מלחמת הסחר: מדינות ה-G7 הסכימו לתוכנית רחבה נגד סין
בעוד הגזרה בין האיחוד האירופי לבריטניה מתחממת – בה הצדדים מאיימים על מלחמת סחר חדשה, בשל מה שנתפס כמעבר על ההסכם בנוגע למכסים בצפון אירלנד – נראה שהמלחמה בין ארה"ב לאירופה נרגעה והצדדים עוברים להילחם בגורם שלישי שנראה להן מאיים הרבה יותר - סין.
בשבוע שעבר האיחוד האירופאי הקפיא את ההסכם שנחתם מול סין – זה שהיה אמור להרחיב את הסחר הדדי ופתיחת השווקים. זאת לאחר שבמארס הסינים השיתו סנקציות על 10 דיפלומטים אירופאים. זו הייתה טעות מצד הסינים. ההסכם החדש שהיה אמור לצאת אל הפועל, ושלקח לצדדים 7 שנים של מו"מ כדי להשלימו, היה יכול להיות ההישג המדיני הגדול ביותר של סין ובעצם לייצר קרע בין ארה"ב לבין בעלות בריתה.
אז זה נגמר. למערב נמאס מהכוחנות הסינית, לא רק בים הסיני הדרומי מול יפן ויתר השכנות של הענק האדום, אלא גם בגישה שלו מול אוסטרליה והניסיונות לייצר השפעה בינ"ל באמצעות יוזמת "החגורה והדרך" (BRI) – שכרגע נחשבת ליוזמת התשתיות הגדולה בהיסטוריה. נשיא סין שי ג'ינפינג יזם אותה ב-2013 והיא אמורה להיות הגרסה המודרנית של דרך המשי שחיברה בין המזרח לאירופה לאורך רוב ההיסטוריה האנושית.
ה-BRI אמורה לרשת למעלה מ-100 מדינות בכבישים, פסי רכבת, נמלים ותשתיות נוספות, כולל אינטרנטיות. אגב, אחת המיטיבות המרכזיות מה-BRI היא החברה החדשה שלנו, איחוד האמירויות. היוזמה קצת נפגעה מאז החלה הקורונה, אבל היא עדיין קוץ בישבן של ההגמוניה המערבית, שרואה את החוצפה הסינית נכנסת בגסות לטרירטוריה שלה.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זכויות אדם ותוכנית B3W יעבדו?
בכינוס מדינות ה-G7 שנערך בסופ"ש בבריטניה, שבה לקח חלק גם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, המדינות הגיעו לקונצנזוס ב-2 נושאים מרכזיים. הראשון והמשמעותי בטווח הקצר הוא הפעלת לחץ על סין בכל הנוגע לעבירות על זכויות אדם, במיוחד עם המיעוט האויגורו המוסלמי, הנמצא ברובו במחנות "חינוך מחדש", כמו גם התעלמות סינית מעבודות בכפייה. סביר להניח, שכחלק מהקמפיין המערבי החדש נגד סין, יובלט גם חלקה של האחרון בהתפשטות המגפה. במערב חושבים לעומק אם לרכוש חיסונים עבור מדינות מתפתחות ועניות, כדי להעביר אותן חזרה לצד שלהן.
הנושא השני שאמור להשפיע בטווח הבינוני הארוך וזו היוזמה של הנשיא ביידן "לבנות בחזרה עולם טוב יותר" (B3W), שאמור לסייע למדינות העניות להשלים את פער ה-40 טריליון דולר שהן נזקקות כדי לפתח את עצמן עד 2035. זו יוזמה שאמורה להתעמת ראש בראש מול ה-BRI, כאשר מדינות יאלצו לבחור עם מי הן רוצות להיות במיטה – סין שאינה שואלת שאלות אבל כנראה מתפקדת כסוס טרויאני, או המערב שלוחץ בענייני זכויות אדם ו-ESG.
לפי הדיווחים בחו"ל, המערב ישתמש בהון הפרטי של העולם העסקי כדי לסייע בתחומים של מעבר לאנרגיות מתחדשות, בריאות, ביטחון בריאותי, שוויון מגדרי ועוד. "לא מדובר רק על ניסיון להתעמת עם סין", אמר גורם בכיר בממשל האמריקאי לעיתונות שם והוסיף כי "עד כה לא הצלחנו לייצר אלטרנטיבה חיובית שמשקפת את ערכינו, את הסטנדרטים שלנו ואת הדרך שבה אנחנו עושים עסקים".
- "טראמפ הבטיח להגן עלינו מפני התקפות ספקולטיביות בשוק המט"ח"
- "פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
- 3.בן 13/06/2021 15:57הגב לתגובה זוטראמפ לא פתר שום דבר, רק יצר סין יותר גדולה, מאיימת, עוצמתית
- לא משנה 13/06/2021 22:07הגב לתגובה זוהאירופים רוצים מנהיג ליברלי בארצות הברית שיהיה כמותם ויהרוס את ארצות הברית בדיוק כפי שהם מחריבים את אירובה.
- 2.הכוונה ... 13/06/2021 14:59הגב לתגובה זועושים בדיוק אותו דבר כמו הסינים ... כמובן לכיוונם שלהם .
- 1.בוקר טוב אל עורה... (ל"ת)אפי 13/06/2021 12:51הגב לתגובה זו
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקלא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם
דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה
הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.
1 # סינגפור
סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.

2 # לוקסמבורג
מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.
- עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשון
- סיכום 2024: צמיחה אטית והוצאות בטחוניות תופחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 # איחוד האמירויות הערביות
לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
