גיל רושינק מנכ"ל אלקטרה נדל"ן
צילום: אורן קהן

אלקטרה נדל"ן רכשה 365 דירות באורלנדו ב-64 מיליון דולר

הרכישה בוצעה באמצעות קרן ההשקעות במקבצי דיור של החברה אשר מחזיקה 4,400 יחידות דיור בארה"ב

ניצן כהן | (2)

קרן ההשקעות במקבצי דיור בארה"ב של חברת אלקטרה נדלן 1.25% השלימה אתמול רכישה של מקבץ דיור באורלנדו ארה"ב בתמורה לכ-64 מיליון דולר.

מקבץ הדיור אותו רכשה החברה כולל 365 יחידות דיור כשהקרן השקיעה בהון העצמי של הפרויקט 12 מיליון דולר. בסך הכל תחזיק הקרן של אלקטרה נדל"ן במחצית הזכויות במקבץ.

לאחר הרכישה שבוצעה אתמול מחזיקה הקרן של אלקטרה נדל"ן ב-15 מקבצי דיור הכוללים 4,400 יחידות דיור בעלות כוללת של 430 מיליון דולר מהם הושקע כהון עצמי 250 מיליון דולר.

נכון לתום הרבעון הראשון של השנה פועלת אלקטרה נדל"ן בארה"ב באמצעות 4 קרנות privet equity שמשקיעות בפרוייקטי נדל"ן. מתוך 4 הקרנות 3 משקיעות במישרין במקבצי דיור והקרן הרביעית היא למעשה קרן חוב שמממנת את הרכישות. בסך הכל מנהלת החברה באמצעות קרנות אלה (נכון לתום הרבעון הראשון של השנה) 89 נכסים בשווי כספי כולל של 4.5 מיליארד דולר כששיעור התפוסה במקבצי הדיור הללו (שכוללים כ-30 אלף יח"ד) גבוה מ-93%.

לטענת החברה, להתפשטות וירוס הקורונה לא הייתה השפעה מהותית על הפעילות הנדל"נית בארה"ב ולמרות זאת החברה פעלה לצמצום ההוצאות השוטפות והגברת מאמצי הגביה.

אלקטרה נדל"ן נסחרת בתל אביב לפי שווי שוק של כ-820 מיליון שקל. לחברה, נכון לתום הרבעון הראשון של השנה, יש חוב של כ-567 מיליון שקל כשכ-304 מיליון שקל מתוך החוב הזה הוא למערכת הבנקאית. החוב למערכת הבנקאית צפוי להיפרע בשנתיים הקרובות כשבצירוף לפירעון הקרוב של החוב למחזיקי האג"ח מסתכמים התשלומים הצפויים של החברה בשנתיים הקרובות ביותר מ-450 מיליון שקל. מצבת המזומנים בקופת החברה, נכון לתום הרבעון הראשון עמדה על כ-154 מיליון שקל מה שאומר כי החברה תיאלץ למחזר את החוב עוד השנה.

נתון מעניין שיש לשים אליו לב בדוחות החברה הוא השיערוכים שמבצעת החברה לנכסיה בארה"ב. כך למשל בקרן הראשון שהוקמה בשנת 2018 וגייסה מהציבור (באמצעות המשקיעים המוסדיים) 215 מיליון דולר שהושקעו במלואם ב-18 נכסים. ברבעון הראשון של השנה שיערכה הקרן את השווי של 7 מנכסיה כך שערכם, לאחר השיערוך הוכפל. כן, הוכפל. כתוצאה משערוכים אלה החזירה הקרן למשקיעים כ-42% מהשקעתם.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

הקרן השניה של אלקטרה נדל"ן הוקמה בשנת 2019 וגייסה מהמשקיעים המוסדיים 462 מיליון דולר שהושקעו במלואם ב-42 נכסים. ברבעון הראשון של השנה שערכה הקרן 5 מנכסיה כך שגם שווים הוכפל בתוך שנה בלבד מהיום שנרכשו. בסך הכל שיערכה הקרן את שווים של 27 נכסים (מתוך ה-42 שבבעלותה) מה שאיפשר לה להחזיר למשקיעים כ-20% מהשקעתם.

הקרן השלישית של החברה הוקמה בסוף 2019 ולכן טרם הספיקה לשערך את שווי השקעתה בהם.

יש לציין כי שערוך השקעות הוא אחד המצבים המסוכנים ביותר שיש לחברות נדל"ן ומצב מתעתע במיוחד. ונדגים: חברה שרוכשת נכסת נאמר ב-100 שקל, מיד לאחר מיכן משערכת אותו ומעריכה שוויו עלה תוך זמן קצר ל-200 שקל, יכולה למעשה להחזיר למשקיעים 100 שקל. אך מה קרה בין יום הרכישה בו נרכש הנכס ב-100 שקל לכך ששוויו הוכפל תוך זמן קצר? בדרך כלל לא יותר מידי וכאן למעשה נטמנת פצצה בדוחות של החברה כי במידה ותפרוץ מגפה (למשל) וחוקים מקומיים יחוקקו כך שיהיה קשה לנקוט בצעדי גבייה אגרסיביים, הרי ששווי הנכסים הללו עלול לרדת באופן חד (כמו שהשווי הוכפל כך שוויו יכול לרדת באותו השיעור) מה שעלול להביא לקשיים בעמידה באמות מידה פיננסיות למערכת הבנקאית (הקשוחה) ולמלווים נוספים כשמכאן עולה החברה על מדרון חלקלק במיוחד.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ישראלי 30/07/2020 14:09
    הגב לתגובה זו
    ואנחנו עבדים למשכנתה בישראל לעשרים שנה.
  • לא חשד ב 175 בלבד ? ואחרי שנה משערכים בכפול ? (ל"ת)
    תוהה בניני לבין עצמי 08/08/2020 21:14
    הגב לתגובה זו
בנייה. קרדיט: Xבנייה. קרדיט: X
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים

המחירים הרשמיים "לא יורדים" אבל הקבלנים כבר מחלקים ריהוט, שכר דירה, מימון למשכנתא ואפילו רכב חדש; חמישה חודשים ברציפות המדד יורד, ירידה של 16% בקצב העסקאות אבל מסך עשן של מבצעים מנסה לשמור על האמת בפנים - שוק הנדל"ן מתאמץ לשדר יציבות כשהקרקע רועדת
צלי אהרון |


מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר. 

ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות. 

במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.

ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים. 

במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.

פועל בניין
צילום: Getty images Israel

76.5 אלף דירות החלו להיבנות השנה - אבל ברבעון האחרון הקצב הואט

נתוני הלמ"ס מצביעים על עלייה שנתית של 22% בהתחלות הבנייה, אבל ברבעון השני נרשמה ירידה של 5.5% לעומת תחילת השנה כשבין הערים נרשמים פערים גדולים ותלות גוברת בהתחדשות עירונית - איזה עיר מובילה ומי נשרכת מאחור?

מנדי הניג |

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת שברבעון השני של 2025 החלה בנייתן של 18,553 דירות חדשות, מספר גבוה משמעותית מזה שנרשם בתקופה המקבילה בשנה שעברה עלייה של 42.3%. עם זאת, ביחס לרבעון הראשון של השנה אפשר לראות ירידה של כ-5.5% במספר התחלות הבנייה. במקביל, גמר הבנייה עלה והסתכם ב-14,385 דירות, עלייה של 17.7% לעומת הרבעון הראשון ושל 13.1% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. התמונה הכוללת לשנה החולפת מצביעה על שוק בנייה פעיל יותר, אך לא אחיד בין המחוזות השונים.


פיזור גיאוגרפי ומגמות במחוזות

יש פערים גדולים בין האזורים. מחוזות המרכז ותל אביב הובילו את הפעילות ברבעון השני, עם כמעט מחצית מכלל הדירות החדשות - 4,519 במרכז ו-4,384 בתל אביב. במחוז הדרום החלה בנייתן של 3,984 דירות, שהיוו כ-21% מכלל הפעילות הארצית, והמספרים שם זינקו ב-62% לעומת הרבעון הקודם. לעומת זאת, בצפון ובירושלים חלה האטה משמעותית: ירידה של 55.7% בצפון, 27.1% בירושלים ו-22% בחיפה.

בכל הנוגע להיתרי בנייה, ניתנו ברבעון השני 17,189 היתרים - עלייה קלה של 1.7% לעומת הרבעון הראשון, אך יציבות ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. הפילוח לפי מחוזות מגלה כי במחוז המרכז חל זינוק של כמעט 40% בהיתרי הבנייה, בעוד שבמחוזות אחרים המגמה הייתה שלילית ירידה של כ-8% בתל אביב ועד 13.9% בירושלים.


התחדשות עירונית מובילה

כ-5,030 התחלות בנייה ברבעון השני היו במסגרת פרויקטי התחדשות עירונית – כ-27% מכלל ההתחלות. מרבית הדירות נבנו במתכונת של הריסה ובנייה מחדש, בעיקר בפרויקטי פינוי-בינוי ותמ"א 38/2, שהיוו כ-81% מהתחלות ההתחדשות. לעומת הרבעון הקודם מדובר בירידה של 7.7%, אך בהשוואה לשנה שעברה עלייה של 31.3%. בנוסף, החלה בנייתן של כ-1,141 דירות כתוספות בנייה לבניינים קיימים, נתון המשקף עלייה של 14.4% לעומת הרבעון הראשון.


בהסתכלות רחבה על 12 החודשים האחרונים, בין יולי 2024 ליוני 2025, החלו להיבנות 76.5 אלף דירות – עלייה של 22.3% לעומת השנה שקדמה לה. לאחר ניכוי הדירות שנהרסו במסגרת התחדשות עירונית, מדובר ב-70.6 אלף דירות חדשות – עלייה של 23.5%. גם מספר היתרי הבנייה בשנה זו עלה, והסתכם ב-80.4 אלף עלייה של 8.9%.