תופין
צילום: יח"צ

תופין התרסקה ב-24% בעקבות אזהרת רווח

מניית חברת הסייבר הישראלית גייסה לפני כחודש, במסגרת הנפקה שנייה לפי מחיר של 17 דולר, הזהירה ונפלה ל-13 דולר. האם הנהלת החברה לא ידעה על התוצאות החזויות?
עמית נעם טל | (6)

מניית חברת הסייבר הישראלית תופין (סימול:TUFN) התרסקה ב-24% והשלימה צניחה של קרוב ל-58% מהשיא שקבעה זמן קצר לאחר ההנפקה הראשונה באפריל 2019. ברקע לירידות, החברה מדווחת על אזהרת רווח לרבעון האחרון ומקביל עולות טענות נגד החברה בדבר הטעיית משקיעים. 

החברה פרסמה אמש לאחר הסגירה דו"ח ראשוני לרבעון האחרון. ע"פ הדו"ח הכנסות החברה יסתכמו בטווח של 29.5-30.1 מיליון דולר, נמוך משמעותית מהתחזיות הקודמות שסיפקה החברה, שעמדו על הכנסות בטווח של 34-38 מיליון דולר.

בנוסף, החברה צופה הפסד תפעולי על בסיס Non-GAAP של 1.1-2.6 מיליון דולר, לעומת התחזיות הקודמת של החברה שעמדה על יציבות עם אפשרות לרווח של עד 0.3 מיליון דולר. 

נזכיר כי החברה הציגה במהלך הרבעון ה-3  הפסד נקי (GAAP) של 8.3 מיליון דולר או 0.24 דולר למניה. ההפסד המתואם של החברה עמד על 5.7 מיליון דולר. הכנסות החברה ברבעון ה-3 עמדו על 25.6 מיליון דולר, עלייה של 32% ביחס לתקופה המקבילה ב-2018. קופת המזומנים של החברה בסוף הרבעון ה-3 עמדה על 125 מיליון דולר. 

רובי כיטוב, מנכ"ל ומייסד משותף טען כי "אנו מאוכזבים שההכנסות ברבעון הרביעי היו מתחת לתחזיות שמסרנו, וכתוצאה, יגדל ההפסד התפעול. הסיבה המרכזית היא חוסר יכולתנו לסגור מספר עסקאות, בעיקר בצפון אמריקה, שציפינו שיסגרו אך לא נסגרו עד סוף הרבעון. על בסיס המידע הקיים, אנחנו מאמינים שלא איבדנו עסקאות למתחרים, אלא שהן נדחו לפייפליין שלנו ל-2020. הפייפליין חזק ביחס לתקופה המקבילה ב-2019".

​ההתנהלות סביב החברה בשנה האחרונה מעלה הרבה תהיות. החברה הונפקה לראשונה באפריל 2019  וגייסה 108 מיליון דולר לפי מחיר של 14 דולר למניה, כאשר שווי החברה לאחר הגיוס עמד על 480 מיליון דולר. מניית החברה זינקה לאחר זמן קצר לרמה של 31 דולר, אך ירדה בעקביות בחודשים האחרונים. בחודש שעבר - ב-4 בדצמבר, הודיעה החברה על הנפקת מניות נוספת של 4.27 מניות לפי מחיר של 17 דולר למניה, לעומת מחיר של 13 דולר למניה כעת, האם הנהלת החברה לא ידעה על התוצאות החלשות ברבעון הנוכחי כבר בזמן הגיוס? 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    שמואל ברגר 10/01/2020 16:37
    הגב לתגובה זו
    החברה הזו בנפילה חופשית וכל המודל העסקי שלה מפוקפק. תלות מוחלטת בשיתוף פעולה עם ספקי פיירוולים, ומלא עבודה לתמיכה בכל גרסא חדשה. שום עמידות בשינויים. כל שינוי שספקי הפיירוול יעשו יכול להקריס את כל התוכנית העסקית שלה, ובמיוחד המעבר לענן יכול לחסל אותם לחלוטין אם אז'ור או AWS יחליטו שלא בא להן לשתף פעולה עם חברה עלוקה צד ג' ויספקו את שירותי הניהול בעצמם, הם מוציאים אותה מהעסק תוך כמה רבעונים. דינוזאור מבועת הדוט קום של 2001
  • 4.
    שרה 10/01/2020 14:34
    הגב לתגובה זו
    בושה וחרפה ההתנהגות שלהם. לא צריך להתקרב למניות הזאת......
  • 3.
    קש 10/01/2020 14:17
    הגב לתגובה זו
    בחדרה 1.2 מיליון לדירה בחדרה ? בחינם בילבאלש לכו על זה . רבותי הדרך הנכונה לבדוק כדאיות זה לבדוק כמה דירות יש למכירה בחדרה וכמה זמן או בכלל הם נמכרות ?
  • 2.
    הסיפור הרגיל על התעשרות על חשבון הציבור (ל"ת)
    ג 10/01/2020 08:27
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מושחתיהו 09/01/2020 22:51
    הגב לתגובה זו
    כי לא היה כלום
  • שרה 10/01/2020 14:35
    הגב לתגובה זו
    מאיפה אתה יודע הם סיפרו לך?????
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקאתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוק
TOP 10

לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה

הדס ברטל |
נושאים בכתבה תוצר לנפש

הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף  לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.

1 # סינגפור

סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.


עובדים
 בחברת טכנולוגיה בסינגפור קרדיט: גרוק
עובדים בחברת טכנולוגיה בסינגפור - קרדיט: גרוק


2 # לוקסמבורג

מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.

3 # איחוד האמירויות הערביות 

לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.

דונלד טראמפ; קרדיט: טוויטרדונלד טראמפ; קרדיט: טוויטר

"טראמפ הבטיח להגן עלינו מפני התקפות ספקולטיביות בשוק המט"ח"

ויקטור אורבן, ראש ממשלת הונגריה אמר את הדברים אחרי פגישה עם טראמפ; ממה הוא חושש ומה זאת התקפה בשוק המט"ח? 

מנדי הניג |

ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, הפתיע עם הצהרה דרמטית לאחר פגישתו עם דונלד טראמפ בבית הלבן: לדבריו, הנשיא האמריקאי הבטיח להגן על הונגריה מפני מתקפות ספקולטיביות, כולל התקפות על המטבע המקומי או הורדת דירוג אשראי.

מה זה בעצם התקפה או ספקולציה בשוק המט"ח? מדובר בפעילות של הזרמת כספים, השקעה גדולה בשוק המט"ח שבה משקיעים, בעיקר קרנות גידור גדולות או בנקים בינלאומיים, מהמרים על תנודות מחירים קצרות טווח בשווקים הפיננסיים, במטרה להשיג רווחים מהירים. בניגוד להשקעה ארוכת טווח, הספקולציה כוללת לעיתים קרובות מכירות בחסר (שורט) של נכסים כמו מטבעות, אג"ח או מניות, כאשר הספקולנטים מצפים לירידת ערך.

בהקשר של מדינה, "מתקפת ספקולציה" או "התקפה פיננסית" מתייחסת למצב שבו קבוצת משקיעים גדולה תוקפת את המטבע או את חוב המדינה באמצעות מכירה המונית, מה שיוצר לחץ על הבנק המרכזי להגן עליו. זה עלול להוביל למשבר מטבע, כמו שחוותה תאילנד ב-1997 או בריטניה ב-1992 ("יום חמישי השחור"), שבו סוחרים כמו ג'ורג' סורוס הרוויחו מיליארדים על ידי הימור נגד הלירה סטרלינג, והכריחו את בריטניה לצאת ממנגנון שער החליפין האירופי. במקרה כזה, הבנק המרכזי נאלץ למכור את רזרבות המט"ח שלו כדי לתמוך במטבע, או להעלות ריבית דרמטית - מה שפוגע בכלכלה, מגביר אבטלה, מפחית השקעות ומעלה מחירים.

אורבן חושש כבר שנים רבות מסורוס ומאשים אותו בפעילות בשוק המט"ח המקומי. סורוס הוא אחד ממתנגדיו הגדולים של אורבן. בהצהרה, סיפר אורבן כי סיכם עם טראמפ על הקמת "חומת מגן פיננסית" שתספק תמיכה אמריקאית במקרה שמערכת הכספים של הונגריה תיקלע לסכנה חיצונית. לדבריו, "אם מישהו ינסה לתקוף את המטבע ההונגרי או לחנוק את הונגריה מהצד הפיננסי, יש לנו פתרון - האמריקאים הבטיחו להגן על היציבות שלנו".

הרקע הפוליטי: בידול מהאיחוד האירופי לקראת בחירות

האמירה של אורבן מגיעה בתקופה רגישה במיוחד עבורו. באפריל הקרוב יתקיימו בחירות פרלמנטריות בהונגריה, והוא שואף לחזק את מעמדו על רקע ביקורת פנימית הולכת וגוברת. בתוך כך, האיחוד האירופי הקפיא מימון של למעלה מ-20 מיליארד דולר למדינה, בטענה להפרות עקרונות של שלטון החוק ושחיתות שלטונית.