מעשיית יתר 50 לא כבש פסגה חדשה מאז מארס 2010

אייל גורביץ, המנתח הטכני של Bizportal, כותב עלן מדד יתר 50 ומגמת הדישדוש
אייל גורביץ | (2)

ההיסטוריה לימדה אותנו שלמגמת עלייה יש מאפיינים ברורים. היא נשענת על קונצנזוס בין שתי הקבוצות המרכזיות המניעות את השווקים - הקונים והמוכרים. שתי הקבוצות הללו חייבות לאחוז בדעה זהה לחלוטין לגבי כיוון השוק. הקונים מצידם מוכנים לשלם מחירים הולכים ועולים בעוד שתפקידם של המוכרים במשחק הוא להעלות את מחירי המכירה. זהו הבסיס לכל מגמת עלייה. לדרישה בסיסית זו מתווספים פרמטרים המשמשים כפילטרים ומבדילים בין מגמת עלייה מובהקת ועוצמתית לשאינה כזאת. אלא שכל הפרמטרים הללו בטלים בשישים אם התנאי הבסיסי אינו מתקיים ואחת מהקבוצות משנה את דעתה לגבי כיוון השוק. כאשר מביטים במדד יתר 50 עולות תהיות לגבי דעתם של המוכרים.

המגמה הראשית

התשובות אודות ממד זמן מסוים מצויות תמיד בממד זמן גבוה יותר. וכדי לראות את התמונה הרחבה יש להתחיל את התהליך בגרף החודשי. מבט על גרף הנרות החודשי מעלה מספר נקודות :

1. מדד יתר 50 החל מהלך עליות בדצמבר 2008 משער שפל של 140.70 הנקודות. משם, תוך מהלך רציף וחף מכל תיקון טכני משמעותי, זינק תוך שנה וקצת לשיא של 471.27 הנקודות. מדובר בעלייה של יותר מ-240%.

2. התיקון הטכני שהחל משם ונמשך כחודשיים ומחצה הוא לגיטימי ומקובל ודרדר את המדד לשפל של 355.57.

3. מנקודה זו, כאשר ניתן הסימן לסיומו של התיקון הטכני הכיוון אמור היה להיות אחיד, ברור ורציף. מדד יתר 50 אמור היה, לפי כל הכללים, להצפין מעל לשיא שנכבש בפעם הקודמת. אלא שהמוכרים שינו את דעתם וחזרו למכור בדיוק בשיא הקודם.

4. המסר שהעבירו הוא שקיימת עדיין לא מעט סחורה המעוניינת לפלס דרכה החוצה וכי מחיר של 471 נקודות מבטא בשלב הנוכחי מחיר מלא ומספק.

5. המסר הזה קיים עד היום. מדד יתר 50 לא הצליח לכבוש פסגה חדשה ולמעשה מגמת העלייה ארוכה הטווח חוסלה. אין כאן משום רקוויאם למדד אלא מסר ברור לאדם הפשוט. היכולת להרוויח ממניות היתר מחייבת סלקטיביות בבחירת המניות. לא עוד עליות גורפות ללא כל הבחנה.

מה עושים עם זה?

מי שמעוניין לרכוש את מדד יתר 50 או לפחות לקבל סימנים ברורים ולפיהם מגמת העלייה חוזרת. חייב להמתין לפריצה מעלה של רמת 471 הנקודות. אירוע מסוג זה יעיד על חזרתו של הקונצנזוס ועל העובדה ששתי הקבוצות המרכזיות חזרו לאחוז בדעה זהה לחלוטין.

*הגרפים בסקירה זו הופקו באמצעות תוכנת ואתר בורסהגרף לניתוח טכני www.bursagraph.co.il מבית קו מנחה ואייל גורביץ

**כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ב 471 תהיה תיקרה כפולה? השד יודע (ל"ת)
    יצחק 14/04/2011 08:05
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רוני 12/04/2011 09:56
    הגב לתגובה זו
    אני שאלתי אותך באמת לגבי היתר לפני מספר ימים והופיעה הכתבה הזאת. תודה! בכל אופן, אנא תשקלו להוסיף, אם ניתן, כמובן, יותר כתבות לגבי ניתוחי המדדים השונים (ובארצנו....)... זה יוסיף עניין מקצועי בודאי להרבה משקיעים - כאלה ואחרים - שצמאים לקבל יותר שיקולי דעת והנחות של מומחים... חג שמח!!
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.