לא מבזבזים זמן: לא תאמינו היכן האמריקנים רוצים להשקיע עוד השנה?

"אנחנו רוצים את הסיכון, אנחנו מחפשים את הסיכון" כך אמר בעל הקרן שאמורה להשקיע באי קובה
אלמוג עזר |
נושאים בכתבה קובה

לא עוצרים. לאחר ההכרזה על התחממות היחסים בין ארה"ב לאי קובה מלפני חודשיים, המשקיעים החלו לזרום אל האי. אחד מן הגדולים שבינם הוא תומס הרצפלד בעל קרן ההשקעות שמשקיעה באיים הקריבים והסימול שלה הוא CUBA. היום, בעל קרן הההשקעות הסגורה מגייס כסף בכדי לאגור מספיק הון ובשעת כושר להשקיע באופן ישיר באי. 

על פי ראיון שהעניק לרשת החדשות CNBC, הרצפלד מעריך כי שתי הקרנות שבניהולו מכילות בין 10 ל-20 מיליון דולרים. אלו סכומים קטנים כאשר מסתכלים דרך הפריזמה של וול סטריט, אבל הון עתק מבחינתה של קובה. הרצפלד טוען שההון יזרום אל תחומים תיירות, תשתיות, הובלה ימית ורפואה. 

הרצפלד סירב לחזות או לחשוף את הערכותיו לתשואה שמובטחת על ידי השקעה באי, אך אמר כי הוא מודע לסיכון ולחוסר הוודאות הגבוהה ולכך שהתשואה על ההשקעה חייבת להיות גבוהה. "אנחנו רוצים את הסיכון, אנחנו מחפשים את הסיכון", כך אמר. 

מאז השינויים בהתייחסותה של ארה"ב ובמדיניותה אל קובה, ההשקעה בעסקים קטנים אשר מנוהלים על ידי המקומיים באי הפכו פשוטים יותר. עם זאת, זה עדיין בלתי חוקי בארה"ב לעשות עסקאות שיכללו השתתפות ממשלתית, אלא אם כן העסקה כוללת אוכל, טלקום וציוד אינטרנט. 

"המסחר בין שני הצדדים - קובה ופלורידה יהפוך להיות תעשייה ענקית" אומר הרצפלד. האחרון מוסיף "ישנו חוסר אדיר במלונות בקובה, ודאי כאשר התיירות תגדל לאורך קווי השיט. לכן אנו מתכוונים להשקיע באנויות קרוז שיוכלו בשנים הראשונות להכיל את העלייה בכמות התיירים שלא ימצאו מלונות. כמו כן נשקיע במזון כאשר בתחום זה ישנו היתר מן הממשלה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט
צילום: istock

"החור השחור" שקיים כעת בשוקי הכסף בארה"ב

15 מיליארד דולר בשבוע, זהו הסכום כסף שיורד מבסיס הכסף בעקבות המתרחש כעת בשוק המימון בארה"ב. מדובר בקצב גבוה בהרבה מהירידה שהתרחשה בכמות הכסף במהלך תהליך צמצום המאזן של הפד', וזה עוד לפני הגיוסים שצפויים החל מהשבוע הבא. מתי הפד' יתעורר? 
עמית נעם טל |
בתחילת החודש האחרון הודיע הפד' על הפסקה מיידית של תהליך צמצום מאזן הבנק, תהליך שגרם לירידה של בערך 700 מיליארד דולר בבסיס הכסף השוק בשנה וחצי האחרונות. למרות הודעת הפד', כמות הכסף בשווקים ממשיכה לרדת גם היום בקצב של 15 מיליארד דולר, וזאת בעקבות המתרחש בשוקי המימון. מדובר בקצב גבוה יותר מאשר התרחש בשיאו של תהליך צמצום המאזן.  על מנת להבין את המנגנון שגורם כעת לכמות הכסף בשוק לרדת בצורה חדה, צריך להבין קודם כיצד הפד' שולט על הריביות בשוק. בעקבות המשבר הפיננסי של 2008 החל הפד' לקבוע את שערי הריבית בארה"ב באופן שונה. הגבול העליון של קרנות הפד' היה עד לחודשים האחרונים ריבית ה-IOER, כלומר הריבית שהפד' משלם לבנקים על הרזבות שהם מחזיקים בחשבונו. הפד' שומר על הגבול התחתון של קרנות הפד' ע"י ביצוע Reverse Repo Agreement (או בקיצור RRP). בפשטות, זוהי הריבית המשולמת לגופים פיננסים (זרים/מארה"ב).  מבולבלים? הסרטון הבא של הוול סטריט ג'ורנל מ-2015 עשוי לעזור להבנה
בעקבות ההתרחשויות האחרונות בשוקי האג"ח, הריבית  (RRP) שמציע הפד' לגופים הפיננסים גבוהה יותר מהתשואות שמעניקות אגרות החוב של ארה"ב לתקופה של 3 חודשים עד 30 שנה. בסיטואציה כזו, כמובן שעדיף לגופים הפיננסים לבצע ביצוע Reverse Repo עם הפד'הריביות בארה"ב מול הטווח התחתון של קרנות הריבית של הפד': לגופים הפיננסים כדאי כעת להשאיר את הכסף אצל הפד' ותנחשו מה? זה בדיוק מה שקורה בחודשים האחרונים, כאשר הבנקים הזרים הגדילו ביותר מ-120 מיליארד דולר את העסקאות עם הפד', דבר שמוריד בפועל את בסיס הדולרים בשוק. כאשר עקומת האג"ח האמריקנית התהפכה לפני כשבועיים לראשונה, טענו כי "מדובר בגורם שמייצר את המיתון, ולא רק אינדיקטור" וזאת כיוון הבנקים מקטינים את כמות האשראי לשוק (לכתבה המלאה). הירידה החדה בכמות הכסף בעקבות הרצון של הבנקים לשים את הכסף בחשבון הפד' היא גורם נוסף שצפוי להעיב באופן משמעותי על הצמיחה בשוק בחודשים הקרובים. התהליך הנ"ל משפיע כמובן גם על הביקוש לאגרות החוב של ארה"ב, כפי שבא ליידי ביטוי באזהרה שפרסם ג'יי פי מורגן בשבוע שעבר (לכתבה המלאה). אם זה לא מספיק, כפי שציינו מוקדם יותר החודש, תקנות באזל האחרונות למעשה גורמות לתשואות האג"חים לרדת בצורה חדה ומהירה יותר, מה שמגביר את הרצון של הבנקים לבצע עסקאות עם הפד' ולא לשחרר כסף לשוק.  "לולאת הבלהות" שמתרחשת בשוק האג"ח כעת איך הפד' יכול פתור בעיה זו? הדרך הראשונה היא להגביל את הסכום שהבנקים יכולים להעניק לו. הדרך השנייה היא חיתוך מהיר של הריביות בארה"ב, חיתוך שיגרום לריבית שהפד' מהעניק לבנקים להיות שוב מתחת לריבית שמעניקות אגרות החוב הממשלתיות. אך יש לציין כי חיתוך כזה עשוי לייצר בעיה נוספת לפד', והפעם בשוק האג"ח מגובה משכנתאות (MBS).  ולסיכום, כל עוד הפד' לא משנה את עקומת האג"ח האמריקנית, כמות הכסף בשוק צפויה לרדת בעקבות מבנה העקומת האג"ח האמריקנית. מדובר כעת ב"חור שחור" ששואב עוד ועוד דולרים מהשוק, ווזאת עוד לפני הצפי לגיוסי הענק של הממשל החל מיום שני הקרוב (לכתבה המלאה). הפד' כמובן שמבין זאת, אך משום מה ממשיך להתעכב בפעולותיו. הדברים החריגים שטען אמש נשיא הפד' לשעבר בניו יורק מסבירים חלקית את ההתמהמהות של הבנק בתגובה לסיטואציה בשוק (לכתבה המלאה).