בדיקה: איזו עיר מעניקה את ההנחה הכי גדולה בארנונה לחברות הייטק?
כשהארנונה למגורים נמוכה ביחס לארנונה למשרדים, ראשי הערים מנסים לגרום לכמה שיותר חברות להגיע לבנייני המשרדים ובכך להגדיל את ההכנסות ממסים. זו גם הסיבה שראשי הערים פועלים להגדיל את שטחי המשרדים והמסחר על חשבון שטחי המגורים, שמייצרים הכנסה נמוכה יחסית. אבל יש גם הקלות: בחלק מהערים, חברות ההייטק שיושבות במשרדים מוגדרות כ"בית תוכנה" ומקבלות הנחה בהתאם לסיווג החדש.
יש כמה ערים גדולות שמנהיגות בשטחן הנחות משמעותיות בתשלומי ארנונה. מדובר בבני ברק, תל אביב וגם בפתח תקוה, כשבערים האלה חברות יכולות לחסוך לא מעט כסף - בין 50%-30%.
כדי להיחשב לחברה מוכרת בתחום ההייטק צריך להצטייד בכמה הוכחות, בין היתר שמדובר בחברה רשומה ושהיא עוסקת בעיקר בטכנולוגיה, פיתוח תוכנה למשל. אחרי שהחברה הגישה מסמכים, היא יכולה לחפש משרד מסחרי ולקבל אישור לכך - אם היא מקבלת אותו, היא זוכה לחיסכון משמעותי שיכול להגיע לעשרות עד מאות אלפי שקלים בשנה, תלוי בגודל השטח שהיא שוכרת.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית תוכנה (sigmund, unsplash)
האינטרס הוא לא רק של הרשויות המקומיות, כי חברות בסדר גודל כזה מושכות מקורות תעסוקה והכנסות, אלא גם של המדינה, שרוצה לעודד את התפתחות הטכנולוגיה וכמובן - צמיחה. רוב העיריות מעניקות הנחה בגובה מקסימלי לשטחי המשרדים וחדרי הישיבות, אבל לא לחללים משותפים כמו מטבח או מרפסות מקורות - כך קורה למשל בתל אביב.
תל אביב יקרה יותר, חולון זולה
כיום, משרד רגיל בתל אביב משלם ארנונה של 300-400 שקל למ"ר לשנה, אבל בית תוכנה משלם פחות ממחצית, כ-100-200 שקל למ"ר לשנה. בחישוב פשוט, משרד של 1,000 מ"ר ישלם 180 אלף שקל לשנה במקום כ-350 אלף שקל - חיסכון עצום. גם בבני ברק המחירים דומים. בפתח תקוה, לעומת זאת, גובים סכום מינימלי למ"ר - כ-180 שקל, בעוד שעסקים בכלל משלמים מינימום של 300 שקל למ"ר.
בדקנו מה המצב גם בערים אחרות, שבהן אחוז המשרדים הוא נמוך יותר. התוצאות: הארנונה שהרשויות גבוהות אף נמוכה יותר. בקריית עקרון, ברחובות, בנתניה, בעמק חפר, ברעננה ובראש העין גובים סביב 150-160 שקל, בכפר סבא, הוד השרון, שוהם ובמודיעין כ-140 שקל, ברמת גן ורמת השרון סביב 170 שקל למ"ר לשנה. באבן יהודה התעריל זול במיוחד: כ-120 שקל בלבד. גם בחולון התעריף זול ועומד על כ-120 שקל בלבד. החל מהמטר ה-4,000, הם גובים תעריף אחר.
- דיור ציבורי - בישראל זה חלום, באירופה מציאות נגישה
- גם בישראל: בני 30+ חוזרים לגור עם ההורים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%
עוד מצאנו, כי בחלק מהערים דמי הארנונה נגבים באופן מדורג - באופקים, המספרים עולים לפי מדרגות. כך גם בכפר סבא ובמודיעין.
מי לא מקבל הנחה?
חשוב לציין כי עניין ההנחה בארנונה הגיע בשנה שעברה לבית המשפט העליון, שם נקבע כי חברות הייטק שבבעלותם משרדים ריקים לא יזכו להפחתה. הערר הוגש בעקבות החלטה של עיריית תל אביב להעניק הנחה בארנונה לחברות הייטק, בעוד שאחת החברות, שובל, פינתה ארבעה נכסים החל מאוקטובר 2017 ועד יולי 2018 אך לא רצתה לשלם את דמי הארנונה המלאים בנוגע לנכס אחד למרות שעמד ריק, בשל שיפוצים.
- 2.התושב ח 16/08/2024 22:34הגב לתגובה זויותר גרוע ממשכנתא משכנתא נגמרת אך ארנונה לעולם נשארת הארנונה כל שנה עולה.
- 1.מרים הביתה 13/08/2024 08:08הגב לתגובה זושכונות המעטפת עם ארמונות חדשים משלמות כמו דירה מתפוררת בלב העיר
ארוחת בוקר (X)גם בישראל: בני 30+ חוזרים לגור עם ההורים
יוקר מחיה, שכר שעומד במקום ושוק שכירות תקוע מביא לישראל תופעה שכבר הייתה רווחת במדינות עם כלכלה הרבה יותר חלשה משלנו, בני 30 שחוזרים לגור עם ההורים
אחרי ספרד, איטליה ויוון, גם בישראל מתחילים לראות תופעה שמתעצמת: בני 30 פלוס שחוזרים לגור עם ההורים. ניתן להסביר זאת על ידי הפער המתרחב בין עלויות דיור להכנסות משכר. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) העדכניים, כ-25% מבני 30-34 מתגוררים עם ההורים, עלייה של כ-2% משנת 2024. בקבוצת הגיל 35-39, השיעור יורד לכ-15% (שגרים עם ההורים), אך זהו עדיין נתון משמעותי בהשוואה למדינות OECD אחרות. משרד האוצר מעריך כי גיל היציאה הממוצע מהבית עלה לכ-29 שנים, כ-2.5 שנים יותר מאשר בתחילת שנות ה-2010. כיום, כאשר אוכלוסיית המדינה עומדת על 10.094 מיליון תושבים, התופעה משפיעה על כ-150 אלף צעירים בגילאי 30+, רובם רווקים או בזוגיות ללא ילדים.
חצי מהמשכורת הולך על דיור
הגורם הדומיננטי הוא הנטל הדיורי, שמתעצם למרות ירידה במחירי רכישה. שכר דירה עולה והממוצע לדירת 3 חדרים עמד ברבעון השלישי של השנה עמד על כ-5,000 שקל, עלייה של 4.4% משנה קודמת, כאשר במרכז הארץ המחירים מגיעים כבר ל-6,000-7,000 ש"ח. בניגוד לשכירות, המחיר הממוצע לרכישת דירה ירד ב-2.5% ל-2,213,900 שקל, אך שכירות ארוכת טווח נותרת מוגבלת עקב מחסור בהיצע: השנה נוספו על פי ההערכות רק 20 אלף דירות חדשות להשכרה.
- המצוקה של הקבלנים - בת"א מלאי הדירות ענק: יספיק ל-5 שנים
- שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השכר החציוני נטו בקרב שכירים בגיל 30-34 מוערך ב-10,000 ש"ח, זה מכסה אולי 60%-70% מהוצאות דיור בסיסיות. נתונים דומים נמצאו גם בדוח OECD Economic Surveys: Israel 2025. על פי הדוח יחס מחיר דיור להכנסה בישראל הוא מהגבוהים בעולם, כאשר צעירים מוציאים 50%-60% מההכנסה שלהם רק על קורת גג, כמעט כפול מהממוצע המערבי של 28%.

לא כל הורדת ריבית מחזקת את שוק הדיור - תסתכלו על מה שקורה בעולם
לכל מי שחוזר על המנטרה "הורדת ריבית = עליית מחירי הדיור" כדאי שיסתכל על מה שקורה בארה"ב, אירופה וקנדה; אלכס זבז'ינסקי ממיטב ברוקראז' עם תובנות על שוק הדיור
לפי הדיווח של משרד האוצר, למרות סיום המלחמה, בחודש אוקטובר נמשכה ואף העמיקה ירידה במכירות דירות. לעומת ספטמבר, ירדה כמות העסקאות ב-35% ולעומת אוקטובר 2024 ב-11.6%. כמות הדירות החדשות שנמכרו בשוק החופשי ירדה בכ-40%. כמובן שעדיין מוקדם להסיק מסקנות שסיום
המלחמה או תחילה של הורדות ריבית לא השפיעו על רכישות דירות.
אבל בכל מקרה לכל מי שחוזר על המנטרה שלפיה הורדת ריבית מובילה כמעט אוטומטית לעלייה במחירי הדירות, כדאי שירים את הראש ויסתכל החוצה. בארה"ב, באירופה ובקנדה, מדינות שנמצאות עמוק בתוך הסייקל של הורדות ריבית, שוקי הדיור עדיין לא ממהרים להגיב כמו שאולי הייתם מצפים מהם. בעוד אצלינו הורידו לראשונה את הריבית בהחלטה האחרונה, הפד' עשה זאת כבר 3 פעמים ברציפות ואילו ה-ECB כבר הוריד 7 פעמים ברציפות כשהריבית באיזור גוש האירו עומדת כיום על 2.15%.
"כדאי לבחון את הניסיון של המדינות האחרות שהתחילו להוריד ריבית עוד באמצע 2024. ברובן, קצב השינוי במדד מחירי הדירות המשיך לרדת, מה שיכול להעיד שהביקושים לא התחדשו משמעותית בתגובה להורדת ריבית" כותב אלכס זבז’ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב ברוקראז’, בסקירה האחרונה שלו. הוא מנסה לפרק את הקשר הישיר מדי שבין הריבית לנדל"ן. נכון יש את מי שיאמר שלא ניתן להשוות את השוק בישראל עם ה"ביקושים הקשיחים" לנעשה בחו"ל, אבל מבלי לדון עד כמה הביקוש כאן באמת קשיח (כשההיצע של הדירות נערם ממדד למדד ועקף את ה-83 אלף דירות לא-מכורות) עדיין כדאי להפריך את התזה לפיה, ריבית יורדת משמעה עליות במחירי הדיור.
קצב השינוי במדד מחירי הדירות, מקור: Bloomberg וסקירת מיטב ברוקראז'
- לקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט
- בפעם השלישית ברציפות: הריבית בארה״ב ירדה ב-0.25%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו שאתם רואים בתרשים למעלה מדד הדיור בארה"ב, רוב מדינות אירופה וגם קנדה ממשיך לרדת זאת על אף שכאמור הריבית באיזורים האלה ירדו. לכאורה הריבית אמורה להיות כבר בסביבה נוחה יותר עבור שוק הדיור ומשכך לתמוך בביקוש-בעליית מחירים אבל כמו שאנחנו נוכחים לראות זה, לפחות עדיין, לא המצב.
