TV

רק ההתחלה? שאלנו כלכלנים בכירים האם המוזיקה בשווקים נעצרה - הנה התשובות

המעו"ף צולל 1.8% בתגובה לנפילות בוול סטריט (שנמשכו גם לאחר הסגירה). 1. מה קרה? 2. האם זה יימשך?
מערכת Bizportal | (40)
נושאים בכתבה בורסה

הבורסה בת"א מגיבה היום בלחץ מכירות כבד לכך שבוול סטריט נרשמו ביום שישי הירידות החדות ביתר מאז אירוע ה'ברקזיט' ב-24 ביוני. צריך לציין שהדרמה היא בעיקר בשל העובדה שבדקות המסחר האחרונות בוול סטריט ראינו לחץ מוכרים כבד מאוד שהפיל את המדדים מירידות של עד 2% לסגירה בירידות של 2.5%. יותר מזה, בשלב החוזים שלאחר הסגירה הירידות נמשכו (נפילה של עוד כ-0.3%). כלומר ניכר לחץ והשאלה היא האם הוא יימשך עם תחילת השבוע בחו"ל, ומה היה הטריגר. 

Bizportal שוחח הבוקר עם מספר כלכלנים בכירים והציג להם 2 שאלות:

1. מה גרם לפאניקה הפתאומית?

2. האם המוזיקה נעצרה והולכים לגל ירידות או לפחות לעלייה משמעותית ברמות הסיכון?

האזינו להתייחסות: 

 

רפי גוזלן, כלכלן ראשי ב-IBI:

"היו שני אירועים בסוף השבוע, נושא ה-ECB  והפד. הפד ניסה לדבר לשווקים והוא קיבל תגובה צוננת – ירידות חדות על רקע זה שנתוני המאקרו האחרונים נחלשו ועל זה שהשוק בסה"כ מתמחר 30% הסתברות שהריבית תעלה בספטמבר, זה די אומר שהסיכוי שהריבית תעלה הוא מאוד נמוך. הפד לא יקח סיכון להחריף את המגמה השלילית בשווקים ערב הבחירות, בטח לא כשההסתברות של שוק מעניק היא רק 30% כלומר העלאת ריבית תהווה הפתעה לשווקים בנקודה הזו, והסיכוי שהיא תקרה בספטמבר מאוד נמוך והסיכוי שזה ידחה לסוף השנה הוא יותר גבוה. ראינו בשווקים שילוב של הרטוריקה של הפד וגם מה שקרה ביום חמישי בעקבות דברי דראגי שלא סיפק את הסחורה לשוק. השוק ציפה שירחיבו ויאריכו את תכנית ההרחבה הכמותית לסוף 2017 ולא קיבל את זה, לטעמי בצדק, אין סיבה שדראגי יבזבז תחמושת בנקודה שבה השווקים נמצאים ברמה נוחה וגבוהה. הוא נהג כראוי סה"כ, אבל השוק תרגם את זה למקום שבו הבנקים המרכזיים נותנים פחות תמיכה, ולפי כללי המשחק אם הבנקים המרכזיים לא בתמונה – השווקים יכולים להיכנס לסחרור."

"הסיכוי שנראה באמת את התשואות עולות, בטח לרמה גבוהה יותר או נשארות שם, הוא מאוד נמוך. שוק המניות תלוי במה שעושים הבנקים המרכזיים ובתמחור בשוק האג"ח, ואם יש עליית תשואות בסביבה שבה הרווחיות נפגעת אז כמובן שזה מתורגם לירידה במניות. בסופו של דבר סביבת המאקרו העולמית היא סביבה מאטה והסיכוי שנראה עליית תשואות ממושכת שתשפיע לרעה על שוק המניות היא יחסית נמוכה."

 

אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי במיטב-דש:

"האירוע הזה לא היה אירוע בודד אלא אירוע שממשיך רצף של אירועים שממחישים שלבנקים המרכזיים באירופה וביפן פשוט אין יותר מה להציע. התחמושת שלהם לבוא ולעשות שינוי בשווקים נגמרה, והמשקיעים מתחילים להפנים את זה. שמענו את ילן אומרת את זה ואת פישר אומר את זה, ופתאום זה התפוצץ. גם פה יש הפנמה שעליית הריבית בספטמבר היא אירוע שיכול להתרחש בסיכוי יותר גבוה ממה שהשווקים חשבו. אני חושב שנוצרה פה הזדמנות די נדירה לפד לעשות את הצעד הזה ואין לו הרבה הזדמנויות. אם נסתכל בשנה האחרונה מאז דצמבר כל פעם יש משהו שמפריע לו. כרגע הדברים מסתדרים כך שהם יכולים לעשות את הצעד הזה. דראגי לא נקט פעולה מרחיבה, וזה גם עוזר לעשות את הצעד הזה" 

"אני לא חושב שמדובר בשינוי מגמה, אבל נראה טלטלות בתקופה הקרובה כל עוד השווקים עדיין לא מפנימים ולא מגלמים הסתברות יותר גבוהה שהריבית בארה"ב הולכת לעלות. ההסתברות עדיין 30% וכל עוד זה לא מגיע לכיוון 50 עד 70 אחוז, אנחנו עלולים לראות תנודתיות גדולה וירידות שערים במניות".

אורי גרינפלד, כלכלן ראשי בפסגות:

"הצפי בשווקים לעלייה בריבית הוא על עלייה מתונה והדרגתית. אם נסתכל קדימה אנו מעריכים שנראה את הפד אכן מעלה את הריבית, פעמיים ואולי אפילו שלוש בשנה למשך השנתיים הקרובות, זה קצב מאוד איטי וזה הופך את נכסי הסיכון עדיין לאטרקטיביים. אם הריביות בשווקים נשארות נמוכות בכל העולם חוץ מארה"ב, אז נכסי הסיכון עדיין מעניינים. גם העולם נמצא בצמיחה, לא מדובר רק על אטרקטיביות של נכסי הסיכון כי הריבית נמוכה אלא כי העולם צומח והפירמות ממשיכות להרוויח והרווחים האלה בסופו של דבר מגיעים למשקיעים. לא מדובר על חגיגה שנגמרה או מוזיקה שהפסיקה – אנחנו אחרי שבועות של מגמה חיובית ואחרי כמה שבועות צריך לבוא תיקון. בהסתכלות קדימה, עדיין המגמה תהיה חיובית."

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"ביום חמישי דראגי, בניגוד לציפיות בשווקים, הותיר את הריבית המוניטרית בגוש האירו על כנה – גם לא הפחית את הריבית וגם לא הגדיל את ההרחבה הכמותית, והמשקיעים ציפו שהוא יתן להם עוד סוכריה במסגרת המדיניות המוניטרית ויזרים כסף לשווקים. כשהוא לא עשה את זה השווקים הגיבו בצורה שלילית. ביום שישי ראינו עוד נציג של הפד שבד"כ מייצג את הצד השמרני, אומר שגם הוא חושב שניתן להעלות את הריבית, אז הציפיות להעלאת הריבית בתקופה הקרובה עלו וכתוצאה מזה ראינו ירידות בשוקי המניות ובשוקי האג"ח."

תגובות לכתבה(40):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 27.
    YL 12/09/2016 12:22
    הגב לתגובה זו
    להגיד למשקיעים הכתובת מזמן על הקיר שבו בשקט על הר המזומנים אפילו לא אגח כידוע השוק שלנו הוא פועל בהתאם לאוויר החם הנפלט מ השווקים הגדולים בעולם ו לצערי סביר ש מתוך אינטרס אישי המגיבים הנכבדים לא מצאו לנכון להזהיר את הציבור בדיוק כמו ב2008
  • 26.
    נראה לי שאני יודע לנ 11/09/2016 20:49
    הגב לתגובה זו
    והמשקעים יגיעו לכן מכאן תבוא אולי הישועה לבורסה על זה חשבתם ליצנים שמתנהגים כמו עדר
  • 25.
    איסטרה בלגינה 11/09/2016 20:12
    הגב לתגובה זו
    שלשה כלכלנים בכירים וכל אחד אומר משהוא אחר . השלישי בכלל דיבר על עוד שנתיים . דחיל רמבם , יעלו או לא יעלו בסוף ספטמבר 2016 ?????????????????????? לחזור על השאלה ? סוכנות מודיס הורידה לכלכלנים האלו את דרג כושר החיזוי מפלוס 10 מתוך 100 למינוס 5 .
  • 24.
    דוד 11/09/2016 18:53
    הגב לתגובה זו
    לפחות צריך הבורסה לרדת 20 אחוז כמו שעלתה שהציבור יכנס בכוח לבורסה כי הציבור יושב על הגדר
  • 23.
    טייקון מזדמן 11/09/2016 18:43
    הגב לתגובה זו
    ממסד אמריקאי חילץ את העשירים ואת הגדולים מדי בשביל ליפול החזיר להם כוח פיננסי והם אכן שולטים מחדש בכלכלה הפד עשה את שלו..7 שנים שמנות לעשירים רווחים בטוחים תחת מטרית הפד הגנה בלתי רגילה להון ושחיקה של מעמד הביניים אשר שילם מחיר כבד וימשיך לשלם..מה בהמשך האם בעלי הון ירגעו וימשיכו לתמוך בוול סטרית וכל זה ללא הגנה מלמעלה של הבנק המרכזי..? לדעתי לא בטווח הקצר הם העשירים ידרשו פרמית סיכון גבוהה ויכנסו לשוק בחזרה רק כאשר מדד S&P יתקרב לרמה של 1800 נקודות לא לפני..
  • 22.
    תכתוב משהוא על המסחר היום מעונינים לדעת פני השוק (ל"ת)
    לאייל גורוביץ 11/09/2016 17:14
    הגב לתגובה זו
  • 21.
    אנשים נתפסו עם מכנסיים למטה אפילו הרכבת לא עובדת (ל"ת)
    צונאמי בתל אביב 11/09/2016 17:12
    הגב לתגובה זו
  • 20.
    הדודה והדוד (ל"ת)
    אצל 11/09/2016 16:37
    הגב לתגובה זו
  • 19.
    מחר שקט 11/09/2016 15:33
    הגב לתגובה זו
    עושים רעש מביאים מומחים תמונות מפחידות,מחר יעלה יחזור השקט
  • 18.
    אלפא99 11/09/2016 15:09
    הגב לתגובה זו
    בלה, בלה, בלה, בלה, וכ"ו
  • 17.
    שיר הסרנדה 11/09/2016 15:08
    הגב לתגובה זו
    מעכשיו הסוסים יתחילו לדהור
  • 16.
    זורק הכל אן תקווה שימותו נציל מה שנשאר. ביי לכם (ל"ת)
    שעה לסגירה 11/09/2016 15:05
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    מימוש תיקון או מפולת תקראו לזה איך שאתם רוצים מתבקש (ל"ת)
    המומחה 11/09/2016 14:51
    הגב לתגובה זו
  • נראה שמש הוא רע קרה לו אולי שם קץ לחייו היה מושתל (ל"ת)
    גורוביץ הסתגר מהבוקר 11/09/2016 15:06
    הגב לתגובה זו
  • איזה שמש 11/09/2016 16:36
    עוד מעט כבר לילה עם ירח. אתה פסיכי לגמרי
  • איציק100 11/09/2016 15:44
    אני מודה שעם כל נסיוני.. לא אצליח לבדוק ולאבחן מוח מעוות כמו שלך. חשוב על הדברים שכתבת והגע לבד למסקנות. ואיני מתייחס כלל למבנה המשפט שצריך לקראו שבע פעמים ועדיין לא להבין אותך. יאללא..כנס למוד סליחה ומחילה..מבלי להכירו אני משוכנע שיסלח.
  • 14.
    ותודה לכל הפראיירים שמוכרים, אני מחכה בסבלנות עם הכפתור (ל"ת)
    אדי 11/09/2016 14:37
    הגב לתגובה זו
  • לאדי 11/09/2016 15:38
    הגב לתגובה זו
    והמוהל שבמקרה הזדמן לאזור מרביץ חיתוך בריא.
  • יעשה שווארמה (ל"ת)
    המוהל 11/09/2016 17:15
  • 13.
    ביו 11/09/2016 14:32
    הגב לתגובה זו
    זה שאחד מניציגי הפד אמר שצריך להעלות ריבית, זה לא חדש. לפני שבועיים גל יילן וגם פישר אמרו את זה. כולם מצפים לעליית ריבית השנה וזה לא חדש. עלייה מתונה בלבד תהיה וסביבת ריבית נמוכה תהייה בכל שנת 2017. עדיין לא תהיה אלטרנטיבה אחרת למניות כי תשואות האגח נושקות לאפס ואפילו שליליות. עליות מחר ותיקון לדעתי.
  • 12.
    נמתין בסבלנות ובקרוב נאסוף סחורה בזול , תודה למוכרים. (ל"ת)
    משקיע 11/09/2016 14:23
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    לא צריך מומחים-אני המומחה , זו רק התחלת הנפילות (ל"ת)
    אינדיאני 11/09/2016 14:01
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    רועי 11/09/2016 13:29
    הגב לתגובה זו
    יקראו לזה בועת הכסף הזול
  • אימבציל מצוי (ל"ת)
    נפוץ 11/09/2016 13:46
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    צביקה 11/09/2016 13:19
    הגב לתגובה זו
    רק 2 אחוז ירידות וכולם צועקים מה קרה רק להרוויח זה בורסה הכסף לא צומח על העצים גם להפסיד צריך לדעת
  • 8.
    ד"ר ניר(איצ100) 11/09/2016 13:12
    הגב לתגובה זו
    היצמדותכם לנושא הריבית..אתם מפספסים את הבעיות הבוערות העיקריות בעולמנו.
  • 7.
    י 11/09/2016 12:54
    הגב לתגובה זו
    אני דורש פיצויים בגובה 100 מיליארד דולר,על השואה הלא מוצדקת שעשו לי.את הכסף אתרום בעיקר לנכים ולנזקקים.עד אז אנקום בנאצים וביודונאצים,בכוח המחשבה.
  • אפשר 11/09/2016 13:28
    הגב לתגובה זו
    במיידית רק 99 מליארד דולר. 1 מליארד עוד חודש. מסכים?
  • 6.
    ירון החתול 11/09/2016 12:52
    הגב לתגובה זו
    מחר יסמנו את החץ למעלה
  • 5.
    ירון החתול 11/09/2016 12:51
    הגב לתגובה זו
    ממחר כבר יחזרו למחילות
  • ההעכברים במצוקה בגלל snp וגם בגלל אס אנ דפי. (ל"ת)
    לאמנון איתן ב 4+5 11/09/2016 13:31
    הגב לתגובה זו
  • 5+6 (ל"ת)
    בתגובות 11/09/2016 15:34
  • 4.
    לא הבנתי. למכור או לקנות? (ל"ת)
    ד 11/09/2016 12:45
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ידע מתארים גם דוקטורט לא רחוק מהקוף (ל"ת)
    משקיע מתמיד 11/09/2016 12:40
    הגב לתגובה זו
  • צודק 100% גם אני לא הבנתי... (ל"ת)
    שי 11/09/2016 14:18
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אני 20 שנה בבורסה. מעולם לא יצאתי בירידות ולא קניתי בעל (ל"ת)
    סבלנות. מה שיורד עול 11/09/2016 12:25
    הגב לתגובה זו
  • אתה עיוור או מה ? 11/09/2016 14:47
    הגב לתגובה זו
    אני לא במטרה להעליב
  • 20 שנה ?וזו התשובה (ל"ת)
    משקיע מתמיד 11/09/2016 12:38
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    קשקשנים קשקשנים קשקשנים עלק מומחים (ל"ת)
    משקיע מתמיד 11/09/2016 12:20
    הגב לתגובה זו
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עלעמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל על

יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה

עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אל על

יו"ר אל על אל על 1.84%  , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה.  בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות. במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.

ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.

מועדון הנוסע המתמיד

בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים". 

על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.

שינויים בהנהלה

לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.