בנק ישראל התערב במסחר והיציג טיפס: "הנתונים בארה"ב לא מספקים תמיכה למטבע החבוט"
בנק ישראל שוב התערב היום במסחר במט"ח והביא לשינוי במסחר. הדולר, שנחלש עד לשעות הצהריים, שינה כיוון החל מסביבות השעה 1 בצהריים בעקבות התערבות של בנק ישראל במסחר. לפי הערכות בשוק, בנק ישראל רכש כ-100 - 150 מיליון דולר בפרק זמן של פחות מחצי שעה.
השער היציג נקבע בעליה של 0.24% לרמה של 3.718 שקלים והאירו התחזק ב-0.08% לרמה של 5.528 שקלים. בעולם התחזק האירו הבוקר לשיא של 14 חודשים מול הדולר ונסחר סביב רמה של 1.495 דולרים לאירו. כעת נחלש האירו ל-1.491 דולרים לאירו. הליש"ט מתחזקת מנגד ב-1.6% לרמה של 1.625 דולרים לליש"ט.
בזירת המאקרו דווח היום כי חששות הרגולטורים בארה"ב, לעלייה חדה בשיעורי האינפלציה התבדו היום, לפני פתיחת המסחר בוול סטריט, עם פרסומו של מדד המחירים לצרכן (ה-CPI). מהנתונים עולה שהאינפלציה בתהליך היציאה מהמיתון הקשה ביותר מאז שנות השלושים, לא תהווה איום על הכלכלה הגדולה בעולם.
המדד עלה בשיעור של 0.2% במהלך חודש ספטמבר וקלע בהתאם לצפי הכלכלנים. מדד הליבה, המנכה את נתוני האנרגיה והמזון, עלה אף הוא ב-0.2%, מעט מעל צפי הכלכלנים לעלייה של 0.1%.
רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות, אמר בתגובה לנתונים כי "הרושם הכללי המתקבל הוא שסביבת המחירים בארצות הברית אינה מתאוששת ואף פוחתת. כך, בחודש שעבר עלה המדד ב-0.4%. גם התבוננות בעליית המדד ב-12 החודשים האחרונים מראה זאת. המדד הכללי ירד, בתקופה זו, 1.3% ואילו מדד הליבה עלה 1.5% בלבד. נזכיר כי הבנק הפדראלי מעוניין בדרך כלל שמדד זה יעלה בשיעור שנתי שנע בין 1.5% ל 2% ולכן מבחינתו סביבת המחירים גבולית ומטה".
"הנתון מרחיק את העיתוי בו ניתן להעריך שהריבית בארצות הברית תתחיל במסעה צפונה וכמובן שהוא אינו מספק תמיכה למטבע האמריקאי החבוט. מנגד, איגרות החוב הממשלתיות תקבלנה רוח גבית ולכן הממשלה תוכל להמשיך לממן את הגירעון הגבוה בתקציבה ללא חשש שהדבר יוליך לעלייה בעלות הגיוס. נזכיר, בהקשר זה, כי פיחות בדולר הופך את האג"ח הללו אטרקטיביות יותר בעיני משקיעים זרים".
נזכיר כי מדד חודש ספטמבר, שיתפרסם הערב (18:30) על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, צפוי להיות נמוך ולנוע סביב אפס לעליה של 0.2%. כך מעריכים מרבית כלכלני המאקרו במשק.
לפי תחזית המחלקה הכלכלית של בנק הפועלים, מדד ספטמבר צפוי לעלות בשיעור של 0.2%. מדד חודש זה יושפע בעיקר מהתייקרות שירותי דיור בבעלות הדיירים, למרות ייסוף שער השקל מול הדולר בתקופת הסקר בשיעור של 1.4%.
המדד יושפע גם מהמשך השפעת היטל הצריכה העודפת אשר הוטל מספטמבר על מלוא צריכת המים (לעומת מחציתה ביולי-אוגוסט), מעליית מחירי המזון עקב עליית מחירי הבשר והעופות, ומעליית מחירי הבנזין והסולר. מנגד, ירדו עונתית מחירי ההלבשה וההנעלה עם סיום מכירות סוף עונת הקיץ, מחירי הפירות והירקות וכן סעיף החינוך והתרבות.

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
