המרחק בין רעיון מצוין להפיכתו להצלחה מסחררת ולכסף הוא רב. לא סתם רוב הסטארט-אפים לא מממשים את הפוטנציאל הגלום בהם. בתחילת הדרך, המחשבה היא איך ליישם את הרעיון: הבנת קהל היעד וקביעת יעדים, פיתוח מודל הפקת ההכנסות וכן הערכת ההוצאות הנדרשות כדי להוציא את ה"רעיון" לפועל. דווקא בשלב זה ישנה נטייה לשכוח היבט אחד ולו השלכות משמעויות נרחבות - והוא היבט המיסוי.

היבטי המס, על מורכבותם הרבה, נותרים לעיתים בצד בשלביו הראשונים של הסטארט-אפ, כך לדוגמא יזם המכוון את הסטארט-אפ לשוק האירופאי, עלול לבחור להתאגד באותה מדינה אליה הוא מכוון את פעילותו. על פניו נשמע הגיוני לנהוג כך. מעשית, היבטי המס מלווים את פיתוח הסטארט-אפ מתחילתו וגם עד לשלב האקזיט, כאשר הבנת ותכנון היבטי המס לאורך פעילות הסטארט-אפ יכולה ליצור רווחיות גבוהה יותר בידי היזמים, להקטין את הוצאות המס, ולעיתים להיות אחת הסיבות ששמרו על הסטארט-אפ בחיים וסייעו בהצלחתו. לפי רוב, ענייני מס עולים בשלב מאוד מאוחר ואז השינויים יקרים מאוד או בלתי אפשריים. משקיעים ואף רוכשים עתידיים עלולים להירתע מלהיכנס למיזם רק בעקבות חשיפה מיסויית או בנייה לא נכונה של מבנה המס. אז איך לעשות את זה נכון, החל בשלב הפיתוח בבית דרך הגיוס הראשון, ועד לשלב האקזיט.

בחינת מבנה ואופן ההתאגדות. הנטייה הטבעית להתאגד כחברה במדינה בה מתעתדים לפעול אינה תמיד נכונה. למעשה, סוג הפעילות, קהל היעד, המקום ממנו מבוצע הפיתוח והשאיפות העתידיות הם היבטים יסודיים המשפיעים על המקום והאופן בו כדאי לסטארט-אפ להתאגד. התאגדות נכונה יכולה לחסוך עלויות מס רבות (למשל במקרה בו נכנסים בגדר חוקי עידוד השקעות הון), לאפשר קיזוזי הפסדים בצורה יעילה ובעתיד גם להוביל למיקסום רווחים.

שימוש במנגנוני תשלום חליפיים (אופציות 3ט+102). המזומן הוא נשמת אפו של הסטארט-אפ, בוודאי בתחילת דרכו, ומאפשר גמישות במסגרת ניהולו ופיתוחו של הסטארט-אפ. אחת הדרכים לשמור על תזרים המזומנים היא עשיית שימוש באמצעי תשלום חליפיים –כגון תשלום באמצעות מניות/אופציות לנותני שירותים ועובדים. במדינות שונות קיימים מנגנונים מגוונים לביצוע תשלומים ללא מזומן, ואולם, חשוב לזכור כי למנגנונים אלו קיימת השפעה מיסויית, הן על החברה והן על מקבל התשלום ולכך השלכות כבדות בשלבי הגיוס והאקזיט.

• איגוד הבנקים נגד המס המיוחד: טיוטת הדו"ח על הבנקים יצאה בחופזה ובלי עמדת בנק ישראל
• סמוטריץ': "קוראים לישראלים לבוא הביתה" - הרפורמה במיסוי ההייטק יוצאת לדרך
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הסתייעות בעובדי פרילנס. הגלובליזציה, ההתקדמות הטכנולוגית, ועל אחת כמה וכמה התפרצות נגיף הקורונה, הובילו לכך שרבים החלו לעבוד ממקומות שונים בעולם כנותני שירותים עצמאיים. התרחבותה של תופעה זו מובילה מספר שאלות מיסוייות מהותיות כגון: האם חלה חובת ניכוי מס במקור על התשלום לאותם עובדים? האם יש להוסיף מע"מ לתשלום? ובנוסף, האם אותם עובדי פרילנס יוצרים לתאגיד מוסד קבע במדינה ממנה הם פועלים?. התנהלות נכונה ומתאימה באשר לאלו תמנע חשיפה, חבויות מס עודפות והידרשות להליכים מול רשויות המס.

הפיכת החלום למציאות – גיוס משקיעים. אתם עומדים לפני הגיוס הראשון? מזל טוב(!). רגע לפני הגיוס המיוחל, חשוב לדון ולבחון כיצד אתם מעוניינים לבצע את הגיוס: השקעה במניות החברה, השקעת SAFE או הלוואה המירה למניות, רבות הן האפשרויות בהן ניתן לבצע גיוס. מעבר להיבט המסחרי קיימת השפעה מיסויית גם על אופן הגיוס בחברה עצמה וגם בקרב בעלי המניות. כך למשל אופן הגיוס יכול להשפיע על הוצאות החברה כאשר הגיוס הוא דרך קבלת הלוואה המירה, שינוי בעלי השליטה בחברה, השפעה על צדדים קשורים והצורך ביישום כללי מחירי העברה, הנדרשים לפי הדין, כאשר נערכות עסקאות בינלאומיות בין צדדים קשורים, על מנת לקבוע את תמחור העסקאות בין הצדדים הקשורים בשווי שוק.

ואם כבר הזכרנו מחירי העברה, חשוב לזכור כי התרחבות של החברה למדינות נוספות היא מהלך מבורך, אך יחד עם זאת פעילות גלובלית במסגרת חברות הקבוצה ברחבי העולם מחייבת יישומם של כללי מחירי העברה בין צדדים קשורים, וזאת על מנת לקבוע את תמחור העסקאות בהתאם למחירי שוק.

• אישור משפטי ליוזמת טראמפ: תשלום של 100 אלף דולר לבקשת אשרת H-1B
• המכירה של ארמיס מביאה את היקף האקזיטים בסייבר לכ-80 מיליארד דולר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה

מכירת המניות או ה"אקזיט". למרות שעל פניו זה ברור – מוכרים ברווח ומשלמים את המס – לרוב קיים פער בין מועד החתימה על הסכם מכירת המניות לבין מועד הסגירה (Closing) ולבין מועד קבלת הכספים. לעיתים גם התמורה עצמה אינה ודאית, נדחית בזמן, מותנית בהמשך העסקה או מותנית באבני דרך. בכל אחד מהמקרים האלו מתעוררת שאלת מועד תשלומו וחישובו של המס.

לכך נוסיף כי שיעור המס החל על מכירת המניות בסך 30% (ועוד מס יסף 3%) על ידי בעל מניות הנחשב "מהותי", לעומת 25% (ועוד מס יסף 3%) למי שאינו בעל מניות מהותי, תלוי בשאלת סיווגו כ- "מהותי" על פי מדדי שליטה, והפרשי המס עשויים להיות משמעותיים.

הזנחה או בחינה מאוחרת של היבטי המס הנובעים מהסטארט-אפ עשויים לנגוס משמעותית בתשואה ממנו, להוביל לפגיעה תזרימית (בין היתר אם מבנה ההשקעה אינו מאפשר ניצול מיטבי של מסי החוץ ששולמו או של הפסדים, "תאונות מס" הנובעות מהתאגדות לא נכונה ותפעול לקוי של המבנה) ובכך, להפוך גם רעיון מוצלח לכישלון. החלטות מס נכונות נעשות בשלבים מוקדמים לצד ובמשולב עם ההחלטות הטכנולוגיות והעסקיות עבור המיזם.