אלדד פרשר: "אנשים בעשירון השמיני לא יכולים לקנות דירה במרכז או בי-ם, בקרוב גם לא יוכלו לקנות בפריפריה"
"לפעמים הכותרות בעיתונים יוצרות אמירות שהן לא במקומן, קרן המטבע לא כתבה שהנדל"ן יקרוס", כך אמר אלדד פרשר, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות בכנס של גלובס בתל אביב. "זה התחיל לקרות כשהריבית הריאלית במשק צנחה באופן חד, הבאנו לכאן מדיניות של האמריקנים שהיא שונה לחלוטין משלנו. 5 שנים ברציפות אנחנו חיים בסביבת ריבית ריאלית שלילית, זה גורם למשקיעים להשקיע בנדל"ן. בינואר 2009 ההשקעה הטובה ביותר הייתה לקנות את מדד ת"א 25, הכי פשוט והכי זול".
לדבריו, יש לנו מדיניות מוניטרית מרחיבה שנועדה לוודא שהיצוא בישראל לא ייפגע לאורך זמן, אך היא יוצרת עלייה במחירים של נכסים אלטרנטיביים "אני באמת ובתמים מאמין שיש בעיה ציבורית אמיתית במחירי הדירות בישראל. כמות המשכורות הנדרשת לרכישת דירה מגיעה למקומות שבהם זוגות צעירים וגם מבוגרים רבים לא יכולים לקנות דירה. הדרך היחידה שהם מפצים את עצמם זה דרך הריבית שהיא כל כך נמוכה, התופעה התחילה בתל אביב והיא זולגת לאט לאט לפריפריה. היא מביאה לכך שהדירות שם נושקות כבר למיליון שקלים, עכשיו דירות צפונה לקריות ודרומה מבאר שבע עוברות את המיליון שקלים."
"גם העשירון ה-9 לא יכול לרכוש דירה בתל אביב"
"משפחה שרוצה לרכוש דירה ולהיות אחראית לגורלה, אם לא מאפשרים לה לקחת יותר מ-60% לתקופה של 25 שנה, ולוקחים את השכר הממוצע לפי עשירונים, רואים שגם בעשירון 9 אף אחד לא יכול באמת לרכוש דירה בת"א, בעשירון 8 בקושי ניתן לרכוש דירה בגוש דן ובירושלים ובעשירונים 6,7 ו-8 אי אפשר לקנות דירה בשום מקום במרכז הארץ".
לגבי מצב שוק המשכנתאות, אומר פרשר כי סכום המשכנתא הממוצע הוא 626 אלף שקל "בכל מקום בו התפתחה בועת מחירים המערכת הבנקאית גרמה לכך, ישראל היא המדינה היחידה בעולם שהורידה את ה-LTV בזמן של עליית מחירים כיום 51.1%. משקל הדירות להשקעה הולך ויורד מ-25% ל-15%. בגלל המדיניות הזו שמאוד חרדה לסיכונים בשוק יש ירידה בהלוואות לדיור שנמצאות בפיגור עד לרמה הנמוכה ביותר שהיו מעולם. בנק ישראל בהתייחסות השמרנית שלו לסיכון הזה גרם למערכת הבנקאית להפריש הון הולך וגדל לכל משכנתא, המשכנתאות בישראל הן בין הפחות מסוכנות בעולם. במדינת ישראל מקצים למשכנתאות 60% כשבאירופה מקצים בין 10% ל-15%, כלומר למשכנתא לא מסוכנת בישראל מקצים למעלה מפי 2 הון בהשוואה לאירופה".
- אלדד פרשר: "מנכ"ל בנק הוא תפקיד שוחק ועתיר סיכונים"
- בנק מזרחי טפחות - רווח שנתי של 1.84 מיליארד שקל; תשואה של 11.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פרשר חוזר לתחזיות קרן המטבע וסבור ששוק הנדל"ן הישראלי רחוק מהתפוצצותה של בועת נדל"ן "קרן המטבע אמרה שיש 80% הסתברות לכך שמחירי הדירות יירדו ב-5 השנים הקרובות ב-10% לכל היותר. אנחנו רואים עלייה דיי ניכרת בשנים האחרונות בגמר הבנייה שמדביקה את הביקוש הנוכחי לדירות, אשר לאור הגידול הטבעי באוכלוסיה הוא כ-40 אלף דירות, ללא השקעה. יש לנו למעלה מ-100 אלף יחידות דיור חסרות וזה ישפיע באופן משמעותי על המחירים. מה שמשפיע על יציבות המחירים הוא שמלאי הדירות החדשות למכירה משדר יציבות, ב-2009-2011 ראינו עלייה משמעותית כשמלאי היה נמוך משמעותית."
לדבריו, הבעיה הסוגיה הבעייתית ביותר היא מימון פרויקטים, ולכן רבים מהם נתקעים - "יש המון תוכניות שמתבצעות בממשלה, אין לא מדברות על מימון או על מממנים, אז לדוגמה בחריש, יש אישורי בנייה בהיקפים עצומים, יש גורם בישוב שדוחף את התוכניות, אך בסוף הממשלה ממכרזת את זה לקבוצות רכישה בהיקפים היסטריים, 600-700 יחידות דיור, אין דברים כאלה אפילו בתל אביב. האם יהיה להם הון של 100 אלף שקל לדירה במקרה של חריגה של 20%? מי שמיכרז היקפים כאלה בחריש לא חשב אפילו לדקה על צד המימון, אז הם רוצים לבנות, אך אף בנק לא ירצה לממן אותם כי הסיכון אדיר."
- 7.תל אביבי 13/03/2014 09:47הגב לתגובה זואו עמידר כולם יכולים, אבל מי ירצה? יש גם אנשים שיש להם ממון לדירה במרכז ת"א אבל לא קונים במחירי בועה. נכסים לא קונים בשיא!
- 6.מיליארדים ע"ח הפראייר=כ-200משכורת=בועהמעל50%פיצוץ=מיתון (ל"ת)קבלן,בנק,ממשל=גנבים 12/03/2014 12:40הגב לתגובה זו
- 5.בועהמעל50%פיצוץבפני האשם=מעמד ביניים עני=מיתון2014-17! (ל"ת)קבלן,בנק,ממשל=גנבים 12/03/2014 12:38הגב לתגובה זו
- 4.לימבו 12/03/2014 12:22הגב לתגובה זוהשטח הכלוא בין כ. סבא - הרצליה - בת ים - שוהם - כ סבא, הוא 320 קמ"ר, זהה לשטח הרצועה, אלא שבמרכז מתגוררים כמליון יותר! צפיפות הכבישים באיזור המרכז היא הגבוהה בעולם!!
- 3.אחד שחושד 12/03/2014 12:05הגב לתגובה זואם לפי הדברים פה גם עשירון 9 בקושי יכול לקנות דירה = מעל 80% מהתושבים לא יכולים לקנות דירה. צריך יותר מזה כדי לשים תוית ענק של "בועה" כל הנושא?? הרי המשכורות לא יעלו בצורה משמעותית אז מה נראה לכם שיקרה?
- 2.הפתרון הוא: יותר מכרזי 'מחיר למשתכן'. לפיד תתעורר!!! (ל"ת)רמי 12/03/2014 11:43הגב לתגובה זו
- 1.הבעיה היא בריבית הנמוכה. אין בעית היצע, יש בעית ביקוש. (ל"ת)יונטי 12/03/2014 11:08הגב לתגובה זו
- למה לקנות אג"חים אם שכ"ד משוחרר ממס הכנסה? (ל"ת)D 12/03/2014 12:25הגב לתגובה זו

פסק הדין שגרם לעיריית ת"א הפסד של 50 מיליארד שקל
מכה לרשויות המקומיות: עיריות תל אביב וירושלים לא יגבו היטלי השבחה מתוכניות מכוח תמ"א 38; העליון קובע פה אחד: אישור תמ"א 38 אינו מהווה השבחה המזכה בהיטל וזאת למרות תמיכת היועמ"שית בעמדתן; השופטים קבעו כי אין קשר סיבתי בין אישור התוכנית לבין השבחה בפועל - ולכן אין עילה להטלת היטל
פסק דין תקדימי בבית המשפט העליון משנה את כללי המשחק בנוגע להיטלי ההשבחה בערים הגדולות: הרכב של שלושה שופטים דחה פה אחד את ערעוריהן של עיריות תל אביב-יפו וירושלים, וקבע כי תוכניות מתאר שהוכנו מכוח תמ"א 38 אינן מזכות את העיריות בהיטלי השבחה. ההחלטה עלולה לעלות לעיריות אלו, ובעתיד גם לאחרות, באובדן מיליארדים. פוטנציאל הרווח שנעלם לעיריות בגלל פסק הדין הוא עד 50 מיליארד שקל.
הפסיקה, שניתנה בעקבות ערעור שהגישה עיריית תל אביב על חיוב בגין שתי דירות בתיק של תושב חוץ בסכום כולל של כמיליון שקל, הפכה לפסק דין בעל השלכות רוחב עצומות. מי שייצג את המוכר הוא עו"ד בנימין קריתי, שכיהן בעבר כראש העיר טבריה והחליט להילחם בתופעה: "פסק הדין הזה לא היה בא לעולם לולא החלטנו לצאת למלחמה מול העירייה, למרות התמיכה שקיבלה גם מהיועמ"שית וגם ממרכז השלטון המקומי."
לדבריו של קריתי, "מדובר בהפסד מוערך של כ-50 מיליארד שקל לעיריית תל אביב בלבד". ההשפעה רחבה הרבה יותר, שכן לפי הערכות, למעלה מ-2,000 תיקים משפטיים המתינו להכרעה בנושא, ורבים מהם ייסגרו עתה על בסיס ההלכה שנקבעה.
פסק דין שמציב גבול ברור לעיריות
במוקד המחלוקת עמדה השאלה: האם ניתן לכלול את השפעת תמ"א 38 במסגרת "המצב הקודם" של הנכס, כאשר מחשבים את ההשבחה שנובעת מתוכנית מתאר חדשה. אם מנוטרלת ההשפעה של התמ"א, ההשבחה תיראה כגבוהה יותר, והיטל ההשבחה יתייקר בהתאם. לעומת זאת, אם התמ"א כלולה כבר בערך הנכסים, אין בסיס לתשלום נוסף.
- מפקח על מקרקעין אישר תמ״א 38 חרף התנגדות בעלי דירה
- סירב לחתום על ליווי בנקאי לתמ"א - וישלם ביוקר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופטים קיבלו את הגישה שלפיה יש להתחשב בערך השוק הכולל של המקרקעין במועד הקודם, לרבות השפעות תכנוניות קיימות. המשמעות: אין להטיל היטלי השבחה על בסיס מה שמכונה "התעשרות וירטואלית" של בעל הנכס.

פסק הדין שגרם לעיריית ת"א הפסד של 50 מיליארד שקל
מכה לרשויות המקומיות: עיריות תל אביב וירושלים לא יגבו היטלי השבחה מתוכניות מכוח תמ"א 38; העליון קובע פה אחד: אישור תמ"א 38 אינו מהווה השבחה המזכה בהיטל וזאת למרות תמיכת היועמ"שית בעמדתן; השופטים קבעו כי אין קשר סיבתי בין אישור התוכנית לבין השבחה בפועל - ולכן אין עילה להטלת היטל
פסק דין תקדימי בבית המשפט העליון משנה את כללי המשחק בנוגע להיטלי ההשבחה בערים הגדולות: הרכב של שלושה שופטים דחה פה אחד את ערעוריהן של עיריות תל אביב-יפו וירושלים, וקבע כי תוכניות מתאר שהוכנו מכוח תמ"א 38 אינן מזכות את העיריות בהיטלי השבחה. ההחלטה עלולה לעלות לעיריות אלו, ובעתיד גם לאחרות, באובדן מיליארדים. פוטנציאל הרווח שנעלם לעיריות בגלל פסק הדין הוא עד 50 מיליארד שקל.
הפסיקה, שניתנה בעקבות ערעור שהגישה עיריית תל אביב על חיוב בגין שתי דירות בתיק של תושב חוץ בסכום כולל של כמיליון שקל, הפכה לפסק דין בעל השלכות רוחב עצומות. מי שייצג את המוכר הוא עו"ד בנימין קריתי, שכיהן בעבר כראש העיר טבריה והחליט להילחם בתופעה: "פסק הדין הזה לא היה בא לעולם לולא החלטנו לצאת למלחמה מול העירייה, למרות התמיכה שקיבלה גם מהיועמ"שית וגם ממרכז השלטון המקומי."
לדבריו של קריתי, "מדובר בהפסד מוערך של כ-50 מיליארד שקל לעיריית תל אביב בלבד". ההשפעה רחבה הרבה יותר, שכן לפי הערכות, למעלה מ-2,000 תיקים משפטיים המתינו להכרעה בנושא, ורבים מהם ייסגרו עתה על בסיס ההלכה שנקבעה.
פסק דין שמציב גבול ברור לעיריות
במוקד המחלוקת עמדה השאלה: האם ניתן לכלול את השפעת תמ"א 38 במסגרת "המצב הקודם" של הנכס, כאשר מחשבים את ההשבחה שנובעת מתוכנית מתאר חדשה. אם מנוטרלת ההשפעה של התמ"א, ההשבחה תיראה כגבוהה יותר, והיטל ההשבחה יתייקר בהתאם. לעומת זאת, אם התמ"א כלולה כבר בערך הנכסים, אין בסיס לתשלום נוסף.
- מפקח על מקרקעין אישר תמ״א 38 חרף התנגדות בעלי דירה
- סירב לחתום על ליווי בנקאי לתמ"א - וישלם ביוקר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופטים קיבלו את הגישה שלפיה יש להתחשב בערך השוק הכולל של המקרקעין במועד הקודם, לרבות השפעות תכנוניות קיימות. המשמעות: אין להטיל היטלי השבחה על בסיס מה שמכונה "התעשרות וירטואלית" של בעל הנכס.