שר האנרגיה יובל שטייניץ מסמן יעד צריכה של 25 BCM גז טבעי בשנה. האם הוא יצליח לספק את הקבלות? בשבוע שעבר התקיים בטורקיה "קונגרס הפטרוליום העולמי" ה-22 שניפק לא מעט כותרות מעניינות דווקא ביחס למשק הגז הטבעי הישראלי. בין היתר פורסם כי חברות אנרגיה הודיות הודיעו כי ישתתפו בחיפושי גז ונפט בישראל ועל הקמת צוות עבודה משותף שיעסוק בשיתוף פעולה בין המדינות. במקביל, מזכיר המדינה האמריקאי, רקס טילרסון, הודיע כי ארה"ב תתמוך בהקמת צנרת הגז בין ישראל לאירופה. אל הקונגרס, הנערך אחת ל-3 שנים והתקיים לראשונה בלונדון בשנות ה-30 מגיעים בכירים מעולם האנרגיה ואל הקונגרס שהתקיים בשבוע שעבר הגיע משלחת ישראלית בראשות שר האנרגיה יובל שטייניץ.

בנאומו על במת הקונגרס התייחס שר האנרגיה לביקושים המקומיים לגז טבעי. לדברי שטייניץ, "במהלך השנה הנוכחית נצרוך 10 BCM של גז טבעי, אך אנו מאמינים כי במהלך העשור הבא צריכת הגז הטבעי בישראל תגיע ל-25 BCM, צריכת הגז תגדל בצורה דרמטית". הנתונים תומכים בדבריו. במהלך העשור האחרון שיעור צמיחת הביקוש לגז טבעי בישראל היה הגבוה בעולם ועמד על ממוצע שנתי של 17.5%. שיעור הצמיחה הגבוה הושפע אמנם מכך שבתחילת התקופה צריכת הגז בישראל הייתה עדיין נמוכה, אך גם בשנת 2016, אז הביקוש לגז טבעי במשק הישראלי היה כבר מפותח יחסית, שיעור צמיחת הביקוש לגז טבעי היה הגבוה בעולם ועמד על 14.5%. הגידול העצום בצריכת הגז הטבעי בישראל העשור האחרון, הביאו לכך שחלקו של הגז הטבעי מתוך תמהיל הדלקים הכללי של מדינת ישראל הגיע למעל ל-33%. בלי שום ספק הישג מרשים ביותר.

מחכים ללווייתן

הצמיחה הגבוהה בביקוש לגז טבעי בישראל בשנים האחרונות היא כמובן פועל יוצא של פיתוחו המהיר של מאגר תמר. יחד עם זאת, נכון להיום קיימת מגבלת היצע ולכן איננו צפויים לראות צמיחה גבוהה בצריכת הגז הטבעי עד לסיום פרויקט לוויתן בסוף שנת 2019. חוסר הוודאות ששרר במשק האנרגיה הישראלי עקב השינויים הרגולטורים חסרי התקדים בשנים האחרונות, הובילו לשנים אבודות ועיכוב משמעותי בפיתוח מאגר לווייתן. כתוצאה מכך, מערכת אספקת הגז הקיימת איננה מסוגלת לאפשר את המשך הטמעת השימוש בגז טבעי במשק הישראלי וזאת כאמור עד תחילת ההפקה ממאגר לוויתן.

עם תחילת ההפקה של מאגר לוויתן בשנת 2019, צפוי המשק הישראלי ליהנות מהגדלה משמעותית בהיצע הגז הטבעי וכן משיפור דרמטי ביתירות האנרגטית של מערכת הפקת הגז הישראלית, כאשר לראשונה מדינת ישראל תהנה משתי מערכות הפקת גז מאסיביות ובלתי תלויות. על כך יש להוסיף כמובן גיבוי קיים נוסף - המצוף ליבוא גז טבעי נוזלי הנמצא מול חופי חדרה.

• ה-IEA: הביקוש לנפט וגז יימשך לפחות עד 2050
• החברה הראשונה בעולם שחצתה שווי של טריליון דולר ומשחק הקופסה שהפך להצלחה עולמית
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הרגולציה תדביק את הפער?

בהינתן מערכות אספקה אלו, בנוסף על הפיתוח הצפוי של מערכת הפקה נוספת ממאגרי כריש ותנין, צפויה צריכת הגז במשק הישראלי לצמוח בצורה חדה החל מתחילת העשור הבא, כאשר ייצור חשמל נרחב נוסף צפוי להיעשות באמצעות גז טבעי במקום הפחם המזהם. בנוסף, במהלך תקופה זו רשת חלוקת הגז צפויה להמשיך להתפתח ומפעלי תעשייה רבים יצטרפו למעגל צרכני הגז. פוטנציאל רב נוסף קיים בסקטור התחבורה, אם באמצעות מעבר רכבים לשימוש ישיר בגז טבעי דחוס (CNG) או באמצעות רכבים חשמליים, כאשר עיקר ייצור החשמל יעשה באמצעות גז טבעי.

בכדי לא לעצור את המגמה הצפויה להרחבת השימוש בגז טבעי, על הרגולטור הישראלי לאפשר לקדם במהירות את הקמת תחנות הכוח החדשות המונעות בגז טבעי שיבואו במקום תחנות הכוח הפחמיות שייסגרו, למתן באופן משמעותי את המתווה שהציע משרד האוצר להעלאת מס הבלו ולהמשיך לפעול בנחישות להורדת החסמים הבירוקרטיים הקיימים לחיבור מפעלים קטנים ובינוניים לרשת החלוקה. על פי הצהרות שר האנרגיה שטייניץ בכנס החשוב באיסטנבול, נראה כי משרד האנרגיה מכוון לכיוון הנכון.