מעשיית יתר 50 לא כבש פסגה חדשה מאז מארס 2010
ההיסטוריה לימדה אותנו שלמגמת עלייה יש מאפיינים ברורים. היא נשענת על קונצנזוס בין שתי הקבוצות המרכזיות המניעות את השווקים - הקונים והמוכרים. שתי הקבוצות הללו חייבות לאחוז בדעה זהה לחלוטין לגבי כיוון השוק. הקונים מצידם מוכנים לשלם מחירים הולכים ועולים בעוד שתפקידם של המוכרים במשחק הוא להעלות את מחירי המכירה. זהו הבסיס לכל מגמת עלייה. לדרישה בסיסית זו מתווספים פרמטרים המשמשים כפילטרים ומבדילים בין מגמת עלייה מובהקת ועוצמתית לשאינה כזאת. אלא שכל הפרמטרים הללו בטלים בשישים אם התנאי הבסיסי אינו מתקיים ואחת מהקבוצות משנה את דעתה לגבי כיוון השוק. כאשר מביטים במדד יתר 50 עולות תהיות לגבי דעתם של המוכרים.
המגמה הראשית
התשובות אודות ממד זמן מסוים מצויות תמיד בממד זמן גבוה יותר. וכדי לראות את התמונה הרחבה יש להתחיל את התהליך בגרף החודשי. מבט על גרף הנרות החודשי מעלה מספר נקודות :
1. מדד יתר 50 החל מהלך עליות בדצמבר 2008 משער שפל של 140.70 הנקודות. משם, תוך מהלך רציף וחף מכל תיקון טכני משמעותי, זינק תוך שנה וקצת לשיא של 471.27 הנקודות. מדובר בעלייה של יותר מ-240%.
2. התיקון הטכני שהחל משם ונמשך כחודשיים ומחצה הוא לגיטימי ומקובל ודרדר את המדד לשפל של 355.57.
3. מנקודה זו, כאשר ניתן הסימן לסיומו של התיקון הטכני הכיוון אמור היה להיות אחיד, ברור ורציף. מדד יתר 50 אמור היה, לפי כל הכללים, להצפין מעל לשיא שנכבש בפעם הקודמת. אלא שהמוכרים שינו את דעתם וחזרו למכור בדיוק בשיא הקודם.
4. המסר שהעבירו הוא שקיימת עדיין לא מעט סחורה המעוניינת לפלס דרכה החוצה וכי מחיר של 471 נקודות מבטא בשלב הנוכחי מחיר מלא ומספק.
5. המסר הזה קיים עד היום. מדד יתר 50 לא הצליח לכבוש פסגה חדשה ולמעשה מגמת העלייה ארוכה הטווח חוסלה. אין כאן משום רקוויאם למדד אלא מסר ברור לאדם הפשוט. היכולת להרוויח ממניות היתר מחייבת סלקטיביות בבחירת המניות. לא עוד עליות גורפות ללא כל הבחנה.
מה עושים עם זה?
מי שמעוניין לרכוש את מדד יתר 50 או לפחות לקבל סימנים ברורים ולפיהם מגמת העלייה חוזרת. חייב להמתין לפריצה מעלה של רמת 471 הנקודות. אירוע מסוג זה יעיד על חזרתו של הקונצנזוס ועל העובדה ששתי הקבוצות המרכזיות חזרו לאחוז בדעה זהה לחלוטין.
*הגרפים בסקירה זו הופקו באמצעות תוכנת ואתר בורסהגרף לניתוח טכני www.bursagraph.co.il מבית קו מנחה ואייל גורביץ
**כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
- 2.ב 471 תהיה תיקרה כפולה? השד יודע (ל"ת)יצחק 14/04/2011 08:05הגב לתגובה זו
- 1.רוני 12/04/2011 09:56הגב לתגובה זואני שאלתי אותך באמת לגבי היתר לפני מספר ימים והופיעה הכתבה הזאת. תודה! בכל אופן, אנא תשקלו להוסיף, אם ניתן, כמובן, יותר כתבות לגבי ניתוחי המדדים השונים (ובארצנו....)... זה יוסיף עניין מקצועי בודאי להרבה משקיעים - כאלה ואחרים - שצמאים לקבל יותר שיקולי דעת והנחות של מומחים... חג שמח!!
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
