ענף הפיננסים 2020: הבנקים צונחים, ויזה ומאסטרכארד בעלייה
הביטו נא בטבלה המצורפת כאן. גם בלי להיכנס יותר מדי לקרביים של החברות הגדולות בעולם בתחום השירותים הפיננסיים, אפשר בקלות להבחין בכמה תופעות ומגמות ברורות.
מבין 10 חברות הפיננסים הגדולות בעולם (לפי שווי שוק), 5 הינם בנקים מסורתיים: JP מורגן, בנק אוף אמריקה, סיטיגרופ, וולס פארגו, ו-HSBC (הממוקד יותר באירופה). מניותיהן של כל החמש ספגו השנה מכה קשה. הן נפלו בשיעורים שנעים בין 30% ל-55%.
חברות הפיננסים בעלות שווי השוק הגדול ביותר
* המכפיל של וולס פארגו מחושב לפי הרוח הצפוי ל-2021.
זו נפילה משמעותית. היא גם די מובנת לאור המשבר הכלכלי המתפתח בעולם עקב מגיפת הקורונה.
בנקים מסורתיים חשופים בצורה ניכרת למשברים כלכליים רוחביים. אין להם כל כך יכולת להימנע מכך. תקופות שכאלו מתאפיינות בהתכווצות ניכרת של הפעילות הכלכלית. עסקים רבים מגיעים לחדלות פרעון, לקוחות פרטיים מתקשים להחזיר חובות, ומתחילים לפגר בהחזרי המשכנתא. התוצאה היא הפסדים כואבים לבנקים שיכולים לערער את יציבותם. זו הסיבה שהמניות שלהם נפגעות.
נכון לעכשיו, אחרי כמעט 8 חודשים שבהם מגיפת הקורונה פוגעת קשה בכלכלת העולם כולו, המשבר הכלכלי שמתהווה מסתמן כמשבר מערכתי רוחבי. הוא פוגע כמעט בכל חלקי המשק.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר הנוכחי שונה למשל מהמשבר שאירע אחרי בועת הדוט.קום בשנים 2000-2003. באותן שנים הבנקים כמעט ולא נפגעו. זאת משום שמרבית חברות הטכנולוגיה ממעטות לצרוך חוב. להיפך, בשנים שלאחר פיצוץ בועת הדוט.קום הבנקים הגדולים דווקא שגשגו (יחסית) עקב הצמיחה המהירה של שוק הנדל"ן למגורים בארה"ב. את עיקר הפגיעה הם ספגו מאוחר יותר, במשבר של 2008, שהיה יותר מהכל משבר פיננסי. המשבר של 2008 פגע בבנקים ישירות בבטן הרכה מאחר והוא נבע מפיצוץ בועת החוב העצומה ששררה בשוק הנדל"ן העולמי בכלל, ובשוק הנדל"ן האמריקאי בפרט.
המשבר הנוכחי כאמור מסתמן כמשבר מערכתי. כל חלקי המשק נפגעים, גם אם לא באותה מידה. מכיוון שהבנקים עצמם הם עסקים ממונפים (הם מגייסים חוב לצורך פעילות מתן ההלוואות), הרי שהפגיעה בהם היא קשה יותר. מספיק שהתוצר יתכווץ אך במעט כדי לאפס את רווחי הבנקים ואולי אף להעביר אותם להפסד. חלק ניכר מההפסד נגרם מגידול בהפרשה לחובות מסופקים ואבודים.
נניח למשל בנק גדול שלו תיק אשראי של 500 מיליארד דולר. גידול בהפרשה לחובות מסופקים מ-1% ל-2% משמעותו הפסד נוסף של 10 מיליארד דולר לבנק. הפסד כזה מחייב את הבנק להדק חגורה באופן מיידי. הוא לקצץ בהוצאות, לפטר עובדים, לבטל או להקטין מאוד את הדיווידנד, ולקוות שדירוג האשראי שלא לא ייפגע. הפחתת דירוג שכזו עלולה לסגור לו את ברז האשראי מהציבור ולהעמיק עוד יותר את הפגיעה בו.
- "טראמפ הבטיח להגן עלינו מפני התקפות ספקולטיביות בשוק המט"ח"
- "פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
בקיצור – הנפילה הקשה של מניות הבנקים בעשרות אחוזים בתחילת 2020 מובנת.
עולם האגדות של ויזה ומאסטרכארד
מה שפחות מובן הוא מדוע מניותיהן של כל שאר חברות לשירותים פיננסיים משגשגות כל כך. ניקח לדוגמא את ויזה – חברת הפיננסים הגדולה בעולם (שווי שוק – 430 מיליארד דולר, ). ויזה צומחת ונהנית כמובן מהגידול העקבי בקניות באמצעות כרטיסי אשראי, ובפרט היא נשכרת מהקניות באינטרנט.
אבל כמה עוד היא יכולה לצמוח? פוטנציאל הצמיחה שלה אינו אינסופי. ראשית, משום שתמיד קיימת תחרות. ויזה לא לבד במשחק. ישנן מאסטרכארד, דיינרס, אמריקן אקספרס, ועוד כמה עשרות חברות כרטיסי אשראי מקומיות ובינלאומיות. גם הן צומחות כמובן כי הגאות מרימה את כולן.
שנית – איך מתמחרים אצלה את הסיכון? כאשר משקי הבית יתקשו לשלם משכנתא הם יצמצמו גם רכישות אחרות בכרטיסי אשראי. ייתכן אף שיתקשו להחזיר חובות לחברות כרטיסי האשראי. תרחישים כאלו אינם דמיוניים כל כך. בתקופה של משבר מערכתי עולמי הם הופכים למאוד מוחשיים.
אני מתקשה מאוד להבין מדוע מניית ויזה צריכה להיסחר כיום לפי מכפיל רווח של 40. על מה ולמה? בפעילות שלה אין שום סיכון? שום מינוף? שום סכנה לקריסה של לקוחות שצורכים אשראי?
מאותה סיבה קשה לי גם לקבל את המחיר של מאסטרכארד שנסחרת לפי מכפיל רווח של 50. פספוס קטן בתוצאות העיסקיות והמניות של ויזה ומאסטרכארד יכולות לצנוח בעשרות אחוזים. וגם אחרי שירדו ב-30%-40% הן לא יהיו זולות במיוחד.
אותו דבר אפשר גם לומר על פידליטי ובלקרוק, חברות שמתמחות בניהול השקעות. עיקר הרווח שלהן נובע מדמי ניהול. כאשר שוקי המניות והאג"ח עולים בהתמדה – כפי שקרה בכל השנים האחרונות - דמי הניהול נערמים, והרווחים צומחים. אבל כאשר שוק המניות נסוג (וברובו הגדול הוא נסוג השנה), דמי הניהול מתכווצים ואיתם ההכנסות והרווחים. אני לא מצליח להבין מדוע חברות כאלו שבעבר נסחרו במכפילי רווח טיפוסיים סולידיים של 8-12 נסחרות כיום במכפילי רווח של 20-27. מה כבר השתנה בשוק שכל כך מיטיב עם רווחיהן?
וישנה פייפאל כמובן. הכוכבת בה' הידיעה של שוק הפיננסים. פייפאל כבר לא חברה צעירה כל כך. היא בת 22. בעבר היא שכנה בתוך חברת איביי שביקשה להפוך אותה לסטנדרד התשלומים באינטרנט. לאחר כמה שנים החליטה איביי לוותר עליה. היא פיצלה אותה החוצה והנפיקה אותה לציבור.
בשנה האחרונה פייפאל תפסה כנפיים. מתחילת 2020 שווי השוק שלה נסק ב-83%, וכעת היא נסחרת בשווי מפלצתי של 230 מיליארד דולר. איביי עצמה, אגב, שהיא מחלוצות המסחר באינטרנט, נסחרת בשווי של 38 מיליארד דולר בלבד, ולפי מכפיל רווח של 15.
מעניין להשוות בין השתיים. איביי ייצרה בשנה האחרונה הכנסות של 11.2 מיליארד דולר ורווח נקי של 5 מיליארד דולר. פייפאל רשמה הכנסות של 19 מיליארד דולר ורווח של 2.5 מיליארד דולר. איביי הרבה יותר רווחית לכל דולר הכנסה, והרווח שלה כפול משל פייפאל. ואגב - היא גם צומחת. ב-2020 אמור הרווח שלה למניה לגדול ב-26%. למרות זאת השווי של פייפאל גבוה פי 6 (!!) מהשווי של איביי.
מה מסביר זאת? האם הצמיחה של פייפאל תהיה כה חזקה ועקבית כדי להצדיק מכפיל רווח של 90? או שהמניה שלה פשוט מרחפת על כנפיים לא נראות של עליצות בלתי רציונלית בשוק, וחיבה חזקה כלפי סוג מסויים של חברות?
לי התשובה די ברורה. כל עוד זה המצב – אני לא הייתי מתקרב למניות שמתומחרות כאילו אין סיכונים בעולם.
הכותב שימש בעבר כעורך שוק ההון של TheMarker. כיום הוא כותב את הספר "הצפת ערך – הלקסיקון של שוק ההון". ניתן לרכוש את הספר בהד סטארט
הכותב עשוי להחזיק פוזיציות בניירות הערך המוזכרים במאמר. אין לראות בכתוב משום המלצה כלשהי לקניה או מכירה של ניירות ערך כלשהם.
- 5.אפשר הסבר על ההבדל בין הבנקים שם לבנקים בישראל (ל"ת)בר 12/08/2020 08:46הגב לתגובה זו
- 4.שגיא 11/08/2020 23:14הגב לתגובה זוהבנק בן היציבים במערכת האמריקאית
- 3.בנקים וחברות כ.אשראי זה ממש לא אותו עסק!!! (ל"ת)חוסר הבנה בסיסי 11/08/2020 20:17הגב לתגובה זו
- 2.כתבה יפה ומושקעת (ל"ת)שי.ע 11/08/2020 19:21הגב לתגובה זו
- 1.אנונימי 11/08/2020 17:45הגב לתגובה זועל אותו משקל ניתוח שביצעת באנלוגיה לניתוח שלך. אמאזון הרוויחה בשנה שעברה 11 מליארד דולר והשנה כנראה תרוויח 16 מליארד דולר. גם אם נניח שהיא תרוויח בעתיד 30 מליארד בשנה ( מה שכנראה לא ייקרה בגלל תמחור עלויות ההובלה שכיום הינו עח משלם המיסים האמריקאי ובעתיש כולם יבינו שנדרש לתקן את המודל) עדיין המכפיל עומד על 50 ויותר. מניית חלום על בסיס רווחים עתידיים בעולם דימיוני. על בסיס תוצאות סבירות יותר של 20 מליארד דולר הרי שהמכפיל הינו 80. מקווה שימשיך להיות חלום רגוע.
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקלא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם
דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה
הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.
1 # סינגפור
סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.

2 # לוקסמבורג
מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.
- עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשון
- סיכום 2024: צמיחה אטית והוצאות בטחוניות תופחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 # איחוד האמירויות הערביות
לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.

העסקה שתייצר את וול מארט של תחום הטיפוח האישי
הרכישה של יצרנית הטיילנול Kenvue בידי קימברלי קלארק תמורת קרוב ל-50 מיליארד דולר תסייע לשני הצדדים - המותגים של Kenvue "יתעוררו" וקימברלי תקבל חיזוק משמעותי שיכול למצב אותה בעמדת הובלה בשוק שהתחזיות צופות לו מכירות של 632 מיליארד דולר ב-2032. וגם: מיהי מטסרה, יצרנית התרופה להשמנת יתר שנמצאת במוקד הקרב בין פייזר לנובו נורדיסק
בתחילת השבוע ראינו (שוב) את מסלול הייסורים שצריכים המשקיעים לעבור בשנים האחרונות. ביום ג' הובטח להם, באמצעות כל אתרי התקשורת מניו יורק ועד טוקיו דרך ת"א, שהמשבר הגדול מתחיל בגלל ההערכות המטורפות ועוד כל מיני סיבות. ביום ד', כשהמשקיעים התעוררו בחרדה ממה שנראה להם כחזרה של משבר 1929, התגלה להם שכלום לא קרה. אפילו מופע האימים של ראש העיר השיעי החדש של ניו יורק ומלחמותיו בטראמפ, בביל אקמן ובמיליארדרים נוספים (שאפילו כלי התקשורת המכובדים ביותר טענו ביום ג' שתרומתו למשבר שמתפתח רצינית) לא הפריע לשוק לעלות בעוצמה.
למה חשוב לציין זאת? ראשית, כי המשקיעים, ברובם, אינם מטומטמים כפי שהתקשורת נוטה להאמין. הם רואים את התוצאות העסקיות, מבינים לאן מכוון הנשיא ומנתחים נכון את התוצאות. תיקון בהחלט מתחייב בגלל ההערכות המטורפות, אבל משבר? למה? הבעיה היא שאפילו תיקונצ'יק לא מתאפשר בגלל שמי שקורא נכון את המפה הכלכלית מבין שכרגע המניות הן עדיין המשחק המועדף בעיר לטווח הבינוני והארוך, והבעיה היחידה היא המחיר. אבל מה לעשות כשיש מספיק משקיעים, במיוחד מדורות ה-X,Y ו-Z, שמוכנים להיכנס אפילו בתיקון קטנטן. דעתי היא שמתחייב תיקון ערכים גדול בהרבה מ-2%, אבל לצורך כך מתחייב "זרז" רציני ולא שטויות מהתקשורת.
משקיעים אקטיביסטים ציפו לעסקה
מדוע קימברלי קלארק (סימול:KMB) רוכשת את Kenvue (סימול:KVUE), יצרנית הטיילנול? האמת, לא הופתעתי לראות את עסקת הרכישה הזאת בשווי של 48.7 מיליארד בשילוב של מניות ומזומן. לא הופתעתי כי מאז הונפקה KVUE, יצרנית התרופה הנפוצה בעולם לשיכוך כאבים והורדת חום, במאי 2023, היו דיבורים רבים בוול סטריט על האפשרות של מיזוג בין החברות. Kenvue הייתה מטרה של משקיעים אקטיביסטים שאינם מרוצים ממסלולה של החברה ווול סטריט. בנוסף הם ציפו שקימברלי-קלארק הוותיקה תבצע פעילות M&A משמעותית מאחר שבחמש השנים האחרונות היא לא סיפקה את הסחורה לבעלי מניותיה לאחר שבין 2009 ל-2020 שילשה המניה את ערכה.
אני הכרתי היטב את Kenvue עוד בטרם הונפקה, כשהייתה חלק מענקית התרופות ג'ונסון אנד ג'ונסון (סימול:JNJ). ג'ונסון אנד ג'ונסון הנפיקה את החברה במאי 2023. ההנפקה אמנם הצליחה, החברה גייסה 3.8 מיליארד, והמניה פתחה את דרכה הציבורית בעלייה שאיפשרה ל-JNJ למכור את כל המניות שברשותה בשוק. אבל מניית KVUE לא שימחה את בעליה כי מאז ההנפקה ירדה בקרוב ל-50%. הירידה נבעה מירידה במכירות שלוותה בירידה חדה יותר ברווח למניה, מ-1.09 דולר ב-2022 ל-54 סנט ב-2024.
- קימברלי-קלארק רוכשת את יצרנית טיילנול ב-48.7 מיליארד דולר
- קימברלי-קלארק עולה בכ-4% בעקבות צמיחה אורגנית חדה ברבעון השני ותחזית מעודכנת כלפי מעלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האנליסט קונהי קים מהמורנינג סטאר, שאני עוקב אחרי הניתוחים שלו בתחום הרפואה ושמכסה את קימברלי, כתב שלדעתו מסעה הקצר והבלתי מוצלח של Kenvue כחברה ציבורית נבע בחלקו מביצוע לקוי וחוסר ניסיון בפעילות כעסק עצמאי. הוא כתב שחברת מוצרי צריכה מבוססת יותר, כמו קימברלי-קלארק, יכולה לסייע בהעלאת ערכה של Kenvue, מה שיתרום משמעותית לרוכשת. הסיבה שקימברלי רכשה את Kenvue במחיר כזה - פרמיה של 46% אבל במחיר שלמעשה מייצג את מחיר ההנפקה ב-2023 - קשורה לכך.
