אייל גבאי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה ויו"ר צוות הדיור בוועדת טרכטנברג, אמר היום (ג') בדיון בנושא שוק הדיור שהתקיים בירושלים, כי "התפיסה שאפשר לחנך את האזרחים התפוצצה לכולם בפרצוף, הייתה חשיבה שאפשר לחנך אנשים איפה לגור ובמה, השיא היה בהחלטה שהתקבלה ב-2008 להפסיק את הבנייה במרכז. בסופו של דבר מדינת ישראל תצטרך לפרוץ את גבולות גדרה חדרה, לא פערי המחירים יביאו לתוצאה של המעבר אלא רק אם יהיה למדינה מה להציע שם."

"ההנחה המגולמת שמי שמשכיר את הדירה הוא החזיר המנשל הקפיטליסט ומי ששוכר הוא המסכן"

לדברי גבאי, אנשים הגיעו לתפיסה שאי אפשר להפסיד בהשקעות בנדל"ן. "במאזן כוחות ההנחה המגולמת שמי שמשכיר את הדירה הוא החזיר המנשל הקפיטליסט ומי ששוכר הוא המסכן הנעשק אינה נכונה. אנחנו רואים מלאי תכנוני נשחק בעיקר באזורי ביקוש. הממשלה צריכה לקבוע את חזון התכנון ואת המדיניות בנושא התכנון, עולם התמריצים של פיתוח והתחדשות עירונית נמוך מדיי. המשקיעים המתוחכמים יבינו שאם המספרים של 200 אלף יחידות דיור על קרקעות מדינה ו-40 אלף יחידות דיור מתוכן לשכירות המחירים יירדו."

"לפי תוכנית החומש להאצת הבניה, אנחנו מציעים מנגנון לפיו החלטות ועדת החסמים יקבלו תוקף של החלטות ממשלה ורק ערעור יגיע לראש הממשלה, זו הצעה מהפכנית מאוד גדולה ואחד מהנושאים החשובים היושבים על הפרק", הסביר גבאי. "כמו כן בעלי דירות ריקות ישלמו כפל ארנונה, כאשר לפי אומדן חברת חשמל יש 46 אלף יחידות דיור ריקות". ביחס לטענה כי הקבלנים "יושבים על הקרקע" ולא בונים למרות שקיבלו היתר בנייה, טען גבאי כי צריך להיות מאוד זהירים מאחר שאם יוטל היטל קבוע התוצאה תהיה שחברות יעדיפו למנוע תכנון. "רצינו להיות ממוקדים- ניקח את כל התוכניות שאושרו ובנקודה חד פעמית, אם היזם לא יכניס את הקרקע לבנייה תוך זמן קצר, יוטל היטל של כ-10% משווי ההכנסות המשוער של כל דירה."

ראובן קוגן, סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, אמר בכנס כי בסך הכול ישראל בצמיחה מאוד יפה ביחס למדינות ה-OECD האחרות, אך המשבר העולמי עשוי להתגלגל גם אלינו. עליית מחירי הנכסים היא תוצר לוואי של הצמיחה הכלכלית. יש 608 מיליארד שקל חוב להחזיר, כשבאים ואומרים שיש הרבה כסף בקופה כסף זה לא נספר, האוברדרפט הוא הבעיה של מחר לכאורה ולא של היום. לכן כשבאה מדינה ומגדילה את ההכנסות שלה מהקרקע, הן בסוף לא הולכות לקופה של פריץ אלא מכסות את החובות ומאפשרות להשקיע בציבור. אין שום מדיניות של מיקסום הרווחים מהקרקע, הסיבה היחידה של מכירת קרקע במכרז לכל המרבה במחיר היא כי זו הדרך היעילה ביותר להקצאת מקרקעין, אחרת היזמים שרכשו את קרקעות במחיר הנמוך ממחיר השוק ויימכרו לאחר מספר שנים במחיר השוק."

"היום שוק הנדל"ן מבולבל לכן רבים מחכים", הוסיף קוגן. "נדל"ן הוא שוק מסוכן, אנחנו שואפים להגיע למצב היציבות של גרמניה, הדרך היחידה להבטיח זאת היא על ידי הגדלה באופן תמידי ועקבית של היקף הקרקעות לבנייה. יש הרבה ביקורת על חוק הוד"לים, כלי של הממשלה שיכריח את הקרקע להפוך לדירות, כשהממשלה מתחילה לרוץ קשה לעצור אותה. אי אפשר לבנות דירות ביומיים ולכן צריך להקל בתכנון ופיצול דירות הוא אחד הפתרונות. צריך לקבל הכרעות ולא החלטות שאי אפשר לזוז איתן."

"מכון התקנים הוסיף 16% לעלות הבנייה תוך 5 שנים"

ניסים בובליל, נשיא התאחדות הקבלנים, אמר בכנס: "בעשור הקרוב נצטרך לבנות חצי מיליון בתים, אנחנו כבר 8 מיליון תושבים, הגידול הטבעי שלנו גדול מאוד. אומרים לי שאין כוח אדם בוועדות התכנון, יש מספיק כוח אדם, אך הוא לא מוכן לקבל החלטות. ילדים לא יכולים להגיע לדירה במדינת ישראל, מצד שני רק מכון התקנים הוסיף 16% לעלות הבנייה ב-5 השנים האחרונות. בעיריית ת"א לדוגמה להוציא היתר בנייה ללא מאעכר לוקח שנתיים וחצי, עם המאעכר חצי שנה."

"לשים את האגו בצד ולחייב איחוד רשויות מקומיות"

רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב, אמר בכנס: "לא רציתי לבוא לפה כי ב-13 שנה שאני ראש עיר לא הרגשתי שיש מי שרוצה לשמוע אותי פה. אני נמצא פה כדי לדבר על דיור ואני רוצה לבשר לכם שלפני שבועיים יצא המכרז הראשון לדיור בר השגה בתל אביב".

לדברי חולדאי, יש להעביר את ניהול כל אדמות המינהל לידי העיריות. "יש לנו היכולת התכנונית, המדיניות התכנונית, ולא צריך להיכנס לשום אינטרסים נוספים. נשלם למינהל כפי שייקבע על פי חוק. היצע הדיור יגדל. אני מציע שהמועצה הארצית תחליט החלטות מאקרו בלוח זמנים סביר כי לחוסר ודאות יש משמעות עצומה על התכנון."

"אמרו שאני אחראי לזה שיש יוקר דיור כל כך גבוה בת"א ושאין תחבורה בת"א והתמודדתי עם חוסר אונים להסביר שאלה שני התחומים שלראש עיריית ת"א אין יכולת להשפיע, ואם יכול היה להשפיע, הוא כבר עשה יותר מכל אחד אחר. את כל בעיות אזור המרכז מפנים אלינו, אנחנו הצ'ופ'יק של הקומקום, עיר בגודל של שדה התעופה נבטים, חייבים לשים את האגו בצד ולחייב איחוד רשויות."

ניר ברקת, ראש עיריית ירושלים, נכח אף הוא בכנס וטען כי "יש 9,000 דירות ריקות בירושלים ואנחנו מציעים להעלות את הארנונה", אמר ניר ברקת בכנס, את הכספים נעביר לפתרונות דיור לצעירים, אנחנו רוצים להעלות אותה ליותר מפי 2. יש לנו הזדמנות פז להוביל לשינוי מהמדרגה הראשונה, תמיד העיריות טובות יותר בידע שלהן מהשלטון המרכזי. מנהל מקרקעי ישראל הוא גוף מיותר, צריך לתת לנו את הסמכויות שיפעלו בתיאום עם הממשלה."

קודם לכן, בינת שוורץ, מנהלת מנהל התכנון במשרד הפנים, אמרה כי במשרדי התכנון חיים עם הרבה דילמות והשאלה הכי חשובה היא עד כמה הדבר שבקונפליקט סותר ערכי יסוד ופוגע בסיכויינו ליצור עתיד טוב יותר. אנחנו חייבים ליצור שינוי מתוך כבוד למה שהיה קודם, אך לשינוי יש מתנגדים ואנחנו צריכים ליצור כלים חדשים תוך שמירה על המתווה."

"אין סיבה שאדם יעבור הליך ארוך ושלם במועצה המחוזית ואחר כך יעבור את אותו הליך במועצה הארצית"

"יש הסכמה כיום על ערכים בשוק הדיור, אך אין כלים מתאימים- מ-2007 עד 2011 הגענו למחצית מהיעדים שלנו, אחוזי ביצוע של 40% של סך הכול ביצוע ב-2010 של 24 אלף יחידות דיור, כאשר לפי תוכנית הממשלה היו אמורות להיבנות 60 אלף יחידות דיור. מה שקרה בפועל ב-5 השנים האחרונות הוא שבכלים הקיימים אנחנו שוחקים את המלאי התכנוני, יש צורך להכפיל אותו. המטרה שלי כמנהלת המערכת היא ליצור מערך ארגוני ותרבות ניהולית מוטת שירות. אנחנו זקוקים לאסטרטגיה וכלים לניהול, שליטה ובקרה. הדבר השני החשוב ביותר הוא פישוט הליכי התכנון בישראל- צריך שתהיה תכנית מתאר ארצית אחת שתנחה ותציע הנחיות לתכנון נכון, עם הותרת שיקול דעת למוסדות התכנון, אך זה לא יהיה מחר בבוקר. צריך להעביר סמכויות לוועדות המחוזיות, אין סיבה שאדם יעבור הליך ארוך ושלם במועצה המחוזית ואחר כך יעבור את אותו הליך במועצה הארצית."

"אפשר להחליט לא להקים 20 אלף יחידות דיור בנתניה כשעדיין לא בנו מתקן לתיאור שפכים, צריך לראות את התמונה המלאה ולהוציא את הכספים המתאימים לפתרון" הוסיפה שוורץ. ביחס לחוק הוד"לים, אנחנו כבר מייצרים היום שותפות בין היזמים ללשכת התכנון ואנחנו נותנים במטה כתף למחוזות וזמינים להם."

"ראשי הערים לא רוצים לשווק דירות בשטחיהן"

בנצי ליברמן, יו"ר מנהל מקרקעי ישראל הנכנס, אמר כי "הקרקעות הן מנוע צמיחה ענק, כרגע אנחנו לא מצליחים לעמוד בקצב של אותן עשרות אלפי יחידות דיור שאנחנו אמורים להוציא לשוק. יש ראשי ערים שלא רוצים לייצר שיווקים רבים בערים שלהם, במנהל קרקעי ישראל יש עשרות אלפי יחידות דיור שצריך לשכנע אותם לשחרר. צריך להבין כי בסופו של דבר שאם כל הגופים יעבדו יחדיו נוכל לעמוד ביעדים. חלק ניכר מהשווקים עושה היום משרד השיכון. יש שטח מרחב כפרי ענק שנעצר באופן אמיתי בשל אלף ואחד סיבות, שם נמצא בנק האדמות של מדינת ישראל, אולם בג"צ מסויים תקע את העניין וכל הניסיונות לנהל מו"מ עם קיבוצים ומושבים לא צלח."