בנק ישראל התערב במסחר והיציג טיפס: "הנתונים בארה"ב לא מספקים תמיכה למטבע החבוט"

כך אומר רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות, בתגובה לפרסום נתוני האינפלציה בארה"ב. בנק ישראל רכש היום 100-150 מיליון דולר
קובי ישעיהו |

בנק ישראל שוב התערב היום במסחר במט"ח והביא לשינוי במסחר. הדולר, שנחלש עד לשעות הצהריים, שינה כיוון החל מסביבות השעה 1 בצהריים בעקבות התערבות של בנק ישראל במסחר. לפי הערכות בשוק, בנק ישראל רכש כ-100 - 150 מיליון דולר בפרק זמן של פחות מחצי שעה.

השער היציג נקבע בעליה של 0.24% לרמה של 3.718 שקלים והאירו התחזק ב-0.08% לרמה של 5.528 שקלים. בעולם התחזק האירו הבוקר לשיא של 14 חודשים מול הדולר ונסחר סביב רמה של 1.495 דולרים לאירו. כעת נחלש האירו ל-1.491 דולרים לאירו. הליש"ט מתחזקת מנגד ב-1.6% לרמה של 1.625 דולרים לליש"ט.

בזירת המאקרו דווח היום כי חששות הרגולטורים בארה"ב, לעלייה חדה בשיעורי האינפלציה התבדו היום, לפני פתיחת המסחר בוול סטריט, עם פרסומו של מדד המחירים לצרכן (ה-CPI). מהנתונים עולה שהאינפלציה בתהליך היציאה מהמיתון הקשה ביותר מאז שנות השלושים, לא תהווה איום על הכלכלה הגדולה בעולם.

המדד עלה בשיעור של 0.2% במהלך חודש ספטמבר וקלע בהתאם לצפי הכלכלנים. מדד הליבה, המנכה את נתוני האנרגיה והמזון, עלה אף הוא ב-0.2%, מעט מעל צפי הכלכלנים לעלייה של 0.1%.

רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות, אמר בתגובה לנתונים כי "הרושם הכללי המתקבל הוא שסביבת המחירים בארצות הברית אינה מתאוששת ואף פוחתת. כך, בחודש שעבר עלה המדד ב-0.4%. גם התבוננות בעליית המדד ב-12 החודשים האחרונים מראה זאת. המדד הכללי ירד, בתקופה זו, 1.3% ואילו מדד הליבה עלה 1.5% בלבד. נזכיר כי הבנק הפדראלי מעוניין בדרך כלל שמדד זה יעלה בשיעור שנתי שנע בין 1.5% ל 2% ולכן מבחינתו סביבת המחירים גבולית ומטה".

"הנתון מרחיק את העיתוי בו ניתן להעריך שהריבית בארצות הברית תתחיל במסעה צפונה וכמובן שהוא אינו מספק תמיכה למטבע האמריקאי החבוט. מנגד, איגרות החוב הממשלתיות תקבלנה רוח גבית ולכן הממשלה תוכל להמשיך לממן את הגירעון הגבוה בתקציבה ללא חשש שהדבר יוליך לעלייה בעלות הגיוס. נזכיר, בהקשר זה, כי פיחות בדולר הופך את האג"ח הללו אטרקטיביות יותר בעיני משקיעים זרים".

נזכיר כי מדד חודש ספטמבר, שיתפרסם הערב (18:30) על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, צפוי להיות נמוך ולנוע סביב אפס לעליה של 0.2%. כך מעריכים מרבית כלכלני המאקרו במשק.

לפי תחזית המחלקה הכלכלית של בנק הפועלים, מדד ספטמבר צפוי לעלות בשיעור של 0.2%. מדד חודש זה יושפע בעיקר מהתייקרות שירותי דיור בבעלות הדיירים, למרות ייסוף שער השקל מול הדולר בתקופת הסקר בשיעור של 1.4%.

המדד יושפע גם מהמשך השפעת היטל הצריכה העודפת אשר הוטל מספטמבר על מלוא צריכת המים (לעומת מחציתה ביולי-אוגוסט), מעליית מחירי המזון עקב עליית מחירי הבשר והעופות, ומעליית מחירי הבנזין והסולר. מנגד, ירדו עונתית מחירי ההלבשה וההנעלה עם סיום מכירות סוף עונת הקיץ, מחירי הפירות והירקות וכן סעיף החינוך והתרבות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גלעד אורן מצלאוי
צילום: דרור סיתהכל

מצלאוי קיבלה רוב לפינוי-בינוי בבת ים: הכנסות צפויות של כ-147 מיליון שקל

החברה התקשרה בהסכם התחדשות עירונית עם בעלי הזכויות בבניין ברחוב הפטמן 6 בבת ים, לאחר שהשיגה רוב של 67% כנדרש בחוק; הפרויקט צפוי להיות עם רווחיות גולמית של כ-20%, אך קיפאון במכירות ועלויות מימון עולות מעמידים במבחן את מודל ההתחדשות העירונית

רן קידר |
נושאים בכתבה מצלאוי

מצלאוי חברה לבנין מצלאוי 0%   הודיעה כי התקשרה בהסכם התחדשות עירונית עם בעלי הזכויות בבניין ברחוב הפטמן 6 בבת ים, לאחר שהשיגה רוב של 67% כנדרש בחוק. מדובר בפרויקט פינוי-בינוי שבמסגרתו יפונו 32 יחידות דיור קיימות, ובמקומן צפויות להיבנות כ-90 דירות חדשות במגדל בן 18 קומות, בהיקף כולל של כ-12.6 אלף מ"ר מגורים וכ-5,000 מ"ר חניות תת-קרקעיות.

חלקה של מצלאוי בפרויקט עומד על 58 יחידות דיור. החברה מעריכה כי היקף ההכנסות מהפרויקט יסתכם בכ-147 מיליון שקל, מול עלויות צפויות של כ-117 מיליון שקל. קידום הפרויקט יתבצע בהתאם לתוכנית הכוללנית של עיריית בת ים, במסלול חלופת שקד או פינוי-בינוי, בכפוף להחלטת מוסדות התכנון.

כיום, המחיר החציוני של דירות ברח' הפטמן עומד על כ-2 מיליון שקל לדירת 3 חדרים, 2.8 מיליון שקל לדירות 4 חדרים ו-3.42 מיליון שקל לדירות 5 חדרים. 

הכנסות ורווח גולמי

תחזית ההכנסות של מצלאוי מתבססות על דוח כלכלי פנימי שגיבשה מצלאוי, הכולל אומדנים עדכניים למחירי מכירה ממוצעים של כ־28 אלף שקל למ"ר, וכן חישובי עלויות מימון, תפעול ובנייה. מה שמעמיד את הפרויקט על שיעור רווחיות גולמית של כ-20.4%, מספר טוב באמצע למקובל בענף לאחרונה. 

השאלה האמיתית היא מה קורה לרווח הגולמי הזה במרוצת השנים. מעבר לעלויות המימון, התפעול והבנייה, פרויקטים כאלה מסתמכים על גלגול העליות לצרכן, או במלים פשוטות על עליית מחירים. ככל והמחירים נשארים במקום או יורדים, המרווחים עבור החברות בתחום עשויים להישחק. לאור הקיפאון בשוק הדירות, שהשתקף בדוחות הרבעון השלישי של רוב רובן של החברות, החברות כידוע יצאו במבצעים, שמבלי להתייחס כרגע לאותיות הקטנות, חלקן אף מציעות ביטול עסקה. כלומר,למרות הציפייה להתאוששות וחזרת הרוכשים, השוק עדיין מדשדש בפועל. שוק ההתחדשות העירונית שנחשב לבוננזה עשוי להיות מסוכן ממה שנראה במבט ראשון, כאשר ביטולי פרויקטים חושפים את המחיר האמיתי של היתכנות נמוכה בהתחדשות עירונית, המרווחים נשחקים, והוצאות המימון מטפסות


דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?

אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?

רן קידר |
נושאים בכתבה דירה פנסיה

הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי. 

בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.


איסור על משיכת כספי פנסיה

אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה,  ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".

היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".


הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.