כך תראה כיכר דיזנגוף החדשה בת"א, העבודות יחלו בקרוב
עיריית תל אביב-יפו מקדמת בימים אלו את פרויקט הנמכת כיכר דיזנגוף והחזרתה למפלס הרחוב. לאחר שנים רבות של דיונים הוחלט על ביצוע הפרויקט, סוף סוף החל שלב התכנון המפורט. מעיריית תל אביב נמסר כי העבודות צפויות להתחיל בחודשים הקרובים ולהסתיים בסוף שנת 2017. עלות הפרויקט כ-60 מיליון שקל. חלופות התכנון המוצעות לפרויקט הוצגו ונדונו אתמול (ג') בהנהלת עיריית תל אביב-יפו.
הפרויקט כולל את הריסת הכיכר המוגבהת ובניית כיכר חדשה, שיקום מערכות תת- קרקעיות, כבישים ומדרכות, התקנת פסל אגם במרכז הכיכר וסלילת שביל אופניים.
נזכיר כי כיכר צינה דיזנגוף, הקרויה על שם אשת ראש העיר הראשון של תל אביב מאיר דיזינגוף, הוקמה בשנת 1938 וכמעט מיד לאחר חנוכתה הפכה למוקד עירוני מרכזי. הכיכר הייתה לכיכר הראשונה בתל אביב, עם זאת, מיקומה של הכיכר במרחב יצר קונפליקט בין שימושיה כחלל פתוח לתנועת הולכי רגל לבין התנועה המוטורית סביבה ולכן בשנת 1976 הוחלט לבצע בה שינוי תחבורתי שהוביל לשינוי במבנה הפיזי של הכיכר , היא חודשה והוגבהה מעל פני הקרקע.
התכנון המחודש להורדת הכיכר, אשר נערך על ידי משרד האדריכלים מוריה סקלי אדריכלות נוף, כולל יצירת מרחב משולב, כאשר החזרת הכיכר למפלס הרחובות תיצור מחדש חלל עגול ושלם, בו תתקבל חווית החלל של הכיכר ההיסטורית.
הכיכר מתוכננת כמרחב שלם אחד "מדופן לדופן" כך שייווצר מרחב משותף לכלל הציבור: הולכי רגל, רוכבי אופניים והנוסעים ברכב. העירייה מסרה כי באירועים וימים מיוחדים ניתן יהיה לסגור את הכביש לתנועה כך שמרחב הכיכר כולו פתוח ופנוי לפעילויות ציבוריות ללא חציצות. בנוסף, ציינו כי העצים הקיימים במעגל הקרוב לדופן החיצונית נשארים במקומם כחלק מתכנון הכיכר.
עיריית תל אביב מסרה כי עם הצגת התכנית להנהלה וקבלת האישורים הרלוונטיים לחלופה הנבחרת (ראו מטה 2 החלופות המוצעות), יחלו בחודשים הקרובים העבודות להכנת הפרויקט, כולל הכנות להעתקת העצים בטבעת הפנימית; במהלך ספטמבר- אוקטובר 2016 יבוצעו הכנות מקדימות הכוללות ניתוקי תשתיות והסטתן, ניתוק המזרקה, פינוי מתקני הפסל והעתקת העצים. הריסת הכיכר ופינויה צפויה להיות מבוצעת במהלך נובמבר 2016 ולאחר מכן יחלו עבודות הקמת ופיתוח הכיכר המחודשת, כולל סלילת שביל אופניים והתקנת ריהוט רחוב. העבודות יימשכו לאורך שנת 2017 וצפויות להסתיים בתוך כשנה, עד סוף שנת 2017.
נציין כי הפרויקט נמצא בשלבי תכנון, כאשר טרם התקבלו אישור הגופים השונים לרבות משרד התחבורה ומשרד החקלאות לתכנון וטרם הוצא היתר בנייה להקמת הכיכר המחודשת.
חלופה א' כוללת קפל קרקע מגונן בהיקף הכיכר הפנימית, בשילוב עצים ממינים שונים, המייצרים הפרדה בין הגן המרכזי לכביש שסביב. קפל הקרקע משופע קלות כלפי פנים הכיכר ובהיקפו ישולבו לסירוגין מדרגות ישיבה. מסביב לבריכת המים, בליבת הכיכר- שטח מרוצף רחב.
- עמרם אברהם זכתה ב-3 מכרזים במעלה אדומים להקמת 637 יח"ד
- הסכם פשרה בקיבוץ האון: עשרות ממשרתי המילואים יקבלו מגרשים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%
חלופה ב' משטח הכיכר הפנימית מוגבה קלות ("מרחף") מפני הקרקע, ומייצר הפרדה מדורגת בין הגן המרכזי לכביש שסביב. הכיכר מחולקת לאזור מגונן בהיקף ואזור מרוצף רחב, בו ישולבו פינות ישיבה, סביב הבריכה והפסל ובינות העצים.
- 6.תל אביבי . 07/07/2016 17:25הגב לתגובה זובכל אלטרנטיבה חשוב שיהיה הרבה צל והרבה ירוק . (לא כמו ברחבת היכל התרבות ) .
- 5.אורח 29/06/2016 14:10הגב לתגובה זואם זה המוטו שלך אז שתגיע להרוס את הכיכרות אתרים והמדינה, את נמל תל אביב ויפו לא יישאר לך כסף לבנות הכל מחדש,
- 4.להשיב הכיכר לקדמותה מימים ימימה (ל"ת)==================== 29/06/2016 14:03הגב לתגובה זו
- אורח 29/06/2016 14:40הגב לתגובה זואו אוטובוסים כאורך הגלות? גם להרוס עולה כסף,
- 3.גיא 29/06/2016 13:48הגב לתגובה זוכך התאכזר לבעלי רכבים בעיר וייצר הון של 600 מילוין שקלים אנשים קיבלו דוחות ללא סיבה! אני אחד מהם
- 2.פסל אגם עבר זמנו. לתרום לירוחם (ל"ת)בוני 29/06/2016 13:31הגב לתגובה זו
- 1.123Gil 29/06/2016 12:24הגב לתגובה זומילא כבר היו משלבים בתוכניות תחנה תת קרקעית לרכבת

שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?
סקירת משרד האוצר חושפת צניחה לשפל של שנתיים בעסקאות הנדל"ן, בעוד נתוני בנק ישראל מראים שוק משכנתאות חזק עם 9 מיליארד שקל בנובמבר. ההסבר: עסקאות "על הנייר" מהעבר מגיעות לפירעון, אך מה יקרה כשהן ייגמרו?
שני דוחות שפורסמו היום מציירים תמונה סותרת לכאורה של שוק הנדל"ן הישראלי. מצד אחד, סקירת ענף הנדל"ן למגורים של משרד האוצר לחודש אוקטובר 2025 חושפת קריסה בהיקף העסקאות, עם מכירות קבלנים בשוק החופשי שצנחו לרמה נמוכה יותר מחודש לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". מצד שני, נתוני בנק ישראל שפורסמו היום מראים כי בנובמבר נלקחו משכנתאות בסכום כולל של כ-9 מיליארד שקל, עלייה של כ-13% ביחס לחודש המקביל אשתקד.
כיצד ייתכן ששוק המשכנתאות פורח בעוד שוק הדירות קורס? התשובה טמונה בעיכוב המובנה בין רכישת דירה חדשה לבין לקיחת המשכנתא, ורומזת על כך שהמשבר האמיתי בשוק המשכנתאות עדיין לפנינו, אם כי חלק הולך וגדל מהמשכנתאות הוא מחזור, הלוואות לכל מטרה והגדלות של משכנתאות קיימות. מעבר לכך, צריך לזכור ששוק הדירות הוא זה שמשליך על שוק המשכנתאות ואם וכאשר תהיה חזרה לשוק של רוכשים, הרי ששוק המשכנתאות שעל פניו אמור לרדת כי הוא בעיכוב של כמה חודשים לשוק הדירות, יחזור לעלות. מעבר לכך, צריך לזכורק שלא מדובר בהתאמה מלאה ובמדע מדויק - יש כאלו שלוקחים שיעור גבוה ויש כאלו ששיעור נמוך מסך המשכנתא. יש כאלו שלוקחים משכנתא בתחילת הדרך, ויש כאלו שמנסים לדחות עד כמה שאפשר.
ועדיין, הנתונים של שוק הדירות מרמזים על חולשה בהמשך בשוק המשכנתאות.
הפרדוקס: שוק משכנתאות חזק על רקע קריסה בעסקאות
נתוני בנק ישראל מצביעים על שוק משכנתאות יציב וחזק. היקף המשכנתאות בנובמבר דומה לממוצע ב-12 החודשים האחרונים, המשקפים התאוששות לאחר שנתיים שבהן עליית הריבית ולאחר מכן פרוץ המלחמה הביאו להאטה בענף.
אולם בו-זמנית, נתוני משרד האוצר מציגים תמונה הפוכה לחלוטין. בחודש אוקטובר נרכשו 4,518 דירות בלבד, כולל דירות בסבסוד ממשלתי, הרמה הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2023. מדובר בירידה של 12% בהשוואה לאוקטובר אשתקד, וזאת חרף העובדה שבאוקטובר השנה היו שלושה ימי עבודה יותר מאשר באוקטובר 2024.
- "בשנה הקרובה נראה התאוששות משמעותית בשוק הדירות"
- מצלאוי: ״מחירי הדירות יעלו שוב"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפער בין שני השווקים מוסבר בעיקר על ידי שלושה גורמים: ראשית, עסקאות "על הנייר" שנחתמו לפני מספר שנים במסגרת מבצעי קבלנים מגיעות כעת לשלב המסירה, והרוכשים נדרשים לקחת משכנתא ולשלם רק עתה. שנית, ממחזרי משכנתאות שמנצלים את הציפיות להורדות ריבית. שלישית, הורדת הריבית במשק בנובמבר האחרון והציפייה לשתי הורדות נוספות בשנה הקרובה מעודדות פעילות בשוק האשראי.

קיבלתם דירה בירושה? כך תנהלו נכון את הנכס
בישראל מועברות בכל שנה אלפי דירות ליורשים - חלקן נמכרות מיד וחלקן מצטרפות לשוק ההשכרה. מה עושים כשהדירה לא תואמת את הצרכים, איך מתמודדים עם שותפות כפויה, מה המשמעות המיסויית, ואיך
נערכים מראש? באנו לעשות לכם סדר וגם - הטרנד החדש של העברת ירושה ישירות לנכדים
ישראלים רבים חולמים שתיפול עליהם דירה מהשמיים או לפחות לקבל אחת בירושה מקרוב שנפטר בשיבה טובה, אבל כשזה קורה זה לא תמיד כל כך פשוט, וצריך לדעת להתמודד עם האתגרים הנלווים.
לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בכל שנה נמכרות בישראל כ-8,000 דירות בממוצע שהתקבלו בירושה. מדובר על מספר משמעותי, שאם משווים אותו לשוק החופשי - הוא שווה לנתח של כ-10 אחוזים מסך העסקאות. העניין הרב שדירות בירושה מעוררות בשוק מתרחש בעיקר כי דירות אלה משפיעות על המחירים, על היצע הדירות להשכרה וגם על קצב התחלופה בשוק. לצד הדירות שנמכרות, חלק גדול מהיורשים בוחרים להשכיר את הנכס. בתקופה של ריבית גבוהה, דירה מניבה יכולה להיות השקעה משתלמת יחסית, עם תשואה שנתית של 2.5-4%, לעיתים אפילו יותר - בעיקר בפריפריה הרחוקה. מצד שני, לא כל יורש מעוניין להפוך למשכיר, והמורכבות מתעצמת כשמדובר בכמה יורשים שמחזיקים בנכס במשותף.
ביום שלישי זה קורה:
הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
השותפים שלא בחרתם
אחת הבעיות המרכזיות בירושות היא השותפות הכפויה. כשאחים או קרובי משפחה יורשים נכס ביחד, הם הופכים לשותפים בניהולו - למרות שלא בחרו בכך. בשלב הזה נולדות מרבית המחלוקות: אחד רוצה למכור, אחר מעוניין להשכיר, ולעיתים מישהו מבקש לגור בדירה. האינטרסים השונים מובילים למתח במשפחה, שבמקרים רבים גולש לסכסוכים משפטיים.
- הבת התערבה בעריכת הצוואה - מה קבע ביהמ"ש?
- ביקש לפסול את צוואה שלטענתו נוגדת מסורת תימנית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדרך כלל הפתרון המועדף הוא חלוקה ברורה - באמצעות אמנה משפחתית שמסדירה מראש את ההתנהלות או באמצעות חלוקה של הנכסים, כך שכל יורש יקבל דירה או נכס אחר. כאשר אין הסכמה, ניתן להגיש תביעה לפירוק שיתוף, אבל החסרון בכך הוא שהנכס נמכר כמעט תמיד במחיר שנמוך משמעותית ממחיר השוק - בעיקר בגלל שרוצים למכור מהר ולא לחכות לתנאי שוק אופטימליים. בנוסף, התהליך כרוך בשכר טרחה גבוה, ובסופו של דבר כל הצדדים מפסידים.
