בנק ישראל התערב במסחר והיציג טיפס: "הנתונים בארה"ב לא מספקים תמיכה למטבע החבוט"
בנק ישראל שוב התערב היום במסחר במט"ח והביא לשינוי במסחר. הדולר, שנחלש עד לשעות הצהריים, שינה כיוון החל מסביבות השעה 1 בצהריים בעקבות התערבות של בנק ישראל במסחר. לפי הערכות בשוק, בנק ישראל רכש כ-100 - 150 מיליון דולר בפרק זמן של פחות מחצי שעה.
השער היציג נקבע בעליה של 0.24% לרמה של 3.718 שקלים והאירו התחזק ב-0.08% לרמה של 5.528 שקלים. בעולם התחזק האירו הבוקר לשיא של 14 חודשים מול הדולר ונסחר סביב רמה של 1.495 דולרים לאירו. כעת נחלש האירו ל-1.491 דולרים לאירו. הליש"ט מתחזקת מנגד ב-1.6% לרמה של 1.625 דולרים לליש"ט.
בזירת המאקרו דווח היום כי חששות הרגולטורים בארה"ב, לעלייה חדה בשיעורי האינפלציה התבדו היום, לפני פתיחת המסחר בוול סטריט, עם פרסומו של מדד המחירים לצרכן (ה-CPI). מהנתונים עולה שהאינפלציה בתהליך היציאה מהמיתון הקשה ביותר מאז שנות השלושים, לא תהווה איום על הכלכלה הגדולה בעולם.
המדד עלה בשיעור של 0.2% במהלך חודש ספטמבר וקלע בהתאם לצפי הכלכלנים. מדד הליבה, המנכה את נתוני האנרגיה והמזון, עלה אף הוא ב-0.2%, מעט מעל צפי הכלכלנים לעלייה של 0.1%.
רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות, אמר בתגובה לנתונים כי "הרושם הכללי המתקבל הוא שסביבת המחירים בארצות הברית אינה מתאוששת ואף פוחתת. כך, בחודש שעבר עלה המדד ב-0.4%. גם התבוננות בעליית המדד ב-12 החודשים האחרונים מראה זאת. המדד הכללי ירד, בתקופה זו, 1.3% ואילו מדד הליבה עלה 1.5% בלבד. נזכיר כי הבנק הפדראלי מעוניין בדרך כלל שמדד זה יעלה בשיעור שנתי שנע בין 1.5% ל 2% ולכן מבחינתו סביבת המחירים גבולית ומטה".
"הנתון מרחיק את העיתוי בו ניתן להעריך שהריבית בארצות הברית תתחיל במסעה צפונה וכמובן שהוא אינו מספק תמיכה למטבע האמריקאי החבוט. מנגד, איגרות החוב הממשלתיות תקבלנה רוח גבית ולכן הממשלה תוכל להמשיך לממן את הגירעון הגבוה בתקציבה ללא חשש שהדבר יוליך לעלייה בעלות הגיוס. נזכיר, בהקשר זה, כי פיחות בדולר הופך את האג"ח הללו אטרקטיביות יותר בעיני משקיעים זרים".
נזכיר כי מדד חודש ספטמבר, שיתפרסם הערב (18:30) על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, צפוי להיות נמוך ולנוע סביב אפס לעליה של 0.2%. כך מעריכים מרבית כלכלני המאקרו במשק.
לפי תחזית המחלקה הכלכלית של בנק הפועלים, מדד ספטמבר צפוי לעלות בשיעור של 0.2%. מדד חודש זה יושפע בעיקר מהתייקרות שירותי דיור בבעלות הדיירים, למרות ייסוף שער השקל מול הדולר בתקופת הסקר בשיעור של 1.4%.
המדד יושפע גם מהמשך השפעת היטל הצריכה העודפת אשר הוטל מספטמבר על מלוא צריכת המים (לעומת מחציתה ביולי-אוגוסט), מעליית מחירי המזון עקב עליית מחירי הבשר והעופות, ומעליית מחירי הבנזין והסולר. מנגד, ירדו עונתית מחירי ההלבשה וההנעלה עם סיום מכירות סוף עונת הקיץ, מחירי הפירות והירקות וכן סעיף החינוך והתרבות.
ארוחת בוקר (X)גם בישראל: בני 30+ חוזרים לגור עם ההורים
יוקר מחיה, שכר שעומד במקום ושוק שכירות תקוע מביא לישראל תופעה שכבר הייתה רווחת במדינות עם כלכלה הרבה יותר חלשה משלנו, בני 30 שחוזרים לגור עם ההורים
אחרי ספרד, איטליה ויוון, גם בישראל מתחילים לראות תופעה שמתעצמת: בני 30 פלוס שחוזרים לגור עם ההורים. ניתן להסביר זאת על ידי הפער המתרחב בין עלויות דיור להכנסות משכר. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) העדכניים, כ-25% מבני 30-34 מתגוררים עם ההורים, עלייה של כ-2% משנת 2024. בקבוצת הגיל 35-39, השיעור יורד לכ-15% (שגרים עם ההורים), אך זהו עדיין נתון משמעותי בהשוואה למדינות OECD אחרות. משרד האוצר מעריך כי גיל היציאה הממוצע מהבית עלה לכ-29 שנים, כ-2.5 שנים יותר מאשר בתחילת שנות ה-2010. כיום, כאשר אוכלוסיית המדינה עומדת על 10.094 מיליון תושבים, התופעה משפיעה על כ-150 אלף צעירים בגילאי 30+, רובם רווקים או בזוגיות ללא ילדים.
חצי מהמשכורת הולך על דיור
הגורם הדומיננטי הוא הנטל הדיורי, שמתעצם למרות ירידה במחירי רכישה. שכר דירה עולה והממוצע לדירת 3 חדרים עמד ברבעון השלישי של השנה עמד על כ-5,000 שקל, עלייה של 4.4% משנה קודמת, כאשר במרכז הארץ המחירים מגיעים כבר ל-6,000-7,000 ש"ח. בניגוד לשכירות, המחיר הממוצע לרכישת דירה ירד ב-2.5% ל-2,213,900 שקל, אך שכירות ארוכת טווח נותרת מוגבלת עקב מחסור בהיצע: השנה נוספו על פי ההערכות רק 20 אלף דירות חדשות להשכרה.
- המצוקה של הקבלנים - בת"א מלאי הדירות ענק: יספיק ל-5 שנים
- שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השכר החציוני נטו בקרב שכירים בגיל 30-34 מוערך ב-10,000 ש"ח, זה מכסה אולי 60%-70% מהוצאות דיור בסיסיות. נתונים דומים נמצאו גם בדוח OECD Economic Surveys: Israel 2025. על פי הדוח יחס מחיר דיור להכנסה בישראל הוא מהגבוהים בעולם, כאשר צעירים מוציאים 50%-60% מההכנסה שלהם רק על קורת גג, כמעט כפול מהממוצע המערבי של 28%.
