חלם בראשל"צ: 17 מיליון שקל לשלומי שוקרון על קרקע שרכש ב-300 אלף שקל

העיתון 'ידיעות אחרונות' חושף היום כי ראש עיריית ראשון לציון דב צור החליט להעניק לקבלן מאשקלון המחזיק גם במניות רציו סוג של "מתנה", למרות שלא בנה כלום במשך 7 שנים
אבי שאולי | (32)

שלומי שוקרון, המחזיק 15% בשותף הכללי רציו חיפושי נפט, השולטת בשותפות רציו יהש, יקבל בקרוב "מתנה" מעיריית ראשון לציון בשווי של 17.4 מיליון שקל. הסיבה? בשנת 2007 זכה הקבלן מאשקלון במכרז של העירייה בשווי של 300 אלף שקל והיום העירייה רוצה את הקרקע בחזרה.

העיתון "ידיעות אחרונות" חשף הבוקר סיפור שמרמז על היחס של ראשי הרשויות בישראל לכספי הציבור ועל היכולת שלהם להתנהל באחריות. ראש עיריית ראשון לציון הוא דב צור.

שלומי שוקרון זכה לפני 7 שנים בפרויקט בשם "אורוות הברון" בפינת הרחובות רוטשילד ומוהליבר במרכז העיר. מדובר בקרקע של 2.6 דונם עליה ניתן לבנות 84 דירות בשני מגדלים. שלומי שוקרון מעולם לא שילם עבור הקרקע, אלא רק את הערבות. לאחר שהתקשה להשיג מימון ולהניע את הפרויקט העירייה החליטה להחזיר את הקרקע לבעלותה ולפצות אותו בסכום מטורף של 17.4 מיליון שקל.

שלומי שוקרון - השותף של ליגד רוטלוי ויגאל לנדאו ברציו

שלומי שוקרון, הפועל באמצעות חברת "גלובוס", הוא השותף של ליגד רוטלוי ויגאל לנדאו בשותפות רציו.

בשנת 2005 פרץ סכסוך בין הצדדים על רקע גיוס הון מתוכנן בבורסה. "גלובוס" הסכימה שרציו תגייס כספים בתנאי שהפסדיה יכוסו ויובטחו השקעותיה וכך רציו הקצתה 15% ממניותיה ל"גלובוס" ושילמה לה 2,000 דולר בחודש "דמי ייעוץ". בתמורה הסכים שלומי שוקרון להצביע בהתאם להחלטה של רציו.

בהמשך טענה "גלובוס" כי רציו הפרה את ההסכם והסכסוך הגיע לבוררות. גם כאן כמו במקרה של הסכסוך מול עיריית ראשון לציון הצליח שלומי שוקרון בהליך חוקי לזכות בהון עתק - בקיץ 2011 הגיעו הצדדים להסדר פשרה במסגרתו הקצו ליגד רוטלוי ויגאל לנדאו 15% ממניות השותף הכללי לידי שלומי שוקרון.

השותף הכללי ברציו מחזיק ב-5.9% ממניות השותפות רציו (מחזיקה ב-15% ממאגר "לוויתן") בשווי של כ-225 מיליון שקל ובנוסף נהנה מדמי ניהול ותמלוגי על.

"דב צור לא היה ער לעובדה שחברת גלובוס לא שילמה את הנדרש"

מעיריית ראשון לציון נמסר בתגובה כי: "לאור העובדה שבית המשפט אישר את זכיית גלובוס במכרז מספר פעמים, תוך דחיית טיעוני כונסי הנכסים והבעלים הפרטיים לגבי גובה התמורה, ולאור העובדה שההסדרים הכלכליים בין החברה הכלכלית וגלובוס אושרו גם הם על ידי בית המשפט תוך דחיית ההתנגדויות להן, רוב חברי המועצה סברו כי למרות שעד לשלב זה טרם שולמה התמורה בגין המקרקעין על ידי גלובוס, הרי שהסיכוי שבית המשפט יסכים לביטול זכייתה במכרז הינו קלוש, ועל כן המתווה שהוצג בפניהם הינו הפתרון המיטבי.

נדגיש כי התמורה המשולמת לגלובוס הינה חלק מהרווחים אשר צפויה החברה הכלכלית להניב מהפרויקט, בעקבות כניסתה לנעליה של גלובוס.

עוד יצוין, כי בעקבות ביצוע הפרויקט על ידי החברה הכלכלית, עתידה החברה להרוויח כ-20 מיליון שקל מהפרויקט, לאחר ביצוע התשלומים לגלובוס ולעירייה. בנוסף לכך, החברה עתידה להשקיע כספים לביצוע עבודות שימור באתר, המוערכות במיליוני שקלים, פרויקט שלא נלקח בחשבון בעת פרסום המכרז בזמנו. המשך המאבק המשפטי היה מעמיק את הפגיעה בבעלי הקרקע הפרטיים ומונע התחדשות של האזור ההיסטורי של העיר, אשר עובר בימים אלו עבודות פיתוח ושימור מקיפות.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

בנסיבות אלה, ובמיוחד לאחר שבית המשפט אישר את המתווה לפני בואו למועצה, אישור המועצה למתווה החדש הינו סביר ותורם לקופה הציבורית ולא להיפך.

תגובות לכתבה(32):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 26.
    ראש עירייה מושחת 17/06/2014 11:33
    הגב לתגובה זו
    כאשר היועץ המשפטי לעיריית ראשון לציון נעצר כחשוד בשוחד וראש העירייה ממשיך להעסיקו למה ניתן לצפות מדב צור? על המשטרה ככול שאינה מושחתת גם היא, לחקור את ההפקרות בשימוש הפסול בכספי הציבור. ב-17 מיליון שקל אפשר לסדר הרבה ממצוקות העוני והדיור של תשבי העיר שבראשה יושב ראש עירייה מושחת.
  • 25.
    לחייב 13/06/2014 09:31
    הגב לתגובה זו
    ישלמו מכיסם הנוכלים צור את בר על התרשלותם במקרה הטוב או על הקומבינה במקרה האחר. רועי בר ניסה לסדר פיצוי של 9 מיליון דולר לגן הורדים הקומבינות מוכרות.
  • 24.
    מקורב לסיפור ויודע 12/06/2014 07:05
    הגב לתגובה זו
    מכיר את הנושא שוקרון רצה לשלם לכונסים (פירוק שותפות)רועי בר ודפנה מרגולין אפילו שלח מספר פעמים מכתבים על מנת לשלם בטאבו את המגרש אך הם לא שיתפו פולה והערימו קשיים כיוון ששער הדולר ירד ואילו המגרש שילש את מחירו הזכיה היתה ב57א'ִ $ יציג שזה 200אש"ח ליח"ד מחיר מגוחך אך באותה תקופה זה היה יקר וכיוון שלקח זמן של דיונים ששלומי רצה לממש את זכייתו ולא שיתפו פעולה המוכרים ואז העירייה שלא איפשרה לשלומי לבנות הפרוייקט הציעה פשרה לפצות את גלובוס והפיצוי אפילו לא מכסה את עליית ערך הקרקע אז שלא יספרו סיפורים על ארוחות חינם וקומבינות סערה בכוס מים.
  • 23.
    אנונימי 12/06/2014 00:51
    הגב לתגובה זו
    כמו כן לא בדיוק ברור מי היו הנפשות בעיריה שהיו קשורות במשך כל התקופה למכלול האירועים שהביאו היום את עירית ראשל"צ לשלם סכום שכזה. קצת קשה לי להבין במה "מאשימים" את שלומי שוקרון, במה חטא/פשע ?
  • 22.
    אהרון 11/06/2014 22:13
    הגב לתגובה זו
    כאן כמו במקרה של רציו יש אי דיוקים . במקרה של רציו הייתה בוררות אצל אחד מראשי העולם התחתון בין בעלי רציו לבין שלומי . בבוררות שלומי הפסיד מה שלא מצא חן בעיניו כמו במקרה של ראשון ואז הגיש ערעור לבית המשפט ושם טען שהבוררות לא הייתה חוקית כי התנהלה בבית המשפט של העולם התחתון בית המשפט פסל את תוצאת הבוררות ופסיקתו הביאה לשלומי עושר של 15 אחוז בנהיות רציו
  • מקורב לסיפור ויודע 12/06/2014 07:08
    הגב לתגובה זו
    תיסלח לי אבל כתבת שטויות לא מבוסס בעליל גם בבוררות הם הסכימו לשלם לשלומי אז ליפני שכותבים חושבים ובודקים לעומק
  • 21.
    אבי 11/06/2014 21:41
    הגב לתגובה זו
    איש לא משלם כאלה סכומים על לא כלום, גם לא עיריית ראשל״צ. הסתבכות העיריה בהתנהלותה אילצה אותה להתפשר. האלטרנטיבה היתה להתבזות בבית המשפט ולשלם יותר. אלה הם פני הדברים....עיריה שמוכרת ומתחרטת צריכה לשלם
  • 20.
    אבי 11/06/2014 21:32
    הגב לתגובה זו
    עריית ראשל״צ התרשלה בעצם הוצאת הקרקע למכרז, היא ביקשה להשיב לעצמה את הקרקע ולכן עשתה הכל כדי להימנע מהשלמת העיסקה. הפיצוי לגלובוס הוא בגדר פשרה שכן לגלובוס היה פוטנציאל להפיק מהקרקע רווח כפול ומשולש מהוצאת הפרויקט לפועל. לכן אין להאשים את גלובוס באי עמידה בהתחייבויות כי אם את העירייה בגרירת רגליים והימנעות מקבלת התמורה.
  • 19.
    די לקנאה 11/06/2014 21:17
    הגב לתגובה זו
    הלאה שוקרון
  • 18.
    ביזפורטל שערורייה כזו אינה בכותרת הראשית?למה? (ל"ת)
    ty 11/06/2014 19:54
    הגב לתגובה זו
  • 17.
    מתן 11/06/2014 19:07
    הגב לתגובה זו
    הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם ובגדול ואיזה ענק שלום חנוך שלושים שנה וכלום לא השתנה
  • 16.
    תושב 11/06/2014 18:23
    הגב לתגובה זו
    לעיריית ראשון יש יועץ משפטי שנעצר בחשד לקבלת שוחד מקבלנים שעובדים בראשון והם לקוחות משרדו. כך גם בעיריית רחובות יש אותו היועץ. לאחר שנעצר ע"י יאח"ה פיטר אותו ראש עיריית רחובות מיד בעוד שראש עיריית ראשון הנוכל והמתחזה לישר דרך דב צור המשיך להעסיק את עו"ד בר כיועצו המשפטי מי שיקרא את הסיפור הזה יבין מה קרה בפרשת שוקרון.
  • יודע 11/06/2014 18:54
    הגב לתגובה זו
    דב צור שיבש הליך חקיקה ראשית לאחר שנודע לו מעתירת בג"צ 4027/13 כי מתקיימת חקירת משטרה חסויה נגד פשעיו של יועצו המשפטי. גם לאחר מעצרו של עו"ד בר ושיחרורו בתנאים מגבילים ממשיך מעסיקו ראש עיריית ראשל"צ להעסיק את עו"ד בר. הדרך היחידה להפריד ין שני נוכלים אלו הייתה הגשת עתירה נוספת והדורשת כסעד את פיטוריו של עו"ד עבריין הנתמך ע"י ראש עיר מושחת.
  • 15.
    שחיתות 11/06/2014 17:29
    הגב לתגובה זו
    דב צור ראש לתכמון ופשיעה. שופט שמקבל נתונים מגמתיים טועה שלא באשמתו, זו תהיה התוצאה כאשר מי שמייצג אצ העירייה חשוד בעבירות שוחד. ראש העירייה שיבש הליך חקיקה ראשית באופן שייקשה לפטר את יועצו המשפטי, רועי בר ודב צור שותפים מלאים לקומבינה. דב צור נמנע בהצבעה האם הוא מהאו"ם?
  • 14.
    ארז ישר 11/06/2014 16:46
    הגב לתגובה זו
    אני מכיר את שלומי שוקרון, יצא לי לעשות עסקים עם חברת גלובוס ככלל ועם שלומי שוקרון בפרט, הוא איש עסקים ישר והגון! ולא סתם ביהמ"ש פסק לטובתו במספר פעמים (גם בעסקה בראשון וגם בפרת רציו) ישר כוח!!!
  • 13.
    המלש 11/06/2014 16:30
    הגב לתגובה זו
    בית המשפט קבע פסיקה לטובת שוקרון. והעירייה נאלצה לשלם. ככה עובד בית המשפט לא תמיד יש דין צדק.
  • אזרח 11/06/2014 20:35
    הגב לתגובה זו
    כך לבדוק את הממצאים ואז להחליט אים יש כאן רשלנות מהעבר או קומבינה שדאגו להרדים את כל הנוגעים בדבר ועכשיו מכשירים את השרץ בחסות בית המישפט שמעדיף חיים קלים
  • 12.
    פלינר 11/06/2014 16:27
    הגב לתגובה זו
    מי שהיה מקורב נתן......אז קיבל אבל הכי חשוב זה שראש העיר שפרש לא היה ניתן להרשיעו ו להעמידו לדין לאור מחלהXXXXX כך שכל המתנות חסרות ערך האם זה לא מ למעלה???
  • אהרון 11/06/2014 22:18
    הגב לתגובה זו
    אין כמו האחים לוזון כולל מתחם ירקונים הפכו פרדסים מניבים למרכז מסחרי משגשג ללא התר ועוד צפויים לקבל פיצויים
  • 11.
    אוי ואבוי אם לא תהיה פה חקירה (ל"ת)
    ע 11/06/2014 16:25
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    SHAARURIA (ל"ת)
    tr 11/06/2014 15:09
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    ועוד רוצים להעלות את הארנונה (ל"ת)
    אר 11/06/2014 15:07
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    מפרגן 11/06/2014 14:31
    הגב לתגובה זו
    שאפו לשוקרון עושה מכלום מיליונים כל הכבוד יש גם מפרגנים במדינה
  • 7.
    יוסי 11/06/2014 14:29
    הגב לתגובה זו
    לתומי חשבתי שהקיבוצניקים גוזלים את קרקעות המדינה מידי אזרחי ישראל והחברים היקרים מ"הקשת המזרחית" מצילים אותנו מידיהם... ומה עם הסיפור כאן? אה, סליחה, זה שוקרון וכנראה שהוא לא פולני ולא קיבוצניק, אז שיעשה מה שבראש שלו, העיקר לדפוק את הפריץ...
  • 6.
    צריך היתערבות מבקר המדינה והמישטרה דחוף ליפני שמשלמים (ל"ת)
    אזרח 11/06/2014 14:23
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    צריך חקירת משטרה ליבדוק את העבר וכיצד ניתנה הקרקע (ל"ת)
    אזרח 11/06/2014 14:19
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ציון 11/06/2014 14:02
    הגב לתגובה זו
    ומעלה הרבה חשדות ועכשיו אסור לשלם כאלה סכומים ובמיקרה הכי גרוע לא לאשר בנייה וליתבוע את הקרקע חזרה
  • 3.
    ששי ט. 11/06/2014 14:01
    הגב לתגובה זו
    מה יש בקרקע שהיא שווה כזה פיצוי? נפט במאות מיליוני שקלים? ...או אולי קומבינה נוספת מאחורי הגב של האזרח הקטן?! מילא פיצוי של כמה מאות אלפי שקלים עקב עליית ערך הקרקע, אבל לא עד כדי כך!!! חקירה של המשטרה, ומייד!!
  • 2.
    אבי קול 11/06/2014 13:24
    הגב לתגובה זו
    אני נגעל מלהוסיף מילים נוספות...המשטרה צריכה לחקור איך ניתן המכרז...במחיר של 300 אלף...תשלום רק ערבות...אי ביצוע המכרז...ועכשיו...העירייה משלמת 17.4 מיליון בכדי לקבל את אדמתה...אדמת אזרחי ישראל...מטורף!!!
  • אין גבול 11/06/2014 14:50
    הגב לתגובה זו
    במקום לפיתוח עירוני 18 מיליון שח הולכים לשוקרון אחלה תשואה על 300 אלף שח השקעה מעניין כמה מתוך 18 המיליון יגיעו לידי ...
  • מעניין כמה מתוך 18 מיליון יגיעו לידי ראש העיר ? (ל"ת)
    אני אמשיך 11/06/2014 19:50
  • 1.
    כיף להרוויח מבועת הנדלן והשחיתות. רק הצעירים מתלוננים. (ל"ת)
    יש מי שעולה ויש יורד 11/06/2014 13:18
    הגב לתגובה זו
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

הריבית היא לא הסיפור - למה מחירי הדיור לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית?

על ירידות המחירים, על הגורמים שמשפיעים על מחירי הדירות, על השפעת הפחתת הריבית על החזר המשכנתא ועל הצעירים שמשלמים 9 אלף שקל החזר משכנתא בחודש

נדב אטיאס |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

כל פעם שבנק ישראל מרמז על הורדת ריבית, מהלך שיקרה בוודאות גבוהה וקרובה, לאור ירידות הריבית בארה"ב והסכם הפסקת האש של מלחמת "חרבות ברזל",  נשמעים קולות רבים שאומרים "הנה, מחירי הנדל"ן יחזרו שוב לעלות". זו אמירה הגיונית שמושרשת עמוק בשוק הנדל"ן הישראלי, ומניחה שמחירי הנדל"ן הם פונקציה כמעט בלעדית של הריבית ועלות המימון. זה היה נכון בעבר, וזה נכון חלקית גם בהווה, אבל הסיפור האמיתי שאנחנו רואים בשנים האחרונות הוא הרבה יותר מורכב.

אחת הבעיות המרכזיות בשוק הדיור למגורים כיום אינה רק גובה הריבית. הסיבה המרכזית לדעתי לכך שהמחירים לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית היא פשוטה ונגזרת מהמציאות: לרוב הזוגות הצעירים פשוט אין מספיק כסף לרכישת דיור במחירים הנוכחיים. לא בהון העצמי הדרוש ולא בהכנסה הפנויה.

במילים אחרות, גם אם הריבית תרד ב- 0.5% עד 1%, המציאות הכלכלית של רוכשי הדירות השתנתה באופן עמוק, בטח לאחר מלחמה סיזיפית של שנתיים, ומדובר לטעמי בשינוי מבני ולא בשינוי מחזורי. אני מניח שכן נראה התעוררות מסוימת בשווקים מסוימים בשוק הנדל"ן עם הורדת ריבית, אבל באופן רוחבי.

מחירי הדיור בירידה - והנתונים ברורים

לאחרונה התפרסמו נתוני רשות המיסים שמראים צניחה של כ-10-15% בגביית מס רכישה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בנתון שמעיד על ירידה במספר עסקאות הנדל"ן שבוצעו לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

לצד זאת, ישנו נתון נוסף ומשמעותי לא פחות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודשים האחרונים, מחירי הדירות רשמו ירידה מצטברת ממוצעת של כ־3% בחודשים האחרונים, כאשר אנחנו רואים ירידה עקבית בחודשים האחרונים. מדובר במגמה השלילית החדה ביותר בשנים האחרונות. זו לא ירידה זמנית וחד פעמית, אלא מדובר במגמה די קבועה. נתוני הלמ"ס גם "מתעלמים" מהמבצעים שמציעים היזמים לרוכשים (מבצעי 80-20, 90-10, סיוע במימון הריבית, ריהוט ועיצוב פנים ועוד ועוד). מבצעים אלו נועדו לשמור על מחירי מכירה רשמיים גבוהים אך דה פקטו מדובר בהפחתה של מחירי הדיור, הפחתה שלא באה לידי ביטוי באופן מלא בנתונים הרשמיים של הלמ"ס כפי שחשפו כאן בביזפורטל בשנים האחרונות. 

קרקע לבנייה
צילום: תמר מצפי

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות?

שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון של פרויקטים, ובמערכת מקווים שהחיסכון יתגלגל לרוכשי הדירות; האם הרפורמה צפויה לפעול על פי אבני דרך? האם זהו נסיון לחמם את השוק ולשבור את הקיפאון הנוכחי? 

רן קידר |

לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.

המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.

בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.

הסיכונים הנלווים

אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף. לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.

בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.