פולירם תיפגע מהעלייה במחירי הנפט: ירידה של 12% ברווח ל-13.5 מיליון שקל ברבעון הרביעי - המניה נופלת ב-6%
חברת פולירם 0.77% בשליטתה של קרן פימי (33.25%) ומושב רם און (24%) מדווחת אמנם על גידול במכירות ל-227.5 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2021, לעומת 177 מיליון שקל ברבעון המקביל, עליה של 28.5%, אבל הרווח התפעולי ירד ל-23.7 מיליון שקל, לעומת 24 מיליון שקל (10% מהמכירות, לעומת 13.6% מהמכירות ברבעון המקביל).
בשורה התחתונה החברה רושמת רווח נמוך ב-12% של 13.5 מיליון שקל ברבעון, לעומת 15.4 מיליון שקל ברבעון המקביל. על פי החברה, הרווח הנקי ברבעון הרביעי הושפע מעלייה במחירי חומרי הגלם ועלויות הובלה ולוגיסטיקה, מגידול בהוצאות המימון עקב התחזקות השקל (שבינתיים נחלש ב-6% מתחילת 2022), וכן מהוצאות הקשורות ברכישת פעילות MCT.
הבעיה של החברה היא גם העליה במחירי הנפט. החברה שמייצרת חומרי גלם לתעשיית הפלסטיק מציינת כי ברבעון הרביעי של השנה מחיר הנפט הממוצע עמד על כ-79 דולר לחבית מסוג ברנט - אלא שברבעון הנוכחי מחיר הנפט כבר מזנקים ל-140 דולר לחבית. כלומר, המחירים כבר עכשיו משפיעים עליה לרעה ואם המחירים ימשיכו לזנק הדבר ישפיע לרעה עוד יותר גם על הדוחות הקרובים.
החברה החליטה לחלק דיבידנד בגובה של 20 מיליון שקל אחרי תוצאות הרבעון הנוכחי, וזאת כאשר כאמור היא סיימה את הרבעון עם רווח של 13.5 מיליון שקל. האם החברה מנסה לפתות את המשקיעים בכל זאת, דרך הדיבידנד?
איך בוחרים בחברה להציג את התוצאות? אחרת כמובן, תוך הבלטת התוצאות השנתיות בלבד. יובל פלג, מנכ"ל פולירם : "שנת 2021 הייתה שנה מצוינת עבור פולירם, בה רשמנו גידול בכל מגזרי הפעילות של החברה, שלוותה בגידול בשיעורי הרווחיות והסתכמה ברווח שיא של 100 מיליון שקל. מוצרי החברה מספקים מענה לתעשיות הצומחות ביותר בעולם, ולאור הגידול העקבי בביקושים אנו מבצעים השקעות בקווי ייצור חדשים על מנת להגדיל את היקפי הפעילות במפעלים.
"לאחרונה ביצענו רכישה אסטרטגית בגרמניה. כעת יש לפולירם פעילות ייצור מקומית באירופה, המתווספת לפעילות ייצורית בישראל, אנגליה, ארה"ב וסין".
התוצאות השנתיות:
הכנסות החברה ב-2021 הסתכמו בכ-907 מיליון שקל, צמיחה של 39% בהשוואה ל-2020, בה הסתכמו ההכנסות בכ-655 מיליון שקל. במגזר התרכובים התרמופלסטיים (EP) גדלו ההכנסות ב-2021 בכ-35% בהשוואה ל-2020 והסתכמו בכ-511 מיליון שקל, במגזר הבונדירם צמחו ההכנסות בכ-48% בהשוואה ל-2020 והסתכמו בכ-306 מיליון שקל, ובמגזר הפוליטרון נרשמה עלייה של 27% בהכנסות לעומת 2020, לכ-90 מיליון שקל.
הרווח התפעולי בשנת 2021 הסתכם ב-139.5 מיליון שקל, עלייה של 63% בהשוואה לרווח תפעולי של 85.7 מיליון שקל בשנת 2020. הגידול נובע מהגידול ברווח ובשיעורי הרווחיות הגולמית. ה-EBITDA בשנת 2021 עלה ל-165.6 מיליון שקל, גידול של 46% לעומת ה-EBITDA בשנת 2020 אשתקד, שהסתכם בכ-113.3 מיליון שקל.
- גיוס של 4 מיליארד שקל בתעשיית הקרנות בספטמבר; לאן הולך הכסף?
- מניה על הכוונת: ההזדמנות של ברן - מהערבה לסוואנה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- רמז עבה לסיום העליות בבורסה
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגנעילה מעורבת בת"א: ת"א 35 ירד 0.2%, ת"א 90 עלה בשיעור דומה
הבורסה נעה כמטולטלת והמשקיעים הגיבו לכל רמז שיצא מחדרי המו"מ בקהיר - ירידות חדות בשעות הראשונות הוחלפו בעליות חדות אך המדדים ננעלו בקירוב לשערי הפתיחה כשהאי-וודאות גברה; במקביל שער הדולר המשיך להחלש ואיבד כ-0.1% לרמה של 3.28
אחרי תנודתיות משמעותית לאורך יום המסחר המקוצר המדדים המרכזיים נעלו במגמה מעורבת. ת"א 35 ירד 0.21% כאשר ת"א 90 עלה ב-0.20%.
במבט על הסקטורים - מדד הבנקים איבד 0.99% בעוד מדד ת"א ביטוח הוסיף 0.30%. בסקטור הנדל"ן המשיך המומנטום החיובי - ת"א נדל"ן הוסיף 0.51% ות"א בניה עלה 0.7%. ת"א נפט וגז עלה גם הוא ב-0.28%.
אפשר להאשים
את כל העולם בהתחזקות השקל אולם חוסר המעש של הבנק המרכזי הוא הגורם העיקרי שמושך לכאן ספקולנטים; וגם - ההשפעה הקשה של הדולר הנמוך על ההייטק והיצואנים - שער
הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?
תשתיות זה עולם ענק. עולם ענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות הן הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעליה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה.
- הדולר ב-3.26, הרמה הנמוכה מזה 3 שנים
- בית שמש זינקה 8.5%, הבנקים נפלו 2.3% - המדדים סגרו בעליות מתונות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפני פחות מחודש, באמצע ספטמבר, ערכנו ועידה במתחם הבורסה בה התמקדנו בהזדמנויות שיש בעולם התשתיות גם ובעיקר בחברות מקומיות. השקנו גם ניתוח רוחבי על הענף ובוועידה נכחו בכירים מכל הקשת כדי לדבר על המגמות וההזדמנויות בתחום. מאז שכתבנו לכם על זה המדד הספיק לטפס עוד 9.2%, ומתחילת השנה הוא השיג תשואה של 46% - השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
דן וינטרניץ, ראש תחום ניהול התיקים, אושן יצירה בית השקעותמניה על הכוונת: ההזדמנות של ברן - מהערבה לסוואנה
ברן נכנסת לעידן חדש: אחרי שנים של פעילות הנדסית בעיקר בישראל, החברה מציגה צבר הזמנות מתרחב, עסקת ענק באפריקה ורווחיות במגמת עלייה המסע שלה מחבר בין חול, מים ורוח - האם היא הזדמנות?
לאחרונה הח'ותים מתימן סימנו את "שדה התעופה על שם אילן ואסף רמון" כיעד מרכזי לתקיפות הטילים שלהם. יש חברה אחת שמכירה מקרוב מאוד את היעד המדובר- חברת ברן.
קבוצת ברן פועלת כבר 46 שנה כחברת הנדסה מובילה בישראל, המציעה פתרונות מלאים לפרויקטים הנדסיים – תכנון, ניהול, הקמה ותפעול. ובין היתר הייתה אחראית לפרויקט של "שדה התעופה אילן ואסף רמון" שבערבה. לצד זה החברה פועלת במגוון תחומים הנדסיים ופרויקטים מורכבים, ביניהם תשתיות לאומיות, תעשייה וייצור מים, נכסים נדל"ן, תקשורת וטכנולוגיה, ואנרגיה / גז.
קבוצת ברן שואפת להיות מומחית בפתרונות הנדסיים רבend-to-end") - מעניקה שירותים מהשלבים הראשוניים של בדיקת תכנות ותכנון, דרך רכש, ניהול וביצוע, ועד הפעלה, פיקוח ואפילו שירותי תחזוקה בהיקף מסוים.
לחברה יכולת לבצע פרויקטים במתכונות כמו EPC, EPCM, Key‐Turn וכו׳ - מה שמאפשר ללקוח אחד לקבל את רוב הדרישות מהחברה ולצמצם צורך ליבוא שירותים חיצוניים.
- ברן מזנקת לאור עסקת ענק של 480 מיליון דולר
- הכנסות ברן ירדו ב-9% ל-165 מ' שקל; הרווח נחתך ב-55%; המניה צונחת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ניסיון רחב וותק בינלאומי - ברן פעילה בישראל וגם בחו"ל (אפריקה, אירופה וכו׳) עם פרויקטים גדולים. הניסיון שמאפשר לה להתמודד עם אתגרים פרויקטים שונים: רגולציות חוץ ישראליות, תכנון מגוון, תנאי סביבה משתנים, דרישות טכניות מגוונות. זה מוסיף אמינות מול לקוחות שמחפשים שותף שיכול “להרים” פרויקט לא רק בארץ.
