תופין
צילום: יח"צ

תופין התרסקה ב-24% בעקבות אזהרת רווח

מניית חברת הסייבר הישראלית גייסה לפני כחודש, במסגרת הנפקה שנייה לפי מחיר של 17 דולר, הזהירה ונפלה ל-13 דולר. האם הנהלת החברה לא ידעה על התוצאות החזויות?
עמית נעם טל | (6)

מניית חברת הסייבר הישראלית תופין (סימול:TUFN) התרסקה ב-24% והשלימה צניחה של קרוב ל-58% מהשיא שקבעה זמן קצר לאחר ההנפקה הראשונה באפריל 2019. ברקע לירידות, החברה מדווחת על אזהרת רווח לרבעון האחרון ומקביל עולות טענות נגד החברה בדבר הטעיית משקיעים. 

החברה פרסמה אמש לאחר הסגירה דו"ח ראשוני לרבעון האחרון. ע"פ הדו"ח הכנסות החברה יסתכמו בטווח של 29.5-30.1 מיליון דולר, נמוך משמעותית מהתחזיות הקודמות שסיפקה החברה, שעמדו על הכנסות בטווח של 34-38 מיליון דולר.

בנוסף, החברה צופה הפסד תפעולי על בסיס Non-GAAP של 1.1-2.6 מיליון דולר, לעומת התחזיות הקודמת של החברה שעמדה על יציבות עם אפשרות לרווח של עד 0.3 מיליון דולר. 

נזכיר כי החברה הציגה במהלך הרבעון ה-3  הפסד נקי (GAAP) של 8.3 מיליון דולר או 0.24 דולר למניה. ההפסד המתואם של החברה עמד על 5.7 מיליון דולר. הכנסות החברה ברבעון ה-3 עמדו על 25.6 מיליון דולר, עלייה של 32% ביחס לתקופה המקבילה ב-2018. קופת המזומנים של החברה בסוף הרבעון ה-3 עמדה על 125 מיליון דולר. 

רובי כיטוב, מנכ"ל ומייסד משותף טען כי "אנו מאוכזבים שההכנסות ברבעון הרביעי היו מתחת לתחזיות שמסרנו, וכתוצאה, יגדל ההפסד התפעול. הסיבה המרכזית היא חוסר יכולתנו לסגור מספר עסקאות, בעיקר בצפון אמריקה, שציפינו שיסגרו אך לא נסגרו עד סוף הרבעון. על בסיס המידע הקיים, אנחנו מאמינים שלא איבדנו עסקאות למתחרים, אלא שהן נדחו לפייפליין שלנו ל-2020. הפייפליין חזק ביחס לתקופה המקבילה ב-2019".

​ההתנהלות סביב החברה בשנה האחרונה מעלה הרבה תהיות. החברה הונפקה לראשונה באפריל 2019  וגייסה 108 מיליון דולר לפי מחיר של 14 דולר למניה, כאשר שווי החברה לאחר הגיוס עמד על 480 מיליון דולר. מניית החברה זינקה לאחר זמן קצר לרמה של 31 דולר, אך ירדה בעקביות בחודשים האחרונים. בחודש שעבר - ב-4 בדצמבר, הודיעה החברה על הנפקת מניות נוספת של 4.27 מניות לפי מחיר של 17 דולר למניה, לעומת מחיר של 13 דולר למניה כעת, האם הנהלת החברה לא ידעה על התוצאות החלשות ברבעון הנוכחי כבר בזמן הגיוס? 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    שמואל ברגר 10/01/2020 16:37
    הגב לתגובה זו
    החברה הזו בנפילה חופשית וכל המודל העסקי שלה מפוקפק. תלות מוחלטת בשיתוף פעולה עם ספקי פיירוולים, ומלא עבודה לתמיכה בכל גרסא חדשה. שום עמידות בשינויים. כל שינוי שספקי הפיירוול יעשו יכול להקריס את כל התוכנית העסקית שלה, ובמיוחד המעבר לענן יכול לחסל אותם לחלוטין אם אז'ור או AWS יחליטו שלא בא להן לשתף פעולה עם חברה עלוקה צד ג' ויספקו את שירותי הניהול בעצמם, הם מוציאים אותה מהעסק תוך כמה רבעונים. דינוזאור מבועת הדוט קום של 2001
  • 4.
    שרה 10/01/2020 14:34
    הגב לתגובה זו
    בושה וחרפה ההתנהגות שלהם. לא צריך להתקרב למניות הזאת......
  • 3.
    קש 10/01/2020 14:17
    הגב לתגובה זו
    בחדרה 1.2 מיליון לדירה בחדרה ? בחינם בילבאלש לכו על זה . רבותי הדרך הנכונה לבדוק כדאיות זה לבדוק כמה דירות יש למכירה בחדרה וכמה זמן או בכלל הם נמכרות ?
  • 2.
    הסיפור הרגיל על התעשרות על חשבון הציבור (ל"ת)
    ג 10/01/2020 08:27
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מושחתיהו 09/01/2020 22:51
    הגב לתגובה זו
    כי לא היה כלום
  • שרה 10/01/2020 14:35
    הגב לתגובה זו
    מאיפה אתה יודע הם סיפרו לך?????
סטארפייטרס ספייססטארפייטרס ספייס

המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חלל

חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.


סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.


סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.


שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.


גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.


זהב 1
צילום: Pixbay

הזהב מעל 4,500 דולר: למה המשקיעים רצים למתכות היקרות?

מרכישות של בנקים מרכזיים ועד לריצה של משקיעים להצטייד במתכת שהוכיחה "אצירת ערך" לאורך ההיסטוריה; מה הגורמים שעומדים מאחורי הראלי ועד כמה הוא עוד יימשך?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה זהב כסף

הזהב טיפס לשיא חדש מעל 4,500 דולר לאונקיה, בראלי מרשים שמושך אחריו את כל שוק המתכות היקרות. גם הכסף, הפלטינה והפלדיום קבעו שיאים, כשהכסף עלה השנה בכ-150% והזהב ביותר מ-70% - ביצועים שלא נראו מאז 1979. מה מניע את העלייה הזו, ולמה דווקא עכשיו?


המתיחות בוונצואלה וגם הפד' דוחפים את הזהב למעלה

השילוב של סיכון גיאופוליטי וציפיות להורדות ריבית יצר סביבה אידיאלית למתכות היקרות. המתיחות המתגברת בוונצואלה, כולל צעדים אמריקאיים סביב תנועת מכליות נפט. ארצות הברית החריפה לאחרונה את הלחץ על משטרו של ניקולס מדורו, בין היתר באמצעות צעדים שמגבילים תנועת מכליות נפט וניסיון לצמצם יצוא ונצואלי בשווקים הבינלאומיים. ונצואלה אולי לא שחקנית מרכזית כמו סעודיה או רוסיה, אבל כל פגיעה בזרימת הנפט מוסיפה חוסר ודאות לשוק שגם כך מתמודד עם סיכונים גיאופוליטיים רבים. הופכת את הזהב לנכס מפלט מבוקש.

המתיחות בוונצואלה מצטרפת לרצף של מוקדים עם חוסר יציבות: המלחמה באוקראינה, גם המתיחות באזור שלנו והאי-ודאות סביב מדיניות החוץ והסחר של ארצות הברית. כשהרבה חזיתות פתוחות במקביל, המשקיעים פחות בוחרים “מי צודק” ויותר מחפשים הגנה. זהב וכסף נכנסים בדיוק למשבצת הזו.

החשש המרכזי הוא לא רק מהלחצים על הנפט עצמו, אלא גם מהמסר. כשהעימותים עוברים לאנרגיה, המשקיעים מתחילים לתמחר תרחישים רחבים יותר, של סנקציות, תגובות נגד ושיבושים בשרשראות אספקה. זה מעלה את רמת הסיכון בכל הכלכלה הגלובלית, ודוחף משקיעים להקטין חשיפה לנכסים תנודתיים ולעבור לנכסי מקלט - כמו זהב ומתכות יקרות. במקביל, השוק מתמחר המשך הורדות ריבית בארצות הברית גם בשנה הבאה, לאחר שלוש הפחתות השנה. מכיוון שלזהב אין תשואה שוטפת, סביבת ריבית נמוכה מעניקה לו יתרון יחסי מול נכסים אחרים.

במסחר באסיה, הזהב נסחר סביב 4,489 דולר לאונקיה לאחר שנגע ב-4,526 דולר. הכסף הגיע לכ-72.2 דולר לאונקיה, והפלטינה התקדמה לכ-2,335 דולר, עם עלייה של למעלה מ-4% בפלדיום. מדד הדולר ירד בכ-0.2%, מה שמסייע למחירי סחורות המתומחרות בדולרים.