיהם. אבל אני מקווה שיש להם תוכנית למקרה שזה לא יקרה.

 

ד"ר אביחי שניר

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מנחם 14/04/2022 10:22
    הגב לתגובה זו
    יותר כמו 7-8% כמו בכל העולם. כאן פישוט חיכו להכרזה על האחוזים הנמוכים ובחודש שאחרי העלו את המחירים של כל דבר ב5% בממוצע .... שמישהו יחזור שנה אחורה ויגיד לי מה עלה רק 3% פחות? רוב הדברים התייקרו ב10%+
  • צודק 100% (ל"ת)
    שרון 14/04/2022 19:07
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    טל 14/04/2022 09:12
    הגב לתגובה זו
    פערי הריביות יטיסו את הדולר,בקרוב מאוד
  • 4.
    איתן 14/04/2022 09:01
    הגב לתגובה זו
    14 שנים רצופות של עליות מטורפות ואינפלציה הזויה במחירי הנכסים עקב ריבית אפסית פושעת ומכוונת שגרמה למאות אלפי אנשים להתחייב על הלוואות שיחנקו אותם לשארית חייהם.
  • 3.
    SHIKA 13/04/2022 21:06
    הגב לתגובה זו
    מה שהפד עשה מ 2008 זה את עיבור השווקים הגדול בהיסטוריה. מצב הכלכלה העולמית משול בעיניי לנרקומן המנסה להיגמל משימוש בסם. כל פעם הוא אומר שזה פעם אחרונה. הפד לא יכול שלא לקנות אגח וגם לעלות ריבית לא יכול - מה שאומר שהדולר יתרסק - ההתרסקות תחל בארצות הברית.
  • 2.
    משה 13/04/2022 19:12
    הגב לתגובה זו
    תכתוב יותר . רק כמובן אם יש לך מה לומר ... בניגוד לאחרים שכותבים כל הזמן אותו דבר .
  • 1.
    הפתרון הוא העלאת מעם ולא ריבית כי מקור "האנפלציה" הו במחסור (ל"ת)
    דני 13/04/2022 17:41
    הגב לתגובה זו
סטארפייטרס ספייססטארפייטרס ספייס

המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חלל

חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.


סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.


סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.


שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.


גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.


זהב 1
צילום: Pixbay

הזהב מעל 4,500 דולר: למה המשקיעים רצים למתכות היקרות?

מרכישות של בנקים מרכזיים ועד לריצה של משקיעים להצטייד במתכת שהוכיחה "אצירת ערך" לאורך ההיסטוריה; מה הגורמים שעומדים מאחורי הראלי ועד כמה הוא עוד יימשך?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה זהב כסף

הזהב טיפס לשיא חדש מעל 4,500 דולר לאונקיה, בראלי מרשים שמושך אחריו את כל שוק המתכות היקרות. גם הכסף, הפלטינה והפלדיום קבעו שיאים, כשהכסף עלה השנה בכ-150% והזהב ביותר מ-70% - ביצועים שלא נראו מאז 1979. מה מניע את העלייה הזו, ולמה דווקא עכשיו?


המתיחות בוונצואלה וגם הפד' דוחפים את הזהב למעלה

השילוב של סיכון גיאופוליטי וציפיות להורדות ריבית יצר סביבה אידיאלית למתכות היקרות. המתיחות המתגברת בוונצואלה, כולל צעדים אמריקאיים סביב תנועת מכליות נפט. ארצות הברית החריפה לאחרונה את הלחץ על משטרו של ניקולס מדורו, בין היתר באמצעות צעדים שמגבילים תנועת מכליות נפט וניסיון לצמצם יצוא ונצואלי בשווקים הבינלאומיים. ונצואלה אולי לא שחקנית מרכזית כמו סעודיה או רוסיה, אבל כל פגיעה בזרימת הנפט מוסיפה חוסר ודאות לשוק שגם כך מתמודד עם סיכונים גיאופוליטיים רבים. הופכת את הזהב לנכס מפלט מבוקש.

המתיחות בוונצואלה מצטרפת לרצף של מוקדים עם חוסר יציבות: המלחמה באוקראינה, גם המתיחות באזור שלנו והאי-ודאות סביב מדיניות החוץ והסחר של ארצות הברית. כשהרבה חזיתות פתוחות במקביל, המשקיעים פחות בוחרים “מי צודק” ויותר מחפשים הגנה. זהב וכסף נכנסים בדיוק למשבצת הזו.

החשש המרכזי הוא לא רק מהלחצים על הנפט עצמו, אלא גם מהמסר. כשהעימותים עוברים לאנרגיה, המשקיעים מתחילים לתמחר תרחישים רחבים יותר, של סנקציות, תגובות נגד ושיבושים בשרשראות אספקה. זה מעלה את רמת הסיכון בכל הכלכלה הגלובלית, ודוחף משקיעים להקטין חשיפה לנכסים תנודתיים ולעבור לנכסי מקלט - כמו זהב ומתכות יקרות. במקביל, השוק מתמחר המשך הורדות ריבית בארצות הברית גם בשנה הבאה, לאחר שלוש הפחתות השנה. מכיוון שלזהב אין תשואה שוטפת, סביבת ריבית נמוכה מעניקה לו יתרון יחסי מול נכסים אחרים.

במסחר באסיה, הזהב נסחר סביב 4,489 דולר לאונקיה לאחר שנגע ב-4,526 דולר. הכסף הגיע לכ-72.2 דולר לאונקיה, והפלטינה התקדמה לכ-2,335 דולר, עם עלייה של למעלה מ-4% בפלדיום. מדד הדולר ירד בכ-0.2%, מה שמסייע למחירי סחורות המתומחרות בדולרים.