האם יש לבנקים המרכזיים תוכנית מגירה למקרה שהעלאת הריבית לא תעצור את האינפלציה?
יש אינפלציה גבוהה בכל העולם המפותח. בישראל, עם קצב אינפלציה של 3.5% בפברואר, המצב עוד טוב לעומת גוש האירו ששם האינפלציה הממוצעת היא 7.5%, או ארה"ב, ששם האינפלציה הגיעה אתמול ל-8.5%. כשהאינפלציה מגיעה לרמות כאלו, התפקיד של בנקים מרכזיים לעצור אותה. אבל במצב שקיים, הם מפחדים לעשות את זה.
>>> היום ב-19:00 מפגש זום על כללי ההשקעה של וורן באפט ושוק האג"ח בעקבות העלאת הריבית
הדילמה הבסיסית של בנקאים בבנקים מרכזיים נגזרת מעקומת פיליפס – הקשר ההפוך שבין אינפלציה ואבטלה: הכוח של בנקים מרכזיים נובע מהיכולת שלהם להדפיס כסף. לכן, אם הם רוצים לעודד תעסוקה, הם חייבים לפעול כדי להגדיל את הביקושים באמצעות הגדלת כמות הכסף, ומכיוון שאין להם שליטה על התוצר, הגידול בביקושים עשוי להוביל לאינפלציה. מהצד השני עקומת פיליפס אומרת שאם הבנק המרכזי רוצה לעצור אינפלציה, הכלי היחיד שעומד לרשותו הוא חניקת הביקושים באמצעות צמצום כמות הכסף, והמחיר של זה הוא אבטלה.
הבנקים המרכזיים בעולם חיו בלה-לה-לנד
מאז 2008, הבנקים המרכזיים בעולם המפותח חיו בלה-לה-לנד של עקומת פיליפס. הגלובליזציה אפשרה גם זרימה של מוצרים בעלויות קבועות, וגם יצרה ביקושים גדולים לדולרים ולאירו. שילוב הגורמים הזה אפשר לבנקים המרכזיים של ארה"ב ואירופה לתמוך בתוצר באמצעות הגדלת כמות הכסף כמעט ללא הגבלה, ובכל זאת לא לייצר אינפלציה משמעותית, כי עודפי המזומנים נספגו על ידי הביקושים לדולרים ולאירו.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כך קרה שבמשך 13 שנים, הבנקים המרכזיים יכלו גם לתמוך בתוצר וגם לא להעלות את האינפלציה. למעשה, האינפלציה הייתה כל-כך נמוכה שהם עשו כל מה שהם יכלו כדי להעלות אותה קצת, מתוך הנחה שעלייה באינפלציה תועיל ליצרנים המקומיים.
העולם נתקל בקיר של פחות גלובליזציה והבנקים מבינים שהם חייבים להגיב. אבל הסיכון גדל
אבל משבר הקורונה, העימות בין ארה"ב לסין, ועכשיו גם המלחמה באוקראינה, מייצרת עולם שהוא כבר פחות גלובלי. הבנקים המרכזיים נתפסו לא מוכנים, והמשיכו להזרים כספים גם כשהמוצרים כבר לא זרמו באותו קצב כמו לפני הקורונה. התוצאה הייתה שהביקושים הגבוהים הפכו לאינפלציה, והבנקים המרכזיים איחרו בתגובה שלהם.
עכשיו, הם מבינים שהם חייבים להגיב, אבל האינפלציה גבוהה יותר, והסיכון נעשה גדול יותר. כל זמן שהבנקים המרכזיים שומרים על ריביות נמוכות בזמן שהאינפלציה עולה, לאנשים ולחברות יש אינטרס להגדיל את המינוף. דוגמה אחת היא מחירי הדירות: ב-2021 הם עלו ב-12.2% בגרמניה, ב-13.5% בארץ, בארה"ב בכמעט 19%, ובאוסטרליה ב-24%. מחירי הדירות לא היו יכולים לעלות בקצב הזה, אם אנשים לא היו מרשים לעצמם לקחת משכנתאות גדולות.
- מניית Plug Power מזנקת 60% בשמונה ימים: האם מדובר בשורט סקוויז קלאסי?
- ריי דאליו: "הסדר המוניטרי העולמי בסכנה - ארה"ב נקלעה למלכודת חוב של 37.5 טריליון דולר"
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה שתזנק מחר ב-5% למרות דילול המשקיעים
מה יקרה אם הבנקים המרכזיים ייכשלו?
אז אם הבנקים המרכזיים יעלו את הריבית כעת, הם יעצרו את החגיגה, ולא ברור להם בכלל איך עושים את זה בלי לקבל משבר. התוצאה היא שהם ינסו כנראה להעלות את הריבית, אבל הם ישתדלו להימנע ממצב שבו עליית הריבית מפילה מספר גדול של לווים. או במילים אחרות: יכול להיות שבתנאים הקיימים, לבנקים המרכזיים עדיף לחיות עם אינפלציה מהירה יחסית, מאשר עם משבר כלכלי שיגרם בגלל עלייה בריבית. זה אומר שהאינפלציה יכולה להמשיך בקצב מהיר יחסית גם עמוק לתוך השנה הבאה. השאלה היא מה יקרה אז: הבנקים המרכזיים מקווים שבאיזה שהוא שלב הגלובליזציה תחזור לאופנה, ההיצע יגדל מעצמו, והאינפלציה תיעצר גם בלעדיהם. אבל אני מקווה שיש להם תוכנית למקרה שזה לא יקרה.
ד"ר אביחי שניר
- 6.מנחם 14/04/2022 10:22הגב לתגובה זויותר כמו 7-8% כמו בכל העולם. כאן פישוט חיכו להכרזה על האחוזים הנמוכים ובחודש שאחרי העלו את המחירים של כל דבר ב5% בממוצע .... שמישהו יחזור שנה אחורה ויגיד לי מה עלה רק 3% פחות? רוב הדברים התייקרו ב10%+
- צודק 100% (ל"ת)שרון 14/04/2022 19:07הגב לתגובה זו
- 5.טל 14/04/2022 09:12הגב לתגובה זופערי הריביות יטיסו את הדולר,בקרוב מאוד
- 4.איתן 14/04/2022 09:01הגב לתגובה זו14 שנים רצופות של עליות מטורפות ואינפלציה הזויה במחירי הנכסים עקב ריבית אפסית פושעת ומכוונת שגרמה למאות אלפי אנשים להתחייב על הלוואות שיחנקו אותם לשארית חייהם.
- 3.SHIKA 13/04/2022 21:06הגב לתגובה זומה שהפד עשה מ 2008 זה את עיבור השווקים הגדול בהיסטוריה. מצב הכלכלה העולמית משול בעיניי לנרקומן המנסה להיגמל משימוש בסם. כל פעם הוא אומר שזה פעם אחרונה. הפד לא יכול שלא לקנות אגח וגם לעלות ריבית לא יכול - מה שאומר שהדולר יתרסק - ההתרסקות תחל בארצות הברית.
- 2.משה 13/04/2022 19:12הגב לתגובה זותכתוב יותר . רק כמובן אם יש לך מה לומר ... בניגוד לאחרים שכותבים כל הזמן אותו דבר .
- 1.הפתרון הוא העלאת מעם ולא ריבית כי מקור "האנפלציה" הו במחסור (ל"ת)דני 13/04/2022 17:41הגב לתגובה זו
צילום: Brett Sayles, Pexelsלא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה
בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט".
סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.
קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית.
- נוקיה מקימה מחלקת בינה מלאכותית ומגייסת מאינטל
- וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.
ריי דאליו: "הסדר המוניטרי העולמי בסכנה - ארה"ב נקלעה למלכודת חוב של 37.5 טריליון דולר"
מייסד ברידג'ווטר מזהיר מ"משבר פיננסי" בתוך 3 שנים: "12 טריליון דולר חוב חדש בשנה - והעולם לא רוצה לקנות"
ריי דאליו, מייסד קרן הגידור ברידג'ווטר אסושייטס ואחד המשקיעים המשפיעים בעולם, מזהיר כי ארה"ב עומדת בפני סיכון חמור ליציבות הסדר המוניטרי הגלובלי. לדבריו, החוב הפדרלי שמגיע כיום ל-37.5 טריליון דולר, מתנפח בקצב שאינו בר-שליטה, והמערכת הפיננסית מתקשה לעכל את גיוסי החוב בהיקפים חסרי תקדים. בנוסף, תשלומי הריבית על החוב צפויים להגיע ל-1.13 טריליון דולר בשנת הכספים 2025, מה שמגביר את הלחץ על התקציב הפדרלי.
ריי
דאליו מזהיר: "משבר חוב חמור בארה"ב עשוי לפרוץ תוך שלוש שנים"
ריי דאליו משנה גישה: "אני מתרחק מאגרות חוב, ורוכש זהב וביטקוין"
בפאנל בפורום Future China הגלובלי בסינגפור, אמר דליו: "אתם רואים את האיום על הסדר המוניטרי. מכלול הגורמים הללו יחד יקבע האם אנחנו עדים לסוף של האימפריה האמריקאית". הציטוט הזה משקף את חששותיו העמוקים, שמבוססים על ניתוח היסטורי של אימפריות קודמות, כמו האימפריה הבריטית, שקרסו תחת עול חוב כבד ומאבקי כוח פנימיים.
- מועדון הזהב: הבנק הסיני ממשיך לרכוש זהב; האם המטרה היא להפיל את הדולר?
- המיליארדר שחזה את 2008 מזהיר: "ארה"ב חוזרת לשנות ה-30 - והפעם זה גרוע יותר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גירעון מתמשך, חוב מתנפח: נתונים מדאיגים
דאליו הסביר כי קיים פער קבוע ומתמשך בין ההכנסות וההוצאות בתקציב האמריקאי. הפער הזה מחייב את ארה"ב לגייס חוב חדש בהיקף כולל של 12 טריליון דולר - שילוב של מימון הגירעון, תשלומי ריבית וגלגול חוב קיים. "לשוק העולמי אין את אותה רמת ביקוש לאג"ח אמריקאי, וזה יוצר חוסר איזון חריף בין היצע לביקוש," הדגיש דאליו.
