JFrog
צילום: JFrog
אנשי השנה - TV

"שווי של 6 מיליארד דולר - משקף את הערך ההתחלתי של JFrog"

שלומי בן חיים, מייסד ומנכ"ל JFrog הוא אחד מאנשי השנה הבולטים של גולשי ביזפורטל בזכות ההנפקה הישראלית הגדולה בוול סטריט. בראיון מיוחד מקליפורניה הוא מסביר מה העתיד של JFrog, איך זה לעמוד בראש חברה של מיליארדים ומגלה שהוא בודק את מחיר המניה בכל יום - ראיון מיוחד 
עדי ברזילי | (9)

שלומי בן חיים, מייסד ומנכ"ל JFrog עשה את זה בגדול. הוא הקים את החברה ב-2008 יחד עם יואב לנדמן ופרדריק סימון, הוביל אותה במשך 12 שנים, עבר איתה עליות וירידות והנפיק אותה לפני ארבעה חודשים לפי שווי של 4 מיליארד דולר, אחרי שלקראת ההנפקה היא הוערכה ב-3 מיליארד דולר. כעת החברה שווה כבר 6 מיליארד דולר, ובן חיים אחראי על הצפת ערך פנומנלית למייסדים, למשקיעים ולעובדים (שהאופציות שלהם נכנסו עמוק לכסף). צפו בראיון המלא של אחד מאנשי השנה המובילים בשוק ההון - 

שלומי בן חיים, יואב לנדמן ופרדריק סימון הקימו את ג'יפרוג ב-2008 במטרה לפתור בעיה מאד מוכרת וכואבת בעולם התוכניתנים שקפצו בשמחה על הפתרון החדש לעדכוני תוכנה אוטומטיים. מכיוון שהמוצר הראשוני היה בקוד פתוח הם נהנו מחדירה מהירה לשוק "עם הקוד הפתוח נכנסנו לארגונים הכי גדולים בעולם עוד אפילו לפני שגייסנו את הסיבוב הראשון שלנו". ג'יפרוג שמעסיקה 700 עובדים, הפכה בין רגע לאחת החברות הישראליות הגדולות בעולם עם שווי של 6 מיליארד דולר. בן חיים לא נח - "אני חושב שהשווי של ג'יפרוג משקף את הערך ההתחלתי של החברה. פוטנציאל השוק שלנו ענק".  גם את הטענה ששווי החברות הטכנולוגיות ככלל מנופח בגלל הקורונה הוא מנפנף. "אני שואל את עצמי כל יום את השאלה הזאת" הוא מודה, אבל בסופו של דבר מאמין שחברות הטכנולוגיה מאפשרות את החיים מרחוק שאליהם פנינו מועדות והמשקיעים רואים בהן את העתיד וגם משקפות חסינות. "מאז ההנפקה אני בודק את שווי המניה כל יום בשביל הגילוי הנאות" אומר בן חיים ומחייך "זו מציאות אחרת". בן חיים מאמין שגל ההנפקות של חברות הטכנולוגיה הישראליות עושה רק טוב לכלכה המקומית ושזו רק ההתחלה "ישראל הפכה להיות מ-startup nation ל-software nation". ואיך הוא רואה את עתיד החברה? "ג'יפרוג לא תרגע עד שלא נגשים מה שנועדנו לעשות" מסכם בן חיים "יש לנו עוד אתגר גדול בכל מה שקשור לסקיוריטי, בכל מה שקשור ל-IOT, בכל מה שקשור להתפרש על שוק שרק מגרד את קצה הקרחון. בסוף מדובר על כל בן אדם וכל מכשיר שנמצא היום בעולם המודרני". לפרויקט אנשי השנה 2020 - לחצו כאן

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    רמי 07/01/2021 09:28
    הגב לתגובה זו
    מעולה, ומה אתה רואה כשאתה רואה את שווי המניה כל יום? אתה מרוצה? ומה אתה עושה בעניין? אתם מודעים שFROG היא הIPO הגרועה של השנה, נכון? תפסיקו כבר עם התרבות הישראלית של חטא היוהרה. במצב כזה היה עדיף שתסתום ותחזור לעבודה במקום לייצר יח"צ פעמיים בשבוע. רציתם נסדאק, קיבלתם נסדאק. אי אפשר לבלשט יותר.
  • 7.
    כל הכבוד (ל"ת)
    מעורר השראה 06/01/2021 08:53
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    מוכן לקנות 06/01/2021 07:49
    הגב לתגובה זו
    סביב 48 דולר למניה.
  • 5.
    שיווק אגרסיבי וזהו 05/01/2021 15:07
    הגב לתגובה זו
    ככל שהעמקתי בכתבה אני מבין ששומר כספו יתרחק ממנה.
  • 4.
    משתמש 05/01/2021 14:42
    הגב לתגובה זו
    לא משהו ששווה 6 מיליארד
  • 3.
    יוסי 05/01/2021 14:21
    הגב לתגובה זו
    מריץ המניות הגאון .גורם לכם להאמין שהכל טוב והכלכלה בעולם טובה ואני בהלם שאנשים מאוד חכמים בעולם מאמינים שהכל בסדר .....חברים שלא יעבדו עליכם הכל לא בסדר .הדפסת הכספים הצילה את העולם מפשיטת רגל באופן זמני . זה יגיע בקרוב
  • 2.
    תותח אין מה להגיד. וגם איש מקסים (ל"ת)
    123 05/01/2021 14:07
    הגב לתגובה זו
  • רק מזומן 05/01/2021 17:31
    הגב לתגובה זו
    אולי בקושי שווה רבע היום הכל נפוח מהכסף הזולת
  • 1.
    מוטי בננה 05/01/2021 12:45
    הגב לתגובה זו
    ציבורית לדעתי - כשהמנכ"ל צריך בנוסף לניהול כל האופרציה של החברה צריך בנוסף גם לנהל את המחיר של המניה וציפיות של אנליסטים. וזה...אעפס...לא תמיד טוב לחברה בטווח הארוך.
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?