ההיסטוריה לימדה אותנו שלמגמת עלייה יש מאפיינים ברורים. היא נשענת על קונצנזוס בין שתי הקבוצות המרכזיות המניעות את השווקים - הקונים והמוכרים. שתי הקבוצות הללו חייבות לאחוז בדעה זהה לחלוטין לגבי כיוון השוק. הקונים מצידם מוכנים לשלם מחירים הולכים ועולים בעוד שתפקידם של המוכרים במשחק הוא להעלות את מחירי המכירה. זהו הבסיס לכל מגמת עלייה. לדרישה בסיסית זו מתווספים פרמטרים המשמשים כפילטרים ומבדילים בין מגמת עלייה מובהקת ועוצמתית לשאינה כזאת. אלא שכל הפרמטרים הללו בטלים בשישים אם התנאי הבסיסי אינו מתקיים ואחת מהקבוצות משנה את דעתה לגבי כיוון השוק. כאשר מביטים במדד יתר 50 עולות תהיות לגבי דעתם של המוכרים.

המגמה הראשית

התשובות אודות ממד זמן מסוים מצויות תמיד בממד זמן גבוה יותר. וכדי לראות את התמונה הרחבה יש להתחיל את התהליך בגרף החודשי. מבט על גרף הנרות החודשי מעלה מספר נקודות :

1. מדד יתר 50 החל מהלך עליות בדצמבר 2008 משער שפל של 140.70 הנקודות. משם, תוך מהלך רציף וחף מכל תיקון טכני משמעותי, זינק תוך שנה וקצת לשיא של 471.27 הנקודות. מדובר בעלייה של יותר מ-240%.

2. התיקון הטכני שהחל משם ונמשך כחודשיים ומחצה הוא לגיטימי ומקובל ודרדר את המדד לשפל של 355.57.

3. מנקודה זו, כאשר ניתן הסימן לסיומו של התיקון הטכני הכיוון אמור היה להיות אחיד, ברור ורציף. מדד יתר 50 אמור היה, לפי כל הכללים, להצפין מעל לשיא שנכבש בפעם הקודמת. אלא שהמוכרים שינו את דעתם וחזרו למכור בדיוק בשיא הקודם.

4. המסר שהעבירו הוא שקיימת עדיין לא מעט סחורה המעוניינת לפלס דרכה החוצה וכי מחיר של 471 נקודות מבטא בשלב הנוכחי מחיר מלא ומספק.

5. המסר הזה קיים עד היום. מדד יתר 50 לא הצליח לכבוש פסגה חדשה ולמעשה מגמת העלייה ארוכה הטווח חוסלה. אין כאן משום רקוויאם למדד אלא מסר ברור לאדם הפשוט. היכולת להרוויח ממניות היתר מחייבת סלקטיביות בבחירת המניות. לא עוד עליות גורפות ללא כל הבחנה.

מה עושים עם זה?

מי שמעוניין לרכוש את מדד יתר 50 או לפחות לקבל סימנים ברורים ולפיהם מגמת העלייה חוזרת. חייב להמתין לפריצה מעלה של רמת 471 הנקודות. אירוע מסוג זה יעיד על חזרתו של הקונצנזוס ועל העובדה ששתי הקבוצות המרכזיות חזרו לאחוז בדעה זהה לחלוטין.

*הגרפים בסקירה זו הופקו באמצעות תוכנת ואתר בורסהגרף לניתוח טכני www.bursagraph.co.il מבית קו מנחה ואייל גורביץ

**כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.