הנשיא ביידן
צילום: דיוויד לינמן

מלחמת הסחר: מדינות ה-G7 הסכימו לתוכנית רחבה נגד סין

מנהיגי ארה"ב, קנדה, בריטניה, גרמניה, איטליה, צרפת ויפן שנועדו במהלך הסופ"ש, הציגו תוכנית פעולה רב שנתית שמטרתה להחליש את סין המתחזקת
ארז ליבנה | (4)

בעוד הגזרה בין האיחוד האירופי לבריטניה מתחממת – בה הצדדים מאיימים על מלחמת סחר חדשה, בשל מה שנתפס כמעבר על ההסכם בנוגע למכסים בצפון אירלנד – נראה שהמלחמה בין ארה"ב לאירופה נרגעה והצדדים עוברים להילחם בגורם שלישי שנראה להן מאיים הרבה יותר - סין.

 

בשבוע שעבר האיחוד האירופאי הקפיא את ההסכם שנחתם מול סין – זה שהיה אמור להרחיב את הסחר הדדי ופתיחת השווקים. זאת לאחר שבמארס הסינים השיתו סנקציות על 10 דיפלומטים אירופאים. זו הייתה טעות מצד הסינים. ההסכם החדש שהיה אמור לצאת אל הפועל, ושלקח לצדדים 7 שנים של מו"מ כדי להשלימו, היה יכול להיות ההישג המדיני הגדול ביותר של סין ובעצם לייצר קרע בין ארה"ב לבין בעלות בריתה.

 

אז זה נגמר. למערב נמאס מהכוחנות הסינית, לא רק בים הסיני הדרומי מול יפן ויתר השכנות של הענק האדום, אלא גם בגישה שלו מול אוסטרליה והניסיונות לייצר השפעה בינ"ל באמצעות יוזמת "החגורה והדרך" (BRI) – שכרגע נחשבת ליוזמת התשתיות הגדולה בהיסטוריה. נשיא סין שי ג'ינפינג יזם אותה ב-2013 והיא אמורה להיות הגרסה המודרנית של דרך המשי שחיברה בין המזרח לאירופה לאורך רוב ההיסטוריה האנושית.

 

ה-BRI אמורה לרשת למעלה מ-100 מדינות בכבישים, פסי רכבת, נמלים ותשתיות נוספות, כולל אינטרנטיות. אגב, אחת המיטיבות המרכזיות מה-BRI היא החברה החדשה שלנו, איחוד האמירויות. היוזמה קצת נפגעה מאז החלה הקורונה, אבל היא עדיין קוץ בישבן של ההגמוניה המערבית, שרואה את החוצפה הסינית נכנסת בגסות לטרירטוריה שלה.

זכויות אדם ותוכנית B3W יעבדו?

בכינוס מדינות ה-G7 שנערך בסופ"ש בבריטניה, שבה לקח חלק גם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, המדינות הגיעו לקונצנזוס ב-2 נושאים מרכזיים. הראשון והמשמעותי בטווח הקצר הוא הפעלת לחץ על סין בכל הנוגע לעבירות על זכויות אדם, במיוחד עם המיעוט האויגורו המוסלמי, הנמצא ברובו במחנות "חינוך מחדש", כמו גם התעלמות סינית מעבודות בכפייה. סביר להניח, שכחלק מהקמפיין המערבי החדש נגד סין, יובלט גם חלקה של האחרון בהתפשטות המגפה. במערב חושבים לעומק אם לרכוש חיסונים עבור מדינות מתפתחות ועניות, כדי להעביר אותן חזרה לצד שלהן.

 

הנושא השני שאמור להשפיע בטווח הבינוני הארוך וזו היוזמה של הנשיא ביידן "לבנות בחזרה עולם טוב יותר" (B3W), שאמור לסייע למדינות העניות להשלים את פער ה-40 טריליון דולר שהן נזקקות כדי לפתח את עצמן עד 2035. זו יוזמה שאמורה להתעמת ראש בראש מול ה-BRI, כאשר מדינות יאלצו לבחור עם מי הן רוצות להיות במיטה – סין שאינה שואלת שאלות אבל כנראה מתפקדת כסוס טרויאני, או המערב שלוחץ בענייני זכויות אדם ו-ESG.

 

לפי הדיווחים בחו"ל, המערב ישתמש בהון הפרטי של העולם העסקי כדי לסייע בתחומים של מעבר לאנרגיות מתחדשות, בריאות, ביטחון בריאותי, שוויון מגדרי ועוד. "לא מדובר רק על ניסיון להתעמת עם סין", אמר גורם בכיר בממשל האמריקאי לעיתונות שם והוסיף כי "עד כה לא הצלחנו לייצר אלטרנטיבה חיובית שמשקפת את ערכינו, את הסטנדרטים שלנו ואת הדרך שבה אנחנו עושים עסקים".

קיראו עוד ב"גלובל"

 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    בן 13/06/2021 15:57
    הגב לתגובה זו
    טראמפ לא פתר שום דבר, רק יצר סין יותר גדולה, מאיימת, עוצמתית
  • לא משנה 13/06/2021 22:07
    הגב לתגובה זו
    האירופים רוצים מנהיג ליברלי בארצות הברית שיהיה כמותם ויהרוס את ארצות הברית בדיוק כפי שהם מחריבים את אירובה.
  • 2.
    הכוונה ... 13/06/2021 14:59
    הגב לתגובה זו
    עושים בדיוק אותו דבר כמו הסינים ... כמובן לכיוונם שלהם .
  • 1.
    בוקר טוב אל עורה... (ל"ת)
    אפי 13/06/2021 12:51
    הגב לתגובה זו
סטארפייטרס ספייססטארפייטרס ספייס

המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חלל

חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.


סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.


סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.


שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.


גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.


זהב 1
צילום: Pixbay

הזהב מעל 4,500 דולר: למה המשקיעים רצים למתכות היקרות?

מרכישות של בנקים מרכזיים ועד לריצה של משקיעים להצטייד במתכת שהוכיחה "אצירת ערך" לאורך ההיסטוריה; מה הגורמים שעומדים מאחורי הראלי ועד כמה הוא עוד יימשך?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה זהב כסף

הזהב טיפס לשיא חדש מעל 4,500 דולר לאונקיה, בראלי מרשים שמושך אחריו את כל שוק המתכות היקרות. גם הכסף, הפלטינה והפלדיום קבעו שיאים, כשהכסף עלה השנה בכ-150% והזהב ביותר מ-70% - ביצועים שלא נראו מאז 1979. מה מניע את העלייה הזו, ולמה דווקא עכשיו?


המתיחות בוונצואלה וגם הפד' דוחפים את הזהב למעלה

השילוב של סיכון גיאופוליטי וציפיות להורדות ריבית יצר סביבה אידיאלית למתכות היקרות. המתיחות המתגברת בוונצואלה, כולל צעדים אמריקאיים סביב תנועת מכליות נפט. ארצות הברית החריפה לאחרונה את הלחץ על משטרו של ניקולס מדורו, בין היתר באמצעות צעדים שמגבילים תנועת מכליות נפט וניסיון לצמצם יצוא ונצואלי בשווקים הבינלאומיים. ונצואלה אולי לא שחקנית מרכזית כמו סעודיה או רוסיה, אבל כל פגיעה בזרימת הנפט מוסיפה חוסר ודאות לשוק שגם כך מתמודד עם סיכונים גיאופוליטיים רבים. הופכת את הזהב לנכס מפלט מבוקש.

המתיחות בוונצואלה מצטרפת לרצף של מוקדים עם חוסר יציבות: המלחמה באוקראינה, גם המתיחות באזור שלנו והאי-ודאות סביב מדיניות החוץ והסחר של ארצות הברית. כשהרבה חזיתות פתוחות במקביל, המשקיעים פחות בוחרים “מי צודק” ויותר מחפשים הגנה. זהב וכסף נכנסים בדיוק למשבצת הזו.

החשש המרכזי הוא לא רק מהלחצים על הנפט עצמו, אלא גם מהמסר. כשהעימותים עוברים לאנרגיה, המשקיעים מתחילים לתמחר תרחישים רחבים יותר, של סנקציות, תגובות נגד ושיבושים בשרשראות אספקה. זה מעלה את רמת הסיכון בכל הכלכלה הגלובלית, ודוחף משקיעים להקטין חשיפה לנכסים תנודתיים ולעבור לנכסי מקלט - כמו זהב ומתכות יקרות. במקביל, השוק מתמחר המשך הורדות ריבית בארצות הברית גם בשנה הבאה, לאחר שלוש הפחתות השנה. מכיוון שלזהב אין תשואה שוטפת, סביבת ריבית נמוכה מעניקה לו יתרון יחסי מול נכסים אחרים.

במסחר באסיה, הזהב נסחר סביב 4,489 דולר לאונקיה לאחר שנגע ב-4,526 דולר. הכסף הגיע לכ-72.2 דולר לאונקיה, והפלטינה התקדמה לכ-2,335 דולר, עם עלייה של למעלה מ-4% בפלדיום. מדד הדולר ירד בכ-0.2%, מה שמסייע למחירי סחורות המתומחרות בדולרים.